הנאשם המרכזי בפרשת הונאת הענק בענף הדלק, יניב קנרש (40), ישלם לעורכי דינו כ-3.2 מיליון שקל, בתוספת מע"מ, כשכר-טרחה בגין ייצוגו בהליך הפלילי ובהליכים האזרחיים שנפתחו נגדו - כך נודע ל"גלובס".
הסכום נחשף במסגרת בקשה לשחרור סך של 800 אלף דולר מתוך הכספים שנתפסו במסגרת הליכי החילוט שהגישה המדינה, בסמוך להגשת כתב האישום נגד קנרש בפרשת הונאת המס. זאת, לצורך מימון הייצוג המשפטי של קנרש בהליכים נגדו.
את הבקשה הגיש הבוקר (א') משרד עורכי הדין גולדמן, שאותו שכרו קנרש והחברה בבעלותו, יניב חברה לאנרגיה לישראל, לייצגם בכל ההליכים נגדם (לצד עו"ד אבי חימי).
מהבקשה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, עולה כי קנרש חתם עם עורכי הדין במשרד על הסכם ייצוג בסכום-עתק של 800 אלף דולר (כ-3.2 מיליון שקל, בתוספת מע"מ), ובתמורה המשרד ייצג את קנרש והחברה שבבעלותו הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי בכל הקשור לפרשת ההונאה.
עבירות בהיקף של 1.5 מיליארד שקל
מדובר בפרשה בעלת ההיקף הכספי הגדול ביותר שנחקרה עד כה ברשות המסים, עם היקף עסקאות של כ-3.5 מיליארד שקל, ושהמע"מ בגינן עומד על כ-600 מיליון שקל.
הפרשה, המכונה "פרשת אנרגיה מתחדשת", נחשפה ב-18 ביוני 2012, אז נעצרו לחקירה 8 חשודים מתחום הדלק, ונחקרו חשדות לביצוע עבירות מס חמורות.
הנאשם המרכזי בפרשה, קנרש, הוא תושב יבנאל והבעלים של מספר חברות בענף הדלק וכן של תחנת דלק ליד בית-הספר הטכני בחיפה, שאותה מפעילה חברת סונול. בעבר היה קנרש בעליה של חברת דלק בשם "יניב חברה לאנרגיה", שהייתה זכאית לרכוש דלק ישירות מבתי-הזיקוק, ושל חברות דלק נוספות שתיווכו בעסקאות למכירת דלקים לתחנות.
לפני כחודש וחצי הגישה רשות המסים לבתי המשפט המחוזיים בתל-אביב ובבאר-שבע כתבי אישום נגד 3 המעורבים המרכזיים בפרשת הונאת המס בענף הדלק - יניב קנרש, אברהם אוסקר ודוד מורגנשטרן - בגין חשדות לעבירות מס ולהלבנת הון בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל.
לטענת הרשות, במסגרת ביצוע העבירות הוציאו וקיזזו קנרש ואוסקר חשבוניות פיקטיביות, ולא דיווחו על הכנסות בסכום חסר תקדים של 1.34 מיליארד שקל, שסכום המע"מ הנובע מהן מגיע ל-185 מיליון שקל; וכן ביצעו עבירות הלבנת הון בהיקף של 214 מיליון שקל.
עם מעצרו של קנרש בחודש יוני השנה, נתפסו הכספים בחשבונות הבנק שלו ושל בני משפחתו, וכן רכוש ונכסים המיוחסים לו, בהיקף כולל של 36 מיליון שקל.
"תשובת המדינה חסרת רגישות"
בין הנכסים שבבעלות קנרש שאותם תפסו משטרת ישראל, רשות המסים והאפוטרופוס הכללי, היו גם סכומי כסף של 14,200 שקל במזומן שנתפסו בביתו של קנרש; כ-1.5 מיליון שקל בהמחאות לטובת עורכי הדין במשרד גולדמן; כספים בחשבונות בבנק הפועלים; חיסכון בבנק ירושלים בהיקף של כ-6 מיליון שקל; וכ-400 אלף שקל המגיעים לקנרש מחברת בנייה עקב ביטול עסקה לרכישת דירה. עוד נתפסו: קרקעות בפורייה-עילית, בתים ודירות בחיפה, בקצרין ובטבריה, ורכבי פולקסוואגן ומרצדס.
עורכי הדין קובי ואורי גולדמן, ממשרד גולדמן, ביקשו היום כי בית המשפט יורה למדינה לשחרר את סכום שכר-הטרחה שלהם מתוך סך הנכסים של קנרש שנתפסו. לחלופין מבקשים עורכי הדין, בשלב זה של ההליכים, לשחרר רק מחצית מסכום שכר-הטרחה שעליו סוכם, בהיקף 400 אלף דולר.
לטענת עורכי הדין, "כל הכנסותיהם של בני משפחת קנרש, נכון למועד הגשת בקשה זו, הם מעבודתה של דנה קנרש, אשתו של יניב קנרש, אשר מפרנסת כרגע לבדה את 3 ילדיהם הקטינים באמצעות עבודתה כדיאטנית קלינית בבית-החולים העמק, במשכורת חודשית בסך של 4,000-4,500 שקל, ומעבודתה כמרצה בקורס אחיות של טיפת חלב, במשכורת בסך 350-1,300 שקל בחודש. בנוסף מקבלים בני-הזוג קצבת ילדים מביטוח לאומי בסך 677 שקל. ובסך-הכול הכנסותיהם החודשיות נעות בין 5,027-6,477 שקל".
בבקשה נטען עוד כי חילוט כל רכושם וכספם הותיר אותו ואת בני משפחתו של קנרש ללא אמצעי מחיה סבירים וללא אפשרות להתפרנס בכבוד, או לממן את הגנתם, שכן גם תחנות הדלק שהפעיל קנרש נלקחו מהם בעקבות מעצרו.
עורכי הדין ציינו עוד בבקשה כי שכר-הטרחה הוא "ראוי ואף פחות מכך", לאור היקף הפרשה, כמות חומר החקירה, הצפי של הימשכות הטיפול והיקף הסכומים הנטענים בכתב האישום".
בחודש שעבר פנו עורכי הדין למחלקה המשפטית לתיקים מיוחדים אשר הגישה את כתב האישום נגד קנרש, בבקשה לשחרר כספים תפוסים לתשלום שכר-הטרחה, ונענו: "עמדתנו היא כי לא ניתן לשלם את שכר-טרחתך מתוך הכספים התפוסים".
בתגובה למענה זה, הוגשה היום לבית המשפט הבקשה לשחרור הכספים. "תשובתה של המדינה הינה חסרת רגישות, חסרת אחריות ובמידה מסוימת מהווה זילות בערך האדם", כתבו עורכי דינו.
יצוין כי בחודש שעבר קבע שופט בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, אריאל חזק, כי רשות המסים תשחרר 1.8 מיליון שקל מהכסף שנתפס אצל נאשם אחר בפרשה, אוסקר אברהם, על מנת לשלם את משכורותיהם של 150 עובדי החברות שבבעלותו.
