זה שנים רבות חולשת סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופטת ורדה אלשיך (68), על מחלקת הפירוקים והכינוסים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. יש יאמרו שמדובר בשלטון ללא מצרים. לאורך שנות עבודתה, דנה אלשיך בתיקים הבולטים והחשובים בתחום, בהם תיקי הכינוס והפירוק של רשתות, קבוצות וחברות כמו קלאבמרקט, פיקנטי, תבל, טאוור אייר, התעשייה הצבאית (תעש), פויכטונגר, ברגר קינג, פיצה מטר, אמבלייז, אפריקה ישראל, הבנק למסחר, דלק נדל"ן ועוד.
עד לפני חודשים מספר דבר לא ערער את שלטונה של אלשיך, ודומה היה כי "מלכת הפירוקים" צפויה לשבת בבטחה על כיסאה עד גיל 70, אז יהיה עליה "לתלות את הגלימה".
אלא שיום אחד בחודש ספטמבר 2011 "טרף את הקלפים". באותו יום נערך באולמה של אלשיך דיון, שאחריו ערכה מספר שינויים בפרוטוקול. דבר השינוי שנערך נודע לעו"ד רפאל ארגז, שהופיע באותו תיק, והוא הגיש תלונה נגד אלשיך לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. התלונה התגלגלה ככדור שלג, והדי "פרשת הפרוטוקול המשופץ" טרם פגו.
בין אם אלשיך תיאלץ לסיים את תפקידה בקרוב עקב הפרשה, ובין אם היא תשרוד את משבר "הפרוטוקול המשופץ" ותכהן בתפקידה עד גיל 70, בחודש יולי 2014, סוף כהונתה הולך וקרב, ובבית המשפט המחוזי בתל-אביב כבר החל הקרב על ירושתה. השאלה המעניינת היא מי ייכנס לנעליה הגדולות של אלשיך.
פרשת "הפרוטוקול המשופץ" עדיין רגישה מאוד בקהילייה המשפטית, ורוב עורכי דין הבאים בשערי אולמה של אלשיך חששו לדבר בגלוי על זהותו של מי שלדעתם צפוי לרשת את מקומה.
עם זאת, עורכי הדין תמימי-דעים כי ישנם שני מועמדים בולטים להחליף את אלשיך בראש מחלקת הפירוקים והכינוסים של בית המשפט המחוזי בתל-אביב: השופטים איתן אורנשטיין ודניה קרת-מאיר.
איתן אורנשטיין: "סרגל עקום לידו"
השופט איתן אורנשטיין (56) הוא שופט חדש יחסית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, והוא מכהן בתפקיד מאוקטובר 2009. קודם לכן כיהן במשך 6 שנים כשופט בבית משפט השלום בפתח-תקווה וכרשם בבית המשפט המחוזי. למרות התקופה הקצרה יחסית, מלבד אלשיך, אורנשטיין הוא השופט שדן כיום ברוב תיקי כינוס הנכסים ופשיטות-רגל שמתנהלים במחוזי בתל-אביב, ולכן הוא נחשב למועמד טבעי לרשת את מקומה של אלשיך.
ההספק של אורנשטיין הוא גדול. בין היתר, הוא הוציא בחודשים האחרונים צו כינוס נכסים לחברת טית-בית, יצרנית שמן יצהר ושמן קנולה, שבשליטת משפחת ברגר; ודן בתיק כינוס הנכסים של ערן מזרחי, שעומד במקביל לדין פלילי באשמה כי הונה עשרות משקיעים בעשרות מיליונים.
קודם למינויו לשיפוט, עבד אורנשטיין במשך שנים כעורך דין וכשותף במשרד יוסי שגב. שגב אומר ל"גלובס" כי הוא משוכנע שאורנשטיין הוא השופט שמתאים ביותר להחליף את אלשיך בתפקידה, וראוי גם להגיע עד לבית המשפט העליון.
"נתתי מתנה מאוד-מאוד גדולה למערכת המשפט כשאיתן עזב את המשרד ופנה לשיפוט. הוא בחור חכם מאוד, חרוץ מאוד, וישר מאוד. 'סרגל עקום לידו'. יש לו ידע משפטי ענק, והוא בא מעולם המעשה כי הוא עשה אצלנו את התיקים הגדולים ביותר", הוא אומר.
לדברי שגב, יתרונות בולטים של אורנשטיין על פני שופטים אחרים הם שהוא מעשי מאוד וגם "יודע לכבד את החוק ולא ליצור 'חוק משלו'".
עו"ד אמיר טיטונוביץ, שאורנשטיין היה המאמן שלו בתקופת התמחותו לפני שנים במשרד שגב, אומר כי תקופת ההתמחות אצל אורנשטיין מלווה אותו עד היום ומהווה עבורו "כמו עבודה של 5 שנים במקום אחר".
"אורנשטיין היה אמנם שותף, ואני רק מתמחה", אומר טיטונוביץ, "אבל הוא אף פעם לא נתן לי הרגשה שהוא נישא מעם. הוא תמיד נתן לי מרחב גדול מאוד לבטא את עצמי, סמך עליי ונתן לי להרגיש כמו עורך דין".
לדברי טיטונוביץ, על אף שמשרד שגב היה ידוע כמשרד "כסאחיסתי", אורנשטיין "תמיד היה קודם כול בן אדם ורק אחר-כך עורך דין". לדבריו, "זה נכון לומר עליו גם כשופט. החיוך לא יורד לו מהפנים, והוא עושה הכול ברוח טובה. יצא לי להופיע בפניו, ונהניתי לגלות שהמינוי שלו לשופט לא שינה את הבן אדם שבו. הוא הפגין תמיד מקצועיות ובקיאות בחומר ותמיד ניהל את הדיונים ברוח טובה".
ב-5 בפברואר השנה התרחש באולמו של אורנשטיין אירוע שהוא הסיוט של כל שופט ואדם. באותו בוקר אמור היה אורנשטיין לנהל דיון בתיק פשיטת-רגל שהגישה רשות המסים נגד איש העסקים דוד דודאי, גרושה של כוכבת התוכנית "מעושרות", אתי דודאי. דודאי, שהיה במצב נפשי קשה, הספיק לומר בתחילת הדיון, "אני מרגיש לא טוב. אין לי כסף לשלם שכר-טרחה לעורך דין. אני נמצא בטירוף שלא יכול לצאת ממנו".
מיד אחר-כך התמוטט דודאי על רצפת אולם בית המשפט מול עיניו המשתאות של אורנשטיין, שהזעיק את משמר בתי המשפט ואת אנשי מגן-דוד-אדום. למרבה הצער, פעולות ומאמצי ההחייאה לא הועילו, ודודאי מת.
דניה קרת-מאיר: ממסדית אך לבבית
בפברואר 2011 החלה השופטת דניה קרת-מאיר (59) לכהן כשופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. המחלקה הוקמה בהשראת בית המשפט לחברות ולניירות ערך הפועל זה שנים רבות במדינת דלאוור בארה"ב, במטרה לייעל ולשכלל את האכיפה הכלכלית במדינה, לאפשר התמקצעות וניהול יעיל של הליכים לפי הדין הכלכלי ולהגביר את הוודאות בתחום.
קרת-מאיר מתמחה בדיני מסים ודנה בעיקר בתיקי מע"מ, מס שבח ומס קנייה. קודם למינויה למחלקה הכלכלית, קרת-מאיר דנה, לצדה של אלשיך, בתיקי פירוקים ושיקום חברות.
קרת-מאיר החלה את הקריירה המשפטית כמתמחה אצל פרופ' זאב צלטנר, נשיא המחוזי בתל-אביב דאז, ובהמשך כיהנה כיועצת המשפטית של הבורסה לניירות ערך.
ב-1992 מונתה קרת-מאיר לשפיטה בבית משפט השלום בתל-אביב, וב-2002 לכהונה במחוזי. היא נחשבת לבעלת מזג שיפוטי נוח ולאדם לבבי, ועם זאת גם לשופטת ממסדית שפסקה לעתים קרובות בתיקי מיסוי לטובת המדינה.
אחד מפסקי הדין הבולטים שבהם עסקה הוא דחיית הערעור שהגישה חברת גזית-גלוב, שבו השיגה החברה השגות על החלטת מע"מ שלא להתיר לה ניכוי של 75% מסך התשומות שעליהן דיווחה.
פסק דין חשוב נוסף שנתנה קרת-מאיר עסק בשאלת ניכוי מס התשומות אגב פרשת "האי היווני", שבו הבהירה כי על העוסק להראות הסתברות גבוהה לכך שעסקה אשר חייבת במע"מ עומדת להתבצע, וכי אין די בהנחה ספקולטיבית לאפשרות קיומה של עסקה כזו.
לאחר שמונתה למחלקה הכלכלית, דנה קרת-מאיר בבקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה בנוגע לעסקת כמצ'יינה - שבה מכרה קבוצת כור את חברת מכתשים-אגן לקבוצה הסינית תמורת 2.4 מיליארד דולר - בטענה כי העסקה מקפחת את בעלי המניות מקרב הציבור.
להבדיל מרוב התביעות הייצוגיות שמוגשות סביב עסקאות של חברות גדולות, שרובן נדחות או מסתיימות בפשרה נמוכה, הסתיים התיק בדרך שונה.
לאחר שקרת-מאיר אישרה את התביעה כייצוגית, הגיעו התובעים בראשות רו"ח דב כהנא (81), ביולי 2011, להסכם פשרה עם נציגי כור (נמנית עם קבוצת אי.די.בי), שלפיו קיבלו בעלי מניות מכתשים-אגן מקרב הציבור תוספת של 45 מיליון דולר תמורת מניותיהם (53%). זאת, על חשבון התמורה שכור הייתה אמורה לקבל בעסקה. זהו סכום הפשרה הגבוה ביותר ששולם בגין תביעה ייצוגית בישראל, וכהנא גרף יותר מ-5 מיליון שקל ממנו.
אז מי מוביל?
אז מי מבין השניים, אורנשטיין או קרת-מאיר מוביל בסיכוייו לרשת את אלשיך? עורכי דין שעמם שוחחנו בטוחים כי שני השופטים מסוגלים להיכנס היטב לנעליה של אלשיך. לדברי עורכת דין בכירה בתחום הפירוקים, "גם אורנשטיין וגם קרת-מאיר טיפלו לאורך השנים בתיקי פירוק וכינוס, ולשניהם יש ניסיון מתאים ומספק למלא את התפקיד".
עורך דין בכיר נוסף בתחום, שמרבה להופיע מול שני השופטים, מגדיר אותם כ"מועמדים טובים, שופטים מועילים ויעילים שמכירים את היטב את התחום. גם אורנשטיין וגם קרת-מאיר יוכלו להחליף את אלשיך בהצלחה רבה וללא בעיות מיוחדות".
לדברי עורך דין נוסף שעוסק בפירוקים, לקרת-מאיר צפויה התלבטות קשה בין המשך כהונתה במחלקה הכלכלית, לבין החלפתה של אלשיך במחלקת הפירוקים. "בזמנו, בית המשפט הכלכלי נחשב למקום יותר טוב ומכובד ממחלקת הפירוקים, אבל מאז שהוא החל לפעול הוא לא עושה יותר מדי, ולכן כיום זה בספק".
אחד מעורכי הדין שהרבה להופיע מול אלשיך יותר חד-משמעי לגבי השופט שצריך לרשת אותה. לדבריו, המזג השיפוטי של אורנשטיין, שדומה לזה של אלשיך, מביא לכך שהוא מתאים יותר מאשר קרת-מאיר, בעלת המזג השיפוטי השקט והנינוח.
לדבריו, "המזג של אורנשטיין יותר מתאים ללחצים שצריך לעמוד בהם בתפקיד הזה כל הזמן. זה תפקיד של 'יו"ר דירקטוריון בעלי התפקידים'. זה כמו הנהלה של חברה - אין כאן זמן למשחקים, וקורה שאנשים נעלבים. אני למשל חטפתי בראש מאלשיך פעמים רבות, אבל אני מקבל את זה באהבה".
עורך הדין ציין כי "אורנשטיין נתן קפיצה מאוד משמעותית בשנתיים האחרונות. כשהיה רשם במחוזי הייתה תקופה שבה הוא לא היה בשיאו, אבל בשנתיים-שלוש האחרונות הוא נהיה יעיל, חד, חותך. אלשיך חנכה אותו היטב, והיום הוא המתאים ביותר לרשת את מקומה".
תחום הפירוקים: "לא תפקיד של מדען טילים"
העיסוק האינטנסיבי בפרשת "הפרוטוקול המשופץ" של אלשיך בחודשים האחרונים, והכותרות שנקשרו זה שנים לראשה, יכולים לגרום ל"קורא הסביר" להבין כי אלשיך ממלאת תפקיד מורכב וייחודי, ושקשה מאוד יהיה להיכנס לנעליה הגדולות.
למרבה ההפתעה, מתברר כי עורכי הדין שעמם שוחחנו אינם חוששים כי סיום כהונתה של אלשיך כראש מחלקת הפירוקים יביא למשבר כלשהו, לפגיעה בחברות שנקלעות לקשיים או לפגיעה בציבור. לדבריהם, בניגוד לרושם שהתקבל, תחום הפירוקים והכינוסים הוא פשוט יחסית, ואפשר ללמוד אותו תוך זמן קצר.
לדברי עורך דין בכיר בתחום, "צריך לפזר אשליות בנושא הזה. התפקיד של אלשיך הוא לא של מדען טילים. תחום הפירוקים הוא באופן יחסי די פשוט ובוודאי מעט משפטי והרבה יותר 'תחושתי'-'מסחרי'. השאלות בתיקים הללו הן על-פי-רוב פרקטיות ולא תיאורטיות משפטיות. התפקיד דורש הבנה מסחרית, התנהלות יעילה וכושר החלטה, אבל לא צריך גדולה משפטית בנושאים הללו, וגדולה כזו גם לא ניכרה לאורך השנים".
לדבריו, בין אם אורנשטיין, קרת-מאיר או שופט שלישי יירש את אלשיך, לא מדובר בשאלה גורלית, ומחלקת הפירוקים והכינוסים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב זוכה ליוקרה מוגזמת.
"גם בבתי המשפט בירושלים ובחיפה יש שופטים שעוסקים בפירוקים", הוא אומר, "והם עושים זאת היטב. התדמית התקשורתית היא שרק בתל-אביב אפשר לעסוק בכך, וזה לא נכון. אלשיך היא שופטת טובה, ובהחלט 'יש לה את זה' בתחום הפירוקים והכינוסים. עם זאת, לא צפוי משבר גדול עם העברת התחום לשופט אחר. החשש שמחליפה של אלשיך יהיה פחות טוב ממנה הוא קטן. העסק ימשיך להתנהל בסדר גמור בכל מקרה".
"הפרוטוקול המשופץ": גיבוי מגרוניס
ב-12 בספטמבר 2011 התקיים באולמה של השופטת ורדה אלשיך דיון בעניין כינוס נכסים של חייב, שחובותיו היו כ-36 מיליון שקל (תיק פש"ר 1623/00). עו"ד רפאל ארגז, נשוי לנושה של החייב, ביקש באותו דיון להתמנות למנהל מיוחד בתיק.
הדיאלוג בין אלשיך לארגז בדיון היה חריף, ובמסגרתו טענה אלשיך כי עו"ד ארגז הסתיר ממנה מידע בנוגע לעמדתו של בנק הפועלים, עוד נושה של החייב. אלשיך הודיעה כי פרוטוקול הדיון ישמש לצורך הגשת תלונה נגד ארגז לוועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין. אלא שעותק הפרוטוקול שצורף לתלונה כלל 36 שינויים ותוספות ביחס לפרוטוקול המקורי.
כפל הפרוטוקולים הוביל את יו"ר ועד מחוז תל-אביב בלשכת עורכי הדין, אפרים נוה, להגשת תלונה נגד אלשיך לנציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר גולדברג.
גולדברג קיבל את התלונה, מתח ביקורת על אלשיך וקבע כי היא הכניסה 4 שינויים מהותיים בפרוטוקול, שכוונו להחמיר את ההתייחסות לעו"ד ארגז לצורך הגשת התלונה נגדו.
נשיא העליון, אשר גרוניס, החליט כי למרות קביעות נציב התלונות על השופטים, אלשיך לא תועבר מכהונתה כשופטת ואף לא תועמד לדין משמעתי בבית-הדין המשמעתי לשופטים.
בלשכת עורכי הדין סירבו לקבל את רוע הגזירה וביקשו משר המשפטים לנקוט הליכים משמעתיים נגד אלשיך.