בית המשפט המחוזי מרכז בפתח-תקווה דחה היום (ג') את העתירה לשחרור מוקדם של פיני כהן, המרצה עונש מאסר של שנתיים בגין השלכת נעל על נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, בינואר 2010.
השופטים אברהם טל, יעקב שינמן וצבי דותן נימקו את החלטתם, בין היתר, בכך שכהן סירב להיבדק על-ידי פסיכולוג מטעם שירות בתי הסוהר.
במהלך הדיון בעתירתו צעק כהן: "היה שופט שהרעיב אותנו, ונשיאת בית המשפט העליון חיפתה עליו", ובעקבות הצעקות הוצא מהאולם על-ידי משמר בתי המשפט.
בעתירה, באמצעות עו"ד דוד ונטורה, ביקש כהן מבית המשפט לבטל את החלטת ועדת השחרורים בכלא השרון, שקבעה כי הוא לא ישוחרר שחרור מוקדם עקב "האלימות הטבועה" בו ועקב סירובו להיבדק בידי פסיכולוג מטעם שב"ס.
לטענת כהן, החלטת הוועדה לוקה "בחוסר סבירות, וחמור מכך - היא מבוססת על עובדות ומסקנות נטולות אחיזה במציאות".
כהן הורשע בעבירות של גרימת חבלה של ממש, היזק בזדון וזילות בית המשפט, לאחר שבמהלך דיון בבית המשפט העליון קם לפתע והשליך את אחת מנעליו לעבר ביניש, תוך שהוא צועק לעברה "מושחתת, הרסת לי את החיים". הנעל פגעה בראשה של ביניש, ומעוצמת הפגיעה נשברו משקפיה, והיא נפלה ממושבה על הארץ.
ביוני אשתקד גזר בית המשפט על כהן את העונש המקסימלי בגין העבירות בהן הורשע - 3 שנות מאסר בפועל, וכן הופעל חודש מאסר על-תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו בגין עבירות קודמות.
שופט השלום בירושלים, שמעון פיינברג, ציין בגזר הדין כי כהן במעשהו "קרא תיגר על המערכת המשפטית כולה".
כהן עירער על גזר דינו למחוזי, שהפחית את עונשו לשנתיים מאסר, זאת גם על רקע הודעת הפרקליטות כי אינה מתנגדת להקלה בעונש.
גזר הדין זכה לביקורת ציבורית, שגרסה כי העונש חמור מדי ונובע מכך שכהן בחר לפגוע בנשיאת בית המשפט העליון.
בערעורו על החלטת ועדת השחרורים טען כהן כי "מיד עם מעצרו הוא הביע את צערו הכן על ביצוע המעשה הנורא... שנבע מאובדן עשתונות בעקבות ניהול תיק אכזרי בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים".
כהן הוסיף כי ביסוס החלטת הוועדה על עברו הפלילי הוא שגוי, שכן מדובר בעבר הרחוק, ואילו המעשה בגינו נעצר ב-2007 גם הוא נובע מאותו תיק גירושים, אליו נקלע ואשר "בעקבותיו איבד את כל עולמו - בניו הגדולים ורכושו".