הצעת חוק: הכנסת תוכל לשוב לחוקק חוקים שבוטלו ע"י בג"ץ

משרד המשפטים פירסם הערב את הצעת חוק יסוד: החקיקה, המבקשת לעגן בחוק יסוד חדש את מערכת היחסים שבין הרשות המחוקקת לבין הרשות השופטת ■ המשמעות: הכנסת תוכל להעביר חוקים גם אם הם מנוגדים לחוקי יסוד

הכנסת תוכל לשוב ולחוקק חוקים בלתי חוקתיים, שבית המשפט העליון קבע כי הם בטלים לאור העובדה שהם סותרים את חוקי היסוד - כך מציע משרד המשפטים, שפירסם הערב (ה') את הצעת חוק יסוד: החקיקה, המבקשת לעגן בחוק יסוד חדש את מערכת היחסים החוקתית שבין הרשות המחוקקת לבין הרשות השופטת.

על-פי הצעת החוק, הכנסת תוכל לשוב ולחוקק חוק שבוטל על-ידי בית המשפט העליון, אם תעביר אותו מחדש ב-3 קריאות במליאת הכנסת, ברוב מיוחד של 65 חברי כנסת. על הכנסת יהיה לציין בחוק זה במפורש כי הוא מחוקק מחדש על אף שהוא סותר חוק יסוד.

תוקפו של חוק שכזה יהיה ל-5 שנים בלבד, ואולם הכנסת תוכל לחוקק אותו שוב ושוב, בכל פעם למשך 5 שנים, בלא הגבלה על מספר הפעמים.

עם זאת, בתקופה הראשונה שלאחר חקיקת חוק יסוד: החקיקה, תהיה רשאית הכנסת לחוקק מחדש חוקים שבוטלו על-ידי בית המשפט העליון, גם ברוב רגיל של 61 חברי כנסת, ולא 65.

חוק היסוד איננו קובע מה יהיה אורכה של אותה "תקופה ראשונה", ומסתפק בכך שתקופה זו תתחיל עם השלמת חקיקתו של חוק היסוד, ותסתיים במועד שאותו תקבע הכנסת, ברוב של 65 חברי כנסת. על-פי ההצעה, תינתן "עליונות נורמטיבית" לכל חוקי היסוד שבספר החוקים, ולא רק לאלה שהם חלק ממגילת זכויות האדם.

עוד כוללת הצעת חוק היסוד הוראה של "שמירת דינים", המשריינת את כל החוקים הקיימים כיום בספר החוקים, ומעניקה להם חסינות מפני עתירות לבג"ץ בדרישה לבטלם. כיום קיימת בספר החוקים הוראת "שמירת דינים" לכל החוקים שנחקקו לפני 1992, אז נחקקו חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק.

ואולם, על-פי הצעת החוק החדשה, לא יוכל בית המשפט לפסול חוק בלתי חוקתי, שהיה תקף ערב כניסתו לתוקף של חוק יסוד: החקיקה. פירוש הדבר שאם חוק יסוד זה יתקבל בכנסת - כל החוקים שחוקקו עד עתה, וכל החוקים שתחוקק הכנסת בפרק הזמן שעד השלמת חקיקת חוק היסוד, יהיו חסינים מפני תקיפתם בבג"ץ.

הצעת החוק מעגנת לראשונה את הפרוצדורה שבה יפעל בית המשפט העליון בעתירות לפסילתו של חוק. לראשונה ייקבע כי העליון לבדו יהיה מוסמך לפסול חוק, ולא כל בית משפט כפי שקובעת הנורמה כיום.

אם התעוררה שאלה של ביטול חוק בהליך משפטי כלשהו, יוקפא הליך זה, והשאלה החוקתית תופנה לבית המשפט העליון, שיוכל להכריע בה בהרכבים של 9 שופטים לפחות.

הצעת החוק איננה מציינת אם בג"ץ יוכל להמשיך לדון בעתירות המבקשות לתקוף באופן ישיר הצעות חוק, או רק יוסמך לדון בחוקתיותם של חוקים אם השאלה מתעוררת בתיק משפטי קונקרטי.

יצוין כי בשנים האחרונות פירסם משרד המשפטים כמה וכמה נוסחים של הצעת חוק יסוד: החקיקה. בשנת 2004 עמד שר המשפטים יעקב נאמן בראש ועדה ציבורית, שהציעה להעניק לכנסת סמכות "התגברות", לחוקק מחדש חוקים שבוטלו על-ידי בית המשפט העליון, ואולם על-פי הצעת ועדת נאמן, "סמכות התגברות" זו תינתן לכנסת רק ברוב מיוחד של 70 חברי כנסת, ולא 61 או 65 כפי שנקבע בהצעת החוק הנוכחית. המלצות ועדת נאמן אומצו בעבר על-ידי נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק.

בדברי ההסבר להצעת חוק היסוד מציין משרד המשפטים כי "ההצעה מבוססת על המלצותיה של הוועדה הציבורית בראשות פרופ' נאמן", וכי הנוסח החדש שונה מהמלצות הוועדה במספר עניינים.

כך, ועדת נאמן הציעה לא רק שהכנסת תוכל לחוקק חוק בלתי חוקתי ברוב של 70 חברי כנסת, אלא גם שניתן יהיה לעשות זאת לתקופה אחת בלבד של 5 שנים.

עוד הציעה ועדת נאמן להגביל את סמכותה הכללית הזו של הכנסת לתקופה של 10 שנים, ולאחר מכן ליטול ממנה את הסמכות להתגבר על פסיקותיו של בית המשפט העליון, שבהן נפסל חוק של הכנסת.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988