נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, תקף היום (ב') בישיבת ועדת החוקה בכנסת את תופעת המכרזים ה"תפורים", כדבריו, בפרקליטות המדינה. לדבריו, בפרקליטות ישנה העדפת מקורבים, ו"היתה מסורת שכולם ידעו מי הולך להיבחר".
יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם, הודיע כי בדעתו להגיש הצעת חוק שתהפוך את "תפירת" המכרזים לעבירה פלילית. "הצעת החוק תטיל אחריות פלילית על כל מי שהיה שותף לדבר העבירה", אמר.
ועדת החוקה התכנסה לדון בנושא זה בעקבות טענות רבות שפורסמו בדבר מכרזים מוטים, מכרזים "תפורים" וקיומן של ועדות איתור במקום ועדות מכרזים בשירות המדינה, וכן חשיפות עיתונאיות, לרבות ב"גלובס".
לדברי נציב שירות המדינה, "קיים קושי אובייקטיבי לעקוב אחר כל מכרז, משום שבכל שנה ניגשים למכרזים כ-30,000 איש ומתקיימים 1,500 מכרזים, אך מפקחים עליהם רק 15 עובדים. לכן בדיקת המכרזים נעשית בדרך מדגמית".
לדברי הולנדר, בעבר היתה תופעת העדפת המקורבים חמורה יותר, מאחר שכל שר בכל משרד יכול היה לבצע מינויים כראות עיניו, ואולם כיום המשרות הבכירות במשרדי הממשלה, שהן כ-90 משרות, מטופלות על-ידי ועדות איתור. "ועדות אלה הן כמו מכרז משופר", טען הולנדר, "יש בהן כל היתרונות של מכרז, בלי החסרונות".
כשבכיר מכיר מתמחה
בספטמבר 2009 אישר בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב את ממצאי תחקיר "גלובס" מ-2007, במגזין G מאת משה ליכטמן, שחשף מכרזים "תפורים" בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה). על-פי התחקיר, התהליך מתחיל בדרך-כלל כשבכיר בפרקליטות מכיר מתמחה או עורך דין צעיר ומבקש לסדר לו תפקיד. הבכיר מקבל את העובד על תקן "משרה ארעית", ובהמשך, כדי לעמוד בדרישות החוק, מפרסמים מכרז לתפקידים בפרקליטות. מאות מועמדים תמימים ניגשים למכרז מבלי לדעת שאין להם סיכוי, מאחר שתוצאותיו של המכרז נקבעו מראש, וה"מינויים הזמניים" של הפרקליטות יזכו בו. לעתים אחת הדרישות במכרז היא לניסיון ספציפי באותו תחום, שרק מי שעבד בו באופן זמני ממלא אחר התנאי.
באחרונה אף נחשף, במסגרת מאבקו של ארגון הפרקליטים בנוגע לתנאי שירותם, כי מנהל היחידה המיוחדת שהוקמה בפרקליטות להתמודדות עם תביעות בחו"ל נגד בכירים ישראלים, מונה בלא מכרז.