הכירו את משפחת חממה, עשרה בני משפחה המועסקים באימפריית הסחר בפיצוחים, אשר מניותיה נסחרות בבורסה בתל-אביב. חממה היא דוגמה יוצאת דופן, אך כזו שמאפייניה מייצגים מספר לא מבוטל של חברות ציבוריות, שגם לאחר הנפקתן מקפידות לשמור על אופיין המשפחתי בכל הקשור להעסקת בני משפחה ומקורבים בתנאים מפנקים. במקרה של חממה, אגב, מסתכמת עלות ההעסקה המצרפית של 10 בני המשפחה בכ-6 מיליון שקל בשנה.
תיקון 16 לחוק החברות, שנכנס לתוקף אשתקד, ואשר מעניק לבעלי המניות מקרב הציבור את הכוח לאשר או לפסול העסקת בעלי עניין, מאיים לחסל את החגיגה המשפחתית של בני חממה ומשפחות רבות נוספות. אסיפת בעלי מניות של חממה סחר , שהייתה אמורה להתכנס ביום חמישי שעבר, נדחתה לעוד שבועיים, כיוון שבמשפחה הבינו שאין סיכוי שיצליחו לגייס רוב שיאשר מחדש את תנאי העסקתם. נכון להיום ממשיכים בני המשפחה לעבוד ללא שכר.
בין השאר מדובר בהעסקתו של אורי קום, חתנו של בעל השליטה בחברה, מאיר חממה, המכהן בתפקיד "עוזר אישי לנשיא החברה", בעלות שכר המגיעה ל-260 אלף שקל בשנה. קום, אשר בין היתר "מופקד על התקשרויות עם ספקי שומשום באתיופיה", אף זכה בעבר להלוואה של 300 אלף שקל מהחברה, אך ברשות ני"ע לא אהבו את המהלך, וקבעו שההלוואה הוענקה ללא קבלת אישור ועדת הביקורת והדירקטוריון של החברה.
תיקון 16, שכאמור צפוי לנפץ את האידיליה המשפחתית של משפחות רבות נוספות החולשות על חברות ציבוריות, קובע כי מעתה, אישור הסכמי ההעסקה של בעלי שליטה ומקורביהם יעבור ברוב של מעל 50% מקרב בעלי המניות מהציבור)לעומת שליש מתוכם בלבד בעבר), וכן כי כל הסכם העסקה כזה יובא לאישור בעלי המניות מדי שלוש שנים.
נתקלים בהתנגדות עזה
על רקע זה הופתעו בחודשים האחרונים בעלי השליטה בחברות רבות מעוצמת ההתנגדות של בעלי מניות המיעוט לתנאי העסקתם, וניהלו מו"מ שהסתיים על פי רוב בדחיית האסיפה, או בהסרת הנושא מסדר היום. במקרים בודדים נעתרו בעלי המניות ואישרו את הסכם ההעסקה, אך רק לאחר שעבר הפחתה דרמטית בגובה השכר.
בעלי השליטה טוענים בדרך כלל להגנתם, כי העסקת בני המשפחה נעשית "בתנאי שוק", בהתאם לכישוריהם, וכי הקשר המשפחתי של המנהלים מחזק את נאמנותם לחברה. עם זאת, קשה שלא להרים גבות נוכח אותם קרובים שמתקבלים למשרה בכירה כשהם בשנות העשרים לחייהם, וללא ניסיון משמעותי בתחום המקצועי.
כך ביקש לפני כשנתיים הקבלן יגאל דמרי לצרף לחברה הנושאת את שמו (ואשר גם בה מועסקים כעשרה מבני המשפחה) את הבן אופיר, בשכר חודשי של 25 אלף שקל, בזכות "כישוריו בתחום המחשוב והתקשורת, וניסיונו בתחום במהלך שירותו הצבאי", כפי שנימק זאת הדירקטוריון.
הנפוטיזם הבורסאי קיים בדרך כלל בחברות קטנות יחסית, הנכללות במדד היתר, שרבות מהן פועלות בתחום הנדל"ן. באלו נהנים קרובי המשפחה של בעלי השליטה ממשכורות גבוהות ומתנאים נלווים, הכוללים בדרך כלל בונוסים והלוואות, שספק רב אם היו מצליחים להשיג בשוק הפרטי.
דירקטוריון החברה, מי שאמור היה לפקח על ההנהלה, מוצא את עצמו בדרך כלל מנוטרל, מכיוון שהוא כולל בני משפחה רבים. החוק אמנם דורש מינוי שני דח"צים בלתי תלויים וועדת ביקורת, אלא שבשוק ההון המקומי רוח החוק לא תמיד מתיישבת עם הנעשה בפועל.
גם פרשקובסקי נאלצו לדחות
את נחת זרועו של תיקון 16 חשה על בשרה לאחרונה גם משפחת הקבלנים פרשקובסקי , בעלת השליטה בחברה הנושאת את שמה. שבעה בני משפחה נושאים בתפקידים שונים בחברה, כולל עדנה פרשקובסקי, אשתו של הבעלים, המכהנת בתפקיד "מעצבת ראשית בפרויקטים של החברה", בשכר שעלותו 180 אלף שקל בשנה; בתה, היועצת המשפטית מאיה קרדי (540 אלף שקל) והכלה סוזי פרשקובסקי, עוזרת סמנכ"ל השיווק (252 אלף שקל).
גם כאן נאלצו בני המשפחה להודיע על דחיית האסיפה הכללית כמה פעמים, ובינתיים מצאו דרך לפצות על אובדן השכר, שאולי תמצא חן גם בעיני יתר בעלי המניות: עדכון של מדיניות הדיבידנד ל-50% מהרווח הנקי - קפיצת מדרגה לעומת 15% בלבד שהיו נהוגים עד כה.
וממשפחת פרשקובסקי לשבט ביטון, בעלי השליטה בחברת הנדל"ן הירושלמית ב.יאיר , שבה צמד הבעלים, האחים יוסף ויאיר ביטון, נהגו למשוך עד לאחרונה סכומי עתק מהקופה בגין העסקתם. בסה"כ גרף הצמד בשנים 2003-2010 שכר מצרפי של כ-45 מיליון שקל, כאשר 14 מיליון שקל נוספים שולמו בתקופה זו לסמנכ"ל הביצוע, יורם ביטון, ולסמנכ"ל הרכש והלוגיסטיקה, אילן ביטון. גם בב. יאיר מועסקים בני משפחה רבים נוספים - ישירות או בדרך של מתן שירותים לחברה הציבורית.
הצרות של הביטונים
הצרות של משפחת ביטון החלו עוד לפני כניסתו של תיקון 16 לתוקף, לאחר שבעל מניות מיעוט העונה לשם מרדכי אלבוים יצא אשתקד למאבק משפטי נגד שכרם של הביטונים, וגרם להקפאתו. בחודש שעבר חלה תפנית מפתיעה בעלילה, כאשר בחסות ביהמ"ש מונה הרב דוד אבוחצירא, נכדו של הבבא סאלי מנתיבות, לשמש כבורר שיכריע במחלוקת לגבי שכרם.
חברת אנטרופי, המייעצת לגופים המוסדיים כיצד להצביע באסיפות כלליות, מתנגדת לתנאי השכר המופלגים לבני המשפחה, וגם קוזניצקי נאלץ לדחות כמה פעמים את האסיפה לאישור שכרם. כעת הוא מנהל מו"מ עם המוסדיים כדי להגיע לפשרה.
מי שכבר נאלצו להפחית את שכרם בעקבות תיקון 16 הם משפחת הקבלנים צרפתי - האב צבי ובניו רפי ומשה - בעלי חברת הנדל"ן הנושאת את שם המשפחה. בעלי המניות בחברה אישרו לאחרונה את תנאי כהונת צרפתי האב כיו"ר החברה, לאחר קיצוץ של מחצית מעלות שכרו החודשית: מ-458 אלף שקל ל-218 אלף שקל. עלות שכר הבנים, בתפקידם כמנכ"לים משותפים, קוצצה ב-36% ל-158 אלף שקל בחודש.
מקרה יוצא דופן בנוף זה התרחש בשבוע שעבר, עת אישרו בעלי המניות של חברת פאלאס תעשיות את תנאי העסקתם של בני משפחת פישר הרבים המועסקים בחברה, אולי בשל שכרם הצנוע יחסית.
פאלאס תעשיות עוסקת בייצור ושיווק של נרות, מגבונים ומוצרי אלומיניום ונייר, ונמצאת בשליטת מתיו ברונפמן ושולם פישר, אשר מכהן בתפקיד היו"ר תמורת שכר בעלות של 324 אלף שקל בשנה. תחת פישר מכהנים בחברה שבט של דור ההמשך (סה"כ שבעה בני משפחה נוספים) שעלות שכרם השנתית עומדת על 120-250 אלף שקל.