בית המשפט העליון דחה היום (ה') את בקשתו סגן ראש עיריית תל-אביב לשעבר, נתן וולוך, לערער על הקלון שהטיל עליו בית המשפט המחוזי.
שופט בית המשפט העליון, סלים ג'ובראן, קיבל במלואה את עמדת פרקליטות המדינה וקבע כי נתן וולוך, ששימש כממלא-מקום ראש עיריית תל-אביב וראש האגף לקשרי חוץ בעירייה, לא יוכל לערער על קביעת בית המשפט המחוזי בתל-אביב כי במעשיו דבק קלון.
משמעות ההחלטה היא כי וולוך לא יוכל לשוב לכהונתו הציבורית כסגן ראש עיריית תל אביב- יפו.
ביולי 2008 הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה כתב אישום כנגד וולוך. כתב האישום תיאר כיצד פעל וולוך על מנת להשיג, תוך כתיבת מכתבים כוזבים, אשרות כניסה לצעירה מולדבית שאיש העסקים המנוח ראובן גרוס חפץ בכניסתה לישראל.
בכתב האישום נטען כי ב-3 הזדמנויות נענה וולוך לבקשותיו של גרוס וכתב לצעירה מכתבי הזמנה, בשם עיריית תל-אביב, להשתתף בהשתלמויות חינוך פיקטיביות שונות מטעם העירייה, הגם שהשתלמויות כאלה כלל לא תוכננו וממילא לא אמורות היו להתקיים. באחד מן המכתבים וולוך אף כתב דבר כזב כי עיריית תל-אביב תממן את שהייתה של הצעירה המולדבית בארץ.
את המכתבים, שהוצגו לבית המשפט במהלך הדיונים, כתב וולוך על נייר רשמי של העירייה וחתם עליהם בשמו ובתפקידו. וולוך הוציא מכתבי כזב אלה כדי לאפשר לצעירה לקבל ויזת כניסה לישראל, ובשתי הזדמנויות שונות הציגה הצעירה המולדבית את המכתבים בקונסוליה הישראלית במולדובה - וכך גם קיבלה אשרות שבעזרתן הגיעה ארצה.
לאחר שנשמעו בבית המשפט השלום בתל-אביב מספר עדים, ביניהם הצעירה המולדבית, קונסול ישראל לשעבר במולדובה וכן ראובן גרוס עצמו - שנפטר זמן קצר לאחר הדיון בו העיד, הגיעו נציגי המדינה וסנגוריו של וולוך להסדר טיעון, במסגרתו הודה וולוך בכתב אישום מתוקן, שייחס לו 3 עבירות של הפרת אמונים של עובד ציבור וכן 3 עבירות לפי חוק הכניסה לישראל, לפיהן נטען כי וולוך מסר מידע כוזב כדי לאפשר את הכנסתה ארצה של הצעירה המולדבית.
בית משפט השלום הרשיע את וולוך והטיל עליו מאסר על-תנאי ושירות לתועלת הציבור, אך לא קיבל את עתירת הפרקליטות לקבוע כי במעשיו דבק קלון. פרקליטות המדינה ערערה על החלטה זו לבית המשפט המחוזי.
הרכב שופטי בית המשפט המחוזי, בראשות הנשיאה דבורה ברלינר, קיבל את ערעור הפרקליטות והטיל על וולוך קלון, תוך שהוא קובע כי במעשיו יש היבטים רבים של חומרה, שביניהם - פגיעה ברשויות המדינה; פגיעה פוטנציאלית בביטחון המדינה - בשל תרומתו של וולוך להכנסת אדם לישראל שלא עבר את ההליך המקנה לו רשות כניסה כדין; ופגיעה רבה באמון הציבור בשל התופעה של הסדרת עניינים רשמיים על בסיס היכרות ועשיית טובות אישיות ובשל הטעיית רשות מרשויות המדינה שנעשית על-ידי אדם בכיר בשירות הציבור.
בהחלטתם כתבו השופטים כי "צר לנו על המערער, שכך נגזר עליו לסיים את דרכו הציבורית. עדיין, נראה לנו כי המוסר הציבורי וההיגיינה הציבורית מחייבים במקרה זה את קבלת ערעור המדינה, וכך אנו עושים".
בעקבות החלטה זו הגישו סנגוריו של בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, וזו כאמור נדחתה היום.
בהחלטה מהיום דחה בית המשפט העליון את בקשתו של וולוך תוך שהוא מקבל את עמדת פרקליטות המדינה.
בהחלטתו כתב השופט ג'ובראן כי בקשתו של וולוך אינה מעוררת כל שאלה חדשה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית המצדיקה ערעור לבית המשפט העליון, וכי קלון יכול להיקבע גם כאשר איש הציבור מורשע בעבירה של הפרת אמונים בלבד אף ללא רכיב המירמה.
השופט ג'ובראן הוסיף כי לאור מעשיו של וולוך, שכללו ניצול מעמדו כעובד במשרה ציבורית בכירה לצורך השאת טובה לידידו על-ידי הטעיית רשות מרשויות המדינה, אין הוא מוצא כל פגם בהחלטת הרכב שופטי בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ואין הוא מוצא מקום להתערב בהחלטה.
את פרקליטות המדינה ייצג בהליכים עו"ד ערן זלר, בהנחייתה של מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגב' אביה אלף.