גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להשקיע בחברות קלינטק זה כמו להשקיע בכל סטארט-אפ

הטכנולוגיה קיימת, יש אינטרס כלכלי - ונותר שהרגולטור יתניע את התהליך כדי שההשקעות בקלינטק יפרצו ■ שלושה רעיונות של אי.בי.אי

בספרו "חם, שטוח וצפוף", מנסה זוכה פרס פוליצר, תומס פרידמן, להעביר מסר ברור ומהודק: כדאי להשקיע באיכות הסביבה, בהקטנת פליטות הפחמן ובממשל תאגידי. לא רק בשביל מחר טוב יותר, אלא בשביל הווה טוב יותר - כלומר בשביל להרוויח כסף.

אלה אלקלעי, סמנכ"ל פיתוח עסקי בבית ההשקעות אי.בי.אי, מסכימה. "הקלינטק הוא כבר לא תחום של מחבקי עצים ומרכיבי עיגולדים. זה תחום שצריך לעניין כל משקיע וכל איש עסקים - בראש ובראשונה, מכיוון שמדובר בתחומים רווחיים". למה דווקא עכשיו יותר אנשים מתעניינים בתחום? לדברי אלקלעי, מדובר בהבשלה של מספר תהליכים.

התהליך הראשון הוא התפתחות הטכנולוגיה. לפי אלקלעי, אפשר לצפות שמה שקרה ב-20 השנים האחרונות לעולם המחשבים והתקשורת יקרה גם לעולם האנרגיות החלופיות. הסנונית היא מדינות כמו גרמניה, דנמרק וספרד שהשקיעו ב-15 השנים האחרונות משאבים אדירים בפיתוח אנרגיות מתחדשות, בעיקר שמש ורוח, ויצרו את הבסיס לתעשייה. עכשיו היא מוכנה לקפיצת מדרגה.

"מדינות אלה הביאו את מערכות האנרגיה המתחדשת לשלב ה-DOS ועכשיו צריך לחכות ולראות מהיכן יגיעו ה'חלונות' שיאפשרו את פריצת הדרך האמיתית", אומרת אלקלעי.

האינטרס הכלכלי

התהליך הבא היה התפתחות הרגולציה, שהקצתה משאבים ועודדה את התחום. "יש רגולטורים במדינות מסוימות בעולם, כמו גרמניה, בעלי יכולת הסתכלות לטווח ארוך ויכולת לתכנן תהליכים", אומרת אלקלעי. "שם זיהו צורך מתהווה ותשתית ייצור רלבנטית, ולכן היו מוכנים להשקיע את המשאבים הנדרשים לפיתוח תעשייה שמעסיקה היום כ-250 אלף איש, ומקנה למפעלים המקומיים בתחום יתרון מהותי בתחרות הגלובלית".

הפניית התקציבים לפיתוח מקורות חלופיים לנפט ולפחם ולהגברת החיסכון באנרגיה נמשכת כבר מספר שנים. "אחד המהלכים המרשימים הוא החלטת הממשל האמריקני לקצץ את ההוצאה הפדרלית על אנרגיה מחד, ולהזרים 100 מיליארד דולר לשיפור היעילות האנרגטית של מבני ציבור בארה"ב מאידך", אומרת אלקלעי. בכך הממשל מכתיב תוכנית של קיצוץ וחיסכון, אך גם נותן כלים לעמידה ביעדים.

התהליך השלישי כבר שילב בין הקודמים - הטכנולוגיה, הרגולציה והמימון. וכך נוצר חיסכון אדיר. אלקלעי מזכירה את ספרו של פרידמן, שם הוא מצטט כתבה מ-NSNBC מ-2007, בה נטען כי אם בסופו של דבר יאומצו המכשירים חוסכי האנרגיה ברחבי מדינת וושינגטון שבארה"ב, הם שווי ערך לחיסכון של כ-70 מיליארד דולר בבניית תחנות כוח חדשות ובעלויות ביזור החשמל על פני 20 שנים.

"אין ספק שהאינטרס הכלכלי קיים, השיטה קיימת, הטכנולוגיה בהבשלה ומה שנותר הוא שהרגולטור יעשה את המהלך הנכון כדי לקבל את התוצאה הרצויה", מסכמת אלקלעי.

כל אלה מתחברים להשקעה בקלינטק, שמשולה על ידי אלקלעי להשקעה בביוטכנולוגיה או בטכנולוגיית המחשוב בשנות ה-80 של המאה הקודמת. "בשלבים הראשונים של התעשייה, כשעדיין לא ניתן היה לברור את המוץ מהתבן, וגם בשלבי הקונסולידציה, היו הרבה משקיעים שהרוויחו מהתפתחות התעשייה", היא אומרת.

במישור של המשקיעים, טוענת אלקלעי, הכניסה להשקעה בקלינטק אולי מוקדמת מדי כדי לזהות את המיקרוסופט הבאה, אבל יש לא מעט חברות מעניינות שניתן לבחון השקעה בהן כבר היום. מאיר אשרס, ממחלקת המחקר של אי.בי.אי, בחן מספר חברות מועמדות להשקעה בשוק הגלובלי.

Comverge

חברת Comverge (סימול: (COMV) מייצרת ומשווקת פתרונות לניהול הביקוש והצריכה של תשתיות אנרגיה. קו המוצרים של החברה כולל יחידות בקרת מתח, בקרת עומס, תרמוסטטים, מכשירי מדידה ומערכות לניהול מרחוק של רשתות חשמל. לקוחותיה הם חברות תשתיות חשמל, לקוחות תעשייתיים, מסחריים ופרטיים.

למה להשקיע?

**החברה פועלת בסקטור שזוכה לטרנד חיובי עקב העלייה במודעות לחסכון באנרגיה.

*צמיחת הכנסותיה גבוהה, ועמדה על כ-40% בממוצע ב-5 השנים האחרונות.

*צבר ההזמנות, שהיקפו 347 מיליון דולר, גדל ב-40% בהשוואה ל-2008 וב-200% בהשוואה ל-2006.

*גם היקף המגה וואט המנוהל גדל בהתמדה: נכון לסוף 2008 החברה מנהלת כ-2,152 מגה וואט חשמל, גידול של 62% בהשוואה ל-2007 ושל 880% בהשוואה ל-2006.

**על פי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, תחום האנרגיה צפוי לבצע השקעות של כטריליון דולר בשנה עד 2030. החברות התומכות בתעשייה זו צפויות להיות הנהנות העיקריות.

מה הסיכונים?

*הסביבה התחרותית קשה.

*ל-Comverge רווחיות שלילית מאז הקמתה. ההפסד מתחיל ברווח התפעולי, כשלחברה הוצאות תפעוליות גבוהות - בעיקר הוצאות שיווק ומכירה, שהן חלק ניכר מהוצאות החברה בשלבים המוקדמים.

*החברה בראשית דרכה ורמת הסיכון הגבוהה שלה דומה לזו של חברת סטארט-אפ (בהתאם, גם פוטנציאל הרווח גבוה).

*מניית החברה השלימה ראלי של כ-300% מאז מחיר השפל 2.59 דולר מדצמבר 2008.

*החברה מושפעת בצורה ישירה ממחירי הנפט, ונחשבת לספקולנטית ובעלת ביטא גבוהה.

*יש לה תלות מוגברת בלקוחות בודדים: 10 לקוחות גדולים מהווים מעל 70% מהכנסותיה, ושלושת הלקוחות ההגדולים ביותר הם כ-45% מהכנסותיה.

Kingspan

Kingspan (סימול בלונדון: KGP) היא חברה אירית שפועלת במגוון רחב של פתרונות סביבתיים וטכנולוגיות בנייה לחיסכון באנרגיה.

מוצריה כוללים מוצרי בנייה מבודדים (58% מהכנסותיה), הנחת תשתיות תקשורת, חשמל ומיזוג אוויר ברצפה צפה, בניית לוחות מתכת פונקציונאליים, שימוש בטכנולוגיה סולארית, פתרונות לאחסון דלק ומים (כולל אגירת מי גשמים) וכו'.

למה להשקיע?

*החברה פועלת בסקטור הזוכה לטרנד חיובי עקב העלייה במודעות לחסכון באנרגיה.

*ממוצע שיעורי צמיחה של מעל 20% בהכנסות, ומעל 30% ברווח הנקי (למעט 2008, שהייתה שנת משבר).

*לחברה פוטנציאל התפתחות בשווקים חדשים בעלי שיעור צמיחה גבוה, כמו מדינות ה-BRIC בהן היא עדיין אינה פעילה.

*לפי רויטרס, התשואה על הנכסים של החברה עומדת על 3.43 לעומת 0.72 בסקטור כולו, והתשואה על ההון היא 7.58 לעומת 2.69 בסקטור.

מה הסיכונים?

*פעילות החברה נפגעה משמעותית מהמשבר הנוכחי, בייחוד בשל תלותה בכלכלות של בריטניה ואירלנד (60% מהכנסות) הנמצאות בלב המשבר הכלכלי בכלל ומשבר הנדל"ן בפרט.

*ריכוז פעילותה בסקטור הנדל"ן, שעדיין במשבר.

*החברה פועלת בסביבה תחרותית קשה עם פיתוחים טכנולוגיים בקצב מהיר.

*היא מושפעת בצורה ישירה מרמת מחירי הנפט, שנחשבת לספקולנטית ובעלת ביטא גבוהה.

Steico

סטיקו (סימול: ST5) היא חברה גרמנית העוסקת בייצור של מוצרי בידוד ידידותיים לסביבה לענף הבנייה. מוצרי החברה עשויים מסיבי עץ מהם היא מייצרת פלטות עץ בשלושה אתרי ייצור. הפלטות הללו משמשות לקירוי, ריצוף וציפוי גגות במבנים ובתים פרטיים. תעשיית הבידוד נחשבת לתעשייה ידידותית לסביבה בזכות החיסכון באנרגיה וסינון הרעשים שמחוץ למבנים.

למה להשקיע?

*עלייה מתמשכת במחירי האנרגיה תגביר את הביקוש למוצרי החברה.

*טרנד חיובי בתחום פעילותה, עקב העלייה במודעות לחסכון באנרגיה.

מה הסיכונים?

*ענף הבנייה נמצא במשבר גלובלי.

*פוטנציאל הצמיחה בענף מוגבל יחסית.

*הסביבה הכלכלית הנוכחית מקשה מאוד על פעילות החברה.

*ריכוז הפעילות בסקטור הנדל"ן, שעדיין נמצא במשבר.

*המניה זינקה ב-370% ממארס 2009 וקרובה מאוד לרמת השיא שלה מ-2008.

*החברה מראה גידול עקבי בהכנסות, שאינו מגיע לידי ביטוי ברווח הנקי בגלל עלייה בהוצאות התפעוליות. *

roee-b@globes.co.il

עוד כתבות

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

החוקר שמגלה: 80% מהמשקיעים בשוק הזה מפסידים בשנה הראשונה

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר