זפט: לא יבוטל פסק הבוררות בין צ'רלטון וההתאחדות לכדורגל

ביהמ"ש דחה טענות צ'רלטון לגבי הבוררת גבריאלה לוי, שחייבה אותה לשלם להתאחדות לכדורגל כ-100 מיליון שקל בגין הסכסוך סביב זכויות השידור של משחקי ליגת העל

הפסד לחברת צ'רלטון שבבעלות אלי עזור ופיני זהבי בסכסוך עם ההתאחדות לכדורגל: בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה היום (ה') את בקשת צ'רלטון לבטל את פסק הבוררות, שחייבה לשלם להתאחדות כ-100 מיליון שקל בגין הסכסוך סביב זכויות השידור של משחקי ליגת העל.

צ'רלטון מסרה, באמצעות עו"ד גד טיכו, כי היא תערער על פסיקתו של השופט יהודה זפט, וכי היא סמוכה ובטוחה כי פסק הדין יבוטל.

צ'רלטון טענה כי יש לפסול את פסק הבוררות, במסגרתה נדחו תביעותיה בסך 42 מיליון שקל, בטענה כי הבוררת, השופטת בדימוס גבריאלה (דה-ליאו) לוי, הייתה צריכה לגלות כי הייתה מצויה במצב של ניגוד עניינים. סגן נשיא המחוזי בתל-אביב, השופט יהודה זפט, קבע כי אף אחת משלוש הפרשות שהעלתה צ'רלטון, ושבעטיין טענה שהבוררת נמצאה בניגוד עניינים, אינה מבססת חשש למשוא פנים. "איני סבור שהבוררת הפרה חובת גילוי שהייתה מוטלת עליה", פסק.

בנוגע לטענת צ'רלטון כי לוי לא גילתה כי חיים רמון, כיום בכיר בצ'רלטון, היה בעבר בן זוגה, וכי בעת כהונתו כשר המשפטים הוביל לכך שלוי ננזפה בשל פסק דין שנתנה - קבע זפט שהיא "תלושה מהמציאות". לדבריו, "מעיון בדו"ח של נציבות התלונות על שופטים עולה כי ביחס לפסק הדין הוגשו מספר תלונות ובקשת בירור של רמון וכי התלונה נמצאה צודקת. בנסיבות אלה, ברור שאין ממש בטענה שרמון הוביל לכך שננזפה".

עוד קבע השופט בעניין זה, כי הגיע למסקנה שבזמן אמת לא סבר רמון שיש בהליכים בהם נקט בהיותו שר המשפטים בסיס לחשש למשוא פנים מצד הבוררת, וכי "רק לאחר מתן פסק הבוררות גויסו הצעדים בהם נקט רמון כשר המשפטים, כבסיס לטענה בדבר חשש למשוא פנים מצד הבוררת".

בכל הנוגע לפרשה השנייה שהעלתה צ'רלטון, ועסקה בכך שלוי לא גילתה לצדדים כי משרדו של בעלה, פרופ' יובל לוי, ייצג את יו"ר הבקרה התקציבית לשעבר בהתאחדות לכדורגל, יאיר רבינוביץ - קבע זפט כי בתקופה בה נוהלה הבוררות, לא ידע פרופ' לוי על הקשר בין רבינוביץ להתאחדות.

גם את טענות צ'רלטון, כי בעלה של הבוררת ייצג את יעקב מזרחי, שנתבע על-ידי חברת מרקעי תקשורת, המחזיקה ב-50% ממניות צ'רלטון וכי בעקבות הסכסוך נחשפה לוי לטענות שתקפו את אמינותו של עזור, דחה השופט זפט, בנימוק שהטענה לא הוכחה. לדבריו, הוא מקבל את גרסת פרופ' לוי כי הוא כלל לא ידע על הקשר לצ'רלטון.

"הקביעה אינה תואמת הדין"

בא-כוחה של צ'רלטון, עו"ד טיכו, מסר: "הקביעה בעניין הנורמה הראויה לגילוי נאות על-ידי בורר או שופט אינה תואמת את הדין. יתרה מכך, קביעות פסק הדין התבססו על עובדות שגויות, ולדוגמה יצוין כי השופט לא התיר לצ'רלטון לזמן עד מרכזי בהליך ואף סירב לקבל תמליל שיחה עמו, ולאחר מכן קבע כי צ'רלטון לא הוכיחה עניין זה, משום שאותו עד לא העיד. ביהמ"ש אף לא דן בטענות עיקריות של צ'רלטון שנטענו בבקשת הביטול והתעלם מהן".

בא כוחה של ההתאחדות, עו"ד ברוך כצמן ממשרד הרצוג, פוקס, נאמן, מסר כי המסר שיצא מביהמ"ש הוא ברור, חד וצלול וגם צודק. "לא ניתן לחכות לתוצאת הליך משפטי, ולאחר מכן, במידה והפסדת, להתחיל ולהמציא, יש מאין, 'פרשות', כדי לבטל את התוצאה".