גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אחד הקשיים העיקריים שבהם נתקלים אנשים בעלי מוגבלויות הוא בתחום התעסוקה. קשה למצוא מעסיקים שמאמצים בחום עובדים בעלי מוגבלויות, וכתוצאה מכך, שיעור האבטלה בקרבם הוא גבוה יחסית.

אין צורך להכביר במילים עד כמה חשובה התעסוקה לתחושת הערך של אדם ולהגברת מעורבותו בחברה - וזה עוד לפני שמדברים על הצורך הבסיסי בפרנסה.

על-פי נתוני משרד הכלכלה בישראל, מוערכת אוכלוסיית בעלי המוגבלויות בכ-750 אלף איש נכון ל-2011 - כ-18% מכלל האוכלוסייה. לדברי בני פפרמן, מנהל המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות במשרד הכלכלה ומנהל מינהל מחקר וכלכלה במשרד, תחת הגדרה זו נכנסים אנשים שמגדירים את עצמם כבעלי מוגבלויות.

"שואלים אותם מספר שאלות, ולפיהן מחליטים אם האדם הוא בעל מוגבלות או לא. בין השאלות, למשל: האם המגבלה או המחלה קיימת יותר מחצי שנה; האם המוגבלות מפריעה באופן משמעותי לשגרת החיים? צמצמנו את זה כך שבאמת רק אנשים עם מוגבלות אמיתית וכזו המפריעה בתפקוד ייכנסו לקטגוריה זו".

ומה קורה בזירת התעסוקה? מתברר, כי שיעור המועסקים בקרב בעלי המוגבלויות בישראל הוא 51%, לעומת שיעור תעסוקה של 73.8% בקרב כלל האוכלוסייה. שיעור התעסוקה בקרב בעלי מוגבלות חמורה עומד על 33.7%. עוד עולה מהנתונים כי רק 5.4% מהמעסיקים משלבים אנשים עם מוגבלויות (נכון לסוף שנת 2011). שיעור זה לא השתנה בשנים האחרונות, והיה דומה בסקר שנערך ב-2006.

מנתוני מדד הגישה החיובית עולה תמונה דומה. בחלק של המדד שבדק השתתפות ומעורבות חברתית נתבקשו הנשאלים, 40 בעלי מוגבלות בכל אחת מ-20 המועצות המקומיות שנבדקו, לענות על השאלה: האם הם מועסקים.

הנתונים מראים, כי שיעור התעסוקה בקרב בעלי מוגבלויות נמוך בהשוואה לשיעור התעסוקה בקרב כלל האוכלוסייה.

העיר שבה נרשם שיעור התעסוקה הגבוה ביותר בקרב בעלי מוגבלויות הייתה רמת גן, עם 68.8%. לעומת זאת, באשקלון דיווחו רק 35% מבעלי המוגבלויות כי הם עובדים (במשרה מלאה או חלקית), ובנצרת עמד שיעור זה על 31.6%.

את בדיקת המועצות המקומיות במסגרת מדד הגישה החיובית ביצעו ד"ר אבי גריפל, מנהל מכון המחקר דאס והנא זועבי. מאחורי הבדיקה עומדים הקרן המשפחתית על שם תד אריסון; קבוצת פישמן; קרן משפחת רודרמן; הארגון הבינלאומי JFN (Jewish Funders Network), ששימש כגורם המתאם והמקשר; ועמותת "בזכות" - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות.

"זה פוגע במשק כולו"

הקושי של אנשים בעלי מוגבלויות למצוא עבודה בא לידי ביטוי גם בסקר תחושות הפליה של עובדים, שנערך ב-2013 על ידי מינהל מחקר וכלכלה. 81% מהמועסקים ציינו בסקר, כי במקום עבודתם לא עובדים בכלל אנשים עם מוגבלויות. 36% מקרב בעלי המוגבלויות, מועסקים ולא מועסקים, ציינו כי הם הופלו על רקע מוגבלותם בעת חיפוש עבודה. זאת, לעומת 28.9% שחשו כך ב-2011.

עוד עולה כי 17% מבעלי המוגבלויות המועסקים חשו הפליה במקום העבודה שלהם (בנושא שכר, קידום וכו'). מדובר בירידה משמעותית לעומת 2011 - אז דיווחו על תחושה זו 28.2% מקרב בעלי המוגבלויות. בנוסף, 49% העריכו כי בעלי מוגבלויות סובלים מהפליה בעבודה במידה רבה מאוד או במידה רבה ו-22.7% העריכו כי קיימת הפליה במידה בינונית. לעומתם, 66.9% מכלל הנשאלים העריכו כי מקום עבודתם עושה התאמות למען אוכלוסייה בעלת מוגבלויות בהיבטים של נגישות פיזית או הגמשת שעות עבודה.

יש לדעת, שגם כאשר מצליחים אנשים בעלי מוגבלויות להשתלב בשוק התעסוקה - מצבם פחות טוב משמעותית בהשוואה לאנשים שאינם בעלי מוגבלויות.

מנתוני מינהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה, שהושגו באמצעות עיבוד מיוחד לסקר החברתי של הלמ"ס ל-2011, עולה כי שכרם של אנשים בעלי מוגבלויות שעובדים הוא נמוך יותר והם פחות שבעי רצון מעבודתם. שיעור האנשים שאינם שבעי רצון מעבודתם בקרב בעלי מוגבלויות עומד על 19.2% לעומת 10.6% בקרב כלל המועסקים. שכרם הממוצע הוא 6,587 שקל ברוטו לחודש לעומת 7,493 בקרב כלל האוכלוסייה. 58.2% מתקשים לסגור את החודש לעומת 34.5% בקרב כלל האוכלוסייה.

פפרמן טוען, כי אי-שילובם של אנשים בעלי מוגבלויות בשוק העבודה, פוגע במשק כולו. לדבריו, מתחשיב של המינהל עולה כי הפסד התוצר השנתי בשל שיעורי התעסוקה הנמוכים של אנשים עם מוגבלויות עומד על 5 מיליארד שקל בשנה.

פפרמן ממלא את תפקיד מנהל המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות במשרד הכלכלה למעלה משש שנים, והוא אמור לפרוש ממנו בעוד כחודש. "נכנסתי לתפקיד בעקבות פנייה של רענן דינור, שהיה מנכ"ל משרד התמ"ת. עד שנכנסתי לתפקיד, מעולם לא עשיתי מחקר אחד על אוכלוסייה זו, ואני עובד כבר שנים רבות בתפקידי מחקר שונים במשרד העבודה והרווחה. לא ראיתי את הבעיה הזו. היום אני בעצם מכה על חטא".

- כיצד היית מכמת באופן כלכלי את אובדן השכר של בעלי המוגבלויות שלא מועסקים?

"בקרב 750 אלף בעלי המוגבלויות בישראל, כ-400 אלף אינם זכאים לקצבה מיוחדת. ככאלו, הצורך שלהם בתעסוקה רב. אובדן השכר הממוצע של אנשים עם מוגבלות במהלך חייהם עומד על 750 אלף שקל, בהשוואה לעובד שאינו בעל מוגבלות. להפסד הכספי הזה יש השפעה מכרעת על איכות חייו של האדם בעל המוגבלות, וגם על רמת חייהם של בני ביתו".

- מדוע הפער הדרמטי בהיקפי התעסוקה? הרי בתעשיית ההיי-טק ותחומים שירותיים זה לא אמור לשנות אם העובד מתנייד בכיסא גלגלים, למשל.

"הרבה מזה קשור למקבלי החלטות במדינת ישראל, שלא הפנימו שזו אוכלוסיית יעד חשובה מאוד. בשלב זה מתמקדים רק בחרדים ובערבים, והמוגבלים היא האוכלוסייה היחידה שאין שום תוכנית אסטרטגית שקשורה להגברת התעסוקה בקרבה. מקבלי ההחלטות לא מבינים שלא נגיע ליעדים של 2020 בתחום התעסוקה והפחתת העוני אם לא נתחיל לטפל גם באנשים האלו. אי-אפשר להתעלם מ-20% מהאנשים בגילאי העבודה. אם ישראל רוצה להיות מדינה שהתוצר לנפש שלה הוא 35-40 אלף דולר, לא נצליח אם לא נעלה שיעור התעסוקה".

- אילו צעדים בכל זאת נעשים על-מנת להגביר את התעסוקה בקרב אוכלוסייה זו?

"במשרד הכלכלה נעשו בשנים האחרונות מספר צעדים. עשינו מהפך בנושא של התאמות מקום העבודה לטובת אנשים עם מוגבלויות. בשלוש השנים האחרונות הגדלנו את השימוש בתקציב מ-400 אלף שקל ל-5 מיליון שקל. היה כסף, אבל המעסיקים היו חשדניים ולא האמינו שיקבלו את הכסף. הכנסנו גם נוהל שלפיו משרד הכלכלה משתתף ב-25% מעלות שכרו של מי שמדריך עובדים חדשים בעלי מוגבלויות שנקלטים במקום עבודה. הרחבנו את מסלול התעסוקה - במסלול הרגיל לא היה ניתן להגיש בקשה במרכז הארץ - היום ניתן. לפי המסלול, אם קולטים תוספת של עובדים, כשמדובר באנשים עם מוגבלויות, מקבלים השתתפות בשכר של כל האנשים שהוספת לתקופה מסוימת - ומדובר בהשתתפות של כ-30% ל-30 חודשים בממוצע.

"בנוסף, הקמנו 3 מרכזי תמיכה למעסיקים. הגענו למסקנה שהם גם צריכים תמיכה - הם רוצים להעסיק אבל לא יודעים איך לנהוג בעובדים האלו. יש בתחום הזה הרבה דעות קדומות. המרכזים מלווים את המעסיקים לטווח ארוך - חושבים איתם איפה הכי כדי לשלב את העובדים, מקשרים אותם לספקים הרלוונטיים ומלווים את המעסיקים במשך 15 חודשים. המסלול עובד כבר חצי שנה, ויש 250 מעסיקים שנבנו להם תוכניות".

- ולמשרדי הממשלה עצמם אין אחריות?

"כן, מסלול נוסף הוא דרך גופי הממשלה. הצענו לחשב הכללי במשרד האוצר לבחון דרך להגביר העסקת אנשים עם מוגבלויות במשרדי הממשלה. כרגע זה אמנם מתבצע באמצעות ספק חיצוני, אבל כבר יש 300 אנשים בעלי מוגבלות שנקלטו כך לעבודה בשנתיים האחרונות.

"בנוסף, יצרנו מסלול חדש עם החשב הכללי, שיסייע לאנשים בעלי מוגבלויות לצבור ניסיון. כי חוסר ניסיון הוא חסם משמעותי בעת חיפוש עבודה. במסלול זה משרד הכלכלה משלם שכר לעובדים שנקלטים לתקופת סטאז' במנהל הציבורי. אנחנו רק בשלבים ראשוניים ועובדים על מערכת מחשבית-רישומית שתסייע לפנות למועמדים מתאימים עוד בלימודיהם האקדמאיים. המטרה היא לקלוט אנשים כבר בשנת לימודיהם השנייה. המסלול מיועד לאקדמאים ולבעלי השכלה על תיכונית. כמו-כן, הבנו שחשוב לגעת בבסיס - בחינוך. יש לנו פרויקט משותף עם 'בית הגלגלים' ומשרד החינוך שמטרתו לשנות את התפיסה כלפי בעלי מוגבלויות עוד בגיל צעיר. אנחנו מקווים שכל הדברים האלה ביחד יביאו לשינוי".