בחודש האחרון פורסמו שני דוחות בינלאומיים שעוסקים בסמים; הדוח השנתי של האו"ם הציג יציבות בשימוש בסוגי הסמים השונים ברחבי העולם, והעריך את מספר המשתמשים הגלובלי בין 150 ל-272 מיליון בני אדם; בדוח השני, שנכתב על-ידי מועצת מומחים שבה היו חברים בין היתר מזכ"ל האו"ם הקודם קופי אנאן, יו"ר הפדרל ריזרב האמריקאי פול וולקר ושורה ארוכה של ראשי ארגונים בינלאומיים - הגיעו למסקנות נחרצות הרבה יותר; לדברי מחברי הדוח חסר התקדים, המלחמה בסמים המתנהלת בארבעת העשורים האחרונים הסתיימה בתבוסה מוחלטת.
את מחיר המלחמה הכושלת משלמים תושביהן של מדינות שבהן אלימות הסמים גובה קורבנות, ומיליוני בני האדם הכלואים בגין עבירות סמים. הדוח הבינלאומי קורא לבטל את השימוש בסמים כעבירה פלילית, ולהפנות את המאבק בסמים לקרטלים הגדולים, ולא למשתמשי הקצה. הנה סקירה עולמית של שימוש וסחר בסמים.
מערב אפריקה
אחד השינויים בדרכי הפצת הסמים בשנים האחרונות הוא המרכזיות שלה זוכות מדינות מערב אפריקה בתחום הברחת הסמים לאירופה, בעיקר קוקאין מדרום אמריקה והרואין מאפגניסטן. קרטלי הסמים של דרום אמריקה ושל מרכזה משתמשים במדינות מערב אפריקה, שבהן קל להם לפעול בשל השחיתות הממוסדת. גינאה-ביסאו, מדינה ענייה וזעירה במערב אפריקה, הפכה לבסיס פעולה של סוחרי סמים עשירים, שלפי הדיווחים מסתובבים בכבישי המדינה בכלי רכב יוקרתיים, ובונים וילות פרטיות שמהן הם מנהלים סחר ער בקוקאין. כמו מדינות אחרות באזור, המדינה - על שלל אייה - משמשת כנמל מעבר שנותן את התשובה לצמא שהולך וגובר של אירופים לקוקאין (הביקוש לקוקאין בארצות הברית ירד בשנים האחרונות, בעוד הביקוש באירופה עלה).
לפי דוח האו"ם, "על-ידי כך שהם מנצלים את השלטון החלש, את העוני, את חוסר היציבות ואת המשטרה החובבנית ומוסדות הצדק הרעועים, קרטלי הסמים הצליחו לחדור לתוך ממשלות, מוסדות רשמיים וצבאות (במערב אפריקה). שחיתות והלבנת כסף, המונעות על-ידי הסחר בסמים, משחיתים את הפוליטיקה המקומית ואת הכלכלה".
אפגניסטן
אחרי עשר שנות מלחמה באפגניסטן, בארצות הברית כבר יודעים מתי מתרחשים הקרבות האמיתיים עם הטליבן - בין תקופות קציר המריחואנה וקציר האופיום. המדינה ההררית והמבודדת, שהייתה בעשור האחרון זירה למלחמה עקובה מדם בין קואליציה בינלאומית לשבטים מקומיים ולמוסלמים קיצוניים, חיה למעשה מהסחר בסמים. חקלאים זעירים מפיקים בשטחים המבודדים אופיום וחשיש, שמחירו עלה בשנה האחרונה באופן חד, והפך את גידול הקנביס למשתלם הרבה יותר. זהות המגדלים ממחישה את אחת הבעיות הגדולות ביותר במלחמה בסמים; ברוב המקרים מדובר בחקלאים זעירים - בין אם אלה חקלאי קוקה בבוליביה ובפרו, או מפיקי אופיום באפגניסטן, מחייתם תלויה בגידול הסמים.
השנה, מצביע דוח האו"ם, הפך הקנביס לגידול רווחי הרבה יותר; חקלאי אפגני מקבל עבור קילוגרם חשיש 86 דולרים, עלייה של 150% לעומת השנה שעברה. באופן כללי, מציין הדוח, שלל הסמים המופקים מצמח הקנביס הם הפופולריים ביותר בעולם, והשימוש בהם רק הולך ומתרחב מדי שנה. אפגניסטן, לצד היסטוריה עשירה וידע רב שנים בהפקת אופיום ובהפצתו, מציגה במקביל את השילוב שמאפשר לסחר בסמים לשגשג: שלטון מושחת, שככל הנראה קשור לסוחרי הסמים המרכזיים במדינה ומשתף עמם פעולה, מלחמה בלתי פוסקת, ועוני שהופך את גידול הסמים למוצא היחיד בעבור משפחות.
דנמרק
מכורים קשים להרואין בדנמרק מקבלים פעמיים ביום מנת הרואין מהרשויות; זאת הגישה שנוקטת המדינה הסקנדינבית כדי לצמצמם את הפשיעה, ולדאוג לאיכות חייהם של המכורים הקשים. התוכנית פועלת כבר כשנתיים, ומטפלת במאות מכורים. בשנה שעברה נפתחה בקופנהגן הקליניקה הראשונה שמספקת הרואין למי שאינם מתמודדים היטב עם מתדון. תוכניות דומות מופעלות בשווייץ, בהולנד ובגרמניה.
"המטרה שלנו היא לא לרפא מכורים להרואין, אלא לעזור לאלה שאינם מסתדרים עם המתדון על-ידי הספקת הרואין נקי, ועל-ידי כך למנוע מחלות ולצמצם את הפיתוי לעסוק בפעילות קרימינלית כדי לממן את התמכרותם", אמר ראש התוכנית לסוכנות הידיעות הצרפתית.
את גישתה הליברלית של דנמרק לשימוש בסמים אפשר לראות גם באופציה הקיימת לעשן סמים ולמכור אותם בכמויות קטנות באופן חופשי ב"מושבה החופשית כריסטיאניה", הפועלת במרחק מאות מטרים בלבד מהפרלמנט הדני. המושבה, בסיס צבאי לשעבר שהיפים השתלטו עליו בשנות ה-70, הכריזה על עצמאות, ועד לפני כעשור התקיים בה שוק סמים גלוי, עם דוכנים המציגים את המרכולת לתושבים מקומיים ולהרבה מאוד תיירים. הממשלה הדנית החלה ב-2003 להילחם בתופעה, שנשלטת בעיקר על-ידי כנופיות לבנוניות ועל-ידי כנופיות אופנוענים, והרסה את השוק, אולם גם כיום מותרים גם במקום עישון מריחואנה וקנייתה.
הולנד
לצד בלגיה ובריטניה, הולנד היא אחד ממוקדי הייצור המרכזיים באירופה של אמפטמינים ושל סמי הזיה. היא גם המקום שבו הסם הפופולרי ביותר בעולם - מריחואנה - נמכר בשלב זה באופן פחות-או-יותר חופשי. בשלוש השנים האחרונות ניהלו הממשלות בהולנד מלחמה משלהן בסמים, על-ידי שורות פעולות שנועדו להגביל את מכירת המריחואנה (אחרי שמכירת פטריות הזיה הוצאה אל מחוץ לחוק) לתושבי הולנד, ולשיפור הפיקוח על גילי הקונים.
הסיבה לשינוי המדיניות הליברלית המסורתית הם הגבולות הפתוחים של האיחוד האירופי, שהפכו את 600 ה"קופי שופס" ההולנדיים לתחנות לרכישת סמים לבלגים, לצרפתים ולגרמנים. הבעיה ההולנדית הייתה שהמדינה סובלת מאלימות ומפשיעה הכרוכים בסחר בסמים (אף שמותר למכור את הסם, אסור לחלוטין להביא אותו למדינה, מה שפותח את הדרך לסחר בלתי חוקי), עניין שמרגיז מאוד את ההולנדים על רקע העובדה שרוב הלקוחות הם בעצם זרים.
בנוגע לסמים קשים, הולנד ניצבת כבר שנים בתחתית מדד משתמשי ההרואין של האיחוד האירופי, ועוזרת להמחיש את טענת מחברי הדוח הבינלאומי כי הפיכת סמים קלים לחוקיים דווקא מצמצמת את הסיכויים שהמשתמשים בהם יפנו לסמים קשים. "הרואין איבד את קסמו עבור נוער ההולנדי", קובע הדוח.
מקסיקו
רוב גלי האלימות הרצחנית השוטפים את מקסיקו בשנים האחרונות נובעים ממקור אחד: סמים, והמאבק בין הקרטלים השולטים על הסחר בהם. מאז עלה לשלטון במקסיקו פליפה קלדרון, שהכריז על מלחמה בסמים, לפני ארבע שנים, נרצחו במדינה, לפי הערכת הרשויות, כ-34 אלף בני אדם. מדובר במאבקים בין השלטון לקרטלים ובין הקרטלים לבין עצמם. במהלך השנתיים האחרונות הפכה המלחמה לאלימות המזינה את עצמה, הכוללת עריפת ראשים וחטיפות המסתיימות בהוצאות המוניות להורג.
המאבק בסמים במקסיקו הוא פרי עבודה משותפת עם ארצות הברית. וושינגטון מספקת את הכסף, ומאמנת את הכוחות הממשלתיים המקסיקאיים. במקרה מסוים, שזכה לכותרות רבות בארצות הברית, סיפקו בחשאי האמריקאים לקרטלי הסמים של מקסיקו כלי נשק, שעליהם הותקנו מכשירי ג'י.פי.אס זעירים, כדי לגלות את מיקום המחסנים ואת פעילותם. בשל תקלה במכשירים, עקבות כלי הנשק אבדו. מחברי הדוח הבינלאומי מצביעים על מקסיקו כמקרה מובחן שבו האלימות שמפעילות הרשויות היא הגורם המרכזי לאלימות שמפעילים קרטלי הסמים.
קולומביה
בקולומביה הסתיים המאבק נגד הארגון המרכזי שעסק בהפקת סמים ובסחר בהם, מחתרת ה-FARC, בניצחון, וכתוצאה מכך בשינוי מפת ייצור הסמים העולמית. המחתרת הקולומביאנית, שעסקה בייצור מסיבי של קוקאין בשטחים שבהם שלטה, נחלה תבוסה, וכתוצאה מכך ירדה התפוקה העולמית של הסם בקרוב ל-20%. את הצורך הגובר בקוקאין, עם זאת, מיהרו למלא פרו ובוליביה.
ארצות הברית
במידה רבה, המלחמה העולמית בסמים היא מלחמה אמריקאית. את תאריך ההתחלה של המלחמה מציינים מחברי שני הדוחות ב-1961, כשארצות הברית הכריזה מלחמה על הסמים. במקביל, ארצות הברית היא המדינה המובילה את העולם בצריכת סמים. מלבד מלחמות ומבצעים הקשורים במלחמה, ההשפעות על החברה האמריקאית קשות: יותר מחצי מהאסירים החדשים במערכת בתי הכלא העצומה של ארצות הברית (שכולאת כ-2.3 מיליון בני אדם), כלואים בגין עבירות סמים. מומחים טוענים כי הסיבה המרכזית לכך שאחד מכל 32 אמריקאים נשפט למאסר, או למאסר על תנאי, היא סמים.
במאמר שפורסם ב"ניו יורק טיימס" בחודש שעבר, ועורר הדים רבים, ניסה הנשיא לשעבר ג'ימי קרטר לקדם את חזון הדוח הבינלאומי לביטול מעמד השימוש בסמים ואחזקתם כעבירה פלילית. "ההמלצה העיקרית היא לספק לעברייני סמים שלא ביצעו עבירות אחרות טיפול במקום מאסר, ולהתרכז במאבק בקרטלי הסמים הגדולים והאלימים, ולא במשתמשים הזעירים", ציין קרטר. הבית הלבן מיהר להציג נתונים שמעידים על ירידה בשימוש בסמים, טען כי המלחמה בסמים נושאת פירות, והבהיר כי לא ייענה ללחץ.
תופעה משמעותית נוספת היא השימוש במריחואנה רפואית, שהולך ומתרחב בארצות הברית, בעיקר בקליפורניה.
ברזיל
המדינה הגדולה ביותר בדרום אמריקה היא גם אחת המובילות בעולם בסחר גלובלי בסמים ובשימוש בהם; משיכוני העוני בפאתי הערים (הפבלות), שהמשטרה כמעט שאינה יכולה להיכנס אליהם ללא אלימות, מנהלים קרטלי סמים מקומיים תעשייה המגלגלת מאות מיליוני דולרים בשנה; כך לפי הדוח השנתי האחרון של האו"ם, שפורסם בשבוע שעבר. אחרי ונצואלה ואקוודור, ניצבת ברזיל במקום השלישי ברשימת המדינות שבהן עובר הקוקאין הדרום אמריקאי בדרך למשתמשים ברחבי העולם.
הנגישות הנוחה לקוקאין, בשילוב עם העוני במדינה, יוצרים גם בעיה קשה של התמכרות לסמים קטלניים בקרב השכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות ביותר בחברה הברזילאית, המאופיינת בקיטוב גבוה. הנוכחות של ילדי רחוב המסניפים דבק משקיות נייר ברחובות הערים הגדולות טרם מוגרה לחלוטין. בחודשים האחרונים מדווחים כלי התקשורת במדינה על סם חדש - והרסני - שגובה קורבנות רבים בקרב העניים ביותר, אוקסי, המופק מקוקאין, מבנזין ומסיד, ונחשב לקטלני יותר מקראק, וזול הרבה יותר, מה שהופך אותו לפופולרי, ובעיקר במדינות הצפוניות יותר של ברזיל. דוח האו"ם קבע כי כמיליון מתושבי ברזיל משתמשים בסמים.
ומה אצלנו? יותר אקסטזי, יותר קוק, ובעיקר יותר מריחואנה רפואית
לפי דוח הסמים השנתי של האו"ם, ב-2009 נרשמו עליות בשימוש בקוקאין בישראל, כמו גם בשימוש באקסטזי. אולם אחת התופעות הבולטות ביותר בנושא הסמים בישראל בשנים האחרונות היא התרחבות השימוש בקנביס לצרכים רפואיים, שמלווה במתן לגיטימיות ציבורית הולכת וגוברת. מספר החולים שמקבלים כיום מריחואנה בחסות מערכת הבריאות עומד על יותר מ-5,400 בני אדם (לעומת כעשרים בלבד לפני שש שנים), ורבבות נוספים נמצאים בתהליכים לקבלת מרשם.
התופעה נובעת מהליברליות שבה רושמים רופאים בישראל את הקנביס לחולים, בין השאר בעקבות הפופולריות שצובר הטיפול ברחבי העולם, להקלת כאבים, להגברת תיאבון ולהשגת שלל השפעות המיטיבות עם החולים. בית אבות סיעודי הפועל בקיבוץ נען, הנחשב לאחד המקצועיים בישראל, מציע בשנים האחרונות לדייריו טיפול בעזרת מריחואנה.
השימוש של צעירים בישראל במריחואנה, לפי מחקרים של האגודה למלחמה בסמים, נמצא בעלייה מתמדת בשנים האחרונות, שמתלווה לעלייה בשימוש באלכוהול ובסמים נוספים. גילם של המשתמשים בסמים, ובעיקר בקנביס, הולך ויורד.
במקביל, פרחה בישראל בשנים האחרונות תעשיית "סמי פיצוצייה", כמו המבסוטון, נייס גיי וספייס, המייצגים מגמה עולמית למכור תחליפי מריחואנה סינתטיים אך חוקיים (או לפחות בתחום האפור), המחקים את ההשפעות של הקנביס. דוח האו"ם מציין כי המגמה מותנה בעקבות פעולות ממשלתיות להוצאת רוב החומרים החדשים אל מחוץ לחוק.