סוף לסכסוך השכר בין בנק דיסקונט לבין היו"ר לשעבר, אריה מינטקביץ': ל"גלובס" נודע כי הצדדים הגיעו להסכמה בהליך של בוררות, במסגרתו דרש מינטקביץ' מהבנק 17 מיליון שקל.
הבורר, עו"ד ג'וש רוזנצווייג, קבע פיצוי של 6.9 מיליון שקל, אך עם הצמדות למועד פרישתו של מינטקביץ' מדיסקונט בתחילת 2006 מגיעים לסכום גבוה יותר - 10 מיליון שקל.
מינטקביץ', לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך, כיהן כיו"ר דיסקונט בשנים 1997-2006 (אז בשליטת המדינה). באופן חסר תקדים, 3 שנים לאחר שסיים את תפקידו הוא תבע מהבנק שבראשו עמד 17 מיליון שקל שלטענתו הגיעו לו: בגין תוספות שכר שאושרו ולא שולמו - 5 מיליון שקל, מענק הפרטה - 10 מיליון שקל ופיצויי פרישה - 2 מיליון שקל.
מינטקביץ' סיים את תפקידו בבנק בפברואר 2006 בעקבות מכירת גרעין השליטה לקבוצת ברונפמן-שראן.
דיסקונט לא פסל על הסף את פנייתו של מינטקביץ' והפריש 15.5 מיליון שקל בגינה בדוחות הכספיים. עם זאת, הצדדים לא הצליחו להגיע במשך השנים לפשרה מוסכמת, בין השאר בעקבות התערבות המדינה.
משרד האוצר (נציג המדינה שהחזיקה 25% ממניות הבנק) הטיל וטו כאשר מי ששימשו בתפקיד החשב הכללי, תחילה ירון זליכה ולאחר מכן שוקי אורן, התנגדו לתשלום למינטקביץ'. בשלהי 2010 מכרה המדינה את יתרת מניותיה, והווטו של משרד האוצר הוסר.
מינטקביץ' נוכח לגלות כי דיסקונט, גם תחת הבעלים החדש, אינו ממהר לסיים את הפרשה, ובשנת 2011, הגיש באמצעות עו"ד רם כספי תביעה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
בהמשך, לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה בדבר מינוי פוסק מוסכם, מחק מינטקביץ' בתחילת 2012 את המרצת הפתיחה (בקשה להליך משפטי מזורז) שהגיש.
כפי שנחשף ב"גלובס", בסוף 2012 אישרה רשות ניירות ערך את מינויו של עו"ד רוזנצווייג, לשעבר יו"ר הבנק הבינלאומי, לשמש כבורר בסכסוך. לפני כן הליך הבוררות התנהל אצל פרופ' יעקב נאמן, אך לאחר שהוא מונה לשר המשפטים ב-2009, עבודתו הופסקה. אגב, בשנת 1997 שר האוצר דאז, פרופ' נאמן, מינה את מינטקביץ' ליו"ר דיסקונט.
במסגרת הסכסוך, הצדדים הקפידו לשמור על כללי הגינות בסיסים. בדיסקונט הכירו בטענה העקרונית של מינטקביץ', ובמערכת הבנקאית הוא נחשב כמי ששיקם את הבנק, העביר אותו בהצלחה את המיתון של 2000-2002 והביא אותו עד להפרטה.
דוברת דיסקונט מסרה בתגובה כי "אנו מכבדים את הפסיקה ונפעל ליישמה במלואה". דיסקונט יוצג בידי עורכי הדין אייל רזובסקי ומיקי צלרמאיר.
שכר בעלות של 22 מיליון שקל
מינטקביץ' (71) הוא לא הבכיר הראשון, ובטח שלא האחרון שסיים את תפקידו הממלכתי ברשות ניירות ערך וחצה את הקווים היישר לחיק החם והמפנק של המגזר העסקי.
10 מיליון השקלים בהם זכה עכשיו מינטקביץ' מצטרפים לקופה דשנה של כ-60 מיליון שקל שצבר מאז פרש מרשות ניירות ערך. היום הוא מועסק בקבוצת אי.די.בי כסגן יו"ר אי.די.בי אחזקות וכיו"ר החברה המוחזקת אלרון (בחצי משרה). במקביל הוא משמש מאז 2005 כממלא-מקום יו"ר גזית גלוב. עלות העסקתו בשתי החברות נדיבה, ומסתכמת בכ-5-7 מיליון שקל בשנה.
ב-9 השנים שעבד בבנק דיסקונט צבר שכר בעלות של כ-22 מיליון שקל (ועוד 10 מיליון שקל עכשיו). מאז החל לעבוד בשנת 2005 בחצי משרה כסגן יו"ר אי.די.בי אחזקות ויו"ר אלרון צבר שכר בעלות של כ-24 מיליון שקל, ומאז שהחל לעבוד בשנת 2007 בחצי משרה כממלא-מקום יו"ר גזית גלוב צבר שכר בעלות של כ-14 מיליון שקל.
בעלי המניות החברות השונות בהן כיהן מינטקביץ' התנגדו פעמים רבות למענקים שונים שקיבל בתוספת לשכרו הרגיל, אך ללא הצלחה. כעת, כפי שנחשף ב"גלובס", מנסים המוסדיים לטרפד מענק של חצי מיליון שקל שגזית גלוב מבקשת להעניק לו. ההצבעה על המענק נדחתה, וכעת מציעה החברה לפצלו לשני תשלומים, שהשני ביניהם יינתן לאחר שתאושר מדיניות התגמול בגזית גלוב.