קהל צרכנים שבוי הוא הקהל הקלאסי למשווקים, טרף קל ונוח, כי הרי בלב מדבר לוהט כנראה שרובנו נשלם גם 50 שקל לבקבוק מים צונן שמחירו לא יותר מ-5 שקלים בתנאים אחרים.
על בסיס ההנחה הזו, המחיר לארטיק מגנום בספארי הוא לא פחות מאשר 15 שקל, לעומת 10 שקל המחיר בקיוסקים, והמחיר לארוחת ילדים בפארק המים בשפיים הוא 45 שקל, לעומת 26.5 שקל לארוחה דומה במקדונלד'ס (שכוללת גם צעצוע).
פניות רבות הגיעו ל"גלובס" מפי צרכנים שבילו באטרקציות ובמקומות בילוי משפחתיים ונאלצו לשלם סכומים מופרזים בקיוסק או במסעדה המקומית. כי כשהילד מבקש ארטיק להשלמת הבילוי בין מגלשות המים - קשה לסרב לו, ובודדים הרי ייצאו לקנות בקיוסק שמחוץ למתחם (אם קיים בכלל).
מה עושים? מכניסים את הארטיק היקר לתחשיב הבילוי, שתופח הרבה בזכות השתייה והמזון שמצטרפים לכרטיס הכניסה. קהל צרכנים שבוי שמורכב מהורים וילדים - הוא האידיאלי מכולם. המסעדות והקיוסקים שבמקומות הבילוי הנחשקים הללו מופעלים בדרך כלל על-ידי זכיינים חיצוניים.
הנה מספר דוגמאות ממקבץ התלונות שהגיעו ל"גלובס":
במבה 80 גרם תעלה 4-5 שקלים במכולת, אבל בספארי המחיר מזנק ל-8 שקלים; ארטיק אנגרי בירדס, שעולה כ-7 שקלים, נמכר ב-13 שקל בפארק נחשונית.
מחלקת הארטיקים היא הנחשקת כצפוי: בגן החיות התנכ"י או במיני ישראל המחיר לארטיק מגנום מזנק ב-50% מהמחיר בקיוסקים: מ-10 ל-15 שקל. בפארק המים שפיים: ארוחה צעירה הכוללת המבורגר ("הכי מעובד שראיתי בחיים שלי", כך לשון הפנייה) עם צ'יפס וכוס שתייה קלה עלתה 45 שקל. לשם ההמחשה - ארוחת ילדים במקדונלד'ס עולה 26.5 שקל.
* תגובת פארק המים שפיים: "הפארק מפעיל זכיין פרטי, והמחירים בו זולים מאתרי בילוי דומים. למרות העלייה במחירי חומרי הגלם ושכר עבודה, מחירי הארוחות בפארק זהים לשנה שעברה. הפארק אינו מונע הכנסת מוצרי מזון ושתייה, בניגוד לנהוג בפארקים אחרים".
* תגובת פארק נחשונית, באמצעות חברת מורג המפעילה את המזנונים בפארק: "מבנה העלויות של קיוסק (תקורות, שכר דירה וכו'), אינו דומה למבנה העלויות שבהפעלת מזנונים בפארקי,ם לכן לא ניתן להשוות בין מחירי המוצרים הנמכרים בקיוסקים לבין אלה של מזנון בפארק. נכון יותר להשוות בין מחירי המזנון בפארק לבין עסקים עם מבנה עלויות דומה, כדוגמת מזנונים במתחמי הופעות ובנתב"ג. בהשוואה נכונה מחירינו הוגנים, ובמקרה של מבצעים וארוחות עסקיות - אף זולים יותר. יצוין עוד כי הפארק מופעל רק 4 חודשים בשנה, וכי מחירינו נשארו זהים למחירון אשתקד, למרות עליות המחירים בכל התחומים ובתחום המזון בפרט".
* תגובת הספארי: בהתייחס לספארי מוסיפה חברת מורג כי "מחירינו נשארו זהים למחירון אשתקד, למרות עליות המחירים בכל התחומים ובתחום המזון בפרט. במזנונים יש קשת מחירים רחבה המתאימה לכל כיס וכיס וגם מבצעים, ארוחות עסקיות וכן מחירים מוזלים במיוחד על מגוון מוצרים". מהנהלת הספארי נמסר כי "נמשיך לדאוג שמחירי המוצרים במסעדה יושוו למחירים המקובלים ולא יחרגו ממקומות בילוי אחרים".
* תגובת מיני ישראל: "הנהלת הפארק עושה את מירב המאמצים כדי שהמחירים במזנון יהיו נמוכים ככל האפשר. רוב המוצרים בפארק נמכרים במחיר זהה לחנות מכולת. המחירים לא עלו ביחס לשנה שעברה".
* לא התקבלה תגובת גן החיות התנ"כי.
אצטדיוני ספורט: אסור להכניס מזון
אלפי האוהדים הצמאים והרעבים הם קהל צרכנים נפלא, שבפרק זמן קצר יכולים לנפח את קופת האצטדיון. האיסור להכניס בקבוקי שתייה (להוציא בפורמט של טרופית) מאפשר את המחירים הגבוהים של הזכיינים בקיוסקים שבמגרש: באצטדיון בלומפילד, למשל, כוס שתייה (שנמזגת מול הלקוח מבקבוק 1.5 ליטר) עולה 10 שקלים - מחיר זהה גם לקפה שחור (בוץ). נקניקיה אחת בלחמנייה תעלה כ-20 שקל.
מי קובע את המחירים? בהתאחדות לכדורגל מסבירים כי הזכיינים הם שקובעים את המחירים: "אצטדיוני הכדורגל נמצאים בבעלות הרשויות המקומיות, וזכייני המזון בהם הם זכיינים של הרשויות או הקבוצות. להתאחדות אין קשר לזכיינים אלה".
חוף הים: עיריית תל-אביב מפקחת
גם בחופי הים המחירים גבוהים בעשרות אחוזים, אלא שכאן צידנית עם קרח ובקבוק בירה שתקנו מבעוד מועד בסופר יחסכו לכם לא מעט וישאירו את המסעדות בים עם תאוותן בידן. פתרון למחיר הגבוה של הארטיק בחוף - אין.
בין הדוגמאות למחירי החוף: בחוף באשקלון בקבוק בירה קטן עולה 26 שקל (לעומת בכ-10-15 שקלים בקיוסקים), ובחוף ראשון-לציון ארטיק בננה-שוקו (הבסיסי ביותר) נמכר ב-11 שקל.
עיריית תל-אביב בשיתוף חברת אתרים החליטה לשים סוף לעושק בחופי הים, באמצעות סיירת פיקוח שתוודא מחירים מרביים בחופי הים: כך למשל קרטיב ב-5 שקלים, בקבוק מים ב-7 שקלים ופיתה/לחמניה עם חומוס ב-12 שקל. מוצרים שלא בפיקוח כוללים מחירים שערורייתיים שמטפסים ל-18 שקל לארטיק מגנום.
כך או כך, בסיירת מפצירים מהלקוחות לשים לב כי הם משלמים בהתאם למחירון הפיקוח שתלוי בחופים.
בתי-מלון: בירה ב-28 שקל
אתם שרועים להנאתכם על מיטת השיזוף בבריכה בבית-המלון ומתחשק לכם בירה צוננת להשלמת האווירה? גם פה התעריפים מנותקים מהמתרחש מחוץ לגבולות בית-המלון.
הנה למשל, פחית בירה קרלסברג 500 מ"ל, שעולה 8 שקלים בסופר וכ-12-15 שקל בקיוסק, נמכרת ב-28 שקל בבריכה במלון דן פנורמה בתל-אביב.
במקרה הזה בית-המלון שממוקם בתל-אביב "שלח" את האורח שסירב להיכנע למחירון הזה לקיוסק הסמוך, שם קנה את אותה פחית בפחות מחצי מחיר ושב עימה למיטת השיזוף.
אורחים בבתי-מלון מבודדים יותר, בים המלח למשל, יצטרכו להחליט עד כמה הם מוכנים לשלם, אם בכלל, מעצם היותם צרכנים שבויים.
* תגובת רשת מלונות דן: "הנהלת הרשת רגישה מאוד למחירי המוצרים הנמכרים בנקודות המכירה ובמסעדות של המלונות. החברה מפעילה באופן יזום פיקוח על מחירי המוצרים וקובעת מחירים מרביים למרבית המוצרים הפופולריים, ביניהם משקאות קלים, מים מינרליים, מוצרי בירה, עוגות ושלגונים. במלונות דן, כמלונות יוקרה, מחירי משקאות כדוגמת בירה ואחרים הולמים את המיצוב ורמת המוצר המתלווה לו, ובדרך-כלל מחירים אלה זהים או נמוכים לעומת מלונות ברמתנו ומסעדות".
הצעת חוק: בתי קולנוע יחויבו להתיר הכנסת מזון
חשוב לעשות הפרדה בין מקומות בילוי אליהם ניתן להכניס מזון או שתייה מהבית (חוף הים, ספארי, מיני ישראל) ובין אלה שאוסרים על הכנסתם (בתי קולנוע, אצטדיוני ספורט).
לשם כך אף נחלץ יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן, והעביר בשבוע שעבר הצעה לתיקון חוק הגנת הצרכן לפיה יש לאפשר לצופים להכניס אוכל ושתייה לבתי הקולנוע.
הנימוק של ח"כ שאמה-הכהן הוא ש"מחיר הפופקורן הוא לא סביר. יש להתערב בחקיקה כדי לשמור על הצרכנים". על המפרים, כך יקבע החוק, יוטלו סנקציות כספיות.
כצפוי, הצעתו של ח"כ שאמה-הכהן עוררה התנגדות בקרב התאחדות בתי הקולנוע. טענתם היא כי ברוב בתי הקולנוע מתאפשרת הכנסת מזון ומשקאות, למעט "20% מבתי הקולנוע בפריפריה, כחלק מהמודל העסקי שלהם".
בדיון בוועדת הכלכלה אמר עו"ד שאול שרצר, היועץ המשפטי של התאחדות ענף הקולנוע, כי הצופים בבתי הקולנוע אינם בבחינת לקוח שבוי, והם יכולים לאכול ולשתות לפני ואחרי הסרט. את רכישת הכיבוד בבית הקולנוע השווה עו"ד שרצר ל"החלטה אם לקנות לילד כרטיס טיסה במחלקת תיירים או במחלקת עסקים. זה הכול שיקול כלכלי".
את האיום כי חוק כזה יביא לסגירת בתי קולנוע דחתה בדיון הממונה על הגנת הצרכן, עו"ד תמר פינקוס, ואמרה "אם בתי הקולנוע יתכבדו וימכרו את הפופקורן והשתייה במחיר סביר, אנשים לא יצטרכו להביא אוכל מהבית, ועדיין בתי הקולנוע יוכלו להרוויח".
גם באולמי הופעות
לא מדובר רק בבתי קולנוע, אלא על כל מקום סגור שבו הצרכן הופך ללקוח שבוי. הסעיף שנבחן יחול לא רק על אולמות הקולנוע אלא גם על כל מקום סגור שמתבצעת בו מכירה של אוכל ושתייה והאוסר להכניס מזון ושתייה לשטחו - "נגבש פרקטיקה אסורה ותגרור עונשים בהתאם לחוק. ההנחה שעומדת מאחורי ההצעה היא שהמחירים בסופו של דבר ירדו".
במילים אחרות, אם תצא ההצעה אל הפועל, הבאים להופעה הבאה של מדונה לא ייאלצו לשלם מחיר מופקע של 10 שקלים עבור כוס מים, אלא יוכלו להביא בקבוק שתייה מהבית או לשלם מחיר סביר בעמדות המכירה שמתחם.
לאן נעלם המחיר המומלץ לצרכן?
במחירון שטראוס לקמעונאים שהגיע לידי "גלובס" מצוינים המחירים המומלצים של שטראוס לצרכן. את המחירים האלה לא תמצאו באף חנות, משום שבשוק החופשי רשאיות החנויות להחליט על שיעורי מרווחים כאוות נפשן ובהתאם לתחרות שמסביב.
במצב של היעדר תחרות בכלל: ביקוש גבוה, היצע מצומצם וצרכנים שמשלמים, נהנים הזכיינים במקומות הבילוי מחופש מוחלט לגבות תעריפים מופקעים.
