לשר המשפטים, יעקב נאמן, לא יהיה מנוס מלחזור בסופו של דבר לעקרונות שהתוותה "ועדת נאמן" בשנת 2004, שהוא עצמו עמד בראשה - ולאמץ את העקרונות הללו בנוסח הסופי של הצעת חוק יסוד: החקיקה ("חוק עוקף בג"ץ").
זו ההערכה המתגבשת במערכת המשפטית, בעקבות הביקורת הציבורית שנשמעה בשבועות האחרונים על נוסח הצעת החוק שפירסם משרד המשפטים בהנחייתו של נאמן.
גם נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, שמתח אמש (ג') ביקורת חריפה על הצעת חוק יסוד: החקיקה, תומך באימוץ המודל שהוצע על-ידי ועדת נאמן.
על-פי הנוסח הנוכחי של תזכיר החוק, תוכל הכנסת לחוקק מחדש חוק שבוטל על-ידיבית המשפט העליון, וזאת ברוב של 65 חברי כנסת ב-3 הקריאות במליאה. ועדת נאמן הציעה כי "חוק התגברות" שכזה יחוק ברוב של 70 חברי כנסת בקריאה השלישית.
התזכיר מאפשר לכנסת לשוב ולחוקק את "חוק ההתגברות" שוב ושוב, בכל פעם ל-5 שנים, בעוד שוועדת נאמן איפשרה לכנסת לחוקק חוק כזה לתקופה אחת בלבד של 5 שנים; ובנוסף, ועדת נאמן הציעה שסמכות ההתגברות הכללית של הכנסת תהיה תקפה ל-10 שנים בלבד, בעוד שבנוסח הנוכחי תהיה זו סמכות מתמדת.
גם נאמן עצמו פיזר בימים האחרונים רמזים כי הוא נוטה לקבל את ההצעות לשנות את הצעת חוק היסוד, שפורסמה ערב פסח, ולחזור למודל של ועדת נאמן.
בטקס השבעת השופטים שהתקיים אתמול בבית המשפט העליון, לאחר נאומו התוקפני של גרוניס, אמר נאמן כי התזכיר פורסם במטרה לאפשר לציבור ולגורמים רלוונטיים לחוות את דעתם על ההצעה, וכי כל הביקורות וההסתייגויות יישקלו בכובד-ראש.
במערכת המשפטית הביעו תרעומת על כך שנאמן לא טרח להיוועץ בנושא עם הנשיא גרוניס בטרם פירסם את תזכיר החוק. ואולם, בסביבתו של נאמן אמרו כי גרוניס קיבל חפיפה מסודרת מהנשיאה הקודמת, דורית ביניש, שהייתה מיודעת בפרטי הצעת החוק, ואם היו לו הסתייגויות, יכול היה להשמיען בפגישות שקיים עם השר נאמן, מאז נכנס לתפקיד הנשיא.
"דרך האמצע"
"כשהצעת חוק יסוד: החקיקה תובא לדיון בכנסת, הכנסת תוכל לקבוע אם חוק המתגבר על פסק דין של בית המשפט העליון יחוקק ברוב של 70 חברי כנסת או 65 חברי כנסת או כל מספר אחר" - כך אמר היום (ד') נאמן בדיון מיוחד שקיימה מליאת הכנסת בנוגע להצעת חוק יסוד: החקיקה.
במסגרת הדיון הסביר לראשונה השר מדוע הוראות הצעת החוק שפירסם משרד המשפטים בהנחייתו לפני שבועיים סוטות מהמלצות הוועדה הציבורית שנאמן עצמו עמד בראשה ב-2004.
"הוועדה שעמדתי בראשותה הציעה 70 חברי כנסת (לחקיקת חוק מתגבר, י"י)", אמר נאמן, "וכל אחד שואל אותי: מה קרה שעברת מ-70 ל-65? במשך 3 שנים מאז כניסתי לתפקיד שר המשפטים, אני מנהל דיונים בנושא זה עם חברי כנסת, כולל יו"ר הכנסת, עם שופטים בדימוס, וגם עם הנשיאה ביניש דנתי בנושא. מכיוון שהכנסת מנסה לחוקק את חוק יסוד החקיקה כבר עשרות שנים ונכשלת, ידעתי שאם אגיש את זה ב-61 חברי כנסת זה לא יעבור את הממשלה, ובצדק, וגם אם אגיש ב-70 יהיה לי קשה להעביר את זה בממשלה, בגלל הרכבה הקואליציוני. אם רוצים לתת לעליון את הסמכות לבטל חוקים, צריך ללכת בדרך האמצע".
שר המשפטים הוסיף כי "כשהנושא יובא לדיון בכנסת, תוכל הכנסת לקבוע אם זה 70 או כל מספר אחר. התזכיר בא רק כדי להעמיד את הנושא על סדר היום, והכנסת היא הגוף הריבוני בישראל המייצג את העם, והיא תחליט אם הביטול יהיה ב-70 או ב-65 או בכל מספר אחר".
מוקדם יותר בדיון ספג נאמן ביקורת מצד השר בני בגין, שקרא גם הוא לנאמן לחזור למודל שאומץ על-ידי ועדת נאמן. "מתעורר אצלי הרושם שיש בין מציעי החוק או תומכיו המשתעשעים במחשבה שאם יפסול בג"ץ את חוקתיותו של חוק, אם יתקבל, כי הוא סותר את זכות הקניין המעוגנת בחוק יסוד, יש הנחה שיוכלו חברי כנסת להתגבר על הפסילה ולהותיר את החוק הזה על פגמיו 5 שנים, עוד 5 ועוד 5 ועוד 5", אמר בגין. "יש לשוב לנוסחה שהציעה ועדת נאמן, ולפיה התגברות על פסילת חוק תוכל להתבצע ברוב של 70 חברי כנסת ולתקופה אחת. בתנאים המוצעים כיום מוטב לא להניח את הצעת החוק".
ביקורתו החריפה של גרוניס על הצעת חוק היסוד אמש התקבלה במערכת המשפטית והפוליטית כ"הצהרת עצמאות" נוספת של נשיא העליון החדש, המאותת שוב לאגף הימני במערכת הפוליטית כי אין בכוונתו לשמש שלוח מטעמם, אף שהם אלה שיזמו את חקיקת החוק, שאיפשר את מינויו.
בחודשיים מאז תחילת כהונתו כבר אותת גרוניס פעמים אחדות איתותי עצמאות שכאלה - בפעם הקודמת היה זה בפסק הדין שבו סירב הרכב בג"ץ בראשותו לדחות ב-3 שנים וחצי את מועד פינוי המאחז הלא-חוקי מיגרון.
"בכייה לדורות"
אמש אמר גרוניס כי יש לערוך תיקונים בהצעת החוק, שבנוסחה הנוכחי "מעוררת קשיים", כדי שלא תהיה "בכייה לדורות". גרוניס הביע תמיכה בהצעתה של ועדת נאמן משנת 2004. בהיבט הפרוצדורלי, הביע גרוניס תרעומת על כך שתזכיר החוק פורסם, מבלי שנערכה התייעצות עמו ועם אנשי הרשות השופטת. "דומה שמיותר לומר שראוי כי תזכיר כה חשוב וכה מרכזי למשטרנו החוקתי יוגש לאחר עיון ושיתוף של העליון", אמר.
באשר לסמכות הכנסת להתגבר על פסק דין של העליון, המבטל חקיקה, ציין גרוניס כי "יש לזכור ש'פסקת ההתגברות', המקנה סמכות לפרלמנט לבטל פסק דין חוקתי, הינה המצאה קנדית, שאינה מוכרת במדינות אחרות. חשוב גם לציין שהפרלמנט הפדרלי הקנדי מעולם לא עשה שימוש בפסקת ההתגברות". נתון זה, הנוגע ל"אקלים החוקתי", הוא בעל חשיבות רבה, אמר גרוניס, כשבאים לאמץ מודל חוקתי ממדינה אחרת.
גרוניס הוסיף כי "הצעת החוק אוצרת הבטחה להסדרת סוגיות יסוד בדרך לחוקה שלמה. עם זאת, יש להישמר שלא יהיה בה כדי לפגוע בנורמות החוקתיות הבסיסיות, שהן חלק מהמסורת המשפטית, החוקתית והחברתית שלנו.
"בנוסחה הנוכחי מעוררת הצעת החוק קשיים לא מעטים. על כן, יש מקום לדיון מעמיק בהצעה, לשיתוף-פעולה ולדיאלוג בין כלל הגורמים הרלוונטיים, לשם שמירה על כך שההצעה תבצר את משטרנו החוקתי ולא תהווה בכייה לדורות".
