גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להלן טענותיי נגד המס על בירה

למה קשרו את הבירה לסיגריות, למה הניחו ליין, ומה הקשר לאחים הדתיים

א.

הימים ימי גזירות כלכליות, ובאופק כבר מתחשרים להם עבים כהים של מיתון. מדורי הכלכלה הציבו כיסא, טיפסו אל הבוידעם והורידו משם אחר כבוד את המילה "צנע" - וראו זה פלא: רק מנערים ממנה את האבק, והיא שוב בוהקת ומוכנה לשימוש.

אם יש דבר אחד שעליו מסכימים הכול, כולל שר האוצר, זה שלא הולך להיות מי יודע מה כיף, והדברים ידועים. איך הולך הפתגם הישן? אם אין גזרים, שיאכלו מקלות.

בין שלל הגזירות, הגזרים והמקלות הועלה, שלא לומר כמעט הוכפל, מס הקנייה על הבירה (מ-2.2 שקלים ל-4.2). מס הקנייה מוטל על כל ליטר שנמכר, בלי קשר למחירו וללא שום קשר לשולי הרווח או לשאלה אם היצרן (ו/או היבואן) מרוויח או מפסיד.

אני יודע שמדובר בשולי השוליים של הדברים - תעשיית הבירה כולה תתרום למאמץ המלחמתי כ-350 מיליון שקל בשנה מתוך כ-13.5 מיליארד שחסרים בקופה - אבל אתם יודעים שאדם קרוב אצל עצמו, ואם אתם נוהגים לקרוא את המוסף הזה, ודאי נתקלתם בחיבה הגדולה שאני רוחש לנוזל המר-מתוק הזה.

אנצל, אם כן, את הבמה הצנועה שניתנה לי במטרה לנסות ולשכנע את קברניטינו לעזוב את הבירה - ואותי - בשקט.

ב.

ראשית, אבקש למחות על ההצמדה שנעשתה בהעלאת מס הקנייה לשני מוצרים בלבד: בירה וסיגריות. כמי שעישן עד לא מזמן, אני הראשון להודות ששני אלה יודעים טוב מאוד ללכת יחד, אבל עכשיו, אחרי שהפסקתי, השידוך הזה נראה לי כמו עלבון שאין כדוגמתו.

הרי סיגריות זה רע, על כך אין שום ויכוח. אבל בירה? בירה זה דבר טוב. תשאלו כל רופא. זה טוב ללב, מונע סוכרת ומשפר את המערכת החיסונית. וזה עוד לפני שדיברנו על המצב-רוח.

הבירה היא גם אחד מהתוצרים הראשונים והמובהקים של הציוויליזציה. היא עתיקה כמו התרבות, ואין לשלול את ההנחה שהשתיים מאפשרות זו את זו. כבר 6,000 שנה לפחות אנחנו לוגמים מהמשקה הזה בחברותא, משיקים כוסות זה לבריאותו של זה ומקנחים פס של קצף מעל השפה העליונה. ולכן, כשמצמידים את הבירה לסיגריות, מעליבים לא רק את השותים שאינם מעשנים - מדובר בעלבון להיסטוריה האנושית כולה.

ג.

אבל בואו נעזוב את העבר ונישיר מבט אל העתיד הקרוב. בעוד כמה שבועות יהיה המחיר של כוס בירה בישראל גבוה יותר ממחיר של מנת ויסקי, ערק או וודקה. בכל אחד מהמשקאות האלה יש פי שמונה אלכוהול (בערך). אתם מבינים מה זה אומר, נכון? יותר שיכורים, יותר אלימות, יותר תאונות, יותר מחלות ויותר מוות.

האינטרס של המדינה היה צריך להיות בדיוק, אבל בדיוק, הפוך: להעלות את מחירי האלכוהול לפי מפתח אחוזים, כך שככל שהמשקה יותר אלכוהולי - כך הוא יותר יקר.

אבל לא, החכמים שרואים כל דבר רק דרך החור של הגרוש, דוחפים את כולנו אל האלכוהול הכבד, המטמטם, המזיק. זו לא נבואת זעם, זה חשבון פשוט. אם אדם יוצא בערב, ויש לו, נניח, 70 שקל כדי לתפוס ראש - האינטרס שלו יהיה לנצל הכי טוב את הכסף שלו. עניין של עלות-תועלת.

מה גם שחצי ליטר בירה זה משהו שאתה יושב עליו בכיף, לוקח את הזמן, לא משתכר, לא מתנהג כמו אידיוט. גם שתיים או 3 בירות בערב לא יגרמו לנזק גדול. זה ממש לא המקרה עם וודקה, ויסקי או ערק. אלה כבר ספגו עלייה אי-אז ב-2010, אבל אין לי בעיה שיספגו עוד. להפך, זה טוב לחברה.

קברניטי הכלכלה חשבו ודאי שהם עושים מעשה טוב - לא אחשוד בהם בניסיון לגרום נזק בכוונה תחילה - אבל התוצאה היא בדיוק הפוכה. הם, אגב, הצהירו על כך בפירוש: משרד האוצר קבע בנימוקיו להטלת המס כי לצריכת אלכוהול השפעות חיצוניות שליליות.

אבל להעלות בשיעור מוגזם כל-כך דווקא את מחיר הבירה זו אינה מלחמה בשתייה המוגזמת ובתוצאותיה הגרועות - זו תרומה עבורן. האינטרס של המדינה היה צריך לדחוף את השותים (ודאי הצעירים שבהם) הרחק מהוודקה, לא היישר אל זרועותיה.

אז כן, העלייה במס הקנייה על הבירה תכניס למדינה כ-350 מיליון שקל בשנה, אבל העלויות העקיפות הולכות להיות גבוהות הרבה יותר, וכולנו נשלם עליהן. אין בזה שום היגיון.

ד.

עכשיו בואו נדבר על יין. ישמח לבב אנוש והכול, אין לי שום בעיה עם זה, אבל על יין - המכיל יותר מכפול אלכוהול מאשר בבירה - לא מוטל מס קנייה בכלל, אף לא אגורה. בקבוק יין באיכות סבירה ומעלה יכול לעלות לך משהו כמו 30 שקל, ולא יהיו לך שום טענות.

גם לי אין טענות אל האחיות והאחים שותי היין, אף שזה לא כוס הבירה שלי, אבל תמהני: למה הוא לא ממוסה? הרי אם חפצה הממשלה בכספי האזרחים, צריכה הייתה להחיל את המס גם על היין, כנ"ל אם מטרתה היא להילחם בשתייה.

אבל לא. למה? אפשר לחשוב רק על סיבה אחת: ליין - יצרניו וצרכניו - יש לובי טוב יותר, חזק יותר ומאורגן יותר מאשר הלובי של לוגמי הבירה. נסו רק לדמיין את תגובת האחים הדתיים לעלייה דרסטית במחירי היין.

אז אל תקשקשו לי על דאגה לשותים, כן? כמו בכל דבר, מדובר בקבוצות לחץ ובכניעה להן.

ה.

זווית נוספת היא העסקים הקטנים, שבתחום הבירה נקראים "מבשלות הבוטיק". מה שקרה לשוק הבירה בישראל מזכיר את מה שקרה בשוק היין, רק בהבדל של 20 שנה. פעם היו רק שני יקבים, וכולם שתו אמרלד ריזלינג ויין פטישים, אבל לאט-לאט באו משוגעים לדבר, ייסדו יקבים קטנים, הרימו את הרמה וחינכו את השוק כולו. היום היין הישראלי הוא תעשייה לתפארת ומקור לגאווה.

אותו הדבר קורה בשוק הבירה, רק בקטן. מבשלות קטנות ואיכותיות של אנשים טובים קמו בכל רחבי הארץ, מהגולן עד לנגב, מירושלים עד פתח-תקווה. יחד איתן קמו גם יבואנים קטנים שאתגרו את השוק, שפעם רץ רק על בירה נשר.

היום בירה זו סצנה מתעוררת, מרתקת, ישראלית נורא, אידיאליסטית אפילו. בזכותם של המשוגעים לדבר השתפרה מאוד איכות חייהם של חובבי הבירה, והדבר היטיב גם עם המבשלות הגדולות (הרי שוק הבירה הישראלי הוא דואופול מושלם: טמפו וקוקה-קולה).

העלאת מס הקנייה היא - בלי הגזמה - גזר דין מוות ליצרני בירות הבוטיק בארץ. גם ככה קשה להיות יצרן קטן בישראל; עלויות הייצור וההפצה גבוהות יותר, ואחוזי הרווח קטנים יותר. הם לא יוכלו, פשוט לא יוכלו לעמוד בזה.

וזה אפילו לא עניין של כסף: כל מבשלות הבוטיק ביחד (כן, ביחד) לא מגיעות ולו לאחוז אחד מהשוק, אז למה לא להחריג אותן? למה לא לחוס על חייהן? למה לא לעזור לתעשייה ישראלית צעירה ויפה? למה לא לנסות ולשנות שוק ריכוזי כמו שוק הבירה?

למה? ככה. את האוצר זה לא מעניין. אם הוא היה נוהג אותו הדבר בתחום היין, לא היו לנו היום יינות רמת הגולן, תשבי, רקנאטי, ססלוב ועוד. היינו ממשיכים לשתות ריזלינג של כרמל. האוצר הורג את הגאווה הישראלית הבאה.

ו.

כך שאתם רואים: זה ממש לא רק סיפור על כוס עם קצף או על הרצון שלי לשתות את הבירה שלי בשקט אחרי עוד יום במפעל. הסיפור של העלאת מס הקנייה על הבירה הוא לא פחות ממשל מושלם למתרחש בכלכלה הישראלית כולה: חוסר צדק, חוסר מידתיות, אפס ראייה למרחוק, התעלמות מהשלכות הרסניות, כניעה לקבוצות לחץ, דריכה גסה על ראשם של הקטנים, ועוד.

לחיים! לחייך, שר האוצר! הצלחת להרוס עוד משהו יפה. כל הכבוד.

הרהור

רגע, למה גם היין לא ממוסה? הנה אפשרות: נסו רק לדמיין את תגובת האחים הדתיים לעלייה דרסטית במחירי היין.

עוד כתבות

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

טראמפ מציב דד ליין לאיראן: "תגלו ב-10 הימים הקרובים"

ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● ראש ממשלת פולין: על אזרחינו באיראן לעזוב במיידי - ייתכן שבעוד כמה שעות הם לא יוכלו לצאת ● בשיא המתיחות: המפגינים באיראן מרימים ראש ● עדכונים שוטפים

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?