גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שקיפות גם בתנובה

לפי חוק החברות, תנובה אינה ציבורית פחות ממבטח-שמיר המעניינת רק ציבור מסויים

תיקון 17 לחוק החברות, שנדון בהרחבה ב"גלובס", הביא להגברת הפיקוח על חברות פרטיות המנפיקות אג"ח, ומסיבות טובות. מדובר בעשרות חברות שגייסו כסף מן הציבור (הנפקת אג"ח למוסדיים היא גם הנפקה לציבור) ובשינוי מחברות ציבוריות אחרות, לא התנהלו בשקיפות.

התיקון יחייב חברות אלה, שחלקן שייכות לקבוצות גדולות (גדות לדלק של תשובה; צים לאחים עופר; אגרקסקו לממשלה) וחלקן לקטנות, למנות גופי ביקורת ולהבטיח פיקוח ובקרה על הניהול הכספי והדיווח, למנות יו"ר ומנכ"ל בנפרד, למנות דח"צים ללא זיקה לבעלי השליטה ולאשר עסקות חריגות בוועדת הביקורת והדירקטוריון. התיקון החיל על חברות אלה כללי ממשל תאגידי דומים לאלה החלים על חברות בורסאיות.

עם זאת, קיימות חברות גדולות וגדולות מאוד הנשענות על כספי הציבור, שאמנם לא הנפיקו מניות או אג"ח, אך במובן הכלכלי והערכי הן ציבוריות לא פחות מהחברות הנסחרות בבורסה ומחברות האג"ח, שתיקון 17 חל עליהן, והן אינן חייבות דיווח לציבור.

חברות אלה עשויות להחזיק בנתח נכבד משוק שירותים או מוצרים, גם חיוניים, ואם הן אינן עומדות בהתחייבויותיהן, הנזק הנגרם לשורה ארוכה של ספקים, נותני שירותים, לקוחות ועובדים הוא גדול ורב.

הדוחות של חברות אלה פתוחים רק בפני הנושים הגדולים (בנקים, חברות ביטוח) ואלה גם הבטיחו עצמם בדרך של שיעבוד שוטף או ספציפי, ובערבויות אישיות. הנושים הקטנים והבינוניים, שסיפקו לחברה כזו סחורות ושירותים, או שילמו מראש מקדמות, וכך גם העובדים, בדרך-כלל אינם מובטחים, והם בתחתית רשימת הזכאים לתשלום במקרה שהחברה קורסת, ובמקרים רבים מגיעים בעצמם לפשיטת-רגל. לצערנו, ראינו מקרים רבים כאלה בשנים האחרונות.

בהולנד מחויבות חברות גדולות בחשיפת דוחותיהן לציבור. גם בישראל נדרש כי לספקים, לקוחות ולעובדי חברות גדולות, שלהתנהלותן השלכות ציבוריות, יהיה מידע מול מי הם עומדים. אז יוכלו לקבל החלטה מושכלת אם ברצונם להיות בקשר עסקי עם החברה, להמשיך להעניק לה אשראי ספקים, או לשלם לה מקדמות; והעובדים יידעו אם תנאיהם הסוציאליים אכן משולמים לגופים הפנסיוניים והביטוחיים.

מדובר בין השאר בחלק מחברות הדלק, יצרניות המזון, רשתות המזון והתרופות, חברות שמירה, ניקיון ואחזקה, חברות רכב ותחבורה, חברות בנייה המוכרות דירות לציבור, חברות ממשלתיות שהן ציבוריות מעצם הגדרתן, ועוד.

המחלוקת בין תנובה לבין מבטח שמיר ורשות ניירות ערך, לגבי פרסום דוחות תנובה, בעצם מיותרת. על-פי הגישה המוצגת כאן, תנובה - על שלל ספקיה, לקוחותיה ועובדיה - אינה ציבורית פחות ממבטח-שמיר המעניינת רק ציבור מוגבל שהשקיע בה. דוחות תנובה מעניינים את הציבור מעצם גודלה ושליטתה בשוק, ולא מפני שמבטח-שמיר רכשה כ-20% ממניותיה. הדוחות לא יחשפו סודות מסחריים העלולים לפגוע בחברה, אך ניתן יהיה לעמוד על מצבה.

בשנת 2005 הכין כותב שורות אלה הצעת חוק, שלפיה חברות כאלה יחויבו בפרסום דוחות לציבור, גם אם אינן נסחרות בבורסה. ההצעה הועברה והוסברה למספר חברי-כנסת, הונחה על שולחן הכנסת ב-27.7.2005, וחתומים עליה גדעון סער, היום שר החינוך; וחברי-הכנסת דאז, רצאבי ובריזון, שהם מחסידי השיטה הליברלית בכלכלה.

התפזרות הכנסת והבחירות שלאחריה מנעו את קידום ההצעה. האירועים האחרונים מחייבים חזרה להצעה ואישורה כתיקון לחוק החברות. כללי הדיווח יבטיחו מידע שהציבור זקוק לו.

להלן הצעת חוק החברות (תיקון - חברה שלציבור עניין מהותי בה), שלפיה הסעיפים הבאים ייווספו לחוק החברות התשנ"ט - 1999:

1. בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חברה ציבורית" יבוא: "חברה שלציבור עניין מהותי בה - שמחזור עסקיה עולה על 250 מיליון ש"ח בשנה, או מספר לקוחותיה עולה על 2,000 בשנה, או מספר ספקיה עולה על 50 בשנה, ומספר עובדיה עולה על 500, ואינה חברה ציבורית".

2. ייווסף סעיף 145א. "חברה שלציבור עניין מהותי בה, תגיש לרשם ולרשות ניירות ערך דוחות או הודעות כפי שייקבע שר המשפטים בתקנות באישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, ותפרסמם בדרך שתקבע בתקנות האמורות".

3. ייווסף סעיף 267א. "היה לנושא משרה בחברה שלציבור עניין מהותי בה יסוד סביר להניח שהחברה לא דיווחה כנדרש בסעיף 145א' לחוק, או שכללה בדיווח פרט מטעה או שחסר פרט מהותי, יפנה לבית-המשפט בבקשת אכיפה".

4. ייווסף סעיף 253א. "נושא משרה בחברה שלציבור עניין מהותי בה, חב כלפי נושי החברה ועובדיה חובת זהירות לגבי הדיווחים החלים עליה בנוסף לאמור על-פי כל דין".

המספרים המופיעים בהצעה אינם מקודשים, אך העיקרון ברור. ברורה גם המתקפה הצפויה של לוביסטים, בעלי עניין ואחרים נגד ההצעה, אך היא משתלבת יפה במטרות כל הוועדות שמונו לאחרונה לטפל במחאת האוהלים, הריכוזיות, המחירים (וגם ועדות נוספות).

נציין, כי גם הצעתנו לפתרון שכר הבכירים בדרך של ראיית תשלומים לבעלי השליטה כדיבידנד (ראו "גלובס" מ-27.2.2011) משתלבת בעבודת הוועדות האמורות. כך, הבונוסים במיליונים שקיבלו אנשי אי.די.בי על הצלחת עסקת קרדיט סוויס בשנים 2008-2010 היו מביאים לשיתוף הציבור בחגיגה, כאשר השקעה זו עדיין נחשבה להצלחה.

הכותב משמש כדירקטור ויו"ר דירקטוריון בחברות ציבוריות

עוד כתבות

ירושלים. עלות המימון שחישבה שפיר גבוהה מהעלות שהוערכה בבדיקה הכלכלית / צילום: Shutterstock

העירייה ביצעה התאמות במכרז, אבל האם זה יספיק כדי להציל את פרויקט הדיור להשכרה בירושלים?

העירייה הזמינה הצעות להקמת פרויקט דיור בר־השגה במתחם בית העם, אך ההצעה היחידה, של חברת שפיר, הייתה גבוהה ביותר מ־55 מיליון שקל מאומדן העירייה ● כעת המכרז מפורסם שוב, עם יותר דירות ועם אומדן מעודכן למענק ההקמה

זוהרן ממדאני נושא את נאום הזכיה שלו, הבוקר / צילום: ap, Yuki Iwamura

האיום של ראש העיר החדש והשאלה: האם חוזי ענק של ישראלים בסכנה?

בחירתו של זוהרן ממדאני לראשות עיריית ניו יורק מדירה שינה מעיניהם של יזמים ישראלים: על בסיס הכרזותיו מהעבר, הוא יוכל לפעול נגד חברות בטענה שהן מוכרות טכנולוגיה לזרועות הביטחון ● כיצד הוא יגיב לרכישה שהושלמה ערב בחירתו, האם הוא יפגע בחברות כי המייסדים שלהן שירתו בצה"ל, ומה יעשו אנשי ההייטק הישראלים?

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המערכת הפיננסית בארה"ב הרימה דגל אדום, והנגיד פאוול בפלונטר

מצוקת הנזילות בשוק מביאה למצב שבו הריביות על ההלוואות בפועל (מחיר הכסף) אינן יורדות בקצב התואם את הורדת הריבית של הפד ● הבנק המרכזי בארה"ב נזהר ממשברי נזילות כלקח ממשבר 2008, ולכן הפסיק לצמצם את המאזן, ומשאיר אצלו טריליוני דולרים בנכסים

זוהרן ממדאני. מגלם דור חדש / צילום: Reuters, Jose Luis Magana

ממדאני הוא רק סימפטום? כך מתגבש הדור החדש באקדמיה האמריקאית נגד ישראל

ניצחונו של זוהרן ממדאני בבחירות לראשות עיריית ניו יורק מגלם דור חדש ביחסו העוין לישראל, ונוכח בשני צדי המפה הפוליטית בארה"ב ● מומחים מזהירים: אם בעבר האמריקאים חשו הזדהות איתנו, כעת פריחת הגישה הפוסט־קולוניאליסטית באוניברסיטאות מצמיחה איבה כלפינו

מפעלי ים המלח של איי.סי.אל (כיל) / צילום: Shutterstock

פשרה של מיליארדים: הזיכיון על ים המלח ייפתח למכרז, ICL תקבל פיצוי ענק מהמדינה

רבים מהמכשולים שמנעו את השינוי הדרמטי הוסרו, ונראה שבשנים הקרובות ייפתח מכרז חדש על זיכיון ים המלח ● המכרז יעגן את השמירה על איכות הסביבה ויגדיל משמעותית חלק הממשלה ● כל הפרטים על הפשרה ועל הוויתורים שעשו הצדדים

פיטורים / אילוסטרציה: Shutterstock

שיא של 20 שנה במספר המפוטרים באוקטובר האחרון בארה"ב

בחברת ההשמה Challenger מסבירים כי לאחר גל הגיוסים הגדול בתקופת הקורונה, חברות רבות "מתקנות מסלול" על רקע אימוץ מואץ של טכנולוגיות בינה מלאכותית, האטה בהוצאות הצרכנים והעסקים ועלויות תפעול גבוהות ● "מי שמפוטר כיום מתקשה יותר למצוא עבודה במהירות"

אלטמן עם טראמפ וראשי אורקל וסופטבנק בהכרזה על סטארגייט / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

מרכז נתונים בשווי יותר מ־7 מיליארד דולר ייבנה עבור הפרויקט של אורקל ו־OpenAI

הקמפוס בעיירה סליין במישיגן, הוא האתר הרביעי שהוכרז במסגרת הסכם הענק שנחתם בין שתי ענקיות הטכנולוגיה ● את המרכז בונה חברת RELATED

צוות פיטנגו / צילום: ביאנה קארו ויטקין

פיטנגו גייסה 300 מיליון דולר לשתי קרנות המשקיעות בשלבים מוקדמים

אחת מקרנות ההון סיכון הוותיקות בישראל מודיעה על גיוס של 300 מיליון דולר לשתי קרנות המשקיעות בחברות בשלבים מוקדמים - Pitango First ו-Pitango HealthTech ● מאז הקמתה השקיעה פיטנגו ביותר מ-300 חברות וביצעה כ-100 אקזיטים ● ומה הצעד הבא?

BYD דולפין סרף / צילום: יח''צ

עודף מ־120 אלף שקל: כמעט ולא תמצאו מכונית חדשה במחיר הזה

לעירונית החשמלית של BYD, דולפין סרף, יש מחיר של "פעם", עיצוב צעיר ותא נוסעים מרווח ומאובזר לארבעה נוסעים. הטווח מוגבל יחסית אבל עונה על הצרכים היומיומיים והביצועים זריזים ● מבחן דרכים

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

שיא של 15 שנים: מה הוביל למחזור המסחר החריג כל כך בבורסה?

היום בנעילת המסחר ביצעה הבורסה את עדכון המדדים הגדול בתולדותיה, כתוצאה מכך, רשמה מחזור עצום בנעילה ● מיהן החברות שיצאו או שנכנסו למדדים? ● ולמה אנרג'יאן זינקה למרות שנשרה ממדד ת"א 35? ● שאלות ותשובות

משטרת ישראל / אילוסטרציה: Shutterstock

איש תקשורת בכיר נחקר בחשד לביצוע עבירות מין

לפי החשד, איש התקשורת ניצל יחסי מרות בשנת 2017 • הקורבן התלוננה במשטרה, שחקרה באזהרה את הבכיר • התיק הועבר לפרקליטות לצורך עיון והכרעה

מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit

ICL תקבל פיצוי במיליארדים, אז למה המניה צונחת?

לאחר שפורסם מזכר ההבנות של הסכם הפשרה מול האוצר בזיכיון ים המלח, אחד הנכסים החשובים ביותר של ICL, מניית החברה צנחה לאורך יום המסחר בשיעורים דו-ספרתיים ● מה הבטיחה המדינה ל-ICL, ומה יקרה ב-2030? ● גלובס עושה סדר

הולנד מציגה: מסיבת החנוכה, הצעד האנטי-ישראלי והסערה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: בארה"ב מסקרים את תגובת ישראל לניצחון של ממדאני בניו יורק, העסקה שעשויה לסכן את היתרון של ישראל במזרח התיכון, ובהולנד מבטלים מופע לחנוכה בגלל קשר לצה"ל ● כותרות העיתונים בעולם 

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות בהובלת מניות ה-AI; אנבידיה ירדה ב-3.5%, פלנטיר ב-6%

נאסד"ק יורד ב-1.3% ● חברות מדווחות על שיעור הפתעות חיובי ברווחים הגבוה ביותר מאז 2021 ● איליי לילי ונובו נורדיסק הגיעו להסכמים עם ממשל טראמפ להפחתת מחירים של תרופות ההרזיה ● "יום טריליון הדולר": היום תיערך הצבעת בעלי המניות של טסלה על חבילת השכר של מאסק ● גוברות ההערכות כי בית המשפט העליון יפסול את מדיניות הסחר האגרסיבית של טראמפ ● זינוק של 183% במספר הודעות הפיטורים בארה"ב באוקטובר

נתניהו וטראמפ עם שרי החוץ של בחריין ואיחוד האמירויות בחתימה על הסכמי אברהם ב־2020 / צילום: ap, Alex Brandon

נשיא קזחסטן צפוי להכריז הלילה: מצטרפים להסכמי אברהם

אף שהמדינות מקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים כבר יותר מ־30 שנה, המהלך נועד להחיות את הסכמי אברהם ● צה"ל: "השלמנו גל תקיפות לעבר תשתיות טרור ומחסני אמצעי לחימה של יחידת 'כוח רדואן' בדרום לבנון" ● משרד האוצר של ארה"ב: כוח קודס של משמרות המהפכה העביר לחיזבאללה יותר ממיליארד דולר ● דיווח ברויטרס: צבא ארה"ב נערך להתבסס בנמל התעופה בדמשק כדי לקדם את ההסכם הביטחוני בין ישראל לסוריה ● עדכונים שוטפים

האם הוועדים ממלאים את תפקידם / צילום: שלומי יוסף

כוח פוליטי לפני הכול: האם הוועדים ממלאים את תפקידם?

פרשת "יד לוחצת יד" שבמרכזה עומד החשד כי בכירים בהסתדרות כולל היו"ר, קיבלו טובות הנאה, החזירה את הדיון על כוחם ונחיצותם של הוועדים הגדולים ● האם הם שמים לנגד עיניהם קודם כל את הדאגה למקורבים ועד כמה הם באמת פועלים עבור העובדים ● חשד לשחיתות בהסתדרות, פרויקט מיוחד 

נשיא לבנון, ג'וזף עאון / צילום: ap, Bilal Hussei

למורת רוחם של חיזבאללה וטורקיה: ממשלת לבנון אישרה את הגבול הימי עם קפריסין

חיזבאללה ומקורביהם טוענים כי ההסכם "נטול לגיטימיות חוקתית" ● ממשל טראמפ מעוניין לנצל את ההזדמנות ולייצב את ביירות, ולהרחיק את חיזבאללה ממוקדי ההשפעה ●  ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי: ההסכם עשוי לגלגל מהלכים אזוריים שיפגעו באינטרסים הישראליים

פרופ' בועז המאירי / צילום: יח''צ אוניברסיטת תל אביב

החוקר שקיבל 2 מיליון דולר כדי לגלות איך אפשר לפתור סכסוכים אלימים

פרופ' בועז המאירי, ראש התוכנית לניהול סכסוכים וגישור באוניברסיטת ת"א, קיבל לאחרונה מענק יוקרתי ממועצת המחקר האירופית ● המטרה: לבחון אילו התערבויות מועילות בסוגי סכסוכים שונים בין קבוצות אוכלוסייה ● המחקר ייערך בין השאר בקולומביה, בניגריה ובארה"ב ● האם ממצאיו יוכלו להועיל גם לחברה הישראלית?

פרויקט 'מבנה הסוללים' בתל אביב / צילום: באדיבות החברה

חברת ההייטק ששוכרת 13 אלף מ"ר במתחם הסוללים

עוד רכישה בעולם ההתחדשות העירונית: מהדרין רוכשת את פי הנדסה ובנייה תמורת 27 מיליון שקל ● חברת ההייטק פיירבלוקס נכנסת לשטחי המשרדים במתחם הסוללים ● קריית גת בדרך להתרחבות ● וגם: העיר הערבית השנייה בישראל שמוכרז בה פינוי־בינוי ● חדשות השבוע בנדל"ן 

משה ינאי / צילום: רחל ינאי (מתוך ויקיפדיה)

כיצד הגיע משה ינאי לפשיטת רגל ומדוע הדירות והמסוקים שעל שמו לא עזרו?

היזם הסדרתי, שמכר בעבר חברות לענקיות IBM ודל, מצוי במרכזו של מאבק משפטי בישראל ובארה"ב לאחר שנפתח נגדו הליך כינוס נכסים ● קרן האשראי שינטילה דורשת לממש נכסים ודירות בשווי עשרות מיליונים, וטוענת כי ינאי מכר מניות בניגוד להסכם איתה ● ינאי מאשים את הקרן בריביות מופרזות על ההלוואות ומבטיח: מכירת אינפינידט תכסה את כל החובות