שבעה אנשים נהרגו בסוף השבוע שעבר במפגש מסילה-כביש ליד קרית גת, שבועות אחדים לפני טכס פתיחת הגשר החדש בהפרדה המסילתית. שבעה אנשים נהרגו במשך השנים במפגש מסילת הרכבת מספר 11 במרכז עתלית, סמוך לתחנת הרכבת של היישוב. במפגש הקטלני הזה נהג פסח גרופר, שר החקלאות בעבר, להתייצב בדלת הקרון לקראת הקפיצות המפורסמות שלו מהרכבות שלא עצרו בתחנה. מפגש 11 נחשב לאחד המסוכנים ביותר במפגשי כביש-מסילה, הראות בו לקויה, ובכל כמה ימים יש בו אירוע בטיחותי של כמעט תאונה.
עתלית משוועת לפיתוח, אבל שום דבר טוב לא יכול להתרחש בה עד לפתרון שאלת המעברים מעל פסי הרכבת החוצים את היישוב לאורכו. המפגש היה אמור להיסגר סופית ב-1.8.10. שבועות אחדים לפני הסגירה הוזמן שר התחבורה ישראל כץ להתארח בעתלית בעניין המפגש. השר התארח אצל ראש המועצה כרמל סלע, המתנגד לסגירה מפגש 11. החל מפגישת השר וראש המועצה התחילה מסכת מהלכים, והמעבר עדיין פועל.
3 מפגשי רכבת
מפגש 11 נוצר באופן פיראטי לפני 50 שנה כמעבר לעגלות, ואינו מוסדר סטטוטורית. הוא מצוי בחלקו על אדמת מדינה, ובחלקו מדובר בפלישה לאדמה פרטית של עמיהוד רמות-רוטשילד, תושב עתלית.
כל יום עוברות במפגש 11 כ-200 רכבות, חלקן במהירות של 130 קמ"ש. כל יום עוברים במפגש 11 הרבה הולכי רגל, כ-1,500 מכוניות פרטיות וכ-200 משאיות כבדות הבאות ויוצאות בשערי שני המפעלים הגדולים בעתלית: משאיות של תעשיות מלח, בשליטת שרי אריסון, שנרכשה ממשפחת דנקנר ובראשה עומד אלון דנקנר; ומשאיות של כרמל כימיקלים, בשליטת גיל ודוד דנקנר.
סגירת מפגש 11 תיצור בעיה קטנה וזמנית לשני המפעלים. לאריסון, ובעיקר לדנקנרים, יש השפעה גדולה בעתלית ובמועצה האזורית חוף הכרמל, בראשה עומד המקורב לדנקנרים, כרמל סלע.
יש בעתלית שלושה מפגשי רכבת.
בצפון עתלית: מפגש מספר 10, על הכביש המוביל ממחלף עתלית אל חוף עתלית, למבצר ולבסיסי חיל הים. יש תכנון מתקדם להפרדה מסילתית במפגש 10.
במרכז עתלית: מפגש 11 הקטלני. קיימת תוכנית מאושרת לבניית הפרדה מסילתית, תוכנית של דרך חדשה וגשר, כולל תוכנית לגשר הולכי רגל ואופניים (בעיצוב יפהפה של אדריכל מיכה ורטהיים).
בדרום עתלית: מפגש מספר 12 ליד קיבוץ נווה ים - לפני למעלה משנה נפתחה כאן הפרדה מסילתית כביש-גשר, כשלב ראשון להפרדה מסילתית כוללת בעתלית. התנועה במפגש 12 זורמת ביעילות ובבטיחות.
שני קרבות מתנהלים במקביל סביב מפגש 11. הקרב הראשון הוא זה בין רכבת ישראל לבין המועצה האזורית חוף הכרמל והמפעלים של אריסון-דנקנר.
הרכבת דורשת לסגור את המעבר באופן מידי בנימוק הבטיחותי. מנגד, המועצה האזורית, יחד עם תעשיות מלח וכרמל כימיקלים, מנהלים קרב השהיה בוועדות התכנון ובבתי המשפט.
הקרב השני הוא בין עמיהוד רמות, בעל הקרקע במחלף 11 הפרטיזני, נגד כרמל סלע, ראש המועצה האזורית חוף הכרמל. רמות דורש להחזיר לו את הקרקע הפרטית שלו שנעשה בה שימוש פיראטי במפגש 11 הנוכחי. לרמות יש תוכנית להקים על השטח שלו תחנת דלק עירונית זעירה.
ראש המועצה סלע מתנגד לתוכנית של רמות ומטרפד אותה בעקביות. רמות טוען שסלע פועל בניגוד עניינים חמור, כי הוא בעל ענין בתחנות הדלק הפנימיות במושבים ובקיבוצים במועצה האזורית, כולל במושב של סלע עצמו, גבע כרמל. כפי שנחשף ב"גלובס" (מוסף G, "מכופף הבננות", 9.1.10), תחנות הדלק בקיבוצים ובמושבים הן מונופול אזורי של חברת דור-אלון. הן פועלות בחריגות חמורות ועוברות על הכללים בכך שהן מוכרות דלק לכל דיכפין, במקום לשמש לייעודן כמשרתות אך ורק את חברי האגודות.
התלונות של רמות נגד ראש המועצה סלע, כולל בגין עבירות בנייה חמורות בהיקף גדול, ממלאות קלסרים במשרד המשפטים, הפנים ואצל מבקר המדינה. סלע, כך נראה, אולי נהנה מנקמה קטנה בכל יום שעובר שבו מחלף 11 פועל במתכונתו הנוכחית ואינו מוחזר לבעליו החוקיים, עמיהוד רמות.
מפגש מספר 11 במרכז עתלית, קיצור דרך שכבר גבה את חייהם של 7 ישראלים במשך השנים
אינטרס המפעלים
צריך להגיד מילה טובה על רכבת ישראל, על קידום מקצועי ורציני של הפרדה מסילתית במרכז עתלית, קצת מצפון למפגש 11 המסוכן, וסגירה לאלתר של המעבר הקיים. התוכנית קודמה בות"ל (ועדה לתשתיות לאומיות) בהליך מסודר. אך ישנם שני גופים העלולים לצאת נפגעים מיישום מהיר של תוכנית הרכבת.
כרמל כימיקלים של גיל ודוד דנקנר - אינם רוצים את הגשר החדש שיגיע סמוך למפעל, כי לדעתם הוא יפריע לתוכניות הפיתוח שלהם, לבנות שכונת מגורים במקום המפעל הקיים.
הבעלים מודאגים גם מסגירה מידית של המעבר הקיים, שתחייב את המשאיות באופן זמני לנסיעה ארוכה יותר דרומה דרך הגשר במפגש 12 הבנוי, שמשמעותה יותר הוצאות דלק. כרמל כימיקלים היו מעוניינים שהמפגש המתוכנן יהיה יותר צפונה מאשר מוצע בתוכנית הרכבת.
תעשיות מלח של שרי אריסון - קובלים על כך שסגירה מידית של המפגש הקיים והארכת דרכן של המשאיות באפן זמני דרך מעבר 12, תגרום להם הוצאה שנתית נוספת של כ-700 אלף שקל בדלק. תוכניות הפיתוח של החברה ספגו מכה חמורה בפרשת בריכות המלח והניסיון של אהוד אולמרט לפעול למענם במינהל מקרקעי ישראל ולשנות את ייעוד הקרקע בעתלית. עבור תעשיות מלח, יצירת מעבר מעל המסילה בסמוך לקרקעות של הבריכות התעשייתיות, עשויה לשפר בהרבה את הסיכוי להפשרת הקרקע ובניית אלפי יחידות דיור עליה.
מועצת חוף הכרמל התנגדה שוב ושוב לתוכנית הרכבת, בנימוק שהמעבר המתוכנן יפגע בהתפתחות האורבנית של עתלית. המועצה הציעה להקים את מעבר 11 החדש צפונה יותר מתוכנית הרכבת, לכיוון בריכות המלח התעשייתיות, יצירת מעבר תת קרקעי למכוניות פרטיות בסמוך למפגש הקיים, ועד שייבנה המעבר החדש יימשך השימוש במעבר הקיים.
הפתרון שמציעה המועצה האזורית של כרמל סלע תואם את האינטרסים של תעשיות מלח וכרמל כימיקלים. המשך המצב הקיים גם ממשיך לתקוע את עמיהוד רמות.
מועצת חוף הכרמל עתרה ב-2008 לבג"ץ נגד תוכנית הרכבת. בג"ץ לא דן בעתירה בשנתיים וחצי אחרי הגשתה. העתירה מנעה תיקצוב של הפרויקט.
ואז הגיע כץ
בסוף 2009, אחרי דיונים ועיכובים מצד המועצה, נערך במשרדי רכבת ישראל שימוע של כל ההתנגדויות והטענות לגבי מעבר 11. העניין הועבר אל ועדת ההיגוי העליונה להפרדות מפלסיות. ועדת ההיגוי, מתוך העדפת נושא הבטיחות, החליטה ב-31.5.10 לסגור את מפגש 11 לאלתר בפני כלי רכב ולהזרים את התנועה דרך מעבר מספר 12 בדרום עתלית.
הניסיונות לערער על ההחלטה נענו על-ידי יועמ"ש משרד התחבורה כך: "למען הסר ספק, אין חולק כי החלטת ועדת ההיגוי לעניין סגירת מפגש 11 הינה החלטה מקצועית והתקבלה בהליך מינהלי מסודר, לאחר שנשקלו היבטיה, ובראש ובראשונה צורכי הבטיחות, ונעשה שימוע כנדרש".
משרד התחבורה הודיע למועצת חוף הכרמל ועתלית, שעליהן לסגור את מעבר 11 בתאריך 1.8.10.
ואז, ב-22 ביוני, הגיע שר התחבורה ישראל כץ לביקור מפתיע אצל כרמל סלע במועצה, ביקור שנסגר לעיתונאים. נושא השיחה היה מפגש מספר 11, ובעקבות הפגישה הבטיח השר כץ לדון בעניין עם אלכס לנגר, המשנה למנכ"ל משרד התחבורה. בכיר במועצה אומר, שמאז ביקור השר כץ "במועצה התעוררה אווירה אופטימית, שסגירת מעבר 11 תבוטל או לפחות תידחה להרבה זמן".
השר כץ אומר, כי ברגע שנמסר לו בישיבה כי סגירת מפגש מס' 11 מהווה פגיעה בחברת תעשיות מלח, הוא הודיע כי הוא מונע את עצמו מלדון בשאלת המפגש, וזאת בשל היכרותו עם אלון דנקנר יו"ר החברה. לדברי השר הדיון הופסק וסוכם כי תקיים דיון נפרד.
סלע קיבל מכץ אופציה לקיים פגישה דחופה לדיון מיוחד נוסף עם אלכס לנגר ועם הרכבת. הדיון נערך ב-21 ביולי, אבל המשנה למנכ"ל לנגר לא קיבל את הדרישה להקפאת התוכנית. צריך לזקוף זאת לזכותו של לנגר. המועצה האזורית נאלצה למחוק את העתירה לבג"ץ משנת 2008, אבל פנתה לחזית חדשה.
"אחריות לפתח ביהמ"ש"
בסוף חודש יולי התאחדו שלושה גורמים חזקים בעתלית. המועצה האזורית של סלע, יחד עם חברת כרמל כימיקלים וחברת תעשיות מלח, עתרו לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה, בבקשה לעכב את סגירת מפגש 11.
השופט רון סוקול נעתר לבקשה וקבע דיון בעתירה ל-14.9.10. לדבריו, "עיכוב של מספר שבועות במציאת פתרון תחבורתי אינו צפוי להיות בעל משמעות מיוחדת, מה גם שניתן לפעול בתקופת הביניים לביצוע שינויים ושיפורים שיצמצמו את הסכנה למשתמשים".
הרכבת התקוממה, ביקשה דיון דחוף והודיעה: "כל המתנה לדיון, כל שכן עד לפסק הדין בעתירות, עלולה להסתבר כהרת אסון. האחריות לאירוע אשר חס וחלילה יקרה במפגש, רובצת לפתחו של בית המשפט הנכבד".
ביהמ"ש דחה בקשת הרכבת לדיון דחוף. מפגש 11 ממשיך לפעול כרגיל, בחסות בית המשפט, והתיק הזה יתחיל להתגלגל באמצע ספטמבר. אלוהים גדול.