בית המשפט המחוזי בתל-אביב ביטל הבוקר (א'), בצעד נדיר, על בסיס טענת "הגנה מן הצדק", את כתב האישום נגד אליק לדר ויעקב סברדליק, שני מנהלים בדסק הרוסי בסניף הירקון של בנק הפועלים, שהואשמו במסגרת פרשת הלבנת ההון בבנק, כי סייעו ללקוחותיהם להלבין עשרות מיליוני דולרים. זאת, בשל התנהלות הפרקליטות בתיק. גם לגופו של עניין קבע בית המשפט כי הנאשמים זכאים מכל האישומים נגדם.
במסגרת החלטתו מתח השופט דוד רוזן ביקורת חריפה על התנהלות פרקליטות מיסוי וכלכלה בניהול התיק, ומנה שורה ארוכה וחמורה של כשלים שביצעה. בין היתר קבע כי הפרקליטות לא העבירה חומר חקירה לנאשמים במועד והצהירה בבתי המשפט הצהרות לא נכונות ולא מדויקות. "התנהגות המדינה הינה התנהגות נפסדת, הפוגעת באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות", קבע רוזן.
המחדל המרכזי של הפרקליטות, ציין השופט, היה שהיא נמנעה מלהעביר את חומרי החקירה לנאשמים במועד. "נתון הוא בפניי כי חומר החקירה לא הועמד בשלמותו לעיון ההגנה לאחר הגשת כתב האישום, גם לא חודשים רבים אחר-כך, אלא רק במהלך פרשת התביעה, לאחר שמיעת עדי תביעה מרכזיים. המדינה סבורה כי חלק ניכר מן החומר אינו רלוונטי להגנת הנאשמים. טענה זו מוטב ולא נטענה משנטענה", כתב רוזן, שהסביר כי משפט בו ניתנה לנאשמים הגנה, שלא על בסיס כל חומר החקירה - אינו בבחינת משפט הוגן.
פגיעה באמון
בנוסף קבע בית המשפט כי הפרקליטות הצהירה בפני בית המשפט הצהרות בלתי נכונות. כך למשל, המדינה הציבה מצלמות בפתח משרדו של לדר, כדי לאפשר זיהוי הנכנסים, כך שניתן יהיה לאמת את זהות הדוברים במשרדו של לדר. הסרטים שצולמו היוו חומר חקירה.
"חרף זאת", כתב רוזן, "נמנעו התובעים שטיפלו בתיק מטעם המדינה - מדובר בלפחות ב-4 תובעים - מלצפות בסרטים או לפחות בחלקם. התובעים - שלא צפו בקלטות - הצהירו בבית המשפט הצהרה בלתי נכונה. ההצהרה הבלתי נכונה של המדינה יש בה כדי לפגוע באושיות מסגרת המשפט. הצהרה שכזו יש בה כדי לערער משמעותית אמון הציבור בתביעה ובנציגיה".
השופט ציין כי קיימת סבירות לא מבוטלת שכתב האישום נגד לדר וסברדליק הוגש מבלי שהתביעה עיינה בחומר החקירה כולו בשלמותו ולא ראתה אלפי מסמכים. "מצב זה - אין הדעת סובלתו", כתב רוזן. "הגשת כתב אישום ללא עיון בכלל חומר החקירה הינו מעשה פגום, היורד לשורש סמכות כתב האישום".
פגיעה חריפה
לדברי בית המשפט, מחדל נוסף בהתנהלות הפרקליטות היה שהיא נמנעה מלדווח לסנגורים, ובהמשך למחוזי ולעליון, כי מי שהיה עד תביעה, ליאון בויקו, קיבל טובות הנאה, שניתנו לו תמורת שיתוף פעולה עם המדינה.
"המדינה שילמה 200 אלף שקל לבויקו וסייעה לו, בין השאר, לסגור את תיק מס הכנסה שהיה תלוי ופתוח נגדו. רק לאחר סיום פרשת ההגנה נמסר כל חומר החקירה הנוגע לבויקו. הצהרות המדינה בעניינו של בויקו הינן חולייה נוספת בהתנהלות המדינה בתיק זה. מדובר בהתנהלות פגומה", נפסק.
לסיכום, בית המשפט קבע כי התנהלות המדינה בניהול התיק גבלה בהתנהגות שערורייתית. "המדינה לא העבירה להגנה חומר חקירה בכמויות בלתי נתפסות, המדינה הצהירה הצהרות לא נכונות במחוזי ובעליון, בפרשת צילומי הסתר, כמו גם בנוגע לעד התביעה ליאון בויקו. על בסיס נתונים אלה הגעתי למסקנה כי יש בקיום ההליך הפלילי שהתקיים נגד לדר וסברדליק משום פגיעה חריפה בתחושת ההגינות", נקבע.
בית המשפט לא הסתפק בביטול כתב האישום, וקבע כי גם לגופו של עניין הנאשמים יצאו זכאים מכל האישומים נגדם. זאת, מכיוון, ש"פעלו על-פי נהלי הבנק, בשיתוף עם פקידים אחרים ותחת עיני הממונים עליהם, בשקיפות ובנאמנות, ומבלי שהיתה להם כוונה או מחשבה להסתיר נתון מהבנק או מרשויות המדינה".
סיוע בהסתרה
בדצמבר 2008 הוגש כתב האישום נגד לדר וסברדליק, בטענה כי סייעו ללקוחותיהם להלבין עשרות מיליוני דולרים, בכך שאיפשרו להם להסתיר פעילות בחשבונות, ולא דיווחו עליה כנדרש לרשות לאיסור הלבנת הון. לדר וסברדליק הואשמו בעבירות של עשיית פעולה ברכוש או במסירת מידע כוזב במטרה למנוע דיווח.
פרקליטות מיסוי וכלכלה טענה בכתב האישום כי במקרים רבים פתחו לדר וסברדליק חשבונות בנק ש"היוו אך צינור להעברת כספי הלקוחות מחו"ל לחשבונות קצה בישראל", ובמקרים אחרים "שימשה ישראל אך כתחנת מעבר לכספים, ששהו בה פרק זמן קצר ביותר, ויצאו בחזרה לחו"ל כלעומת שבאו".
האישומים עסקו בסיוע להלבנת הון עבור שבעה לקוחות רוסיים: פיוטר קציב (בכיר בעיריית מוסקבה), בוריס חייט (בנקאי ובעל אחת מחברות הביטוח הגדולות ברוסיה), ודים טרסוב, יורי ויניק (יועץ השקעות), מיכאל חוטוריאנסקי (העוסק בהשקעות ובסחר בניירות ערך), ארנולד שטרנברג (העוסק באנרגיה ודלקים) ואלכסנדר צייטלין.
מחדלי הפרקליטות
* אי-העברת כל חומרי החקירה לנאשמים במועד
* הצהרת הצהרות לא נכונות במחוזי ובעליון
* הגשת כתב האישום ללא עיון בכל חומרי החקירה
* אי-דיווח על מתן טובות הנאה לעד תביעה בתיק, ליאון בויקו
הסנגורים: על הפרקליטות לבצע בדק-בית
סנגוריו של אליק לדר, עוה"ד שמעון דולן ודרור מתתיהו, מסרו בעקבות הזיכוי כי "מתוך 15 אישומים חמורים ביותר לא נותר דבר. מניסיוננו הרב, לרבות בפרקליטות המדינה, איננו זוכרים מצבור של כשלים כה חמורים של המשטרה והפרקליטות, כפי שחווינו בתיק זה וגרמו לאליק לדר עוול גדול ונזק בלתי הפיך".
באי-כוחו של יעקב סברדליק, עוה"ד יעל גורסמן, רוני בלקין וסאלי ליכט, מסרו כי "חבל שנדרשו 5 שנים של סבל אין סופי של הנאשמים כדי להוכיח את מה שהיה ברור מלכתחילה - שלא היה מקום לכתב האישום הזה לא במישור המשפטי ולא במישור העובדתי. קביעות בית המשפט בעניין התנהלות הפרקליטות מחייבות בדק-בית רציני שם".
הפרקליטות: כבר הופקו הלקחים, אין הצדקה לביטול האישום
הפרקליטות מסרה בתגובה לביקורת על התנהלותה כי "הערותיו של בית המשפט המתייחסות להתנהלותה של הפרקליטות נדונו במהלך המשפט, לאחר שהפרקליטות, כדרכה, הביאה זאת לידיעת בית המשפט. היות והדברים נאמרו, נדונו ואף פורסמו - כבר הוסקו המסקנות, והופקו הלקחים הדרושים.
הפרקליטות ציינה כי הגנת הנאשמים לא נפגעה ברמה שהצדיקה את ביטול כתב האישום. "בית המשפט לא פירט את מידת הפגיעה בהגנת הנאשמים. מדובר בחקירה שבמסגרתה נאסף חומר חקירה עצום, ואך טבעי שבהיקפי חומר כאלו יתרחשו תקלות. עם כל הכבוד, אין לקבל גישה לפיה תקלות שלא פגעו בהגנת הנאשם יביאו לביטול אישום", מסרה.
באשר לזיכוי הנאשמים, מסרה הפרקליטות כי יש למדינה השגות לגבי קביעותיו של בית המשפט. "יש להדגיש את החשיבות בהגשת כתב האישום ובניהול התיק, שהינו אחד מהראשונים שהוגשו כנגד פקידי בנק לפי סעיף 3 ב' לחוק איסור הלבנת הון. פקידי הבנק הם שומרי הסף, החולייה הראשונה בשרשרת הדיווח, בו חייבים הבנקים על מנת לסייע במאבק הבינלאומי בהלבנת הון ומימון טרור, ומכאן חשיבות העמדתם לדין, לאור פוטנציאל הנזק העצום שיכול להיגרם, למדינה ולכלכלתה", ציינה.
לדברי הפרקליטות, חרף הזיכוי "אנו מקווים כי יופנם המסר כי לפקידי בנק אין חסינות מפני העמדה לדין פלילי, וכי חובת הדיווח מחייבת כל אזרח במדינה כחלק מהמאבק הבינלאומי בהלבנת הון ומימון טרור. בהקשר זה יש, לדעת הפרקליטות, לברך על הקמתו של בית המשפט הכלכלי, ואף לשקול הבאת תיקי הלבנת הון לדיון בפניו".
מבנק הפועלים נמסר בתגובה כי "הבנק קיבל בשמחה ובסיפוק רב את החלטת בית המשפט... לכל אורך הדרך, נתן הבנק אמון מלא בעובדיו, האמין בחפותם והיה משוכנע כי לא היה מקום להעמידם לדין. הבנק מביע תקווה כי הפרקליטות תשים סוף לפרשה, שכונתה בעבר 'פרשת סניף הירקון'".