"בישראל יש מאות אלפי עסקים הנאבקים על קיומם. הם לא מבקשים מהמדינה 'תני לי כסף'. כל מה שהם רוצים הוא שהמדינה לא תישחק אותם בתביעות בלתי פוסקות ובביורוקרטיה נבזית כפי שהיא עושה", כך אומר אוריאל לין, נשיא לשכת המסחר תל אביב והמרכז, בראיון בלעדי ל"גלובס" לקראת הוועידה לחיזוק המגזר העסקי בישראל, המשותפת ל"גלובס" וללשכת המסחר, שתתקיים ב-14 בספטמבר בתל אביב.
לדברי לין - המצדד במחאה החברתית - לא רק סטודנטים, זוגות צעירים, הורים לילדים וחובבי קוטג' - גם המגזר העסקי סובל במדינה הזאת. "רבים מקטלגים בטעות בעלי עסקים, שרבים מהם מתקשים לגמור את החודש, כקפיטליסטים חזירים, ולא מודעים לכך שמדובר בציבור שמופלה לרעה בהשוואה לשכירים ונעשק סדרתי בחסות החוק".
עוד לדבריו, גם לתנועות המחאה החברתית צריך להיות אינטרס ברור וישיר בחיזוק המגזר העסקי. "המגזר העסקי אינו הטייקונים או הריכוזיות במשק. זהו מגזר הבנוי על שדרה רחבה של מאות אלפי עסקים קטנים ובינוניים, ושל יזמים פרטיים, שלוקחים סיכון אישי ויוצרים מקומות עבודה. אם העסקים הללו יחדלו, תנועות המחאה יהפכו מהר מאוד לתנועות של 'לחם עבודה'".
לין מתריע, כי מתחת לאפנו מתפתחים בשנים האחרונות תהליכים מסוכנים המאיימים לשבור את המגזר העסקי. "לצד הישגי הכלכלה הישראלית, מתפתחות באחרונה מגמות מסוכנות המצביעות בבירור על כך שההנהגה הכלכלית במדינה לא משכילה להבין, או שאין לה את הכוח ואת הנכונות להתמודד עם התהליכים המסוכנים שצוברים בהתמדה תאוצה, וסופם שיהפכו את המשק בישראל למקום שיהיה רע לעשות בו עסקים", הוא אומר.
המדיניות עליה מדבר לין מתבטאת, לדבריו, בין היתר בהכבדות בלתי פוסקות על גב המגזר העסקי בדרך של יצירת מטלות חובה בחוק; בשחיקת זכויות היסוד של המעסיקים; בעודף רגולציה; בביורוקרטיה ובהליכי אישור שלטוניים מסורבלים, כושלים ובלתי שירותיים. "צריך לשים לזה סוף ולחזק את המגזר העסקי", פוסק לין.
שבעה תהליכים עיקריים שמסכנים, לטענת לין, את המגזר העסקי:
1. פליליזציה של הניהול העסקי
"המדינה הופכת את בעל העסק לעבריין בחסות החוק שעובר מגמה של פליליזציה", מלין לין. לדבריו, עוד ועוד נושאים שנדונו בעבר תחת החוק האזרחי, עוברים היום לטיפול בדין פלילי. משמע, בעל עסק עלול למצוא עצמו היום בכלא, לא בגלל שפשע אלא בגלל שלא יכול היה, למשל, לשלם לעובדיו שכר בזמן. "יכול לקרות מצב שבעל עסק לא יכול לשלם שכר בזמן כי נקלע למצוקת תזרים אמיתית והבנק לא מסכים להגדיל לו אשראי. להפוך אחד כזה לעבריין רק בגלל שהעדיף לשלם לעובדיו באיחור במקום לפטרם - זה הזוי. הזויה לא פחות היא גם העובדה שבעל עסק שמפרסם היום מודעת דרושים בלשון זכר ולא גם בלשון נקבה - מוגשת נגדו תביעה פלילית".
עוד לדבריו, אם מקבצים את מספר העבירות בחוקי העבודה, הסביבה והצרכנות - מוצאים לא פחות מ-940 סעיפים שהפרתם על-ידי המעסיק מהווה כיום עבירה פלילית. "המעסיק בישראל נמצא בסיכון גבוה להפוך לעבריין המורשע בפלילים. למדינה יש תיאבון להפוך את בעל העסק לעבריין. זה לא בסדר ולא לגיטימי, כי המטלות המוטלות על המגזר העסקי הן רבות. אסור לנו לראות לנגד עינינו רק חברות חזקות ומבוססות, אלא גם את כל אלפי העסקים הקטנים הנאבקים על קיומם ועובדים בתנאים לא קלים".
2. הגנה לא הוגנת על הסביבה
"הגנה על הסביבה היא מטרה נעלה ואיש אינו חולק על כך. אבל למה המגזר העסקי, שללא ספק צריך להיות שותף למטרה זו, צריך להיות השעיר לעזאזל?", תוהה לין.
לדבריו, המדינה - במקום לפתור בעצמה בעיות בתחום איכות הסביבה - מטילה את העול על כתפי המגזר העסקי, ללא איזון ומתוך קלות של משיכת קולמוס החקיקה. "המדינה מכבידה ומעמידה דרישות דרקוניות, שאוטומטית הופכות את בעלי העסקים לעבריינים.
"כך למשל, לפני כשלוש שנים עבר חוק המטיל את האחריות למחזור צמיגים על יבואני הרכב והצמיגים. למה? זה לא בסדר. אחרי שהצמיגים נמכרים הם כבר לא בחזקתם, אז למה הם צריכים לדאוג למחזור שלהם? אם המחוקק הולך לפי העיקרון 'המזהם משלם', למה מי שמוכר ולא מזהם צריך לשאת בעול הזה? אנחנו נגד הטלת עיקר כובד הביצוע על המגזר העסקי כשהפסולת לא בחזקתו, תוך העמסת עלויות כבדות מאוד. צריכה להיות מידתיות בכל דבר, אבל המחוקק בחר בדרך הכי קלה של הטלת העול והאשמה על היבואנים ולחייב אותם למחזר פסולת".
3. הגנה מופרזת על הצרכן
לדברי לין, בישראל יש שלל חוקים המגנים היום על הצרכן כמו החוק להגנת הצרכן, חוק המכר, חוק החוזים, חוק האחריות למוצרים פגומים ועוד. "קיימת מגמה פופוליסטית מאוד להעניק לצרכן הגנה מופרזת, בניגוד לעקרונות המשפט. אם צרכן בדק מוצר, את מחירו ואת בטיחותו וקיבל החלטה לקנותו, ואין עם המוצר שום בעיה או הטעיה, למה הוא יכול בחסות החוק לשנות את דעתו? בכל העולם, מדיניות החזרת מוצרים היא על בסיס וולונטרי של בית העסק ורק אצלנו זה חוק.
"גם לצרכן צריכה להיות מידה של אחריות. עסקת מכירה זה הסכם בין שני צדדים, ופתאום אחד הצדדים מחליט לבטל. אין דבר כזה בתורת החוזים, ביטול צריך להיות בהסכמה הדדית. מדובר במגמה מסוכנת, כי היא משבשת את כל חיי המסחר ופותרת את הצרכן מכל אחריות".
4. הגנה מופרזת על עובדים
"בישראל יש עודף חוקי עבודה המגנים על העובדים, שכולם מועמסים על גבו של המגזר העסקי. מדינת ישראל גולשת בצורה ברורה לתכנים של סוציאליזם קיצוני", אומר לין.
לדבריו, רק בעשור האחרון הועברו לא פחות מ-36 תיקוני חקיקה בדיני עבודה, שכולם מעמיסים על המעסיקים ללא איזון ותוך התעלמות מופגנת מהעובדה שגם למעסיקים יש זכויות. כך למשל, נציג ארגון יכול להיכנס בחסות חוק ההסכמים הקיבוציים לעסק שלא שלו - מתי שהוא רוצה וכמה שהוא רוצה?
"מדובר בפגיעה בוטה בקניין של העסק, גם אם הנציג לא מזיק לייצור ולצנעת הפרט. אם הנציג רוצה לארגן עובדים, שיעשה זאת בתיאום מראש או מחוץ לשערי העסק. אם שוטר לא מורשה להיכנס לעסק למעט כשקיים חשש לחיי עובד, למה נציג עובדים כן יכול? זוהי פגיעה קשה ביותר בזכויות היסוד של בעל העסק, ולחוק אסור לתת את הכוח הזה".
דוגמה נוספת המקוממת את לין היא ביטול הסכמי הצינון. "עובד יכול לעבוד בעסק, ללמוד את העסק ולהתחרות בו אחר כך באין מפריע". ועוד פגיעה, אף היא בחסות חוק ההסכמים הקיבוציים, שוללת ממעסיקים את חופש החוזים. "היום בעל עסק חייב לנהל מו"מ על תנאי הסכם קיבוצי עם ארגון עובדים בהתארגנות ראשונית. ואם בעל העסק לא רוצה לנהל מו"מ? למה לחייב אותו? זה כמו לחייב מישהו לנהל מו"מ על מכירת הבית שלו? אדם נכנס לחוזה כשהוא רוצה ולא בכוח".
עוד לדברי לין, לא מדובר במגמה חולפת אלא בסחף שהולך ומתגבר. "בקנה כבר יש כמה יוזמות חקיקה עם תכנים סוציאליסטים לא פחות קיצוניים כמו למשל, הצעת החוק לשינוי כללי השביתה בישראל במסגרת חוק יסוד, לפיה ניתן לקיים שביתת סולידריות ללא כל מגבלות".
5. עודף רגולציה בשוק ההון
"עודף רגולציה בשוק ההון פולט החוצה חברות קטנות ובינוניות", טוען לין. לדבריו, שוק ההון מצוי תחת מתקפה כמעט יומיומית של חוקים, תקנות, חוזרים, הנחיות, צווים והוראות המשנים מהיסוד את אופן פעילותו. "יש גבול לכמות המידע, ההוראות וההנחיות שעסקים בשוק ההון - כמו בתי השקעות, חברות ניהול קופות גמל ותעודות סל, מנהלי תיקי השקעות וקרנות נאמנות - יכולים לעכל.
"אי-אפשר לעבוד ככה, כשחדשות לבקרים מוטלים על העסקים כמויות אדירות של רגולציה, שברובה המכריע בעלת תוקף מידי. אם התהליך הזה יימשך נגיע, בסופו של דבר, למצב שרק חברות גדולות יישארו בתמונה וכל הקטנים ייעלמו לחלוטין. התזזיות הזו שלילית לשוק ההון, ובסופו של דבר תפעל נגדו כבומרנג".
לין טוען, כי הוא בעד אכיפה מנהלית סבירה הממתנת את האווירה הפלילית. "אולם, יש לוודא שהסנקציות המנהליות הן מידתיות ושהליכי האכיפה המנהלים ניתנים לביקורת שיפוטית ראויה".
6. הגנה דמיונית על יבוא מוצרי מזון
לדברי לין, המשק הישראלי חשוף לתחרות למעט מגזר אחד שהוחלט להגן עליו - מגזר החקלאות והמזון המקומי. "העניקו לו הגנה דמיונית בדמות מכסי מגן גבוהים. לשם ההמחשה, המכס על יבוא תפוחי אדמה עומד היום על 230%. זה לא ייאמן ומגוחך. מגוחכת עוד יותר היא כוונת מקבלי ההחלטות להפחית את מחירי המזון בדרך של הפחתת המע"מ, זה בזמן שמכסי המגן מגיעים ל-200% ו-500%.
"זה תחום שלא נחשף לתחרות, ולכן מחירי המזון יקרים כל-כך בישראל. לצערי, לא הצלחנו לשנות בהקשר הזה הרבה בגלל הלובי החקלאי החזק. לפני חמש שנים הגשנו הצעה לפתיחת המשק לחשיפה ליבוא, אך היא נפלה על אוזניים ערלות. לאור מחאת יוקר המחיה, הגשנו אותה שוב כי היום, כך לפחות זה נראה, יש יותר אוזן קשבת לנושא".
7. מדיניות כלכלית בלתי שוויונית
"בישראל קיימת תפיסה אנכרוניסטית, לפיה יש סקטורים חשובים יותר וחשובים פחות ואפשר להפלותם לרעה", אומר לין. לדבריו, יצרן מקומות העבודה הגדול במדינת ישראל הוא לא מגזר התעשייה, כפי שנהוג לחשוב, אלא מגזר השירותים והמסחר.
"בעשר השנים האחרונות התעשייה ייצרה לא יותר מ-20 אלף מקומות עבודה חדשים. דווקא מגזר המסחר והשירותים - שמייצר את הכי הרבה מקומות עבודה, 69% מכלל מקומות העבודה במגזר העסקי - הוא המופלה לרעה. זה קורה בגלל התפיסה האנכרוניסטית בישראל, לפיה מה שחשוב בכלכלה זה התעשייה וההיי-טק וכל השאר לא חשובים".
"אם לא נבלום את הבעיות הללו, נהפוך למשק כושל"
מה צריך לעשות כדי לבלום את כל התהליכים המסוכנים הללו? לדעת לין פשוט צריך "להתמודד איתם היום ולא מחר. חלק מהתהליכים הללו נולדו כתוצאה מעסקת חבילה נפשעת בין הממשלה, ההסתדרות ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בשנת 2009. נעשו מהלכים שפוגעים קשה במגזר העסקי, וזו גם הסיבה בגינה לשכת המסחר פרשה מלשכת התיאום.
"על מקבלי ההחלטות להבין ששום מהלך, שמשמעותו הכבדה נוספת על המגזר העסקי, לא יאושר ולא יבוצע, אלא אם הוא נבדק קודם בוועדת שרים מיוחדת הבוחנת את כל ההשלכות והעלויות. מספיק לראות רק את העצים, שיתחילו לראות את כל היער".
- עד כמה היחלשות המגזר העסקי עלולה להחליש כלכלה יציבה כמו כלכלת ישראל?
"אם מעמיקים קצת בשאלה כיצד כלכלה מצליחה ופורחת הופכת להיות לפתע לכלכלה כושלת, כמו שקרה בארה"ב, באירלנד ובמדינות נוספות באירופה - אפשר לראות בבירור את התשובה.
"כאשר מצליחים ומתבשמים בהצלחה, וההצלחה מסנוורת את כושר הניתוח ואת כושר הראייה. ניהול כלכלה בצורה נכונה הוא לטווח הארוך. זה מחייב לא רק להתמודד עם בעיות ומכשולים הטופחים על פנינו, אלא גם לדעת לאתר ולזהות את התפתחותם של תהליכים. ולהבין גם, שאם לא יודעים לחסלם או לבלמם מבעוד מועד, הם יכרסמו בצמיחה ואף ימוטטו את המשק. הם אלה שיובילו משק מצליח למשק כושל".
ועידת ECONOMIX.IL לחיזוק המגזר העסקי בישראל
במהלך השנים האחרונות הושתו על המגזר העסקי שורה של הכבדות רגולטוריות בנושאים שונים כמו פליליזציה הולכת וגוברת של תחום הניהול העסקי; הכבדות רגולטוריות בתחום שוק ההון, העלולות לשבור את האיזון בין הגנה על המשקעים לבין פגיעה ממשית בחברות הפועלות בתחום; ונחקקו שורה של חוקים השוחקים את זכיותיהם הבסיסיות של בעלי העסקים.
לטענת לשכת המסחר תל אביב והמרכז, הניסיון הבינלאומי מוכיח שהכבדות כאלו שוחקות בהתמדה את המגזר העסקי ועלולות להביא לפגיעה אנושה בכלכלת ישראל. כדי לנסות למנוע זאת יקיימו ביום רביעי, ה-14 בספטמבר 2011, לשכת המסחר תל אביב והמרכז, בשיתוף "גלובס", את ועידת ECONOMIX.IL הראשונה לחיזוק המגזר העסקי, בהשתתפות בכירי המגזר העסקי, המשפטי, הפוליטי, האקדמי והדיפלומטי, וביניהם: שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ; המשנה לראש הממשלה, השר סילבן שלום; יו"ר קדימה, ח"כ ציפי לבני; ויו"ר הרשות לניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר.
הוועידה, שתתקיים בהילטון תל אביב, תעסוק השנה בנושא "מדוע כלכלות לאומיות הפכו מהצלחה לכישלון, והאם ישראל בסיכון?".
