"התחושות הן לא נעימות. לא נעים להיות גוף שסופג ביקורת חסרת פרופורציה, בהיקף של כותרות שמתאימות למפולת בבורסה העולמית. בסך-הכול היה זיכוי בהליך פלילי בתיק שעוסק בסוגיה חדשה, והיו תקלות - שמי שקורא את פסק הדין רואה ששום דבר מבין התקלות הללו לא נעשה בזדון.
"חוץ מהתבטאות חמורה של השופט בתיק, אין בפסק הדין משהו שאמור להטיל דופי בפרקליטות. הפער בין ביקורת לגיטימית שכל גוף שטועה צריך להיות מבוקר וצריך להעיר לו ואפילו לנזוף בו, לבין הכותרות על פסק הדין שמשדרות קטסטרופה - הוא פער משמעותי. על הפער הזה אני מתקומם".
עו"ד יהושע (שוקי) למברגר, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, לא יכול היה לשתוק השבוע נוכח ההתקפות והביקורת שספג הבית המקצועי שלו. "ה'עליהום' כנגד הפרקליטות שערורייתי, ואין לכך כל הצדקה", הוא אומר בראיון ל"גלובס", שבו הוא מנטרל אחד-אחד את כל המוקשים שמציבים לפרקליטות אויבי המערכת, כדבריו, ומסביר איך הפרקליטות מעולם לא חמקה מאחריות לכשלים שהתגלו במסגרת עבודתה, כמה קשה להטמיע נורמות פליליות בעבירות צווארון לבן, ולמה לא צריך גוף לפיקוח על הפרקליטות.
ה"עליהום" שעליו מדבר למברגר ניצת ביום ראשון השבוע, עם מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שביטל בצעד נדיר, על בסיס טענת "הגנה מן הצדק" וגם לגופם של הדברים, את כתב האישום נגד אליק לדר ויעקב סברדליק - שני מנהלים בדסק הרוסי בסניף הירקון של בנק הפועלים, שהואשמו במסגרת פרשת הלבנת ההון בבנק כי סייעו ללקוחותיהם להלבין עשרות מיליוני דולרים.
מעבר לקביעה כי הנאשמים זכאים, מתח בית המשפט ביקורת חריפה על התנהלות הפרקליטות בתיק, בין השאר משום שלא העבירו את כל חומרי החקירה לנאשמים, הצהירו הצהרות לא נכונות במחוזי ובעליון, הגישו את כתב האישום ללא עיון בכל חומרי החקירה ולא דיווחו על מתן טובות הנאה לעד תביעה בתיק.
- יש ביקורת חריפה מאוד כנגד הפרקליטות בתיק. קשה שלא להבין מהיכן נובעת הביקורת הציבורית.
"יש דיסאינפורמציה ופער בין מה שכתוב בפסק הדין למה שפורסם בחלק מהעיתונים, והם מובילים להתעצמות הביקורת נגדנו. למשל, היתה השבוע כותרת לפיה 'הפרקליטות שיקרה לבית המשפט'. תסתכלו בפסק הדין - לא כתוב שהפרקליטות שיקרה. אדם שלא מסר את מלוא התמונה האמיתית בתום-לב מתוך חוסר ידיעה ומתוך חוסר הבנה או לחץ, כפי שקרה בתיק 'הדסק הרוסי', זה לא שקר. חלק מהבומבסטיות של המתקפה נגדנו נולד מכותרות שלא משקפות את התמונה האמיתית.
"התוצאות וגם התנהלות הפרקליטות טובות יותר מכל גוף ציבורי ומכל גורמי המשפט. אין גוף ציבורי - גם בקנה-מידה עולמי - שיש לו את היושרה של הפרקליטות, שנשענת על סטנדרט מהגבוהים בעולם. בכל מקום שיש עשייה של מאות אלפי תיקים ישנן תקלות, אבל משום מה תוקפים אותנו על כל דבר".
- אתה בעצם אומר "הלוואי שכולם היו כמו הפרקליטות"?
"כן. לא בטעויות שלנו, אבל בהתמודדות המדהימה עם עשרות אלפי תיקים - כן. בהתמודדות עם היקף העבודה והאחריות המורכבות, העבודה של הפרקליטות מעוררת השתאות, הערצה. גם כשישנן תקלות, אסור שזה ישנה את הפרספקטיבה של הדברים האלה ביחס לעבודה של הפרקליטות ולאתגרים שהיא עומדת בהם".
- זה נשמע כמו התחמקות מאחריות. בכל זאת, יש פסק דין שמבקר אתכם בחריפות ובין היתר אומר כי התנהלות הפרקליטות "גובלת בהתנהגות שערורייתית".
"אנחנו ממש לא מתחמקים מאחריות. היו תקלות, שאת חלקן גילינו וחשפנו בבית המשפט. בפרקליטות המחוז טיפלו בכל תקלה באומץ-לב, ערכו תחקיר פנימי והוציאו מסמך מרשים של הפקת לקחים עוד לפני שניתן פסק הדין. יש לנו פרוצדורה להתמודדות עם חלק מהתקלות שהיו, ואנחנו לא הולכים לטאטא את זה מתחת לשטיח".
תנאים תת-אנושיים
התגובה ששוגרה מטעם הפרקליטות לתקשורת מצטיירת דווקא כמתחמקת למדי. בין השאר צוין בה כי הגנת הנאשמים לא נפגעה ברמה שהצדיקה את ביטול כתב האישום. "עם כל הכבוד, אין לקבל גישה שלפיה תקלות שלא פגעו בהגנת הנאשם יביאו לביטול אישום", נכתב.
- אתה חושב שזה ראוי שהפרקליטות לא מקבלת את גישת בית המשפט?
"אנחנו חשבנו אחרת מבית המשפט. אנחנו מפיקים לקחים מטעויות שמצאנו שהן אכן טעויות אמיתיות, אבל לא עם הכול אנחנו מסכימים עם בית המשפט. למשל, בנוגע להעברת חומרי חקירה להגנה, התברר כי מתוך 37 קרגלים שהתבקשנו להעביר לאחר שגילינו שלא הועברו, רק שני קרגלים נחשבים לחומרי חקירה. בכל זאת, העברנו הכול כפי שקבע בית המשפט, אך אנחנו לא נסכים לומר שכל החומר מהווה חומר חקירה. אנחנו את הלקחים שלנו הפקנו".
במהלך השבוע פנתה תנועת אומ"ץ לפרקליט המדינה משה לדור בדרישה להסיק מסקנות אישיות נגד הפרקליטים שניהלו את תיק הלבנת ההון שנוגע לדסק הרוסי, עורכי הדין טלי נג'רי, לירן חיים, עודד קם ואביבה חפץ, בעקבות הכשלים שהתגלו בתיק. כשלמברגר שומע את זה לראשונה במהלך הראיון הוא מגחך, ספק בפליאה ספק בעצב.
"מההיכרות שלי עם החומר אני חושב שיש מקום להפקות לקחים במישור המערכתי, אבל אין מקום להפקות לקחים במישור האישי. הפרקליטות והפרקליטים עבדו בלחץ אדיר, לא אנושי ממש, וקרו טעויות. אין מה לנפח אותן מעבר לנדרש".
- יש תחושה של לויאליות מוגזמת בתוך המערכת. כל פעם שצצה פרשייה חדשה, כמו הביקורת בפרשת האזנות הסתר בתיק רמון - פרקליט המדינה והפרקליטות כולה מגבים פה אחד את הפרקליטים.
"מה זה לגבות? אני לא אמרתי שלא היו תקלות בתיק הדסק הרוסי. בפרשת רמון, אם היו נוקטים בפעולה של להדיח מישהו בגלל דו"ח מבקר המדינה - זו היתה טעות איומה. אנחנו כן מטפלים בבעיות עם פרקליטים כשצריך. לא מזמן פרשה פרקליטה בכירה ממחוז דרום לאחר שהוגשה נגדה קובלנה משמעתית. המערכת לא שומרת על לויאליות בכל מקרה. אנחנו לא מדיחים אנשים כשזה לא מוצדק, אבל אין לויאליות עיוורת, יש בחינה של כל עניין לגופו".
למברגר אמנם חושב שאין מקום למסקנות אישיות בפרשת הדסק הרוסי, אבל יש מקום למסקנות ברמה הלאומית. "אנחנו כארגון הפקנו לקחים, אבל גם המדינה - מי שאמון על לאפשר לפרקליטות לפעול - צריך להפיק לקחים. כמות והיקף התיקים שמגיעים לפרקליטות פשוט מטורפים. כל חקירה היום היא חקירת ענק. בין 2 ל-4 פרקליטים צריכים להתמודד עם היקף של כמויות חומר בלתי נתפסות. אם חושבים שהפרקליטות תוכל לעמוד בכל היעדים שלה בלי טעויות אנוש - פשוט טועים".
קורסים תחת העומס
למברגר מסביר כי העבודה בתת-תנאים מהווה קרקע פורייה לטעויות אנוש שנובעות מעומס או לחץ, אך במקום לתגבר את המערכת פוגעים בה. "גם אם יוכפל מספר התקנים לפרקליטות, יהיו טעויות אנוש. הפרקליטות עובדת בתת-כוח, תת-תקינה משמעותי. במקום לשפר את המצב, ממשיכים לפגוע במערכת. בתקציב האחרון הפחיתו מעל 80 תקנים מהפרקליטות. אם מי שאחראי על התקצוב של הפרקליטות חושב שאפשר לדרוש מהפרקליטות לעמוד ביעדים שלה כשהוא גורם לה נזקים קשים כאלה, הוא לא יודע עד כמה המצב חמור. אני חושב שאנחנו עובדים בצורה מיטבית, אבל אנחנו עובדים בתנאים תת-אנושיים של כוח-אדם, ולא לעולם חוסן".
- מהדברים שלך עולה שיש סכנה אמיתית לאכיפת החוק במדינה וגם לחופש של חפים מפשע, שטעויות האנוש של הפרקליטים עשויות להשפיע עליהם.
"אני לא אומר את זה. הטעויות שקרו בתיק הדסק הרוסי קרו בתום-לב ולא פגעו בהגנת הנאשמים לטעמנו, אבל אני אומר שמישהו צריך להתעורר.
"אני מסכים לחלוטין שעלולה להיות טעות שכן תגרום נזק, ולכן אני מרים כאן קול זעקה בשם הפרקליטות. אם חושבים שלהורדת עשרות תקנים מהתקן של הפרקליטות לא תהיה נפקות ביכולת שלנו לפעול באופן מיטבי - טועים בגדול. עורכי הדין שעבדו בתיק של בנק הפועלים עבדו על עשרות הליכים שנבעו מהתיק במקביל. זה כמעט בלתי אנושי.
"כל תיק שמגיע לאלה רובינק, העומדת בראש פרקליטות מיסוי וכלכלה, הוא תיק משמעותי של 50-100 קרגלים, עם האזנות סתר, תמלולים ואלפי מסמכים. אם מישהו שוכח להעביר איזו שורה מאיזה תמליל, אז עושים מזה קטסטרופה. זאת לא הקטסטרופה. הבעיה האמיתית היא שהפרקליטים קורסים תחת העומס".
נורמות קשות לעיכול
יש הטוענים כי בתקופתו של מני מזוז, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה, החלה החלת הנורמות פליליות חדשות. מזוז התווה קו מיליטנטי, תקיף, שלפיו התנהגויות מקובלות רבות נתפסו כפליליות. כיום, יש טענה כי פרקליט המדינה משה לדור ממשיך את דרכו של מזוז ונוקט בגישה מחמירה. למברגר דוחה את הטענות הללו על הסף. "מזוז לא ראה את הכול פלילי. הוא הוביל את הקו של מציאת אמצעי אכיפה אלטרנטיביים - בדיוק הפוך מהביקורת עליו. מנגד, מזוז הוביל קו שכאשר מזהים עבירה פלילית צריכים ללכת עליה, גם אם היא עבירה שעד עכשיו לא אכפו אותה.
"יש פה תהליך שעם השנים מערכות המשפט הפנימו את הנורמות שמזוז התווה, כי הן מעוגנות בחוק, רק שהיה קשה לעכל אותן בהתחלה. הוא הגיש עשרות תיקים נגד שרים, חברי כנסת, ראשי רשויות מקומיות ובעלי תפקידים משמעותיים בשירות הציבורי, והרוב המכריע הסתיים בהרשעה".
לדברי למברגר, גם לדור "לא רואה כל דבר כפלילי, הוא חושב שיש מקום לאכיפה אלטרנטיבית, משולבת. זה חלק מהאג'נדה שהוא מוביל כאסטרטגיה של הפרקליטות. אבל הוא לא מתעלם מעבירות, ואומר נלך לתיק פלילי גם אם הנורמה היא חדשה".
החקירה בפרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים החלה בקול תרועה רמה מצד גורמי האכיפה - והסתיימה במפח-נפש עבורם. השבוע התבשרנו כי חקירת פרשת הולילנד הגיעה לסיומה והחומר הועבר לפרקליטות - וגם פרשה זו זכתה לחשיפה משמעותית ולכינוי "הפרשה החמורה ביותר בתולדות המדינה".
גם פרשת רשות המסים, שהתפוצצה בשנת 2006, החלה בכותרות מרעישות דומות, ואפילו - ולהבדיל - כתב האישום נגד עו"ד יעקב וינרוט זכה לחשיפה ולהכתרה כעניין עקרוני ותקדימי.
- אתם לא חוששים שכל הפרשות הללו יתפוצצו לכם בפנים, כמו הדסק הרוסי?
"שום דבר לא התפוצץ לנו בפנים. כשיש מעת לעת זיכויים אני לא רואה בזה כישלון, זה חלק מהפרוסס של עשיית הצדק. אני יכול לערער או לא, אבל אני מוריד את הכובע בפני בית המשפט ואומר זו הסמכות שלך להכריע גם בעובדות וגם בפן הנורמטיבי. אחת הביקורת החריפות ביותר על הפרקליטות היא שיש לה 98% הרשעות. זה לא נתון נכון, בגלל שחלק זה הסדרי טיעון שמורידים חלק מהאישומים, אבל אני אומר שהלוואי שיהיו זיכויים. אני מגיש כתב אישום רק כאשר אני מאמין שבן אדם ביצע את העבירה. ברמת המאקרו, אם היתה לנו מערכת שפיטה שיש בה 100% הרשעות - אז הייתי אומר 'רבותיי משהו לא בסדר, יש פה חותמת גומי'".
- ובכל זאת, עשיתם חשיבה מחודשת בחלק מהתיקים - כמו החקירות נגד השר ליברמן או תיק המינויים של אולמרט?
"אני מעורב בתיק רשות המסים, בשוקי ויטה ובהולילנד, ומכיר אותם היכרות אינטימית. אני מדריך את עצמי, וגם הפרקליטות מדריכה את עצמה, להיות מאוד מאוד זהירים בשלבים שאנחנו מחליטים אם להגיש כתב אישום. ברשות המסים הלכנו בפינצטה, בשוקי ויטה הלכנו בזהירות רבה. אותו דבר ייעשה בפרשת הולילנד".
- אתה מודע לכך שאם וינרוט יזוכה, אז הביקורת וההתקפה השבוע ייראו כמו משחק ילדים לעומת ההתקפה שתבוא אז?
"וינרוט יעשה מה שהוא יעשה. אנחנו לא נשמח לאידו אם הוא יורשע, ואני מקווה שהוא לא ישמח לאידנו אם יהיה זיכוי. החשש שנספוג קיתונות של ביקורת אם ניכשל לא מנחה אותנו בעבודתנו".
תחת זכוכית מגדלת
בכנס לשכת עורכי הדין האחרון באילת הצהיר שר המשפטים, יעקב נאמן, כי "משרד המשפטים עוסק בהקמת גוף אשר יפקח על עבודת הפרקליטות", ועורר סערה בקרב בכירי הפרקליטות.
למברגר: "התחושה שלנו היא שרודפים אותנו. תחושה שעומדים עם זכוכית מגדלת, ובכל מקום שמשהו לא הולך בדיוק לפי הספר בתום-לב, בתקלה - אפילו חמורה - ישנה התנפלות אדירה על אותה פירצה. אין פרופורציה לפעמים בין העשייה לבין ההתנפלות על הפרקליטות. תמיד יחפשו את המקסימום כדי לתקוף אותנו".
- אתם מכריעים גורלות של בני אדם, זה דיני נפשות. לכן אתם תחת זכוכית מגדלת.
"יש לי תזה קצת אחרת. אנחנו בהגדרה תחת זכוכית מגדלת של בית המשפט. בית המשפט נותן לנו תמרורים אדומים בכל מקום שאנחנו טועים או מתרשלים. מעבר לכך מתנהל מסע נגד הפרקליטות".
- מי מנהל אותו?
"זו שאלה גדולה מאוד. אנשים בעלי אינטרסים, שחלקם נתונים להליכים פליליים וחלקם עם כסף, מצאו שישנה דרך מאוד-מאוד נוחה לשנות החלטות ולהשפיע על מקבלי ההחלטות ולהטיל מורא. לא כל הביקורת על הפרקליטות היא תמימה. בתי-חולים, צה"ל ועוד גורמים אחרים, שהחשיבות של עיסוק בחיי אדם אצלם לא פחות דומיננטית מהפרקליטות, לא חוטפים כזו ביקורת. המסע של הדה-לגיטימציה שעושים לפרקליטות, אין לו אח ורע בשום מערכת אחרת שגם עוסקת בדיני נפשות".
- אולי הקמת גוף מבקר תפתור את בעיית המסע המכפיש, כי יהיה למי לפנות כשאתם טועים?
"אנחנו לא מתנגדים שיהיה גוף ביקורת שיבקר את הפרקליטות, אבל אנחנו צריכים לדעת מה המנדט של הגוף הזה".
למברגר טוען כי הפרקליטות היא הגוף המבוקר ביותר, ומונה את המבקרים: בית המשפט, נציבות שירות המדינה, לשכת עורכי הדין, מבקר המדינה, מבקר הפנים של משרד המשפטים, ובמקרה של עבירות פליליות גם המשטרה.
"ככל שמגיעים למסקנה שצריכים להקים גוף ביקורת חיצוני לפרקליטות לא נתנגד לזה, אבל נבקש שזה יהיה מתואם ומסונכרן עם הגופים הקיימים, באופן כזה שפרקליט לא יהיה כפוף למספר גופים שיבחנו אותו על אותו עניין", הוא אומר.
"לגופים הכלכליים הגדולים יש אינטרס לעצור את האכיפה"
השבוע התברר כי במהלך הדיונים בפרשת הדסק הרוסי הציע שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דוד רוזן, לפרקליטות לחזור בה מכתב האישום. הפרקליטות בחרה למחוק 11 מתוך 15 האישומים המקוריים בתיק, אך בחרה לנהל את התיק עד סופו.
- למה לא חזרתם בכם מכתב האישום? הרי פסק הדין היה צפוי לאחר הצעה כזו מהשופט.
"פסק הדין היה די צפוי, ולכן הוא לא הפתיע אותנו, אבל חשבנו שעדיין נכון להגיע להכרעה שיפוטית, בגלל שזו אבן-דרך נוספת בדרך להנחלת נורמות מסוימות בכל הקשור לחוק איסור הלבנת הון. המחוקק קבע את הנורמות, והיה לנו חשוב להגיע להכרעה עניינית.
"אנחנו לא מקבלים כסף כדי להיות אנשים נחמדים. אנחנו עובדי ציבור, ותפקידנו לאכוף נורמות שאנחנו חושבים שמדינת ישראל כמדינה מתוקנת צריכה להתנהג לפיהן. לא צריכים להיות בעלי ראייה מתוחכמת כדי להבין שהכוחות שפועלים בציבור הישראלי הם כוחות בעלי אינטרסים אדירים להחליש את היכולת האפקטיבית ליצור נורמות נגד הלבנת הון. היום קשה מאוד להטמיע ולאכוף נורמות כאלה, כי לגופים הכלכליים הגדולים - בנקים, גופים פיננסיים ואפילו עורכי דין - יש אינטרס מובהק לעצור את יכולת האכיפה שלהן".
- אך כאן מדובר על פסק דין של בית משפט. אולי אתם מנסים להכיל במעגל הפלילי הרבה יותר ממה שצריך?
"בית המשפט לא אומר שהנורמות לא נכונות או שהתפיסה הערכית לא נכונה. הוא רק אומר שלא הצלחנו להוכיח את היסוד הנפשי של העבירה, שהאנשים האלה לא היו מודעים עד הסוף לעבירה, שלא הצלחנו להוכיח שפקידי בנק כל-כך חשובים ומכובדים הם עבריינים שרוצים להסתיר דברים מהרשות לאיסור הלבנת הון".
- זה נשמע כמו התייחסות צינית.
"בשנות ה-90 היתה סדרה של זיכויים בעבירות של אישי ציבור בשוחד והפרת אמונים. גם שם בית המשפט ברוב המקרים אמר שהמקרה מאוד חמור, אבל לא הוכח היסוד הנפשי. אני חושב שישנם סוגי עבירות שלוקח זמן לומר לבן אדם 'תשמע, למרות שאתה אדם מהוגן ומכובד - עברת עבירה פלילית'".
- אתה אומר שלבית המשפט קשה לעכל את מה שאתה והפרקליטות הבנתם מזמן?
"לא מזמן. אני מכבד את ההכרעה של בית המשפט וחושב שהוא פסק לפי השקפת עולמו. אנחנו מודעים לכך שקשה להכיל נורמות בתחום של עבירות צווארון לבן, וגם במערכת המשפט קשה מאוד להטמיע אותן. פסק דין שבס יצר מהפכה בסטנדרט של בית המשפט ביחס ליסוד הנפשי של עבירות של שחיתות ובייחוד הפרת אמונים. במינויים נקבעה עכשיו נורמה חדשה במשפטו של צחי הנגבי. בסופו של דבר יימצא האיזון הנכון להחלת הנורמה הפלילית גם בעבירות על חוק הלבנת הון".