גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

‎‎בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל אתמול (ד') את בקשת המדינה לחייב את היזמים עודד גולד ושלמה וחניש בחובות בסך 34 מיליון שקל שצברה חברת דימונה טקסטיל.

השופטת ורדה אלשיך קבעה כי העובדה שהשניים נשפטו וריצו עונשי מאסר בגין הוצאת כספים במירמה מהמדינה, לא צריכה למנוע מהמדינה לגבות מהם הכספים האלה.

ראשיתה של הפרשה ב-1999, אז הוגש כתב אישום נגד וחניש וגולד על-ידי פרקליטות תל-אביב (מיסוי וכלכלה), המייחס להם קשירת קשר לקבלת כספים והטבות במירמה ממרכז ההשקעות שפעל במסגרת משרד התעשייה והמסחר, וזאת באמצעות חברות שהיו בבעלות היזמים, ובהן חברת דימונה טקסטיל.

‏ב-2005 הגיש המפרק של דימונה טקסטיל, עו"ד אילן שביט, בקשה לחייב את השניים בכלל חובות החברה, וזאת לאור הטענות כי עסקי החברה נוהלו בידיהם, בכוונה לרמות את נושי החברה, וכי הם השתמשו שלא כדין בכספי החברה. ואולם, לאור ניהול ההליך הפלילי עוכב הדיון בבקשה זו.

‏בדצמבר 2009 הרשיע המחוזי בתל-אביב את וחניש וגולד בעבירות מירמה רבות בהיקף נומינלי של 53 מיליון שקל, ובכך שהם קיבלו לידיהם במירמה 18 מיליון שקל. על גולד נגזרו 8 שנות מאסר, ואילו על גולד - 6 שנים. בנוסף חויבו השניים בקנס של 1.5 מיליון שקל. בהמשך דחה העליון את ערעורם של השניים על הרשעתם ואף החמיר את עונשו של גולד.

‏על אף שהמפרק סבר כי די בהרשעתם של היזמים כדי למצות את הדין עמם וביקש למחוק את הבקשה לחיובם בחובות החברה, הודיעה המדינה כי קיימת חשיבות ציבורית בבירור הבקשה ובמיצוי ההליך האזרחי עם היזמים, זאת בנוסף להליך הפלילי.

הונו את המדינה

‏בפסק דינה קיבלה אלשיך את עמדת המדינה וקבעה כי "גולד ווחניש חברו כדי להונות את המדינה ולהוציא ממנה כספים שלא כדין, תוך שימוש ציני במעמדו של מפעל הטקסטיל בדימונה ובמאמצי המדינה לשמרו כמוקד תעסוקה".

לדבריה, "על בית המשפט להעביר מסר חד-משמעי כי מעשים שכאלה לא ישתלמו בשום פנים ואופן לעושיהם, ואף ישיבה של מספר שנים בבית האסורים, אין פירושה כי הם יוכלו ליטול את שללם אחרי ריצוי המאסר וליהנות במישרין או בעקיפין מהרווחים שהושגו שלא כדין".

‏אלשיך ציינה כי המדינה צדקה בעמידתה על מתן פסק דין כנגד שני היזמים. זאת, "למען יראו וייראו ולמען יידעו נאשמים פוטנציאליים כי התוצאה המתבקשת ממעשים כאלה, אף אם תתמהמה שנים, בוא תבוא, ואין מאסר פוטר אותם מן התוצאות הכספיות של התנהלות כזו".

‏התיק נוהל בידי עו"ד מאיר לפלר (לוסטיגמן-לפלר), בהנחיית המחלקה לתביעות ומיקור חוץ בפרקליטות המדינה. ‏‎‎‏