גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לאן נעלמו הסטארים הגדולים של ענף הקריאייטיב?

צמרת ענף הקריאייטיב עוזבת את משרדי הפרסום הגדולים: חלק מהטאלנטים רצו מניות ולא קיבלו, אחרים חשו שהם נתקלים בתקרת זכוכית ■ האם באמת הסטארים הגדולים נעלמו - או שפשוט משרדי הפרסום איבדו עניין בלטפח אותם?

ענף הפרסום בישראל הוא ענף קטן, המעסיק במקרה הטוב אלפים ספורים של אנשים. מחוץ לתעשייה מכירים בדרך-כלל את שמות המנהלים והבעלים בו - רוב האנשים יודעים מי זה אייל חומסקי או אילן שילוח, אך יש להניח כי לא רבים יודעים מהו שמו של האדם האחראי על התוצר של המשרדים הגדולים - מנהל הקריאייטיב.

לכן אולי קל לתת לאחת התופעות המתמיהות בענף הזה לחמוק מהעין - העובדה שבשנתיים האחרונות צמרת התעשייה הקריאטיבית, המנהלים הבכירים ביותר, עזבו את משרדי הפרסום הגדולים, וחלק לא מבוטל מהם לא מצא שוב את דרכו בתוך התעשייה הממוסדת.

יורם לוי מבאומן-בר-ריבנאי, וטל רביב הזכור ממקאן-אריקסון ומיהושע TBWA, הם אולי המוכרים מבין כולם, אך איתם אפשר למנות גם את רוני שניידר מפובליסיס (לשעבר גלר-נסיס), גיא בר מגיתם, יונתן סטירין מאדלר-חומסקי, צור גולן משלמור-אבנון-עמיחי ואחרים.

לכאורה, לכל אחד מהם סיבות משלו לעזיבה, ולכן קל לייחס זאת לצירוף מקרים. אך 6 בכירים ויותר הם מספר גבוה מדי בשביל לייחס את התופעה ליד הגורל, ולכן סביר שיש בכך להעיד על תהליכים שעוברים על התעשייה עצמה.

לא תמיד היו אנשי הקריאייטיב דמויות שצריך להזכיר מאין הגיעו, רגע אחרי שעזבו את המשרד. בעבר, גדעון עמיחי, שוני ריבנאי, אודי פרידן וצבי לוין היו לא רק שמות מוכרים אלא גם כישרונות שוברי שוויון עבור המשרדים שאליהם הגיעו.

המשרדים שאליהם הגיעו (או הקימו) התייחסו אליהם מראש כאל התרנגולת שמטילה את ביצי הזהב, ולכן הן הפכו מיומם הראשון לבעלי מניות משפיעים.

במשרדים הגדולים, הדור שאחריהם רווה נחת מעט פחות - אורן פרנק, אלון זייפרט וטל רביב למשל, הפכו להיות מותגים מוכרים לפחות בתוך הענף והתחומים המשיקים לו, אך מניות כבר לא היו בדרך-כלל על השולחן - תנאים וכסף כן, ובשפע.

אנשים כמו אורי לברון וספי שקד קיבלו מניות, אבל בעיקר בגלל שהצטרפו למשרדים שהיו בתחילת הדרך, כשההימור של לתת להם מניות לא היה גדול.

יש גם את המקרה של יגאל שמיר, שהצטרף למשרד סולידי שטרם פרץ, או של יורם דמבינסקי, שהגיע למשרד רגע לפני נפילה מתוך תקווה שהוא המושיע והמציל.

הימרו על המשרדים הקטנים

לפני 4-5 שנים נראה היה שדור שלם של אנשי קריאייטיב זע באי-נוחות בכיסאות. חלק לא מבוטל מהם אף עשה מעשה, עזב את המשרדים הגדולים והנוחים והימר על משרדים קטנים-בינוניים. זאת, מתוך תקווה שבדומה לגדעון עמיחי, גם הם יעשו שינוי ויקפיצו את המשרד החדש אל עבר האופק הזוהר. כך הצטרף עופר יער לברוקנר-נטע, גיא גורן לפוקס & פרנדס, דיויד אדלשטיין פתח עסק עצמאי וקיבל תקציבים נאים - וכדומה.

עתה הענף שוב ניצב בפני טפטוף מתמשך והולך של עזיבות, אבל בעוד שלסבבים הקודמים היו מאפיינים ברורים של חיפוש בית, נראה כי הפעם המנהלים נמצאים ברובם בפני חיפוש דרך.

על מנת להסיר ספק, בדרך-כלל לא מדובר בשאלה של כסף. טאלנט כמו יורם לוי הרוויח בשנים האחרונות סכומי כסף שלא ירדו ממיליון שקל בשנה - סכום שחלק ממנהלי השיווק שלהם נתן שירות יכולים רק לחלום עליו, כמו גם רוב מנהלי הקריאייטיב. אבל לוי, כמו אחרים, רצה מניות. והוא לא היחיד.

יגאל שמיר עזב את גיתם כי הבין שתקוותו למניות לא תתגשם - כך גם גיא בר, שהחליף אותו כמה שנים אחרי.

מנגד, קשה להתעלם מהעובדה שלחלוקת מניות יש משמעות כספית, ואם חשוב מאוד למישהו להשאיר מנהל שמחפש ביטחון, אפשר להעניק לו אותו בדרכים אחרות.

יותר מזה, בענף הפרסום משוועים מצד אחד ל"כוכבי קריאייטיב" - אותם תואמי אורן פרנק ואלון זייפרט, ומנגד אנשים כמו רוני שניידר או גיא בר לא חוזרים למערכות הגדולות.

מדוע זה קורה? התשובה היותר פשטנית בענף מדברת על היעדר אופק ותקרת זכוכית לאותם מנהלים.

לדברי אמיר גיא, מנכ"ל משותף באדלר-חומסקי, בשוק האמריקאי למשל ישנם מנהלי קריאייטיב שפורשים מהענף בגיל פנסיה. הם מקבלים על עצמם שזאת עבודתם, מסדרים משכורות ותנאים בהתאם ולא זזים.

"מנהלי הקריאייטיב בתקופה הנוכחית הם אנשים שראו אנשים אחרים שגדולים מהם בסך-הכול בכמה שנים, שהפכו לשותפים ועשו כסף, והם למדו שזה המסלול. אבל זה לא קיים היום, כי השוק התבגר, אין הרבה הזדמנויות להיכנס כשותף, כי רוב הסוכנויות הבינלאומיות נכנסו לארץ, וכולם עברו לעבוד במודל של שכירים.

"אצלנו למשל, טל ריבן יקבל מניות ומקבל כבר היום אחוזים ברווחים, אבל ברוב השוק האופציה הזאת חסומה. אצל חלק לא מבוטל מהאנשים ההסתכלות היא לא בהכרח כלכלית, כי אפשר לעשות כסף טוב בלי להזדקק למניות - ולא פעם זאת נשארת רק שאלה של אגו".

אבל כשנכנסים עם גיא מעט עמוק יותר לעובי הקורה, ומנסים לברר עימו מדוע בעלי משרדים פשוט הפסיקו להתייחס למנהלי קריאייטיב כאל שוברי שוויון, מתוך הנחה שכשמי מהם יעזוב אף לקוח לא יעזוב בעקבותיו, מתקבלת תשובה כנה: "אני לא חושב שגם אם אני או המנכ"ל השני במשרד, אורי עיני, נעזוב את אדלר, לקוחות יעזבו. העולם הזה התבגר.

"זה לא אומר שאין מקום והשפעה לאנשי קריאייטיב ושהם לא מוערכים, אבל אין את הסטארים שהיו פעם. יש הרבה רומנטיקה סביב התקופה שהייתה, אבל היום אין איש קריאייטיב אחד שיכול להחזיק לקוח לבד. הוא יכול לעשות קמפיין מצוין, אבל הדברים נהיו יותר מסובכים, וצריך עבודת צוות".

אחד מהבכירים בענף אומר שלא לייחוס את הדברים הבאים באופן בוטה בהרבה: "אדם כזה עולה ים של כסף וחי בשוק של לפני 10 שנים עם המניירות. זה לא עובד על לקוחות ולא שווה את הכסף. זה לא שכשהוא מגיע למשרד, מגיעים איתו המיליונים. יורם לוי עזב את באומן, אז קרה להם משהו? טל רביב עזב את יהושע ומה קרה?

"בפרסום, לעיתים הניסיון הוא לרועץ. קשה להתנסות בדברים חדשים. רובם רוצים להרוויח יותר ממנכ"ל, והבעלים בסוף עושים את החשבון, וזה לא שווה. במצב של היום, חלק מהלקוחות גם מתערבים בקריאייטיב ולא רוצים אדם חזק. זה כמו עם המנכ"לים - בסוף מעדיפים איזה ילד, כי הבעלים רוצים מישהו שמתקתק ועושה את העבודה.

"טאלנט בפרסום לא מחזיק מים. רעיונות באים מכל הדגים בים. היום הקריאייטיב הוא חלק אחד מהתמהיל - לא שובר שוויון. הלקוח מחפש חבילת של דברים: יתרון במדיה, שיהיה מי שיעזור לו כשהוא מחפש עבודה ושיהיה מי שיחשוב איתו במשבר. בגלל זה כולם עובדים עם הגדולים, ואיש קריאייטיב כזה או אחר לא ממש משנה להם".

המדיה דחקה את הקריאייטיב

יגאל שמיר, שכבר עבר את הצומת הזאת, מתייחס לדברים בצורה מעט שונה: "יש היסחפות של השוק מהתעסקות בקריאייטיב ובפלנינג להתעסקות במסחר. בתקופה של שוני ריבנאי וגדעון עמיחי, התעסקו במוצר של משרד הפרסום - הקריאייטיב, והכול נבנה סביב זה. אבל היום, במידה מסוימת, המוצרים הפכו להיות קומודטי.

"לא נולד משרד עם בידול כמו של מקאן בעבר, ולכן דברים נקבעים לפי שיקולי מדיה, מקורבים וכדומה, ולכן לבעלי המשרדים פחות חשוב להחזיק את האנשים האלה. היום יש מעט משרדים שאיש הקריאייטיב הוא אחד מהשניים-שלושה המובילים אותם. בעיניי זאת טעות, כי הביזנס העיקרי שלנו הוא המוצר, הרעיונות, וזה לעולם לא ישתנה".

בהתייחסו לטרנד המעבר למשרדים הקטנים-בינוניים שאיפיין לפני שנים ספורות את התנהלות אנשי הקריאייטיב, אומר שמיר: "זה סוג של התפכחות, כי אין הרבה דוגמאות של הצלחה, והיעדר דוגמאות של הצלחה מרפה את הידיים".

בכיר בענף מוסיף על כך: "הסיכוי של מי שעוזב משרד גדול לעשות את השינוי במשרד קטן רק בזכות ניסיונו וכשרונו, הוא נמוך. מאז השתלטות המדיה על ענף הפרסום, כישרון לא עושה הבדל, ומשרדים לא מרגישים שצריך להציע שותפות או לשלב כישרונות בהסתכלות שלהם לטווח ארוך. אבל בעלי משרדים שוכחים שהלקוחות כן שואלים את עצמם מי הם בעלי המקצוע שעושים להם את השינוי, וכעובדה הם כן משלמים לטאלנטים מחוץ למערכות כמו אייל לינור, יוני קיש או אורי לברון. הלקוח משלם עבורם - המשרד לא.

"המשרדים שוכחים שהלב שלהם זה קריאייטיב או קריאייטיב פלנינג. זאת הצעת הערך שלהם, וכשהם הולכים על מדיה וכסף, ולא נלחמים על האנשים שלהם, הלקוח מתחיל לחפש את הצעות הערך במקום אחר, ומשרד הפרסום הופך למקום של שירות ורכישת מדיה. ובגלל שהמדיה מוחזקת על-ידי 2-3 ברונים, אין באמת תנועת לקוחות ממשרד למשרד. גם אם בא טאלנט למשרד קטן, הוא לא יכול לעשות שינוי.

"הדור הנוכחי שיצא מהמשרדים הוא דור אבוד, דור זקן, בני ה-35 שצריכים היו לגדול ולא גדלו. חסרים שני דורות באמצע - יש 10 שנים אבודות", הוא מסכם.

לצאת מהמשבצת / פרשנות

עם השנים, בעלי משרדי הפרסום אכן זרקו לפח כל חישוב שלא מסייע להם להגדיל את השורה התחתונה, וזאת נובעת בשנים האחרונות מרכישת המדיה ומקשרים.

צודק מי שאומר שברוב המקרים שוברי השוויון במשרדים הם עדיין אילן שילוח, אייל חומסקי, יורם באומן וחבריהם, שעל יכולותיהם וקשריהם בנויים חלקים גדולים מהצלחות המשרד. יחד עם זאת, האחריות מוטלת לא פחות על כתפיהם של אנשי הקריאייטיב ועל חוסר היכולת של רובם המכריע להתבונן במראה.

ההיסטוריה של ענף השיווק והפרסום הישראלי לא מזמנת לעיתים תכופות פיגורות כמו גדעון עמיחי ואילן שילוח. גדולתם של אלה לא נובעת מהגדרת תפקיד כזו או אחרת, אלא מאוסף תכונות שהופכת אותם למתאימים לסט של דברים, שהם הרבה מעבר להגדרת תפקידם המקורית.

גדעון עמיחי היה הרבה מעבר למנהל קריאייטיב, בדיוק כמו שאילן שילוח הוא הרבה מעבר לעוד מנהל. שני האנשים הכה שונים האלה חולקים דבר אחד: כל אחד מהם למד, גדל והתפתח הרבה מעבר למשבצת המקורית שלו והביא לשולחן יותר מיכולת אחת. את הצירוף הזה, שהופך אדם למשהו שאי-אפשר לוותר עליו, קשה לפצח. אבל כשנתקלים בו, כנראה שקשה מאוד להתעלם ממנו.

עוד כתבות

דורון כהן / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים בוחן ניגוד עניינים במועמדות דורון כהן ליו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● משרד המשפטים בוחן האם קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של דורון כהן, שאחותו מכהנת כדירקטורית בלתי תלויה בחברת הביטוח מגדל

יאיר כץ, יו''ר ועד עובדי התעשייה האווירית / צילום: איל יצהר

מה יעלה בגורל הבונוס של עובדי תע"א? דיל חדש עשוי לשחרר את הפלונטר

בתעשייה האווירית מבקשים לנתק את החיבור בין הדיבידנד שמשלמת החברה למדינה ובין חלוקת בונוס לעובדיה ● רשות החברות מעוניינת לנצל את המחלוקת כדי לרקום עסקה שתביא לפתרון כמה סכסוכים, ובראשם האשמות הממונה על השכר על חריגות שכר בתע"א

אניית הקרב Hessen, בשובה מהים האדום לגרמניה / צילום: Reuters, Sven Eckelkamp

הגרמנים נסוגו, החות'ים השתכללו: כוח המשימה האירופי בים האדום מקרטע

דברי האדמירל היווני שעומד בראש כוח המשימה האירופי, שדלפו לתקשורת הזרה, חשפו כי הכטב"מים שמשגרים החות'ים מתגברים על ההגנות האוויריות, ושעם שלוש ספינות בלבד, הוא לא יכול למלא את המשימה ● בינתיים, מספר הספינות העוברות במצרי באב אל–מנדב צנח

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

אחרי הודעת חמאס: החלה "פעולה ממוקדת" במזרח רפיח

על רקע הודעת חמאס שהוא מקבל את ההצעה המצרית להפסקת אש, הקבינט הצביע הערב להמשיך בפעולה ברפיח ● עוד נמסר כי "ישראל תשלח משלחת למתווכות כדי למצות את ההיתכנות להגעה להסכם"

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר

מטוס קרב מדגם סוחוי 35 ממריא מבסיס חיל האוויר הרוסי חמיימים בסוריה / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

רוסיה מוכרת לאיראן 24 מטוסים, ומציבה לישראל אתגר חדש

אספקת מטוסי סוחוי ומערכות הגנה אווירית S־400 מרוסיה לאיראן מציבה את המזרח התיכון בפני אתגר חדש ● מומחים: "חיל האוויר האיראני בנוי על אמל"ח מיושן, הסוחוי מייצג דור אחר של מטוסים"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק עלה בכ-1.2% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● אלון מאסק ממליץ לוורן באפט איזו מניה לקנות ● IBI בית השקעות: הירידה באינפלציה תאפשר ל-ECB להפחית את הריבית ביוני ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" • בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% • באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בתמחור חסר עמוק"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

השקל נסחר בתנודתיות לאחר הודעת חמאס על קבלת המתווה להפסקת אש

ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● השקל נסחר בתנודתיות מול המטבעות הזרים ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● חוזה חדש לאלקטריאון בסין ● מיטב: הקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ופוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33%

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

האינטרס המשותף של טורקיה ואיראן נחשף בראיון של שר החוץ

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

חסימת איילון דרום הערב / צילום: רוני שפירא

משפחות החטופים הפגינו הערב ברחבי הארץ: קוראות לעסקה מול החמאס

הנייה הודיע לקטאר ולמצרים: "מקבלים את תנאי הפסקת האש" • תיעוד: חגיגות בעזה אחרי הודעת חמאס • גורמים בישראל: זו הטעיה, חמאס הסכים למתווה מרחיק לכת שלא מקובל על ישראל • עדכונים שוטפים

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית