הביקורת שהטיח אתמול (א') שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דוד רוזן, על פרקליטות מיסוי וכלכלה - במסגרת הכרעת הדין שבה זיכה מכל אשמה על בסיס טענת "הגנה מן הצדק" את מנהלי הדסק הרוסי בסניף הירקון של בנק הפועלים, אליק לדר ויעקב סברדליק - היתה חסרת תקדים בחומרתה.
בין השאר כינה השופט את התנהלות הפרקליטות "שערורייתית", ציין כי היא לא העבירה להגנה חומר חקירה רב והצהירה בבית המשפט הצהרות לא נכונות, מבלי שבדקה את דבריה ולא עברה על כל חומר החקירה. השופט קבע כי בהתנהלותה של הפרקליטות יש כדי לערער באופן משמעותי את האמון הציבור בתביעה ובנציגיה.
רוב הזמן הקפיד השופט שלא לציין את שמותיהם של הפרקליטים האחראים לכשל החמור שהתגלע בהתנהלות הפרקליטות, ורק מעת לעת, בעיקר בחלק שבו פרש השופט את טענות הצדדים, "השתחלו" שמותיהם למסמך המשפטי.
כישלון פרקליטות מיסוי וכלכלה בניהול התיק הוא כישלונה של המערכת כולה, אך יש לו שמות ופנים. 4 פרקליטים טיפלו בשלב זה או אחר בתיק - עוה"ד טלי נג'רי, שהובילה את הצוות, לירן חיים, אביבה חפץ-נוימן ועודד קם.
הארבעה זכו לפיקוד של פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), עו"ד אלה רובינק. כל אחד מהם נושא באחריות לתוצאות העגומות שהתקבלו אתמול.
חומר החקירה לא עבר
לדברי גורמים המכירים את התיק, רובינק היתה מודעת להתנהלות ה"עקומה" של הפרקליטים שתחתיה בניהול התיק, וליוותה אותו מקרוב. בניגוד למקובל, רובינק - ולא הפרקליטים הזוטרים - היתה גם מי שחתמה על הסיכומים שהגישה הפרקליטות לבית המשפט.
עו"ד טלי נג'רי היא פרקליטה בכירה בפרקליטות מיסוי וכלכלה, ששמה הוזכר לאחרונה כמועמדת לתפקיד יו"ר הרשות לאיסור הלבנת הון. היא שימשה כתובעת בתיק הלבנת ההון שבו נאשם ארקדי גאידמק, אך הועברה מהתפקיד כדי להקדיש את מיטב זמנה לתיק הדסק הרוסי.
נג'רי היתה גם התובעת בתיק הנוסף הקשור בפרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים - תיק הדסק הצרפתי. בדומה לתיק הדסק הרוסי, גם תיק הדסק הצרפתי הסתיים בזיכוי של הנאשמים על-ידי בית המשפט - כאשר אז הזיכוי היה "מחמת הספק".
בינואר השנה הצהירה נג'רי בבית המשפט כי היא אינה יודעת כיצד הפרקליט שטיפל בחומר החקירה (עו"ד לירן חיים - ח.מ) מיין אותו, אבל הוסיפה כי היא לוקחת על עצמה את האחריות לכך שחלקים גדולים ממנו לא הועברו להגנה. בנוסף, ובעקבות הדברים, ביקשה נג'רי מבית המשפט לדחות את מועדי הדיונים שנקבעו בתיק, כדי לאפשר לצוות הפרקליטים לעבור על 38 ארגזים שהכילו חומר חקירה ולא נמסרו להגנה.
"אותי זה מזעזע"
בעקבות הדברים הגיש עו"ד שמעון דולן, סנגורו של לדר, בקשה לבטל את כתב האישום נגד לדר, בנימוק שהפרקליטות העבירה חלק מחומרי החקירה רק לאחר השימוע.
השופט רוזן ראה את הדברים בחומרה רבה, ובפברואר 2010, במסגרת ההחלטה בבקשתו של עו"ד דולן, כתב: "איך אפשר לדבר על שוגג... זה מראה שמחזיקים את זה".
על הודעתה של נג'רי בדבר מציאת החומרים אמר רוזן כי "זה מזעזע... אתם לא רוצים לעבור על החומר - אל תעברו. תנו להם את כל החומר. איזה מין דבר זה? מה הולך פה? אנשים פה במשך שנים לא ישנים בלילות, ואתם יודעים שאין שום אשמה, ואתם לא מודיעים להם".
רוזן הוסיף: "יש כשנה כתבי אישום, ושוכבים אצלכם חומרים בכמויות, ואתם לא עיינתם בהם... איך אתם יכולים להגיש כתבי אישום? אתם יכולים לגרום לי להרשיע אותם, כשהם לא אשמים, בגלל שלא עברו על חומר חקירה. אתם לא עברתם, זו בעיה שלכם... אבל עורכי הדין לא עברו. למה אני צריך להרשיע אנשים בגלל בעיות שכאלה? זה חמור מאוד, ואני לא משתמש בשפה הזו - אבל אותי זה פשוט מזעזע".
התנהגות שערורייתית
לצד עו"ד נג'רי ניהל את התיק בתחילת הדרך עו"ד לירן חיים, שהיה שותף לחלק נכבד מהטעויות שביצעה הפרקליטות. לאחר הגשת כתב האישום בתיק, מראשית 2009, ניהל דולן התכתבויות עם עו"ד חיים, בניסיון לקבל לעיונו את חומר החקירה במלואו.
כך, למשל, ביום 22.2.09 פנה אליו בבקשה לאשר בכתב שכל חומר החקירה הועמד לעיון הנאשם, אולם בקשה זו לא נענתה מעולם; ביום 1.3.09 פנה שוב באותה בקשה, אולם גם זו לא נענתה.
בית המשפט אימץ את טענת דולן כי מדובר בהתנהגות שערורייתית של התביעה, שלא יכולה להתרחש בשוגג.
לאחר עזיבתו של עו"ד חיים את ניהול התיק, הצטרפו אל צוות התביעה בתיק שני פרקליטים - אביבה חפץ-נוימן ועודד קם. השניים אמנם הצטרפו לניהול התיק בשלב מאוחר, אך היו שותפים להתנהלות הבעייתית של הפרקליטות.