עידן השופטת ורדה אלשיך בבית המשפט המחוזי בתל-אביב עדיין נמשך, אבל הרגע שלאחר לכתה בכל הנוגע לנציגות השופטים, כבר כאן. 3 ימים לפני הודעתו של נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, מלפני כחודש, כי החליט להותיר את אלשיך על כס השיפוט, הודיעה השופטת על פרישתה מתפקיד יו"ר הנציגות לאחר יותר מ-6 שנים בתפקיד.
באותו מייל ששיגרה לשופטים, שבו לא הוזכרו פרשת "הפרוטוקול המשופץ" והרקע לעזיבתה ולו ברמז, הודיעה אלשיך על העברת סמכויותיה כיו"ר הנציגות באופן זמני לשופטת בית הדין הארצי לעבודה, ורדה וירט-ליבנה, עד לקיום בחירות לבחירת יו"ר חדש בהקדם האפשרי.
וירט-ליבנה, ממקורביה של אלשיך, לא בזבזה זמן, והודיעה על כינוס נציגות השופטים ביום שישי הבא, 7 בספטמבר. השבוע, בכינוס הארצי השנתי של השופטים, וירט-ליבנה כבר אמורה לדבר בשם הנציגות ולעדכן את השופטים במתרחש.
על פני השטח, היא אמנם אינה מועמדת בבחירות שאמורות להתקיים בספטמבר, אולם בחדרי-חדרים מתנהלים מגעים שמטרתם להימנע מקיום בחירות, ולאפשר את המשך השליטה של אנשי אלשיך בנציגות - באמצעות הותרתה של וירט-ליבנה כיו"ר לתקופה ממושכת.
מי בכל זאת מסומן כמתמודד לראשות הנציגות? אחד המועמדים הבולטים הוא שופט בית המשפט המחוזי-מרכז, אחיקם סטולר. לפני כשבוע שיגר סטולר הודעת מייל לכלל שופטי ישראל, עדכן אותם בדבר המהלכים המתרקמים וקרא להם להפעיל לחץ על חברי הנציגות לשנות את תקנון הבחירות, כך שההצבעה על בחירת היו"ר תועבר מידיהם של 40 חברי הנציגות לכלל שופטי ישראל.
סטולר קבל על כך שבשל שינויים שנערכו בתקנון הנציגות ביוזמתה של אלשיך, נוצר ייצוג-יתר לא פרופורציונלי לשופטי המחוזי בתל-אביב, שנותן עדיפות ניכרת לאנשי שלומה.
דוגמה לכך מצא סטולר בשינוי שאיפשר את המשך כהונתה של השופטת צילה צפת בנציגות, אף שעברה מבית המשפט המחוזי בבאר-שבע לתל-אביב, תוך הוספת נציג נוסף דה-פקטו לאנשי אלשיך. השופטת צפת היא חברה קרובה של אלשיך, ואף פעלה למענה אצל הנשיא גרוניס.
ההצעה להעביר את הבחירה לכלל השופטים מתבססת על הנחה שבהרכב הנוכחי של הנציגות, כל מועמד שירוץ מטעם מחנה אלשיך, ויאפשר לה להמשיך לשלוט בעקיפין בארגון השופטים, ינצח בקלות.
המועמד המסתמן הוא בן-טיפוחיה של אלשיך בתחום הפירוקים, שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב איתן אורנשטיין. נסיבות הצטרפותו של אורנשטיין כחבר נציגות לוטות בערפל, ועל-פי חלק מהטענות הוא הצטרף תחילה כמשקיף, טרם שהחל לתפקד כחבר מן המניין בלא שנבחר רשמית. אלשיך פועלת למען בחירת אורנשטיין, כדי שתוכל להמשיך לשלוט בעקיפין במהלכי הנציגות.
גם החלטתה של אלשיך להעביר את השרביט לחברתה וירט-ליבנה נעשתה בלא עיגון כלשהו בתקנון הנציגות, שאף איננה מאוגדת כעמותה רשמית. על אף שהנציגות מהווה גוף וולונטרי בלתי רשמי, היא זוכה ליחס כמעט ממלכתי. למשל, בקבלת שירותי דברור מדוברת בתי המשפט, או בזימונה לדיוני ועדות בכנסת.
בישיבה הקרובה של הנציגות מתגבשת כוונה להציע לוירט-ליבנה לקבל על עצמה את ראשות הנציגות ולקיים את הבחירות במועדן המקורי, לא בעתיד הקרוב.
דוברת בתי המשפט התעלמה משאלות בנוגע לשירותי הדברור שהיא מעניקה לנציגות, לתקנון הנציגות ולתקינות המהלכים המתקיימים כעת. בתגובתה נמסר כי "נציגות השופטים אינה גוף רשמי ואינה מאוגדת בכל צורה שהיא. השופטת וירט-ליבנה תטפל בעניינים השוטפים של הנציגות עד לבחירת יו"ר חדש בתחילת שנת המשפט. באשר לבחירת היו"ר, לא התקבלו כל החלטות, מאחר שישיבת הנציגות עדיין לא התקיימה, והיא תתקיים בתחילת ספטמבר".
מאריכים את השבתת ה"נט"
זה כשבועיים פועלים בתי המשפט בלא המערכת הממוחשבת "נט המשפט". הסיבה לכך היא החלפת תשתית מרכזית של מערכת ההפעלה של ה"נט", שצברה תלונות מצד כל הגורמים המשתמשים בה - שופטים, קלדניות, מזכירויות בתי המשפט וכן משרדי עורכי הדין. המערכת הייתה אמורה כבר לחזור לפעילות אך בימים אלה הודיעה הנהלת בתי המשפט על הארכה ביממה נוספת של השבתתה. זאת, עקב התארכות העבודות הטכנולוגיות המתבצעות בימי הפגרה.
עורכי הדין זועקים: מצד אחד, לפי עמדתו של היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, השבתת "נט המשפט" איננה מהווה השבתה על-פי תקנות בתי המשפט, ומשמעות החלטה זו היא שמירוץ המועדים להגשת כתבי בית דין בתיקים שבהם נקצבו מועדים, איננו נפסק כתוצאה מאי-פעולתה של המערכת הממוחשבת.
מצד שני, בתקופה הזו נאלצים עורכי הדין ומתמחים לכתת רגליהם בין מזכירויות בתי המשפט, הפועלות בעצמן באיטיות רבה בהיעדר ה"נט", לצורך הגשת מסמכים ופתיחת תיקים, כאילו היינו מצויים בשנות ה-90.
דוברת בתי המשפט מסרה כי "הארכת השבתת מערכת נט המשפט לצורכי שדרוג נדרשת בשל עיכוב קל בלוחות-הזמנים. שדרוג המערכת תוכנן מלכתחילה לתקופת סוף פגרת הקיץ, כדי למנוע ככל הניתן פגיעה בציבור המתדיינים. לכן, לא היה צורך להפעיל את תקנות ההשבתה. כל השירותים שאותם מחויבת המזכירות לספק בתקופה זו לפי הוראת התקנות, מסופקים גם בתקופת ההשבתה".
לא הכול שפיר בלשכה
קשה לומר כי התפטרותה של מנכ"לית לשכת עורכי הדין, עו"ד לינדה שפיר, באה בהפתעה למישהו מאנשי הלשכה. כוונתו של ראש הלשכה, דורון ברזילי, להיפרד ממנה בשלב מסוים הייתה ידועה כבר מיוני 2011, לאחר שנבחר לכהונתו.
השאלה היא אפוא שאלה של עיתוי: האם תקופת החסד שבה החליטו השניים להמשיך לעבוד יחד הגיעה פשוט לקיצה, או שפשוט נמאס לשפיר לתפקד במסגרת תקציב קצוץ-כנפיים שנכפה על הוועד המרכזי של הלשכה על-ידי המועצה הארצית, הנשלטת בידי אנשי הראש הקודם, עו"ד יורי גיא-רון.
מכתב ההתפטרות של שפיר אינו מסייע לפזר את הערפל. לדבריה, "כבר לפני למעלה משנה הגעתי למסקנה שחשוב וכדאי שאצא לדרך חדשה, אך השהיתי את החלטתי עם כניסתו של ברזילי לתפקיד, כדי לאפשר זמן מתאים להסתגלות, ומתוך מחויבות לארגון".
ברזילי, מצידו, איחל לה הצלחה רבה, אך בסביבתו אומרים כי כעת יוכל ראש הלשכה למצוא מנכ"ל מאנשי שלומו, ולאו דווקא אחד שמינה עו"ד שלמה כהן, מפטרוני המחנה היריב.
ברזילי מיהר למנות ועדת איתור למציאת מנכ"ל חדש, באמצעות "ועדת המנגנון", אבל אפילו הצעד הזה נתקל בקשיים פרוצדורליים במיטב סגנון עדות הלשכה. חברי ועדת האיתור, טוענים יריביו, המורכבת כולה מאנשי ברזילי, איננה חוקית, מאחר שהגוף המוסמך להקימה הוא הוועד המרכזי עצמו.
אלא שהיריבויות שצבר ברזילי במהלך כהונתו גרמו לכך שהוא איננו נהנה בשלב זה מרוב בקרב הוועד המרכזי. עשרה מחברי הוועד המרכזי - רוב הוועד - פנו אתמול (א') לברזילי בטענה כי ועדת האיתור החדשה איננה חוקית, וקראו לו לבטל את הקמתה ולהביא את הנושא לגוף המוסמך לאתר מנכ"ל ללשכה.