עולם ה
ניהול מכיר סוגים שונים של מבנה ניהולי. יש המבנה הקלאסי ובו יו"ר ולצידו מנכ"ל, יש יו"ר שהוא מנכ"ל, יש מנכ"לים משותפים, יש יו"רים משותפים שהם הבעלים ומתחתם המנכ"ל. אבל המיזוג בין
מיטב,
גאון ו
ישיר בית השקעות מבנה מחומש או אולי פגודה.
שימו לב למבנה הניהולי של בית ההשקעות החדש: כיו"ר יכהן צבי סטפק. סגן יו"ר ראשון: אבנר סטפק, בנו של צבי וכיום מנכ"ל מיטב, סגן יו"ר שני: שי פרמינגר, מנכ"ל גאון אחזקות, סגן יו"ר שלישי: אריאל לנדאו, היום יו"ר ישיר בית השקעות. ומתחת לחבורה הנכבדה ישב המנכ"ל.
אגב, כשאנחנו ממספרים את סגני היו"ר זה לשם הנוחות בלבד. אין לאיש עדיפות על משנהו, כולם שווים ולכולם יש דעה. "היה צריך לתת לכל מרכיב במיזוג את הכבוד המגיע לו ולכן כל אחד קיבל תואר", אומר לנו בפתיחות ראויה לציון בכיר במיטב. כבוד זה חשוב, אבל המבנה הניהולי של מיטב החדשה - יו"ר, שלושה סגנים ומתחתם מנכ"ל - נראה כמו הבדיחה שאומרת שגמל זה סוס שתכננה ועדה.
ומיטב החדשה, שתיווצר בעקבות המיזוג, צפויה להיות בית השקעות לא קטן, שינהל כמעט 16 מיליארד שקל: 4.2 מיליארד שקל בגמל, 4.5 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות, 5 מיליארד שקל בתיקי ההשקעות וכ-2 מיליארד שקל בתעודות הסל.
מי יהיה המנכ"ל שיספק ארבעה בוסים? שאלה מצוינת. שמונה חודשים מתרקם המיזוג, המו"מ נגרר ומתמשך, כל שבוע אומרים שתוך שבוע-שבועיים יש סגירה, ואז השמועות שישיר פוזלת לצדדים ומנהלת מו"מ עם צד שלישי (אלו רק עיכובים טכניים, מרגיעים אותנו אנשי יחסי הציבור של ישיר) מוכחשות בכל תוקף. אבל מנכ"ל עדיין אין.
הסיכום המקורי קבע שיהיו שני מנכ"לים משותפים: איציק שנידובסקי ממיטב לצד גדי גרינשטיין מגאון. שנידובסקי עבר לנהל את אנליסט, גרינשטיין התאדה. לאחר עזיבתו של שנידובסקי הקימה מיטב ועדת איתור למציאת המנכ"ל, ומאז נזרקים הרבה שמות לאוויר: חיים קרופסקי, לשעבר מנכ"ל ישראכרט, זאב גוטמן מהבנק הבינלאומי, מנהלי חברות להשכרת רכב, בנקאים מהגורן ומהיקב. אבל מנכ"ל לא נקבע. במיטב מבטיחים ש"ייבחר מנכ"ל רציני" ושזה יהיה "ממש בקרוב".
ככל שחושבים על העניין, זה נראה מוזר יותר ויותר. מדוע בכלל מחפשים מנכ"ל מחוץ לחברה? לבתי ההשקעות המרכיבים את המיזוג היו מנכ"לים, אפילו מוצלחים. סטפק הבן, למשל היה מנכ"ל מיטב, מדוע לא ימשיך כמנכ"ל הגוף הממוזג? למה דחוף לו להפוך לעוד סגן יו"ר? ואם לא סטפק, מה לגבי גיורא סרצ'נסקי, כיום מנכ"ל ישיר, מהמנהלים המוכשרים ביותר בשוק?
כשייבחר מנכ"ל וייכנס לתפקיד, הוא יגלה שהוא מנהל את מגדל בבל. מלמטה הוא יצטרך להרכיב פאזל של אנשים משלוש תרבויות ארגוניות שונות, כמעט ללא מכנה משותף. מנהל הקרנות מגאון, מנהל הגמל ממיטב, ואנשי התפעול כנראה יגיעו מישיר. אגב, הניסיון הקודם להרכיב בין עובדים שכל אחד הגיע ממקום אחר היה בפריזמה, ושם זה נגמר לא טוב.
המנכ"ל יצטרך ליצור סינרגיה בין שלושת בתי ההשקעות המתמזגים. זו מילה יפה, שמשמעותה האמיתית היא ביטול כפילויות, התייעלות ובקיצור פיטורים. לא נעים.
אבל כל זה מתגמד לעומת מה שמחכה למנכ"ל מלמעלה. יהיו לו ארבעה בוסים, כולם בעלי מניות שישבו לו על וריד הצוואר. שניים מהם, צבי ואבנר סטפק, ניהלו את החברה בעבר, וסטפק האב נחשב לשם דבר בתחום ההשקעות - ויש להם דעות מוצקות בשאלה איך דברים צריכים להתבצע. מצד שני, יהיו נציגי בעלי המניות האחרים - לנדאו ופרמינגר - לכל אחד דעה, אינטרסים ורגישויות משלו. יהיה מי שיהיה המנכ"ל - חיים קלים לא יהיו לו.
בתי ההשקעות של יוצאי פריזמה
בשבועות אלה אי אפשר לפתוח מוספים כלכליים מבלי להיתקל בפרצופיהם של בוגרי פריזמה, שמקימים בתי השקעות: ירון פיטארו, לשעבר מנהל ההשקעות הראשי, מייסד בית ההשקעות בשם קוונטקום. יניב פגוט ודרור חיים, לשעבר מנהלי פריזמה אקספרט, מקימים את פגוט-חיים. כבר שכחנו את הביצועים, השמדת הערך או תשואות הגמל האיומות?
