בית המשפט העליון דחה היום (ד') את בקשת רשות הערעור שהגישה חברת צ'רלטון על החלטת המחוזי לדחות את בקשתה לבטל את פסק הבוררות של השופטת בדימוס, גבריאלה (דה-ליאו) לוי, שבו חויבה צ'רלטון לשלם לההתאחדות לכדורגל עשרות מיליוני שקלים, בגין הסכסוך סביב זכויות השידור של משחקי ליגת העל.
"הבקשה אינה מעלה שאלות משפטיות בעלות חשיבות, וצ'רלטון לא הצביעה על חשש של ממש לעיוות דין העשוי להצדיק מתן רשות ערעור", קבעו שופטי העליון אליקים רובינשטיין, אסתר חיות ועוזי פוגלמן.
השופטים העירו כי עיון בבקשת רשות הערעור מעלה חשש כי טענותיה של צ'רלטון כלפי הבוררת וכלפי בית המשפט המחוזי "נועדו לסכל פסק בוררות שתוצאותיו לא נשאו חן בעיני צ'רלטון".
כזכור, בינואר השנה דחה שופט המחוזי יהודה זפט את בקשתה של צ'רלטון לבטל את פסק הבוררות, שחייבה לשלם להתאחדות עשרות מיליוני שקלים בגין הסכסוך סביב זכויות השידור של משחקי ליגת העל. צ'רלטון מסרה, באמצעות עו"ד גד טיכו, כי היא תערער על פסיקתו של זפט, וכי היא סמוכה ובטוחה שפסק הדין יבוטל.
צ'רלטון טענה כי יש לפסול את פסק הבוררות, במסגרתה נדחו תביעותיה בסך 42 מיליון שקל, בטענה כי הבוררת, השופטת בדימוס גבריאלה (דה-ליאו) לוי, הייתה צריכה לגלות כי הייתה מצויה במצב של ניגוד עניינים.
סגן נשיא המחוזי בתל-אביב, השופט יהודה זפט, קבע כי אף אחת מ-3 הפרשות שהעלתה צ'רלטון, ושבעטיין טענה כי הבוררת נמצאה בניגוד עניינים, אינה מבססת חשש למשוא-פנים. "איני סבור כי הבוררת הפרה חובת גילוי שהייתה מוטלת עליה", פסק.
בנוגע לטענת צ'רלטון כי לוי לא גילתה כי חיים רמון, כיום בכיר בצ'רלטון, היה בעבר בן-זוגה, וכי בעת כהונתו כשר המשפטים הוביל לכך שלוי ננזפה בשל פסק דין שנתנה - קבע זפט כי היא "תלושה מהמציאות".
לדבריו, "מעיון בדוח של נציבות התלונות על שופטים עולה כי ביחס לפסק הדין הוגשו מספר תלונות ובקשת בירור של רמון, וכי התלונה נמצאה צודקת. בנסיבות אלה, ברור שאין ממש בטענה כי רמון הוביל לכך שננזפה".
עוד קבע השופט בעניין זה כי הגיע למסקנה כי בזמן אמת לא סבר רמון כי יש בהליכים בהם נקט בהיותו שר המשפטים בסיס לחשש למשוא-פנים מצד הבוררת, וכי "רק לאחר מתן פסק הבוררות גויסו הצעדים בהם נקט רמון כשר המשפטים, כבסיס לטענה בדבר חשש למשוא-פנים מצד הבוררת".
בכל הנוגע לפרשה השנייה שהעלתה צ'רלטון, ועסקה בכך שלוי לא גילתה לצדדים כי משרדו של בעלה, פרופ' יובל לוי, ייצג את יו"ר הבקרה התקציבית לשעבר בהתאחדות לכדורגל, יאיר רבינוביץ' - קבע זפט כי בתקופה בה נוהלה הבוררות, לא ידע פרופ' לוי על הקשר בין רבינוביץ להתאחדות.
גם את טענות צ'רלטון כי בעלה של הבוררת ייצג את יעקב מזרחי, שנתבע על-ידי חברת מרקעי תקשורת, המחזיקה ב-50% ממניות צ'רלטון, וכי בעקבות הסכסוך נחשפה לוי לטענות שתקפו את אמינותו של עזור, דחה השופט זפט, בנימוק כי הטענה לא הוכחה. לדבריו, הוא מקבל את גירסת פרופ' לוי כי הוא כלל לא ידע על הקשר לצ'רלטון.
את ההתאחדות לכדורגל ייצג עורכי הדין ברוך כצמן שי כגן ויותם בלאושילד ממשרד הרצוג, פוקס, נאמן. צ'רלטון יוצגה בידי עורכי הדין גד טיכו, אורית אלמוזלינו רייז, שרון קליינמן ומיכאל נאור ממשרד כספי ושות'.
בא כוחה של צ'רלטון, עו"ד ברוך כצמן, מסר בתגובה כי "החלטת העליון שמה סוף פסוק למחול השדים שהחל מיד לאחר מתן פסק הבוררות הצודק והענייני. בנסיבות המקרה החלטת העליון הינה ברורה, חדה ונחרצת. אין מקום לפרשנויות. דברים נוקבים על הניסיון ליצור פרשות 'יש מאין' ועל ניסיון לבטל פסק בורר מוצק וברור. אני סמוך ובטוח כי החלטה זו תעזור, בין היתר, לחיזוק מוסד הבוררות, מוסד חשוב מאין כמוהו. באופן אישי צר לי על כל אותם אישים מכובדים ששמם הושחר במהלך ההליך המשפטי, כמו גם על ההליכים האחרים שננקטו על ידי אותו צד שסירב להשלים עם פסק הדין".