איפה כדאי לעשות את הצעד הראשון בענף הפרסום? במשרד גדול, שבו תהיו בורג קטן אבל תלמדו הרבה; או במשרד קטן, שבו אפשר להיות "בכירים" אבל לעבוד עם תקציבים קטנים? לפי הסקר של חברת פילת ו"גלובס" התשובה ברורה: משרדי הפרסום הגדולים הם גם מקומות העבודה הנחשקים ביותר.
דירוג המשרדים הנחשקים תואם למדי את דירוג משרדי הפרסום של יפעת בקרת פרסום, המדרג את המשרדים לפי היקף התקציבים שהם מנהלים. 7 המשרדים שמופיעים בעשירייה הפותחת של יפעת מצאו את מקומם גם בדירוג זה.
במקום הראשון, ובפער גדול, לאחר שצוין על-ידי 22% מהנשאלים, נמצא משרד הפרסום הגדול במדינה - מקאן-אריקסון. המשרד, שנחשב כבר שנים למשרד המוביל בישראל, הוא היעד המועדף על סטודנטים לפרסום ועל עובדים בתוך הענף.
במקום השני נמצא באומן-בר-ריבנאי עם 7%; ואחריו ברשימה עם 5% מדורגים גיתם, שלמור-אבנון-עמיחי ואדלר-חומסקי&ורשבסקי.
המשרדים שאינם מדורגים בעשירייה הפותחת של יפעת, אך בכל זאת הצליחו להתברג לרשימת המשרדים הנחשקים הם: זרמון-גולדמן, ברוקנר-נטע-יער ו-JWT ישראל.
ההנחה הרווחת היא שהמשרדים הגדולים הם נחשקים בעיקר בגלל האפשרות לעבוד על תקציבים זוהרים ונחשבים. בענף שבנוי ברובו מתדמיות, גם לעובדים חשוב להיות חלק מהמשחק ולהיות חתומים על קמפיינים שעושים "באזז" בשוק.
לדברי גלית כספי, מנהלת חטיבת הייעוץ בפילת, הסקר מראה כי מרבית העובדים בענף הם מדור ה-Y. "מדובר בחבר'ה צעירים, שרואים בעיקר את הטווח הקצר, ולכן התנאים ואפשרויות הקידום פחות מעניינים אותם. הם רוצים לחוות, להתחכך בתקציבים גדולים וללמוד כמה שיותר על המקצוע - ואת זה עושים במשרדים הגדולים", היא מסבירה. "מקאן-אריקסון עושים עבודה טובה בתפיסה שלהם כמובילי שוק, ולעובדים שמחפשים סיפוקים מיידיים ואתגרים מקצועיים - זו כתובת מצוינת. אין ספק שבענף הזה אנשים מעדיפים להיות זנב לאריות מאשר ראש לשועלים".
מוניטין מעל הכל
לאחר שהנשאלים בחרו מהו משרד הפרסום הנחשק ביותר, הם גם ציינו מהם הפרמטרים שבגללם הם מעוניינים לעבוד במשרד מסוים. לגבי מקאן ואדלר-חומסקי, יותר ממחצית מהנשאלים ציינו כי הפרמטר המושך ביותר הוא המוניטין של המשרד, כלומר הרצון לעבוד אצל מובילי השוק; 40% ציינו כי הפרמטר המוביל בשלמור-אבנון-עמיחי הוא המוניטין, אך אותו מספר נשאלים ציין גם את האתגר המקצועי שיש במשרד - תוצאה שקשורה כנראה לתדמית הקריאייטיבית שיש לשלמור.
משרד שיכול להיות מרוצה מהתוצאות הוא גיתם, שלגביו נשאלים רבים ציינו כי הוא בעל פרמטרים אטרקטיביים מגוונים, כמו מוניטין, אתגר מקצועי, יחסי עבודה טובים ותנאי שכר ותנאים נלווים - נושא כאוב מאוד בתעשייה. ואולם, מלבד גיתם לא ציינו העובדים את נושא השכר ואפשרויות הקידום במקומות גבוהים בתור פרמטר אטרקטיבי למשרדים הנחשקים.
במילים אחרות, הסקר מאשר את אחת העובדות המוכרות בענף - יחסי העבודה הבעייתיים והמשכורות הנמוכות והלא מתגמלות בדרגים הנמוכים והבינוניים. מדובר בהחלט בנורת אזהרה עבור בכירי הענף. נכון שישנם יותר ויותר צעירים שרוצים להיכנס לתעשייה הנוצצת ולעבוד בפרסום, אבל תדמית הענף רק תשתפר אם העובדים הללו לא יהיו "פראיירים" מתחלפים, אלא עובדים גאים של תעשייה, שמעריכה ומתגמלת את עובדיה.
גם הפרמטר של יחסי עבודה טובים, שמתקשר לתנאי העובדים, לא צוין במרבית המשרדים כפרמטר אטרקטיבי, ורק באומן-בר-ריבנאי חצה בו את קו ה-30%.
לדברי כספי, "העובדים בענף שמים דגש על האתגר המקצועי, ושאר הדברים פחות מדברים אליהם. הרצון לכתוב בקורות-החיים שהייתי במקאן או באדלר הוא כנראה חזק הרבה יותר משאר הפרמטרים שמושכים אנשים לעבוד בענף".
