גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להלן טענותיי נגד המס על בירה

למה קשרו את הבירה לסיגריות, למה הניחו ליין, ומה הקשר לאחים הדתיים

א.

הימים ימי גזירות כלכליות, ובאופק כבר מתחשרים להם עבים כהים של מיתון. מדורי הכלכלה הציבו כיסא, טיפסו אל הבוידעם והורידו משם אחר כבוד את המילה "צנע" - וראו זה פלא: רק מנערים ממנה את האבק, והיא שוב בוהקת ומוכנה לשימוש.

אם יש דבר אחד שעליו מסכימים הכול, כולל שר האוצר, זה שלא הולך להיות מי יודע מה כיף, והדברים ידועים. איך הולך הפתגם הישן? אם אין גזרים, שיאכלו מקלות.

בין שלל הגזירות, הגזרים והמקלות הועלה, שלא לומר כמעט הוכפל, מס הקנייה על הבירה (מ-2.2 שקלים ל-4.2). מס הקנייה מוטל על כל ליטר שנמכר, בלי קשר למחירו וללא שום קשר לשולי הרווח או לשאלה אם היצרן (ו/או היבואן) מרוויח או מפסיד.

אני יודע שמדובר בשולי השוליים של הדברים - תעשיית הבירה כולה תתרום למאמץ המלחמתי כ-350 מיליון שקל בשנה מתוך כ-13.5 מיליארד שחסרים בקופה - אבל אתם יודעים שאדם קרוב אצל עצמו, ואם אתם נוהגים לקרוא את המוסף הזה, ודאי נתקלתם בחיבה הגדולה שאני רוחש לנוזל המר-מתוק הזה.

אנצל, אם כן, את הבמה הצנועה שניתנה לי במטרה לנסות ולשכנע את קברניטינו לעזוב את הבירה - ואותי - בשקט.

ב.

ראשית, אבקש למחות על ההצמדה שנעשתה בהעלאת מס הקנייה לשני מוצרים בלבד: בירה וסיגריות. כמי שעישן עד לא מזמן, אני הראשון להודות ששני אלה יודעים טוב מאוד ללכת יחד, אבל עכשיו, אחרי שהפסקתי, השידוך הזה נראה לי כמו עלבון שאין כדוגמתו.

הרי סיגריות זה רע, על כך אין שום ויכוח. אבל בירה? בירה זה דבר טוב. תשאלו כל רופא. זה טוב ללב, מונע סוכרת ומשפר את המערכת החיסונית. וזה עוד לפני שדיברנו על המצב-רוח.

הבירה היא גם אחד מהתוצרים הראשונים והמובהקים של הציוויליזציה. היא עתיקה כמו התרבות, ואין לשלול את ההנחה שהשתיים מאפשרות זו את זו. כבר 6,000 שנה לפחות אנחנו לוגמים מהמשקה הזה בחברותא, משיקים כוסות זה לבריאותו של זה ומקנחים פס של קצף מעל השפה העליונה. ולכן, כשמצמידים את הבירה לסיגריות, מעליבים לא רק את השותים שאינם מעשנים - מדובר בעלבון להיסטוריה האנושית כולה.

ג.

אבל בואו נעזוב את העבר ונישיר מבט אל העתיד הקרוב. בעוד כמה שבועות יהיה המחיר של כוס בירה בישראל גבוה יותר ממחיר של מנת ויסקי, ערק או וודקה. בכל אחד מהמשקאות האלה יש פי שמונה אלכוהול (בערך). אתם מבינים מה זה אומר, נכון? יותר שיכורים, יותר אלימות, יותר תאונות, יותר מחלות ויותר מוות.

האינטרס של המדינה היה צריך להיות בדיוק, אבל בדיוק, הפוך: להעלות את מחירי האלכוהול לפי מפתח אחוזים, כך שככל שהמשקה יותר אלכוהולי - כך הוא יותר יקר.

אבל לא, החכמים שרואים כל דבר רק דרך החור של הגרוש, דוחפים את כולנו אל האלכוהול הכבד, המטמטם, המזיק. זו לא נבואת זעם, זה חשבון פשוט. אם אדם יוצא בערב, ויש לו, נניח, 70 שקל כדי לתפוס ראש - האינטרס שלו יהיה לנצל הכי טוב את הכסף שלו. עניין של עלות-תועלת.

מה גם שחצי ליטר בירה זה משהו שאתה יושב עליו בכיף, לוקח את הזמן, לא משתכר, לא מתנהג כמו אידיוט. גם שתיים או 3 בירות בערב לא יגרמו לנזק גדול. זה ממש לא המקרה עם וודקה, ויסקי או ערק. אלה כבר ספגו עלייה אי-אז ב-2010, אבל אין לי בעיה שיספגו עוד. להפך, זה טוב לחברה.

קברניטי הכלכלה חשבו ודאי שהם עושים מעשה טוב - לא אחשוד בהם בניסיון לגרום נזק בכוונה תחילה - אבל התוצאה היא בדיוק הפוכה. הם, אגב, הצהירו על כך בפירוש: משרד האוצר קבע בנימוקיו להטלת המס כי לצריכת אלכוהול השפעות חיצוניות שליליות.

אבל להעלות בשיעור מוגזם כל-כך דווקא את מחיר הבירה זו אינה מלחמה בשתייה המוגזמת ובתוצאותיה הגרועות - זו תרומה עבורן. האינטרס של המדינה היה צריך לדחוף את השותים (ודאי הצעירים שבהם) הרחק מהוודקה, לא היישר אל זרועותיה.

אז כן, העלייה במס הקנייה על הבירה תכניס למדינה כ-350 מיליון שקל בשנה, אבל העלויות העקיפות הולכות להיות גבוהות הרבה יותר, וכולנו נשלם עליהן. אין בזה שום היגיון.

ד.

עכשיו בואו נדבר על יין. ישמח לבב אנוש והכול, אין לי שום בעיה עם זה, אבל על יין - המכיל יותר מכפול אלכוהול מאשר בבירה - לא מוטל מס קנייה בכלל, אף לא אגורה. בקבוק יין באיכות סבירה ומעלה יכול לעלות לך משהו כמו 30 שקל, ולא יהיו לך שום טענות.

גם לי אין טענות אל האחיות והאחים שותי היין, אף שזה לא כוס הבירה שלי, אבל תמהני: למה הוא לא ממוסה? הרי אם חפצה הממשלה בכספי האזרחים, צריכה הייתה להחיל את המס גם על היין, כנ"ל אם מטרתה היא להילחם בשתייה.

אבל לא. למה? אפשר לחשוב רק על סיבה אחת: ליין - יצרניו וצרכניו - יש לובי טוב יותר, חזק יותר ומאורגן יותר מאשר הלובי של לוגמי הבירה. נסו רק לדמיין את תגובת האחים הדתיים לעלייה דרסטית במחירי היין.

אז אל תקשקשו לי על דאגה לשותים, כן? כמו בכל דבר, מדובר בקבוצות לחץ ובכניעה להן.

ה.

זווית נוספת היא העסקים הקטנים, שבתחום הבירה נקראים "מבשלות הבוטיק". מה שקרה לשוק הבירה בישראל מזכיר את מה שקרה בשוק היין, רק בהבדל של 20 שנה. פעם היו רק שני יקבים, וכולם שתו אמרלד ריזלינג ויין פטישים, אבל לאט-לאט באו משוגעים לדבר, ייסדו יקבים קטנים, הרימו את הרמה וחינכו את השוק כולו. היום היין הישראלי הוא תעשייה לתפארת ומקור לגאווה.

אותו הדבר קורה בשוק הבירה, רק בקטן. מבשלות קטנות ואיכותיות של אנשים טובים קמו בכל רחבי הארץ, מהגולן עד לנגב, מירושלים עד פתח-תקווה. יחד איתן קמו גם יבואנים קטנים שאתגרו את השוק, שפעם רץ רק על בירה נשר.

היום בירה זו סצנה מתעוררת, מרתקת, ישראלית נורא, אידיאליסטית אפילו. בזכותם של המשוגעים לדבר השתפרה מאוד איכות חייהם של חובבי הבירה, והדבר היטיב גם עם המבשלות הגדולות (הרי שוק הבירה הישראלי הוא דואופול מושלם: טמפו וקוקה-קולה).

העלאת מס הקנייה היא - בלי הגזמה - גזר דין מוות ליצרני בירות הבוטיק בארץ. גם ככה קשה להיות יצרן קטן בישראל; עלויות הייצור וההפצה גבוהות יותר, ואחוזי הרווח קטנים יותר. הם לא יוכלו, פשוט לא יוכלו לעמוד בזה.

וזה אפילו לא עניין של כסף: כל מבשלות הבוטיק ביחד (כן, ביחד) לא מגיעות ולו לאחוז אחד מהשוק, אז למה לא להחריג אותן? למה לא לחוס על חייהן? למה לא לעזור לתעשייה ישראלית צעירה ויפה? למה לא לנסות ולשנות שוק ריכוזי כמו שוק הבירה?

למה? ככה. את האוצר זה לא מעניין. אם הוא היה נוהג אותו הדבר בתחום היין, לא היו לנו היום יינות רמת הגולן, תשבי, רקנאטי, ססלוב ועוד. היינו ממשיכים לשתות ריזלינג של כרמל. האוצר הורג את הגאווה הישראלית הבאה.

ו.

כך שאתם רואים: זה ממש לא רק סיפור על כוס עם קצף או על הרצון שלי לשתות את הבירה שלי בשקט אחרי עוד יום במפעל. הסיפור של העלאת מס הקנייה על הבירה הוא לא פחות ממשל מושלם למתרחש בכלכלה הישראלית כולה: חוסר צדק, חוסר מידתיות, אפס ראייה למרחוק, התעלמות מהשלכות הרסניות, כניעה לקבוצות לחץ, דריכה גסה על ראשם של הקטנים, ועוד.

לחיים! לחייך, שר האוצר! הצלחת להרוס עוד משהו יפה. כל הכבוד.

הרהור

רגע, למה גם היין לא ממוסה? הנה אפשרות: נסו רק לדמיין את תגובת האחים הדתיים לעלייה דרסטית במחירי היין.

עוד כתבות

טיל איראני ליד ים המלח, ששוגר לעבר ישראל ויורט / צילום: Reuters, ALON BEN MORDECHAI

איראן אוזרת אומץ ולוקחת הימור מסוכן בעימות גלוי מול ישראל

ההתקפה של טהראן על ישראל סימנה שינוי אסטרטגי בעימות בין המדינות ●  מלחמת הצללים הפכה לעימות ישיר, ולא ברור עדיין מה יהיה הצעד הבא ● ברקע, הלחץ על איראן להוכיח כי היא מובילה את 'ציר ההתנגדות' מתגבר

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בבורסה המקומית; ת"א בנקים 5 מטפס ב-1.5%

ת"א 35 עולה ב-0.6% ות"א 90 נסחר סביב רמות הבסיס ● הדולר בשיא של חמישה חודשים מול השקל ● בגוגל פיטרו כ-30 עובדים שמחאו נגד מתן שירותים של החברה לישראל ● בבלקרוק אופטימיים לגבי עונת הדוחות בארה"ב ומעריכים צמיחה ברווחיות גם מחוץ לסקטור הטכנולוגיה

המדינה מאפשרת יבוא הולך וגובר של חומרי מחצבה ממחצבות פלסטיניות / צילום: Shutterstock

"סכנה של ממש": מה נחשף בתביעה של מפעילת מחצבה ישראלית?

תביעה של מפעילת מחצבה באזור בית שאן חשפה כי היקף חומרי המחצבה שנכנסו לישראל דרך מעבר ג'למה שבצפון זינק בשנתיים האחרונות ● על פי ההערכות, 15% מכלל החצץ המשמש בישראל מגיע מהרשות - שיעור שצפוי עוד לגדול

אווטאר של חברה וירטואלית ב־Replika / צילום: מתוך אתר החברה

לא רק ChatGPT: שישה כלי AI שכדאי להכיר

בשוק יש היום שורה של צ'אטבוטים ייעודיים למשימות נקודתיות ● אלה יכולים לסייע הן בחיים האישיים והן בחיים המקצועיים - מכתיבת קורות חיים, דרך חבר וירטואלי ועד שיווק

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: יח''צ

כמעט 100 מיליון שקל בשנה: זה שיאן השכר החדש בבורסת ת"א

עלות שכרו של מנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס בשנת 2023 עמדה על כ-26 מיליון דולר, רוב הסכום ניתן כתגמול הוני ● פרנסיס עקף בכך את ברק עילם, מנכ"ל נייס והפך לשיאן השכר בבורסה המקומית ● בשנה שעברה הביעו בעלי המניות של טבע מחאה על התגמולים הגבוהים לעומת ביצועי המניה באותה עת ● בתוך כך, טבע קיבלה אישור FDA לתרופת ביוסימילר

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחותם של הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● על פי דיווח הוול סטריט ג'ורנל, ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

מדפי חלב בסופרמרקט / צילום: גלובס

האם ישראל תחזור לייבא חלב? תלוי את מי שואלים ומתי

העלייה הצפויה במחירי החלב הניגר מעלה את השאלה האם המנגנון שקובע מכסים ומחירים מפוקחים לא מיותר ● כיצד ייראה השוק אם התחרות תיפתח, ואיך כדאי לפתור מחסור בפעם הבאה?

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

תחנת הכוח צומת של OPC אנרגיה / צילום: באדיבות החברה

החליטו שלא להחליט: הסחבת שמעכבת הקמת תחנת כוח חדשה

ברוב של שמונה מול שישה החליטה היום הממשלה להחזיר את התוכניות לדיונים בות"ל בנוגע להקמת תחנת הכוח ריינדיר ● ההחלטה הזו מתווספת לסחבת תמוהה של רשות החשמל שבמשך שנה לא פרסמה אסדרה לשלוש תחנות כוח שהקמתן דווקא כן אושרה

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו?

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מחירי הנפט צללו בכ-3%

הנאסד"ק ירד ב-1.2% ● מדד הקאק עלה ב-0.6% ● ירידה במדד המחירים לצרכן בבריטניה, אך מעל הצפי ● יצרנית השבבים ההולנדית ASML יורדת ב-5% ●  ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" • מיקרוסופט תשקיע 1.5 מיליארד דולר בחברת ה-AI מאיחוד האמירויות • יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

הבורסה בפרנקפורט, השבוע / צילום: Reuters

עליות באירופה; מגמה דומה בחוזים העתידיים בארה"ב

הדאקס מוסיף לערכו 0.3% ● הניקיי עלה ב-0.3% ● החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים במגמה חיובית ● בגוגל פיטרו כ-30 עובדים שמחאו נגד מתן שירותים של החברה לישראל ● בבלקרוק אופטימיים לגבי עונת הדוחות בארה"ב ומעריכים צמיחה ברווחיות גם מחוץ לסקטור הטכנולוגיה