גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קריעת כיס: ארוחת ילדים בשפיים - 45 ש'; בירה בים - 26 ש'

בילוי משפחתי בספארי, בגן החיות התנ"כי, בפארק המים שפיים וכמעט בכל אתר אחר כרוך בהוצאה של קרוב ל-200 שקל רק עבור כרטיסי כניסה, אבל זו רק ההתחלה ■ הילדים מבקשים לאכול ולשתות? תתכוננו להוציא הרבה כסף

קהל צרכנים שבוי הוא הקהל הקלאסי למשווקים, טרף קל ונוח, כי הרי בלב מדבר לוהט כנראה שרובנו נשלם גם 50 שקל לבקבוק מים צונן שמחירו לא יותר מ-5 שקלים בתנאים אחרים.

על בסיס ההנחה הזו, המחיר לארטיק מגנום בספארי הוא לא פחות מאשר 15 שקל, לעומת 10 שקל המחיר בקיוסקים, והמחיר לארוחת ילדים בפארק המים בשפיים הוא 45 שקל, לעומת 26.5 שקל לארוחה דומה במקדונלד'ס (שכוללת גם צעצוע).

פניות רבות הגיעו ל"גלובס" מפי צרכנים שבילו באטרקציות ובמקומות בילוי משפחתיים ונאלצו לשלם סכומים מופרזים בקיוסק או במסעדה המקומית. כי כשהילד מבקש ארטיק להשלמת הבילוי בין מגלשות המים - קשה לסרב לו, ובודדים הרי ייצאו לקנות בקיוסק שמחוץ למתחם (אם קיים בכלל).

מה עושים? מכניסים את הארטיק היקר לתחשיב הבילוי, שתופח הרבה בזכות השתייה והמזון שמצטרפים לכרטיס הכניסה. קהל צרכנים שבוי שמורכב מהורים וילדים - הוא האידיאלי מכולם. המסעדות והקיוסקים שבמקומות הבילוי הנחשקים הללו מופעלים בדרך כלל על-ידי זכיינים חיצוניים.

הנה מספר דוגמאות ממקבץ התלונות שהגיעו ל"גלובס":

במבה 80 גרם תעלה 4-5 שקלים במכולת, אבל בספארי המחיר מזנק ל-8 שקלים; ארטיק אנגרי בירדס, שעולה כ-7 שקלים, נמכר ב-13 שקל בפארק נחשונית.

מחלקת הארטיקים היא הנחשקת כצפוי: בגן החיות התנכ"י או במיני ישראל המחיר לארטיק מגנום מזנק ב-50% מהמחיר בקיוסקים: מ-10 ל-15 שקל. בפארק המים שפיים: ארוחה צעירה הכוללת המבורגר ("הכי מעובד שראיתי בחיים שלי", כך לשון הפנייה) עם צ'יפס וכוס שתייה קלה עלתה 45 שקל. לשם ההמחשה - ארוחת ילדים במקדונלד'ס עולה 26.5 שקל.

* תגובת פארק המים שפיים: "הפארק מפעיל זכיין פרטי, והמחירים בו זולים מאתרי בילוי דומים. למרות העלייה במחירי חומרי הגלם ושכר עבודה, מחירי הארוחות בפארק זהים לשנה שעברה. הפארק אינו מונע הכנסת מוצרי מזון ושתייה, בניגוד לנהוג בפארקים אחרים".

* תגובת פארק נחשונית, באמצעות חברת מורג המפעילה את המזנונים בפארק: "מבנה העלויות של קיוסק (תקורות, שכר דירה וכו'), אינו דומה למבנה העלויות שבהפעלת מזנונים בפארקי,ם לכן לא ניתן להשוות בין מחירי המוצרים הנמכרים בקיוסקים לבין אלה של מזנון בפארק. נכון יותר להשוות בין מחירי המזנון בפארק לבין עסקים עם מבנה עלויות דומה, כדוגמת מזנונים במתחמי הופעות ובנתב"ג. בהשוואה נכונה מחירינו הוגנים, ובמקרה של מבצעים וארוחות עסקיות - אף זולים יותר. יצוין עוד כי הפארק מופעל רק 4 חודשים בשנה, וכי מחירינו נשארו זהים למחירון אשתקד, למרות עליות המחירים בכל התחומים ובתחום המזון בפרט".

* תגובת הספארי: בהתייחס לספארי מוסיפה חברת מורג כי "מחירינו נשארו זהים למחירון אשתקד, למרות עליות המחירים בכל התחומים ובתחום המזון בפרט. במזנונים יש קשת מחירים רחבה המתאימה לכל כיס וכיס וגם מבצעים, ארוחות עסקיות וכן מחירים מוזלים במיוחד על מגוון מוצרים". מהנהלת הספארי נמסר כי "נמשיך לדאוג שמחירי המוצרים במסעדה יושוו למחירים המקובלים ולא יחרגו ממקומות בילוי אחרים".

* תגובת מיני ישראל: "הנהלת הפארק עושה את מירב המאמצים כדי שהמחירים במזנון יהיו נמוכים ככל האפשר. רוב המוצרים בפארק נמכרים במחיר זהה לחנות מכולת. המחירים לא עלו ביחס לשנה שעברה".

* לא התקבלה תגובת גן החיות התנ"כי.

ארטיק

אצטדיוני ספורט: אסור להכניס מזון

אלפי האוהדים הצמאים והרעבים הם קהל צרכנים נפלא, שבפרק זמן קצר יכולים לנפח את קופת האצטדיון. האיסור להכניס בקבוקי שתייה (להוציא בפורמט של טרופית) מאפשר את המחירים הגבוהים של הזכיינים בקיוסקים שבמגרש: באצטדיון בלומפילד, למשל, כוס שתייה (שנמזגת מול הלקוח מבקבוק 1.5 ליטר) עולה 10 שקלים - מחיר זהה גם לקפה שחור (בוץ). נקניקיה אחת בלחמנייה תעלה כ-20 שקל.

מי קובע את המחירים? בהתאחדות לכדורגל מסבירים כי הזכיינים הם שקובעים את המחירים: "אצטדיוני הכדורגל נמצאים בבעלות הרשויות המקומיות, וזכייני המזון בהם הם זכיינים של הרשויות או הקבוצות. להתאחדות אין קשר לזכיינים אלה".

חוף הים: עיריית תל-אביב מפקחת

גם בחופי הים המחירים גבוהים בעשרות אחוזים, אלא שכאן צידנית עם קרח ובקבוק בירה שתקנו מבעוד מועד בסופר יחסכו לכם לא מעט וישאירו את המסעדות בים עם תאוותן בידן. פתרון למחיר הגבוה של הארטיק בחוף - אין.

בין הדוגמאות למחירי החוף: בחוף באשקלון בקבוק בירה קטן עולה 26 שקל (לעומת בכ-10-15 שקלים בקיוסקים), ובחוף ראשון-לציון ארטיק בננה-שוקו (הבסיסי ביותר) נמכר ב-11 שקל.

עיריית תל-אביב בשיתוף חברת אתרים החליטה לשים סוף לעושק בחופי הים, באמצעות סיירת פיקוח שתוודא מחירים מרביים בחופי הים: כך למשל קרטיב ב-5 שקלים, בקבוק מים ב-7 שקלים ופיתה/לחמניה עם חומוס ב-12 שקל. מוצרים שלא בפיקוח כוללים מחירים שערורייתיים שמטפסים ל-18 שקל לארטיק מגנום.

כך או כך, בסיירת מפצירים מהלקוחות לשים לב כי הם משלמים בהתאם למחירון הפיקוח שתלוי בחופים.

כמה עולה

בתי-מלון: בירה ב-28 שקל

אתם שרועים להנאתכם על מיטת השיזוף בבריכה בבית-המלון ומתחשק לכם בירה צוננת להשלמת האווירה? גם פה התעריפים מנותקים מהמתרחש מחוץ לגבולות בית-המלון.

הנה למשל, פחית בירה קרלסברג 500 מ"ל, שעולה 8 שקלים בסופר וכ-12-15 שקל בקיוסק, נמכרת ב-28 שקל בבריכה במלון דן פנורמה בתל-אביב.

במקרה הזה בית-המלון שממוקם בתל-אביב "שלח" את האורח שסירב להיכנע למחירון הזה לקיוסק הסמוך, שם קנה את אותה פחית בפחות מחצי מחיר ושב עימה למיטת השיזוף.

אורחים בבתי-מלון מבודדים יותר, בים המלח למשל, יצטרכו להחליט עד כמה הם מוכנים לשלם, אם בכלל, מעצם היותם צרכנים שבויים.

* תגובת רשת מלונות דן: "הנהלת הרשת רגישה מאוד למחירי המוצרים הנמכרים בנקודות המכירה ובמסעדות של המלונות. החברה מפעילה באופן יזום פיקוח על מחירי המוצרים וקובעת מחירים מרביים למרבית המוצרים הפופולריים, ביניהם משקאות קלים, מים מינרליים, מוצרי בירה, עוגות ושלגונים. במלונות דן, כמלונות יוקרה, מחירי משקאות כדוגמת בירה ואחרים הולמים את המיצוב ורמת המוצר המתלווה לו, ובדרך-כלל מחירים אלה זהים או נמוכים לעומת מלונות ברמתנו ומסעדות".

הצעת חוק: בתי קולנוע יחויבו להתיר הכנסת מזון

חשוב לעשות הפרדה בין מקומות בילוי אליהם ניתן להכניס מזון או שתייה מהבית (חוף הים, ספארי, מיני ישראל) ובין אלה שאוסרים על הכנסתם (בתי קולנוע, אצטדיוני ספורט).

לשם כך אף נחלץ יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן, והעביר בשבוע שעבר הצעה לתיקון חוק הגנת הצרכן לפיה יש לאפשר לצופים להכניס אוכל ושתייה לבתי הקולנוע.

הנימוק של ח"כ שאמה-הכהן הוא ש"מחיר הפופקורן הוא לא סביר. יש להתערב בחקיקה כדי לשמור על הצרכנים". על המפרים, כך יקבע החוק, יוטלו סנקציות כספיות.

כצפוי, הצעתו של ח"כ שאמה-הכהן עוררה התנגדות בקרב התאחדות בתי הקולנוע. טענתם היא כי ברוב בתי הקולנוע מתאפשרת הכנסת מזון ומשקאות, למעט "20% מבתי הקולנוע בפריפריה, כחלק מהמודל העסקי שלהם".

בדיון בוועדת הכלכלה אמר עו"ד שאול שרצר, היועץ המשפטי של התאחדות ענף הקולנוע, כי הצופים בבתי הקולנוע אינם בבחינת לקוח שבוי, והם יכולים לאכול ולשתות לפני ואחרי הסרט. את רכישת הכיבוד בבית הקולנוע השווה עו"ד שרצר ל"החלטה אם לקנות לילד כרטיס טיסה במחלקת תיירים או במחלקת עסקים. זה הכול שיקול כלכלי".

את האיום כי חוק כזה יביא לסגירת בתי קולנוע דחתה בדיון הממונה על הגנת הצרכן, עו"ד תמר פינקוס, ואמרה "אם בתי הקולנוע יתכבדו וימכרו את הפופקורן והשתייה במחיר סביר, אנשים לא יצטרכו להביא אוכל מהבית, ועדיין בתי הקולנוע יוכלו להרוויח".

גם באולמי הופעות

לא מדובר רק בבתי קולנוע, אלא על כל מקום סגור שבו הצרכן הופך ללקוח שבוי. הסעיף שנבחן יחול לא רק על אולמות הקולנוע אלא גם על כל מקום סגור שמתבצעת בו מכירה של אוכל ושתייה והאוסר להכניס מזון ושתייה לשטחו - "נגבש פרקטיקה אסורה ותגרור עונשים בהתאם לחוק. ההנחה שעומדת מאחורי ההצעה היא שהמחירים בסופו של דבר ירדו".

במילים אחרות, אם תצא ההצעה אל הפועל, הבאים להופעה הבאה של מדונה לא ייאלצו לשלם מחיר מופקע של 10 שקלים עבור כוס מים, אלא יוכלו להביא בקבוק שתייה מהבית או לשלם מחיר סביר בעמדות המכירה שמתחם.

לאן נעלם המחיר המומלץ לצרכן?

במחירון שטראוס לקמעונאים שהגיע לידי "גלובס" מצוינים המחירים המומלצים של שטראוס לצרכן. את המחירים האלה לא תמצאו באף חנות, משום שבשוק החופשי רשאיות החנויות להחליט על שיעורי מרווחים כאוות נפשן ובהתאם לתחרות שמסביב.

במצב של היעדר תחרות בכלל: ביקוש גבוה, היצע מצומצם וצרכנים שמשלמים, נהנים הזכיינים במקומות הבילוי מחופש מוחלט לגבות תעריפים מופקעים.

שטראוס

עוד כתבות

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

עליות בבורסות אירופה; סנאפצ'אט מזנקת במסחר המוקדם

אינטל נופלת במסחר המוקדם לאחר שהחמיצה את הציפיות למכירות ברבעון הראשון של 2024 ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● בהמשך היום יתפרסם בארה"ב מדד מחירי ההוצאה הפרטית (PCE), מדד האינפלציה המועדף על ידי הפד

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בזכות תוצאות חזקות, אופטימיות לעתיד ומהלך תקדימי: זו המנצחת הגדולה עד כה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק