החלטת בג"ץ מיום חמישי שעבר מאשרת את המצב שבו איפשרה המדינה לחקלאים במושבים ובקיבוצים להסדיר את זכויות הבעלות שלהם על דירותיהם, בתמורה ל-3.75% מערך הקרקע (ברישום), ותמורת 33% משווי הקרקע, במקרה שירצו למכור לאחרים.
עוד קבעו החלטות אלה קבלת זכויות בנייה של 375 מ"ר, אפשרות לפצל את הנחלה והאפשרות להקים מבנה לתעסוקה בשטח של 500 מ"ר, ולראשונה אף להשכירו לאחרים.
בג"ץ, בהרכב של 7 שופטים, קבע כי במרבית מרכיביהן לא חרגו החלטות המינהל מתחום הסבירות, למעט שתי הוראות. האחת היא האפשרות שניתנה לחקלאים להשכיר את שטח ה-500 מ"ר, המיועדים לתעסוקה לא חקלאית לגורם שלישי, בטענה כי מועצת מקרקעי ישראל לא נתנה משקל מספיק לאופיו של היישוב החקלאי.
המשמעות של אישור החלטה 979 היא שמעכשיו מתאפשר לבעלי הנחלות ולחברי הקיבוצים לרשום את הזכויות בדירות המגורים על שמם תמורת תשלום. אם עד עכשיו במושב נחלה הייתה יחידה אחת שלא ניתן היה להפריד אותה, הרי שעם אישור החלטה 979 ניתן יהיה לפצל חלק מהבתים בנחלה ולסחור בהם.
עם אישור החלטה 1101 מתאפשר כעת לעשות סדר בכל נושא שימוש הפל"ח (פעילות לא חקלאית) ולהופכה לפעילות חקלאית מוסדרת, כך שהחקלאי לשעבר יוכל להתפרנס ממקור תעסוקה אחר, כגון מחלבות ונגריות, ובלבד שלא ישכיר אותן לגורמים אחרים.
לדברי עו"ד עמית יפרח, יו"ר אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, "מבחינת הפסיקה, הפלוס הוא שבג"ץ לא קיבל את הטענה כי מדובר בהחלטות שנוגדות את הצדק החלוקתי. זוהי פסיקה שמבחינתנו היא מאוד משמעותית, כי היא עוצרת את הסחף השלילי בפסיקות בג"ץ שקשורות בהתיישבות, שבא לידי ביטוי בכך שקבוצות הלחץ החברתיות עשו להן הרגל לתקוף כל החלטה המתקבלת במועצת מקרקעי ישראל ולהביאה להכרעת בג"ץ.
"יתרון נוסף בהחלטה הוא שיש הכרה בפסיקה, אחרי עשרות שנים, שצריך לעגן את זכויות בעלי הנחלות בכל מה שקשור בחלקות המגורים ולהעניק חוזי חכירה ארוכי-טווח לבעלי נחלות, אשר עשרות בשנים נמצאים במצב שבו הם ברי רשות (ללא חוזה חכירה ארוך טווח מול המינהל), כשהם תלויים על בלי מה מבחינת זכויותיהם בעת שהם נעדרים חוזי חכירה לגבי זכויותיהם בקרקע.
"הדבר החיובי הנוסף היא היכולת של בעל הנחלה לפצל את יחידת הקרקע, מה שמהווה פתרון למצוקת הבנים הממשיכים. בעצם נוצרת פה חלקת רישום נפרדת בלתי תלויה בנחלה. זהו בהחלט מנוף שיכול לשמש כפתרון למצוקה כלכלית. הציפייה מהפיצול היא לא הרצון של בעלי הנחלות למכור את הבית השלישי ובעקבות זאת להתעשר מכך, אלא לפתור את בעיית הבנים הממשיכים.
"ההחלטה היא לא הפתרון לבועת הנדל"ן. הבנייה תהיה בקצב איטי מאוד. לא מדובר בהיקפים גדולים. בכל מקרה, בגלל שתמ"א 35 קבעה סף מקסימלי של יחידות דיור למושבים, נוצר מצב שלא מעט מושבים במרכז לא יוכלו לממש את היכולת לבנות יחידה שלישית, כי אין להן יחידות דיור פנויות מבחינת תמ"א 35".
"שיא החוצפה"
ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג, שידועה כמובילת המאבק נגד פעילות העסקים בשטחי המושבים, הגיבה על החלטת בג"ץ לאסור את השכרת שטח התעסוקה לגורם שלישי בנחלות במושבים.
לדבריה, "כשהתחלתי בכהונתי כראש העירייה וקיבלתי עיר בגסיסה כלכלית, ניסיתי להבין מדוע זה קרה לנתניה, ואחד הממצאים הבולטים היה שאזורי התעסוקה החדשים שלנו לא מתפתחים והאזור הוותיק מתרוקן. המפעלים מצאו את מקומם בפריפריה של נתניה. העיר מוקפת ב-3 מועצות אזוריות ששטחן הוא פי 10 משטחה של נתניה, כשמספר התושבים שם הוא כ-10% מנתניה.
"הקימו שם עסקים, אליהם מזמינים יזמים באמצעות שלטים שמקימים מעל הצמתים שלנו. הם מזמינים אותם לבוא לשם בפחות מחצי מחיר מסים, ובחצי מחיר שכירות - זוהי שיא החוצפה. לנו משרד הפנים לא מאפשר לקבוע את גובה המסים, ונוצרה כאן תחרות פרועה שרוקנה את אזורי התעסוקה ומקור ההכנסות של הרשות המקומית, והביאה לגסיסה כלכלית של העיר".
גם ראש עיריית תל-אביב, רון חולדאי, הגיב על החלטות בג"ץ. "אנחנו לומדים את החלטת בג"ץ ומשמעויותיה. נראה כי ההחלטה היא צעד חשוב נוסף לחיזוק המרכזים העירוניים ושמירת השטחים הפתוחים והחקלאיים. מגמה זו, שקיבלה ביטוי גם בתמ"א 35, היא הערובה לאיכות החיים במדינה לדורות הבאים".
"עצימת עיניים"
אהוד המאירי, יו"ר קבוצת שמאות המקרקעין המאירי ושות', מעריך כי מדובר בהתעלמות מהמציאות. "זו דוגמה קלאסית איך לעצום עיניים. בני המושבים קיבלו אדמות חקלאות לעיבוד לפני דורות. היום הכול השתנה. לא צריך שטחי קרקע עצומים כאלה, וגם היקף העיסוק בחקלאות השתנה. צריך להתייחס למהות השטח היום, והמהות היא לספק תעסוקה.
"מה יעשו בני המושב המבוגרים שלא יכולים לעבוד? למה שלא ישכירו? אם יגבילו את השטח ב-500 מ"ר, ויהיה גבול קבוע, יוכלו גם הם להתפרנס בכבוד עם הכנסה של 10,000-5,000 שקל בחודש.
"החלטת בג"ץ יוצרת בעיה גדולה. הרבה אנשים יהפכו לעבריינים. תהיה בעיה גם לשוכרים, שיצטרכו למצוא מקום חדש באזורי תעשייה, מה שיגרור ללא ספק עלייה במחירים".
המאירי מתייחס גם להחלטה שמאפשרת לבעלי הנחלות לפצל חלקות. "זה משהו שעד עכשיו לא היה סחיר, ופתאום הפך לסחיר. הזכויות גדלו ומאפשרות מוגבלת לבנייה על אותו המגרש, פתאום אפשר למכור חלק מהנחלה למישהו חיצוני. זה יגרום לעלייה של 20% במחירי הנחלות".
פסיקת בג"ץ:
■ בעל נחלה רשאי לבנות על הקרקע 3 בתים ולמכור שניים.
■ הנחלה תוכל לעבור לבעלות המושבניק תמורת דמי היוון של 3.75%.
■ בעל בית במושב/קיבוץ שירצה למכור, ישלם למינהל 33% מערך הבית.
■ תיאסר השכרה ומכירה של שטחי חקלאות למסחר לא חקלאי.
