גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אופנת התובענות הנגזרות

אם ביהמ"ש מאשר תובענה נגזרת, היא קוטפת הלכה למעשה את ריבונותו של הדירקטוריון

תביעה נגזרת היא ברייה משונה בנוף משפט התאגידים: דיני החברות מנסים לקדש את התיחום שבין רובד בעלי המניות לבין רובד החברה (כשרובד החברה מורכב בעיקרו משני אורגנים: הדירקטוריון וההנהלה). הפרדת הרשויות, שבין הרבדים השונים ובין האורגנים השונים בחברה היא חלק אינטגרלי של ממשל תאגידי תקין. כפועל יוצא מן האמור, אך מובן הוא, שדירקטוריון והנהלה של חברה, המה אלה אשר קובעים את פעילותה ועסקיה ומטבע הדברים הם גם אלה שמחליטים אם, אימתי ואת מי לתבוע או להימנע מלתבוע. על-פי הדירקטוריון או ההנהלה יישק דבר תביעה. לבעלי המניות של חברה אין דריסת-רגל בהחלטות אלה שעניינן תביעה או הימנעות מתביעה על-ידי החברה. זהו הכלל הידוע כ"כלל אי-ההתערבות" (של בעלי המניות).

אך כרגיל, גם לכלל יש את היוצא מן הכלל נדיר, שהוא התביעה הנגזרת. ובמה דברים אמורים? טלו למשל מקרה קיצוני ומבהיר בו מעוול הדירקטוריון כלפי החברה, מתרשל כלפיה או חלילה, אפילו, בוזזה. זוהי סיטואציה בולטת בה הדעת נותנת, שהחברה תקום על דירקטוריה ותתבע אותם על שמעלו בה ובכספיה. ברם, איזה הוא האורגן בחברה אשר יחליט לתבוע את עצמו? כלום יעלה על הדעת שהדירקטוריון יתכנס ויחליט, שמחמת שהוא עצמו בזז את החברה שומה על החברה לתובעו ולכן הוא ממנה עורך דין מטעמה של החברה ומורה לו לתבוע את הדירקטורים (את עצמם)? השולח ימנה את שלוחו כדי לתובעו? הדעת נותנת, שבסיטואציה קונפליקטורית שכזו, הדירקטוריון לא יחליט לתבוע את עצמו אלא יחליט באופן שרירותי, טבול ניגוד עניינים, לוותר על אפשרות התביעה ולהימנע ממנה. המשפט איננו יכול להסכין עם סיטואציה שבה נמנע ה"דירקטוריון הנגוע" מלהחליט בשם החברה לתבוע את המעוול מחמת ניגוד עניינים או שרירות וקפריזה קיצוניים ומוכחים. במקרים נדירים שכאלה לא תעמוד לחברה ולדירקטוריונה מעין "חזקת תקינות ההחלטות" ובית המשפט, במקרים חריגים מתאימים, ייאות לבחון את שיקול-דעתו של הדירקטוריון ולתהות אודותיו.

התובע הנגזר

מי יניע את גלגלי בית המשפט להרהר אחרי שיקולי הדירקטוריון ואולי גם לערער עליהם ולהופכם? יכול שיהיה זה בעל מניות בחברה, שהוא "התובע הנגזר" ובכך נפרץ, כחריג, "כלל אי-ההתערבות". בסיטואציה קיצונית שכזו קורא בעל המניות תיגר על הדירקטוריון ועל טהירות החלטותיו ומבקש מבית המשפט ליטול מהדירקטוריון את שרביט ההחלטה אם לתבוע אם לאו ולמוסרו לידי אחרים.

בעניין זה, ובמקרים חריגים דומים או אחרים, רשאי בית המשפט להחליף את שיקול-דעתו של הדירקטוריון בשיקול-דעתו של בית המשפט ולמנות לחברה עורך דין כדי לתבוע את הנתבעים הראויים, על אפו ועל חמתו של הדירקטוריון, אשר החליט אחרת. בית המשפט יעשה כן, רק אם ישתכנע שהדבר הוא לטובת החברה. תביעה בת עילה, שאיננה לטובת החברה, לא תבוא בשערי התובענה הנגזרת. גולת הכותרת של "שיקול-הדעת התביעתי" הוא "טובת החברה".

כיצד מתבצע הליך ייחודי ובלתי שיגרתי שכזה, החותר תחת הכלל של אי-ההתערבות? ובכן, בעל מניות או דירקטור בחברה, שקצרה ידו מלהושיע את החברה להחליט ולהגיש תובענה נגד דירקטוריה או נגד צדדים אחרים, מחמת ניגוד עניינים או שרירות הדירקטוריון, רשאי לפנות בכתב ליושב ראש הדירקטוריון בדרישה פורמאלית להחליט לתבוע כמבוקש באותה דרישה.

עם קבלת דרישה שכזו, כשהיא מפרטת את עילות התביעה המבוקשת והעובדות הסובבות אותה, שומה על יושב ראש הדירקטוריון להביא את הדרישה להכרעת התאגיד. יכול התאגיד, בתוך 45 יום לסרב לבקשה, אם היא למשל נטולת עילה או איננה לטובת התאגיד; יכול התאגיד לאמץ את הדרישה ולהחליט להגיש את התביעה בעצמו; ויכול התאגיד להחריש, שאז, ברירת המחדל בחלוף 45 יום היא, כאילו סירב התאגיד לדרישה.

אם השיבה החברה ריקם את הדרישה (ואת "הדורש הנגזר"), רשאי זה האחרון לפנות לבית המשפט בבקשה לאשר לו להגיש את התביעה בשם החברה, חרף התנגדות אורגני החברה. תנאי להחלטה חריגה שכזו על-ידי בית המשפט הוא, שהדרישה הסטטוטורית הנ"ל אכן נמסרה לחברה ולא נענתה בחיוב בתוך 45 יום וכי ההחלטה לכפות את החברה להגיש את התובענה המבוקשת הינה, כאמור, לטובת החברה, למרות שאורגניה החליטו אחרת.

"הדירקטורים הבוזזים"

או אז, אם מאושרת התובענה הנגזרת על-ידי בית המשפט, היא קוטפת הלכה למעשה את ריבונותו וסוברניותו של הדירקטוריון להחליט מה טוב עבור החברה ואת מי, אם בכלל, למנות כעורך הדין של החברה לצורך תביעה בלתי רצויה אליבא דדריקטוריון החברה. בית המשפט הוא זה שמעביר את החלטת הדירקטוריון תחת שבט ביקורתו. נוצר איפוא מצב משפטי מיוחד, שבו ממנה בית המשפט לחברה שלוח ועורך דין, שבהם לא חפץ התאגיד. זוהי שליחות כפויה ובלתי רצויה לתאגיד ומכאן גם ייחודיותו וחריגותו של ההליך, שבו פולש בית המשפט לתחום שיקול-דעתו של הדירקטוריון ומורה אחרת. כבר היו דברים מעולם, אם כי אין להניח שבית המשפט ימהר או יאות להתערב בשיקול-דעתו של הדירקטוריון, אם החלטתו להימנע מהגשת תביעה התקבלה על-ידי מעגל הדירקטורים הבלתי נגועים או ברב דירקטורים בלתי נגועים ("בלתי נגועים" בענייננו, על-פי הדוגמה דלעיל, היא ה"דירקטורים הבוזזים").

* הכותב עוסק בהיבטי התובענות הנגזרות ומייצג בין השאר את בנק הפועלים ואת החברה לישראל בתביעות נגזרות שהוגשו נגדן.

עוד כתבות

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

וול סטריט / צילום: Shutterstock

טראמפ הכריז על הסכם סחר עם וייטנאם, נאסד"ק עולה ב-0.8%; רובינהוד מזנקת ב-8%, טסלה ב-5%

מגמה מעורבת באירופה ● קמעונאיות הביגוד מזנקות בעקבות הסכם מכס בין ארה"ב לוויאטנם ● מיקרוסופט עומדת לפטר כ-9,000 עובדים ● נפילה של 13% במסירות של טסלה, רבעון שלילי שני ברציפות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך ● המגזר הפרטי בארה"ב התכווץ לראשונה ממרץ 2023

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה בבורסה: מדד ת"א 35 לראשונה מעל 3,000 נקודות; מדד הבנקים זינק במעל 2%

מדד ת"א 35 עולה ב-1.9%, חצה לראשונה את רף ה-3,000 נקודות ● השקל נסחר ביציבות, הפניקס: השקל החזק יפוגג את הלחץ על האינפלציה ● שוק האג"ח המקומי מתמחר: הסתברות של קרוב ל–100% לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

טראמפ שם על השולחן: נשק לטורקיה בתמורה להסכם בין ישראל לסוריה

האמריקאים שואפים לצרף את סוריה להסכמי אברהם בעסקת חבילה: האיסור על מכירת F-35 לטורקיה יבוטל - בתמורה לנרמול יחסים עם ישראל ● החשש: היתרון האווירי של ישראל ייפגע

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap

טראמפ: אני אהיה תקיף ביותר מול נתניהו על עזה

טיל שוגר מתימן לישראל ויורט ● גורם המעורה במו"מ: "אפשרות לפריצת דרך בזמן הקרוב" ● איראן: מתקני הגרעין שלנו ניזוקו בצורה קשה, אין לפי שעה תאריך לחידוש שיחות הגרעין ● שרי החוץ של מדינות ה-G7: יש לפעול לחידוש המו"מ עם איראן על הסכם הגרעין ● נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הסיר את הסנקציות מהמשטר בסוריה ● דיווחים ערביים: כוחות צה"ל פועלים באזור שכם ● 50 חטופים - 634 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

השר אמסלם מקדם: מנכ"ל עיריית אשקלון לשעבר ימונה ליו"ר נתיבי איילון

עידן דוד יהיה אחראי במסגרת תפקידו על תקציב של כ־3 מיליארד שקל ● בענף יש מי שכבר מרימים גבה על המינוי, בשל חוסר הניסיון שלו בתחום

שלמה אליהו, אהרון פרנקל, אלון עמרם / צילום: עמית באום מתוך ויקיפדיה, עינת לברון, תמר מצפי

האחים שמכרו מניות של חברת נדל״ן והבעלים שמימש אחרי זינוק של 80% בשנה: גל המימושים החריג בבורסה

עליות השערים החדות בבורסה הובילו בשבועיים האחרונים לגל מימושים ע"י בעלי שליטה ומנהלים, בעיקר בחברות נדל"ן ופיננסים ● האם מדובר באיתות למשקיעים הקטנים שהשוק עלה יותר מדי וגם להם כדאי לממש? לא כולם מסכימים: "גם בעלי עניין יכולים להיות מופתעים"

ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועמ''ש / צילום: אייל טואג

עו"ד ארז קמיניץ: "המדינה חייבת לעשות מסלול ירוק להיתרים"

על רקע הפגיעות בעורף, קמיניץ מציע מודל של שולחן עגול, בלי רפורמות חדשות, שנוטות להתעכב ואינן מתאימות למצב חירום ● "שיתוף פעולה בין מינהל התכנון, רשות המסים, רמ"י, משרד הפנים, משרד המשפטים וגופים נוספים הוא הכרחי. אין טעם להניע תהליכים ללא גיבוי ממשלתי רחב", אמר קמיניץ

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

חיילי מילואים בצפון / צילום: דובר צה''ל

שבוע לפני שנסגר: האוצר מבקש לעצור מכרז בקציר המיועד רק למילואימניקים

המכרז כולל 306 יחידות דיור שישווקו במתכונת "הרשמה והגרלה" – לנכי צה"ל ולחיילי מילואים פעילים בלבד ● באוצר טוענים כי שיווק של 100% מהדירות למילואימניקים ולנכי צה"ל אינו בסמכותה של רמ"י

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות שקלים בנטו: ביטול הטבת השכר לכוחות הביטחון נדחית

רשות המסים דחתה עד סוף 2025 את ביטול "הסכם דוקלר", שמעניק הטבות מס ייחודיות לאנשי למערכת הביטחון ● המשא ומתן עם צה"ל לא הבשיל להסכמות, וסמוטריץ' מתרחק מהסוגיה הרגישה בעיצומה של המלחמה: "למרבה הצער, לשר אין סמכות חוקית להתערב"

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

מטוסים בנתב''ג / צילום: תמונה פרטית

מחירי הטיסות יקרים היום? חכו שתראו מה מצפה לכם בעוד עשור

נתב"ג צפוי להגיע לקצה גבול הקיבולת שלו בשנת 2035, והפתרון הנדרש הוא הקמת שדה תעופה חדש ● בעוד שהמומחים מסכימים שהמיקום המתאים ביותר הוא ברמת דוד, סגן השר אלמוג כהן מנסה לקדם במקום שדה בנבטים ● כעת גם נתניהו נכנס לתמונה, ודחה את הדיון בשדה הצפוני ● אם המשחקים הפוליטיים לא יפסקו, התוצאה תהיה שאף אחד משדות התעופה לא יוקם, והציבור ישלם את המחיר

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי