לפרקליטות מותר

*פרקליט המדינה ערן שנדר ונציב שירות המדינה שמואל הולנדר מסוגלים לתת, מתוך שינה, הרצאה מנומקת והגיונית על-אודות חשיבות בחירת עובדי מדינה באמצעות מכרז הוגן ושוויוני, בלי עדיפות למקורבים. בעיה: דווקא בפרקליטות המדינה קיימת שיטה מבוססת של מכרזים תפורים בקבלת אנשים לעבודה, ודווקא נציבות שירות המדינה נותנת לה גיבוי.

שני מבקרי מדינה נדרשו לסוגיה הזאת: אליעזר גולדברג, בדוח האחרון שלו בתפקיד, שפורסם באמצע 2005, נזף בפרקליטות על הדברים. מחליפו מיכה לינדנשטראוס, בדוח שפורסם במאי 2006, נדרש שוב לסוגיה, וכבר היה הרבה יותר בוטה. לינדנשטראוס צירף לננזפים את נציב שירות המדינה עצמו, ותיאר את השיטה: מקבלים אנשים לעבודה ללא מכרז, ללא קריטריונים ברורים, בהליכים מזורזים ועל תקן "משרה ארעית" או "ממלא מקום". הדבר מתאפשר על סמך צרכים בוערים כלשהם של שירות המדינה. זמן מה אחר כך - חודשים או אפילו שנים אחרי שהמועמד התחיל לעבוד, כשכבר אין ברירה בגלל דרישות החוק והתקשי"ר, מפרסמים מכרז. ברובם המכריע של המקרים, הזוכה במכרז הוא מי שכבר מחזיק במשרה.

כל מי שהתקבל לעבודה בדרך כזו חשוד כמקורב למישהו. בשלב "המכרז החיצוני" הוא כבר "מקורב", ולו רק מכוח היותו עובד בפועל באותה יחידה, שבמקרים רבים שולחת נציג מטעמה לוועדת המכרזים.

פגיעה בטוהר המידות

מבקר המדינה לינדנשטראוס תיאר בפרוטרוט שני מכרזים תפורים כאלה לתפקידים בפרקליטות המדינה, כולל הסכמה של נציבות שירות המדינה לבקשה של משרד המשפטים לביטול הבחינות בכתב: "חמורה במיוחד היענותו של הנציב שמואל הולנדר לבקשת פרקליטות המדינה, בניגוד לכל דין, לבטל בחינות שביצעו חלק מהמועמדים, והכול כדי שיינתן יתרון לעובדים שעבדו כממלאי מקום (...)

"עמדתו של משרד המשפטים, הרואה בהתנסות בעבודה במשרד לפני מכרז את המבחן המיטבי לבחינת כישוריו של העובד, היא חריגה משיטת המכרזים הנהוגה בשירות המדינה, המחייבת את משרד המשפטים ככל משרד אחר ואף שבעתיים - בהיותו שומר הסף של שלטון החוק והמינהל התקין. תשובה זו פוגעת בעקרון היסוד החוקתי של השוויון, באשר לא כל המועמדים במכרז קיבלו את ההזדמנות להוכיח את כישוריהם על-ידי העסקה לפני מכרז. זאת ועוד, התקשי"ר קובע שעובד שהתקבל לעבודה עובר תקופת ניסיון, המשמשת תקופת מבחן להתאמתו לעבודה, כך שאין מקום ואין צורך ליצור תקופת ניסיון דה-פקטו בניגוד לכללים (...)

"השיטה שתוארה בדוח זה היא שיטה פסולה, היוצרת מעגלים של אי-תקינות, לחצים לא ראויים וסטיות חוזרות ונשנות מהכללים המחייבים, עד כדי חשש לפגיעה בטוהר המידות. תופעות מעין אלה פוגעות באמון הציבור ברשויות, ומהוות הפרה של חובת הנאמנות של הרשויות כלפי הציבור. מן הראוי לעשות כל שניתן כדי לשרש תופעות פסולות אלה ולתקן את הליקויים שנמצאו לאלתר".

מבקר המדינה השתמש במילות הקוד "חשש לפגיעה בטוהר המידות", שמשמעותן היא לעתים העברת העניין לפרקליטות על מנת לבדוק אם יש חשד למעשה פלילי. במקרה הזה מדובר בתסריט בלתי אפשרי, שבו החשוד צריך לחקור את עצמו.

פלא סטטיסטי

לא יבשה הדיו על דוח המבקר, ובקיץ 2006 פורסם מכרז חדש ומעניין של פרקליטות המדינה. המכרז היה לחמש משרות של תפקידי עוזרים וסגנים בכירים בפרקליטות מיסוי וכלכלה במחוז תל אביב.

למכרז ניגשו 93 מועמדים. מתוכם, ארבעה שעבדו בפועל ב"משרה ארעית" באותם התפקידים, ומועמדת שעבדה בעבר בפרקליטות מיסוי וכלכלה. ביניהם היה גם אדם רסקין, עורך דין ניו יורקי עם רזומה מגוון, שעלה כמה שנים קודם לכן לישראל, ועבד בהתנדבות בפרקליטות מחוז חיפה.

לשלב האחרון במכרז הגיעו שבעה מועמדים, חמישה מהם היו עובדי פרקליטות מיסוי וכלכלה. התוצאה הסופית הייתה צפויה אפילו עוד יותר: מתוך חמשת הזוכים בתפקידים, ארבעה היו העובדים בפועל. מבחינה סטטיסטית, לפחות, אפשר להגדיר את התוצאה הזאת כפלא.

אדם רסקין לא השלים עם הפלא. באמצעות עו"ד נאוה פינצ'וק-אלכסנדר ובתיה זקס, ממשרד אלכסנדר ספינרד, הוא עתר לבית הדין האזורי לעבודה בדרישה לבטל את המכרז. הוא העיד כי קיבל טלפון מהאחראית במשרד המשפטים על המכרזים, חנה נציב, שהודיעה לו כי בשלב הראשון הוא דורג בנציבות במקום הראשון מבין 93 המתמודדים והוא ייקרא לראיון. בעת הראיון, טען רסקין, שאלו אותו שלוש פעמים לגילו, והוא רואה בכך אפליה פסולה על רקע גיל.

הפרקליטות הגישה את תשובתה, ובדיונים התחילו לצוץ מסמכים ועדויות, והתברר מה באמת התרחש מאחורי הקלעים של המכרז.

השלב הראשון במכרז היה כמובן מיון הפניות. המיון הזה נערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, על-ידי אנשים שהכירו את המתמודדים ה"פנימיים". עצם היותם של מתמודדים אלה עובדי הפרקליטות, העניק להם נקודות יתרון במיון.

השלב הבא היה צריך להיות הבחינות בכתב למי שעברו את המיון, אך הפרקליטות, מסיבותיה, ביקשה פטור מעריכת מבחנים. נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, נענה. במקום זאת, דילגה הפרקליטות היישר לראיון האישי. בראיון הזה אסור שישתתפו עובדים המכירים אישית את המתמודדים, ויש לנהל פרוטוקול. אך את הראיון ערכו שלושה: עו"ד דינה רדלמן, מ"מ פרקליטת מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה, טוביה פרונט, פנסיונר של משרד המשפטים, וסימונה פרנקל ממשרד החוץ כנציגת הנציבות. פרוטוקולים לא נכתבו.

בפשטות: אפילו פרמטר אחד של מינהל תקין לא נשמר במכרז הזה.

שיקול רלבנטי

"כאשר פרקליטת המחוז בחיפה לילי בורישנסקי אמרה לי בשיחה בארבע עיניים שהמכרזים של משרד המשפטים הם ישראבלוף, היא שאלה אם אני יודע על כך, ואמרה שלעולם היא לא תקבל מועמד מבחוץ שלא הוכיח את עצמו בתוך המשרד", סיפר רסקין בבית המשפט. "עו"ד אלה רובינק, פרקליטת מיסוי וכלכלה תל אביב, אמרה לי שבמכרז פומבי היא תרצה, באופן טבעי, לקלוט את העובדים מבפנים, שצברו ניסיון בפרשות הגדולות ובתיקים הגדולים, ושאם היא תיאבד אותם היא תיאבד הרבה ידע שהם צברו במשרד".

רסקין, שפנה לבית המשפט עם טענה על אפליה בגלל גיל, ביקש להרחיב את תביעתו. שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, הדס יהלום, התירה את הבקשה. חמשת הזוכים במכרז, ופרקליטות המדינה, התנגדו נחרצות. הפרקליטות התעקשה על עמדתה והצהירה: "הגדרתם של עובדים אלה כ"מקורבים" יש בה כדי להטעות. עבודה קודמת בפרקליטות, ובפרט בתפקיד זהה לזה המאויש במסגרת המכרז, הנה שיקול רלבנטי בעת בחינת התאמתו של מועמד לתפקיד".

"לשם חיסול פיגורים"

בערב פסח התיר נשיא בית הדין הארצי לעבודה, סטיב אדלר, לעו"ד רסקין להרחיב את החזית. מדיניות המכרזים התפורים של הפרקליטות תיבחן בעין משפטית.

דובר משרד המשפטים בתגובה: "במכרז נבחרו שבעה מועמדים כשירים, ביניהם שני עורכי דין שמעולם לא עבדו בפרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה, אחת שהתמחתה בפרקליטות לפני כעשור ומאז לא עבדה שם, מתמחה לשעבר שאיישה תקן של הרשות לניירות ערך, ועוד שלושה פרקליטים שעבדו תקופה קצרה במילוי מקום לפני שניגשו למכרז.

"מבין הכשירים שנבחרו, רק חמישה איישו משרות (שכן היו רק חמש משרות פנויות), ביניהם פרקליט שמעולם לא עבד בפרקליטות, והמתמחה לשעבר.

יצוין כי בין מי שלא זכו במכרז היה גם אחד מהפרקליטים שהועסקו במסגרת מילוי מקום.

"במסגרת מכרז זה התקיים הליך סינון ראשוני אובייקטיבי קצר יותר, בשל מצוקת כוח האדם והצורך באיוש משרות מהיר לשם חיסול פיגורים בטיפול בתיקים פליליים. החלטת ועדת המכרזים התקבלה משיקולים ענייניים ומקצועיים, ונבחרו המועמדים שהוועדה התרשמה מהם ביותר במהלך הראיון עמה". "