זו אולי אחת התמונות הזכורות ביותר מיום חלוקת התיקים של ממשלת נתניהו השנייה. ה-30 במארס 2009, בזה אחר זה נכנסים השרים המיועדים ללשכה של ראש הממשלה ושומעים את דינם. משה כחלון נכנס לחדר פעמיים. בפעם הראשונה נכנס ויצא כשעל פניו החיוך האופייני. אך לא עבר זמן רב והוא נקרא לשוב פנימה, כשבפנים יושב מי שיהיה בקרוב שר ההסברה והתפוצות יולי אדלשטיין. ההערכות היו כי נתניהו מבקש לפצל את תיק התקשורת בין השניים - לאחד הטלקום, לאחר המדיה.
"היה שווה לחזור", משוכנע כחלון החודש בלשכתו, "בהליכה הזאת כמעט הלך לי חצי משרד". עכשיו הוא גם מספר לראשונה מה קרה בחדר ההוא. על השולחן נפרשו מספר תיקים לבחירה, "כולם בליגה הזו", מספר כחלון, "הוא (נתניהו, ל"א) אמר 'אני ממליץ לך, קח את תיק ההיי-טק של מדינת ישראל'. הוא קרא לזה 'היי-טק', לא 'תקשורת'. הוא אמר, 'אני מכיר את תחום התקשורת, זה התיק הכי מרתק שיש בממשלה, ואתה תברך אותי על זה'. ואני אומר לך שהיום אני באמת מברך אותו על זה. זה תיק מרתק, ואין יום שדומה למשנהו".
- זה גם תיק שמוציא אותך מצוין תדמיתית.
"בדברים האלה תמיד הסכין חותכת משני הצדדים, והיא יכלה גם להוריד לי את הראש, אין שום תעודת ביטוח. כשהלכתי לכיוון הרפורמות, לא ידעתי לאן אגיע עם זה. תמיד כשהולכים למהלכים חריפים, התוצאות הן קיצוניות לכאן או לכאן. כשהאמנתי שצריך לקיים את הרפורמות האלה, הדבר האחרון שהתחשבתי בו היה שר התקשורת. לא בדקתי מה זה יגרום לי. זה יכול היה לגרום לי לנזק בדיוק כפי שזה גרם לי לתועלת, אבל לא לקחתי את זה בחשבון. הרי מה אני צריך את כל זה, אני יכול להגיע הביתה בשלום בשעה 17:00 ולא לעשות דבר, והכול יהיה בסדר. זו ההוכחה שאני הייתי המרכיב האחרון בשיקול מה יהיה".
"טלוויזיה איכותית תגרום לצרכנים למצוא אותה"
שנה ו-8 חודשים אחרי, חבר הכנסת ההוא בעל החיוך הנבוך, שנודע אז בעיקר בזכות החיבה שרוכש לו מרכז הליכוד וחיקוי ב"ארץ נהדרת", הפך לאחד האנשים המשפיעים במשק הישראלי. בדרך שעשה, הוכיחו סקרים שונים, הצליח להיות גם השר האהוב ביותר על הציבור מבין שרי הממשלה.
ב-2010 נכנס כחלון לספר ההיסטוריה הישראלי כמי שפתח שניים מהשווקים הסגורים ביותר לתחרות - הסלולר ושוק השידורים. בפרק אחר של אותו הספר, תחת שמו של כחלון ייכתב, "האיש שסגר את הערוצים 2 ו-10". על כן, הוא כנראה הפוליטיקאי שהגיע למקום הגבוה ביותר ברשימה זו אי-פעם.
החודש הוא השלים את אישור חוק הרשות השנייה המחודש. המשמעות: כבר מינואר 2013 יעברו הזכייניות המשדרות היום בטלוויזיה המסחרית לשיטת הרישיונות, ושחקנים חדשים יוכלו לפרוץ לתמונה. כחלון, שניהל שיחות תכופות עם אנשי התעשייה, שוכנע כי כל הגורמים רוצים במהפכה.
"אני רואה בזה הצלה של השידורים", הוא אומר, "לכן אני בדיאלוג מתמיד עם החברות. לא כולם מרוצים. ערוץ 10 היה מאוד שמח אם לא היתה אחזקה משותפת של חברת החדשות של ערוץ 2, קשת היתה מאושרת אם הייתי משאיר את האפיק ברישיונות. במבט כללי, כל אחד יודע איפה הוא עומד ומה יהיה מצבו אחרי הרפורמה. גם ערוץ 10 יכול להישאר עד 2014 בזיכיון, לקשת ורשת יש עד נובמבר 2015 - 5 שנים מהיום. זה על המדף. אתם רוצים - קחו; לא רוצים - אל תיקחו. אני לא מחייב אותם בכלל".
- הביטול של ערוץ 2 לא פוגע בצרכן, שעבורו זה שם נרדף לטלוויזיה?
"לא. אם הביקוש ייתן סיכוי לחברה נוספת ואאפשר לצרכן באותו מחיר לצפות ב-3 ערוצים מסחריים, אז רק היטבתי עמו. אם יש תוכנית טובה, אנחנו יודעים למצוא אותה גם באפיק 934. עובדה שכששידרו את המונדיאל, היו עשרות אחוזי רייטינג לערוץ 1. נכון, יש יתרון למספר, וזו מקדמה של מספר אחוזים, אבל טלוויזיה טובה ואיכותית תגרום לצרכנים למצוא אותה".
- רשת אמרו שהם נשארים עד 2015 באפיק 22, אז למה לקשת לעזוב את האפיק, זה לא יעמיד שחקנים חדשים בעמדת נחיתות?
"בקשת יושבים אנשים חכמים שיודעים לעשות טלוויזיה, וגם לעשות חשבון. אם כדאי להם הם יעזבו, לא כדאי להם? שיישארו. כל אחד שיחליט לפי הכדאיות שלו, אני שם להם מוצר על המדף".
"רפורמה, לא קוסמטיקה"
אחת ההחלטות הדרמטיות ביותר במסגרת החוק, אליו מתייחס כחלון בראיון לראשונה, היתה כי רשת וקשת ימשיכו להחזיק יחד במשך 3 שנים בחברת חדשות ערוץ 2 מרגע המעבר - של שתיהן - לרישיונות.
"אומרים לי (רשות ההגבלים העסקיים, ל"א) שיש פה מניעה משפטית ואסור לעשות את זה. אבל זו חוות-דעת, הם 'חושבים' שזה יפגע בתחרות, ואני לא הולך לזה ממש בלב שלם, אבל זה סוג של פשרות שצריכים לעשות כשמעבירים רפורמות כאלה גדולות. אף פעם לא תצא עם כל תאוותך בידך. אני מודה שזה סוג של פשרה לאשר להם את זה. זה לא הדבר שחשבתי שהכי נכון".
- מה הביא אותך לקבל את ההחלטה הזו?
"ברגע שאני לא מאשר להיות ב-22, יצרתי מציאות חדשה של חברת החדשות עם המותג, הייתי צריך לתת לזה מענה. לדעתי, האפיק הוא קטליזטור הרבה יותר גדול לתחרות מאשר אם חברת החדשות תהיה פה או שם. לכן הקרבנו את הרץ בשביל המלכה - מקריבים משהו כדי להשיג את המטרה העיקרית".
- בערוץ 10 אומרים שזה יכול להביא לחיסול של חדשות ערוץ 10 אם יהיו ערוצים חזקים של קשת ורשת שיכפילו את עוצמת מהדורת החדשות.
"אני לא חושב שזה עד כדי כך קריטי, ואפשר יהיה לחיות עם זה. אני מאמין שזה יקרה בסוף, ימצאו דרך כדי שלא יהיו יחד. אנחנו גם נגביל אותם במועד ההודעה על המכירה".
- כשאתה יושב ומדבר איתם, אתה שואל אותם מה עם המיזוג?
"לא. אני לא יועץ כלכלי של אף אחד".
- אבל לזה אתה מייחל בעצם, לא?
"אני מייחל לתחרות ולחדשות טובות, תרתי-משמע. לא מעניין אותי אם יתמזגו או לא, אני לא מעורב בניהול עסקיהם. יש עוד אפשרויות - בעלים יכולים גם להרוג חברה אחת ולעבור לאחרת".
- ומה אתה חושב שיהיה?
"לדעתי - ואני מהמר - תהיה חברה אחת פחות. תהיה חברה אחת, ואחר-כך תיכנס חדשה. זאת אומרת יהיו 3 פלטפורמות".
- אבל מבין הנוכחיות, לא יישארו קשת, רשת ו-10.
"לדעתי לא. זה יכול להיות גם 10 פלוס רשת וקשת".
- אתה מרגיש שבאוצר יש אוזן קשבת למהלכים?
"כן. אני חושב שהאוצר הוא בעל ברית מצוין לכל מי שבאמת רוצה לעשות רפורמות. יושבים שם אנשי מקצוע מאוד רציניים, ואנחנו הולכים יד ביד בכל הרפורמות. כשהגעתי למשרד התקשורת, החלטתי שמשרד האוצר הוא בעל ברית שלי ולא אויב. זה עובד מצוין גם בסלולר וגם ברישיונות".
- ואיך הלשכה המשפטית שלך?
"מצוינת. אתה רואה שהדברים רצים".
- באמת? כי הלשכה המשפטית שלך היתה מהמתנגדים למעבר לרישיונות בזמנו.
"הצלחנו לשכנע אותם כנראה", כחלון מחייך כשהוא מתייחס לעו"ד נגה רובינשטיין, שהתנגדה עוד כחברה בוועדת מרדכי למהלך, "תפקיד של לשכה משפטית זה לא לתמוך או להתנגד. תפקיד של לשכה משפטית זה לסייע בייעוץ משפטי".
- יותר קל לך פה מאשר בתחום הסלולר, נכון?
"כן. יותר קל לי פה, כי כולנו הולכים לאותו כיוון ומבינים את חשיבות וחיוניות הרישיונות. יש הכרעות, ואני גורם לאנשים להיות לא מרוצים עד הסוף, כי ציפו לדברים אחרים, אבל הם מבינים שאני עושה את זה כי אני עושה רפורמה ולא קוסמטיקה. אין כוונה לתת מתנות לאף אחד, אלא לתת אופק רגולטורי ואפשרות לעבוד, להשקיע, להרוויח, להנפיק בבורסה כמו חברות נורמליות ולא עם זיכיון שתוך שנה-שנתיים מסתיים. ומצד שני, לתת לצרכנים יותר פלורליזם, יותר חדשות ויותר ערוצים".
"חברות הסלולר - החגיגה נגמרה"
כשכחלון אומר שקל לו יותר בעולם המדיה, הוא עושה זאת בעיצומה של מלחמה מתמשכת בחברות הסלולר. זה כולל שורה של מהלכים, צרכניים בהגדרה, הכוללים ביטול של דמי הקישוריות, פתיחת השוק למפעילים וירטואליים (MVNO) והפסקת התלות בין שירות לשירות בחברות, ובכלל זה בין רכישת מכשיר לבין ספק הסלולר.
"את הסיפוק יהיה לי כשאראה את המתחרה הנוסף או המתחרים הנוספים בשוק הסלולר, כשהמחירים יוזלו, כשלקוחות מרוצים יכולים לעבור לחברה אחרת באופן חופשי, ויתנהל פה שוק הוגן והגון - אז אהיה מרוצה. עד אז אני דרוך".
- נדמה שיש לך הרבה על הלב נגד חברות הסלולר.
"אין לי דבר אישי נגדן. יש פה מערכת מאוד בעייתית ולקוחות שבויים. כל הסקרים מראים אחוזי שביעות -צון אפסיים מחברות הסלולר. כרגולטור אתה יודע שעיני הצרכנים נשואות רק אליך - אין מישהו אחר. אני מרגיש את האחריות למלא את התפקיד הזה. אני לא יכול לעמוד בצד ולראות את ההתנהלות הזאת, שהיא לא נכונה ולא ראויה. לכן, כל כולי בעניין הזה. בשנה האחרונה, מאז שהחלטתי על הרפורמות, אני סביב זה לילה ויום. זה חשוב לי אישית. אולי כי אני קצת כועס, אבל פשוט זה בא ממקום של אכפתיות. אכפת לי".
- מה הצעדים הבאים?
"כדי להיטיב עם הצרכן צריך להכניס תחרות. עד היום חברות הסלולר ניסו לחסום את התחרות בכל דרך, והדפנו את זה. הן ממשיכות כי המצב נוח להן. אני מחכה ליום שבו הן יבינו שהחגיגה נגמרה. חגגתן הרבה שנים, הרווחתן מיליארדים, לא הפריעו לכן. יש עידן חדש של הכנסת מתחרים. עכשיו מי שירוויח וירוויח יפה הוא מי שטוב ולא מי שמוכר.
"היעד שלי הוא לראות שוק שמתנהל באופן חופשי. שאתה קונה ועוזב מרצון, ולא קונה ונכלא. היעד שלי לראות חשבוניות ברורות, צרכנים שקונים מוצר בלי התניית שירות בשירות, ולא דוחפים להם חבילות גלישה. קנסות היציאה הם גם חסם מאוד משמעותי, ואני שמח שהסרנו אותו. הפעולות האלה מחזירות את הכוח ואת החיוך ללקוח".
לדברי כחלון, בכוונתו כעת להכריח את חברות הסלולר שלא לאפשר ללקוחות לתת לחשבונות שלהם לתפוח. "צריכים אולי לחשוב על זה שאם לקוח מגיע לחוב של 200-300 שקל, אולי לא צריך לתת לו להמשיך לדבר ואחר-כך להגיע אתו להוצאה לפועל ובסוף גם לעקל לו את מה שאין לו. פה זה - 'קח כמה שאתה רוצה עד שנקבור אותך'".
- בחברות הסלולר מרגישים שאתה מנהל מלחמת חורמה נגדן - איפה הן מרוויחות? הרי הצרכן הישראלי לא עד כדי כך נאיבי.
"אפשר לרמות את חברות הסלולר? הניסיון להפוך את זה למאבק אישי לא רציני. אם כמעט בכל מקום בעולם אין קנסות יציאה, ופה יש, ואני מסיר אותם - זו לא המצאה שלי. בשום מקום בעולם אין מצב שאדם מקבל חשבון טלפון ולא יודע לקרוא אותו. שיבואו החברות ויגידו שאני טועה. הן לא אומרות את זה, הן רק אומרות 'אל תעשה את זה'. המדינה העמידה לרשותן משאבים כדי לשרת את האזרחים, גם להרוויח כסף, אבל בראש ובראשונה לשרת. אתה לוקח את כספי הציבור באמצעות הגיוסים שאתה עושה, את הפנסיות שלנו, ונותן קנס לציבור בכסף שלו.ז ה לא הגיוני".
לחצים בסלולר, לחצים בשידורים
- כמה חברות אתה רואה בשוק כדי שהשוק יהיה מספיק תחרותי, אבל עדיין רווחי?
"אני רוצה לראות מפעילים וירטואליים ומפעילים עם תשתית. כשתהיה תחרות נורמלית בשוק, נעצור. אין לי אובססיה".
- אני מניח שהופעלו עליך לחצים במסע הזה, איך תגדיר אותם?
"הופעלו לחצים לגיטימיים".
- איפה עובר מבחינתך הקו בין לחץ לגיטימי לבין כזה שאינו?
"עוד לא הגעתי ללחץ לא לגיטימי. הן מפעילות, שולחות ומנסות - באמצעות חברי כנסת או באמצעות לוביסטים".
- יש חברי כנסת שפועלים בשירות חברות הסלולר?
"בכל דיון יש חברי כנסת שמתודרכים על-ידן. אני שמח שאני מצליח לשכנע ולהעביר בסוף כמעט את כל הרפורמות פה-אחד. אני לא יוצא לדקה מוועדת הכלכלה. אני מגיע עם היו"ר ויוצא אתו. עד שלא נסגרים הרמקולים, אני לא יוצא".
- איפה לוחצים יותר, בסלולר או בשידורים?
"יש תחרות ביניהם", הוא צוחק, "איפה שיש כסף ואינטרסים, יש לחצים. מי שמגיע לתפקידים או למקומות שאני יושב בהם, צריך לדעת שזה קיים ולדעת להתמודד עם זה. אם יש לך קו, אז אתה יודע שמה שמעניין אותך בסוף זה הרפורמה והצרכן, ואתה לא רואה שום דבר. אם אתה מתחיל להיכנע ללחצים, חפש עבודה אחרת".
- ואתה לעולם לא משתכנע?
"כשהם צודקים וכשאין פגיעה בצרכנים, אני הראשון שיהיה איתם".
- האוריינטציה הצרכנית שלך ברורה. השאלה היא אם אתה מרגיש שזה מה שמשרד התקשורת צריך להתעסק אתו. אולי צריך להיות גוף אחר שיפקח על דברים אחרים?
"משרד התקשורת הוא רגולטור. אחד מתפקידיו המרכזיים הוא לקדם תחרות בשוק ולקדם תשתיות. זה שבעקיפין או במישרין הצרכנים נהנים מזה, זה רק טוב לי. זה נכון שלמשרד התקשורת יש עוד כמה תפקידים. היות שהנושאים האלה יותר תקשורתיים, אז זה מעניין, אבל יש 150 איש שכל אחד בתחומו מתעסק באכיפה, בפיתוח, בהנדסה, ברישוי, באינטרנט - בכל התחומים".
- דיברת על מחקרים בנושא יחס הציבור לחברות סלולר. אנחנו מכירים את התחושות של הציבור כלפי HOT ו-yes. מה באשר לקידום התחרות בטלוויזיה הרב-ערוצית?
"אני לא יודע אם יש מקום לעוד פלטפורמה, אבל כל תחרות תתקבל בברכה. צריך לזכור שאלה שתי חברות שכמעט ולא הרוויחו. אלה חברות שמדממות המון זמן, ואני לא רואה שחקנים נוספים שנכנסים לשוק הזה. אבל אם יהיה מקום, אז חד-משמעית אקדם את זה במהירות הגבוהה שאפשר".
- איך אתה יכול לעזור להם לעצור את הדימום, יש לך עניין בזה בכלל?
"כן. יש לי עניין שתהיה טלוויזיה בריאה, אבל האפשרויות שלנו מאוד מוגבלות. אין לי כרגע תרופת פלא לפתור להם את הבעיות. יושבים שם אנשים מספיק חכמים שבסוף יתגברו על זה. כל השוק הזה הולך לשינוי IPTV, וכבר ראינו את זה עובד בהרבה מקומות אחרים".
- מה באשר לפרסום בכבלים ובלוויין?
"מבחינתי, אני עדיין לא רואה את זה קורה. קודם ניכנס למשטר הרישיונות. נראה את חלוקת עוגת הפרסום".
- היום, שאתה שר התקשורת, אתה צורך תקשורת באופן אחר?
"לא ממש. אולי כשאני היום רואה טלוויזיה, אני מבין את האינטרסים יותר. גם מסתכל כמה פרסמו יותר או פחות. סתם, כנראה נכנס בי דם של רגולטור".
רפורמה דרמטית אחרת שכחלון מסמן כיעד הבא, היא כניסתה של חברת החשמל לשוק ספקיות האינטרנט. לאחרונה קיים פגישה בלשכת ראש הממשלה בנושא.
- מתי נראה אינטרנט מהיר וחופשי לכל ישראל?
"להגיד שהיום אין אינטרנט מהיר בכלל, זה לעשות עוול לבזק ול-HOT, אבל זה לא מספיק. הקצב לא מספק, הפריסה לא מספקת. לכן הכנסנו את חברת החשמל לעניין. זה לא מהלך קל להפוך חברה ממשלתית ולתת לעוד חברה פרטית לרכוש 51% בקומבינציה לא פשוטה. אנחנו מאמינים שאם נצליח לעשות את זה בשנים הקרובות, תוך 3-4 שנים רוב מדינת ישראל תהיה פרוסה בפס רחב עם סיב אופטי. נזניק את מדינת ישראל קדימה לקדמת הבמה הטכנולוגית העולמית".
- זה יהיה בחינם?
"יהיו מחירים הרבה יותר נוחים מאשר חברות פרטיות. בכל זאת, החברות יצטרכו להרוויח. אנחנו כממשלה רואים יתרון בזה שבאופן מיידי כל מוסדות החינוך יהיו מחוברים. חשוב לי מאוד לראות בית-ספר בשלומי מחובר לפס רחב וכך גם בירוחם ובאופקים. ברמת-השרון אין בעיה - ההורים אוספים כסף ומחברים את הילדים שלהם. זה בסדר גמור, זה כך גם בבית הספר של הילדים שלי. היעדים הברורים של הממשלה הם לחבר בתי-ספר יסודיים ותיכוניים, בתי-חולים, אוניברסיטאות, מתנ"סים, בתי-אבות, אם צריך, וכמובן בהמשך גם את הבתים לפי דרישה".
- כשאתה מקדם נושא כמו האינטרנט המהיר, אתה לא חש שרפורמת השידורים שמדברת על מספרי אפיקים, הולכת ונהיית ארכאית?
"אולי בהמשך כל ההתעסקות הזאת תיראה מצחיק. אבל כרגע, בשנתיים הקרובות אני רואה חשיבות מאוד גדולה לפתח את התחרות. ברגע שייכנס IPTV והכול יהיה דרך הפס הרחב, וכל אחד מאתנו יקבל את הטלוויזיה בסלולר או במחשב עם תכנים מבזק או מפרטנר, אז באמת נחייך כשניזכר ברפורמות האלה. אבל כרגע, במצב המעודכן להיום, צריך לעשות את זה".
- תהיה מגבלה רגולטורית על זכייניות הטלוויזיה המסחרית או חברות הסלולר שירצו להיכנס למהפכה הזו?
"נטיית לבי היא לפתוח את השוק עד כמה שאפשר עם מינימום רגולציה, אבל הדברים האלה יצטרכו להיבחן לאורך ולרוחב, ואין לי תשובה כרגע".