על מגמת ה"התייבשות" של הבורסה בת"א נכתב כאן רבות בחודשים האחרונים. הרגולציה הגוברת, היעלמות המשקיעים הזרים והחששות מהרעה במצב המשק, מרחיקים את המשקיעים מהבורסה המקומית. ירידה של 35% במחזורי המסחר ביחס ל-2011 הם עדות נאמנה לדעיכת העניין בה.
נדבך נוסף שצפוי לחזק את מגמת ההתייבשות ולהגדיל אף יותר את חוסר העניין בבורסה, הוא עשרות מניות שעושות את דרכן לרשימת השימור הבורסאית בחודש הבא. זאת כצעד מקדים ליציאתן מהמסחר בכלל, עניין המעורר סימני שאלה בנוגע לרצונה של הבורסה לראות את החברות הקטנות כחלק אינטגרלי וחשוב מהפלטפורמה הציבורית.
בסך הכול מתוכננות להצטרף לרשימת השימור 40-50 חברות נוספות - כפול ממספר החברות הנכללות בה כיום. כלומר, כשישית מ-600 החברות הנסחרות בת"א באמצעות מניות.
לצד מספר שלדים ציבוריים וחברות בקשיים, כוללת רשימת החברות המועמדות להיכנס לרשימת השימור גם חברות מתפקדות, שנמצאות בשליטת שמות מוכרים. למשל חברת החזקות הביומד אלביט מדיקל של מוטי זיסר, חברת הנדל"ן רוזבאד של דודי ויסמן ושרגא בירן, וכן חברות יציבות וותיקות דוגמת יבואנית מוצרי הטואלטיקה דנשר של טל ברק, וחברת הטקסטיל ארגמן של יאיר רוטלוי.
לרשימת השימור נכנסות החברות שאינן עומדות בדרישות המינימום שהגדירה הבורסה, שנוגעות להיקף החזקות הציבור בחברה, שווי החזקותיו ומצב ההון העצמי של החברה.
הכללת המניות ברשימת השימור מקשה על המסחר בהן, משום ששעות הפעילות בה מוגבלות לזמן קצר עם פתיחת המסחר, דבר המונע פעמים רבות ביצוע עסקאות קנייה ומכירה.
"אטימות מצד הבורסה"
העדכון הקרוב מטריד בעלי ומנהלי חברות רבים, וכן את הפעילים בשוק, בשל העובדה כי הוא מחזק את גל היעלמותן של החברות הקטנות מהבורסה בשנה האחרונה. בעוד בחודשים האחרונים נתקלו המשקיעים בבעלי חברות לא מעטות שהחליטו לנסות למחוק את מניותיהן מהמסחר בהצעת רכש (בעקבות התהדקות הרגולציה, עלייה ניכרת בעלות ההחזקה של חברה כציבורית וגם מחירי מניות נוחים), המגמה הנוכחית היא הפוכה.
אותן חברות מתקשות להתמודד עם תנאי השוק המסובכים, חוסר היציבות במסחר והירידות החדות שלרוב מאפיינות מסחר במניות קטנות, ומובילים לכך שתוך זמן קצר הן לא עומדות בקריטריונים שמציגה להן הבורסה.
יאיר רוטלוי, בעל השליטה ויו"ר ארגמן, אמר היום כי "במצב של השוק היום, הבורסה חייבת לעשות את מה שהיה ב-2008, אז היא דחתה את ביצוע הכניסה לרשימת השימור. במשבר הנוכחי בתחום העסקי, כשאין עסקאות ואפילו בחברות הגדולות המחזורים קטנים במיוחד, זה לא הזמן לתת מכה נוספת לשוק ההון, שבין כה מוכה מכל הכיוונים - גם במסחר, גם בעסקים, גם ברגולציה וגם בקשיים האדירים הנערמים בפני החברות הציבוריות. צריך לעשות ההפך, לעודד את הפעילות ולא לדכא אותה. זו אטימות מצד הבורסה".
רוטלוי סבור כי "אין קדושה במועדי העדכון והכנסתם לתוקף. זו העת לנקוט בצעדי חירום. במצב הנוכחי, גם אם חברה רוצה למכור מניות, אין לה שוק לעשות זאת, ולכן גם אם בעלי המניות היו רוצים לפזר סחורה אין מי שיכול לקלוט אותה. איגוד החברות הציבוריות פנה לבורסה ונתקל בסירוב, ולדעתי הוא צריך לנסות לעשות זאת שוב".
הבורסה בודקת פעמיים בשנה את הנתונים הרלוונטיים ולחברות שאינן עומדות באותם כללים, ומעניקה ארכה של חצי שנה שבמהלכה יכולה החברה לפעול לשיפור הנתונים, כך שתעמוד בדרישות, בעיקר באמצעות מכירת והנפקת מניות וגיוסי הון.
שנה לאחר הכניסה לרשימת השימור יכול דירקטוריון הבורסה להחליט למחוק את המניה מהמסחר. לבקשת החברה, המחיקה יכולה להידחות בשנה נוספת, שבסיומה היא תימחק אם לא תצליח לצאת מרשימת השימור.
כדי לחזור לרשימת המסחר הראשית נדרשות החברות שברשימת השימור לעמוד בדרישות גבוהות יותר מאלה הנדרשות כדי להימנע מלהיכלל בה, וזאת כדי למנוע מעברים תכופים בין הרשימות.
"בסופו של דבר מי שנפגע מכך הם המשקיעים שמחזיקים את המניות, משום שהן הופכות לפחות סחירות ברשימת השימור", אומר ירון גולדברגר, מנהל תחום עשיית שוק בכלל פיננסים. לדבריו, "בגלל מצב השוק, גם חברות שכן רוצות לפעול ולהגדיל את שווי החזקות הציבור על ידי הצפת מניות של בעלי שליטה, לא יכולות לעשות זאת כי בגלל בעיית הסחירות אין מי שייקנה אותן.
"חלק גדול מהחברות שייכנסו לרשימת השימור יעשו כן בגלל הירידות בשוק, שהורידו את שווי החברה ואת שווי החזקות הציבור. אין אפשרות להגדיל החזקות כי אף אחד לא רוצה לקנות את הני"ע הקטנים". גולדברגר מוסיף כי "ב-2008 השוק היה במצב דומה, אז הבורסה הבינה שהמצב לא הגיוני והעניקה דחייה של חצי שנה בבחינת הקריטריונים. ב-2009, עם התיקון שנרשם במסחר, שווי החזקות הציבור עלה ומצב החברות השתפר".
נתי נתן, מנהל תחום עשיית שוק בבית ההשקעות אי.בי.אי אומר כי "זו דרך בכיוון אחד ומכת מוות עבור החברות הללו, כי הסיכוי שהן יצאו מהרשימה נמוך, ושנתיים אחרי הכניסה לרשימת השימור החברה נמחקת מהמסחר".
אי עמידה באחד הקריטריונים הללו יכניס את המניה לשימור
שווי החזקות ציבור גבוה מ-5 מיליון שקל
שיעור החזקות ציבור גבוה מ-15%, למעט אם שווי החזקות הציבור גדול מ-15 מיליון שקל
הון עצמי גבוה מ-2 מיליון שקל, למעט אם שווי החזקות הציבור גדול מ-24 מיליון שקל
