ניצחון לארקדי גאידמק בפרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים: פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) הגיעה להסדר טיעון עם ארקדי גאידמק, שבמסגרתו היא נסוגה מאישום הלבנת ההון בפרשה, שנחשב לאישום חמור ביותר ולבסיס של התיק נגד גאידמק.
על-פי הסדר הטיעון, שיוגש מחר זה לאישורו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, גאידמק יודה בעבירה של קבלת דבר בתחבולה וישלם קנס של בין 2 ל-3 מיליון שקל. בתמורה, האישום המרכזי בעבירת הלבנת ההון יימחק, וכן יימחקו העבירות של קבלת דבר במירמה שבהן הואשם גאידמק.
בוויתור על עבירות הלבנת ההון - שבהן הואשם גאידמק - יש כדי להעיד על הכרה בתבוסת הפרקליטות בתיק, היות שהפרשה הוכתרה כ"פרשת הלבנת ההון מן החמורות שנתגלו במדינה".
גם עבירת קבלת דבר בתחבולה (סעיף 416 לחוק העונשין), שהעונש עליה הוא שנתיים מאסר, נחשבת לעבירה קלה משמעותית מאשר עבירת קבלת דבר במירמה (סעיף 415), שהעונש עליה הוא 3 שנות מאסר, ואם נעברה בנסיבות מחמירות - מאסר של 5 שנים.
הפרשה החלה בשנת 2009. באוקטובר 2009 הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד גאידמק באשמת הלבנת הון, בהיקף של 650 מיליון שקל. גאידמק נאשם בעבירות חמורות של הלבנת הון וכן בעבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, פעולה ברכוש אסור במטרה להסוות את מקורו ומסירת מידע כוזב במטרה למנוע דיווח.
בכתב האישום נטען כי פועלים שירותי נאמנות, חברה-בת של בנק הפועלים, וראשיה פעלו יחד עם גאידמק ונחום גלמור כדי לאפשר לגאידמק לרכוש במירמה את החברה ההולנדית טרמופוסט, הפועלת בתחום הפוספטים, תוך הסתרת זהותו כרוכש החברה וכבעל הכספים ששימשו לרכישתה. זאת, תוך הצגתו של גלמור כרוכש החברה ותוך הצגת 50 מיליון דולר מכספיו של גאידמק ככספים השייכים כביכול לגלמור.
משפטו של גאידמק נפתח במארס 2011 בפני השופט המחוזי צבי גורפינקל, לאחר מספר דחיות עקב סירובו של גאידמק לחזור לארץ, בטענה כי מצבו הבריאותי אינו מאפשר זאת.
בנאום הפתיחה טען התובע, עו"ד שרון פרידמן, כי "הדברים (המיוחסים לגאידמק, א' ל"ו) פליליים ממילא, אך חמורים שבעתיים לאור חקיקת חוק איסור הלבנת הון בישראל בשנת 2000, שנועד לוודא כי הבנקים לא יהיו יותר 'ערי מקלט לעבריינים'".
יחד עם גאידמק נאשמים בכתב האישום חברת פועלים שירותי נאמנות; מנהליה הבכירים לשעבר של החברה, חיים שמיר ושלמה רכט; היועץ המשפטי של החברה, רם לוי; נחום גלמור, שפעל לפי האישום כאיש-קש מטעם גאידמק; ומנהלת קשרי לקוחות בסניף הפועלים ברחוב הירקון בתל-אביב, קרן ללום.
פרקליטות מיסוי וכלכלה מסרה: "איננו מתייחסים למגעים עם סנגורים, ואין בכך כדי לאשר או להכחיש דבר".
"פועלים בשחור" הפכה ל"פועלים בלבן"
הסדר הטיעון של גאידמק מהווה נדבך נוסף בתבוסתה של הפרקליטות באחד מתיקי הדגל שניהלה בשנים האחרונות. במארס 2005 חשפה היחידה הארצית לחשיפת פשיעה חמורה ובינלאומית של המשטרה (יאחב"ל) כי היא מנהלת חקירה חובקת-עולם, שכונתה אז "פועלים בשחור", ושעסקה בחשדות לעבירות הלבנת הון בבנק הפועלים, בשיתוף הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל והרשות לאיסור הלבנת הון.
המשטרה דיווחה כי היא חושדת כי מאות מיליוני דולרים הולבנו בסניף בנק הפועלים 535 ברחוב הירקון בתל-אביב ובחברה לנאמנות של בנק הפועלים. 22 מעובדי ומבכירי הבנק וכ-45 אנשי עסקים עוכבו ונעצרו לחקירה.
בהמשך התגבשו חשדות להגשת 3 כתבי אישום ב-3 פרשות. הראשון - פרשת "הדסק הצרפתי"; השני - פרשת "הדסק הרוסי"; והשלישי - פרשת "פועלים נאמנות", חברה-בת של בנק הפועלים, שבה נאשם בין השאר גאידמק.
שתי הפרשות הראשונות - "הדסק הצרפתי" ו"הדסק הרוסי" - הסתיימו בזיכוי הנאשמים מעבירות על חוק איסור הלבנת הון. בפרשת הלבנת ההון בדסק הרוסי בבנק הפועלים אף נמתחה ביקורת חריפה על אנשי הפרקליטות, על ששיקרו לכאורה בבית המשפט.
הזיכויים בתיקים הללו השפיעו כנראה על התיק שבו מואשם גאידמק ועל הנכונות להגיע עמו להסדר טיעון מקל ביחס לאישומים המקוריים נגדו.