גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמדה: אתם צרכנים אתם? אתם סמרטוטי טוקבקים בכיינים

אז משיח לא בא – צפוי. הוא גם לא מצלצל – ברור. אבל הציבור מטומטם ועל כן הציבור משלם – זה כבר באמת פתטי ■ אורית-קלייר ארזי כועסת, והפעם עליכם

אז משיח לא בא - צפוי. הוא גם לא מצלצל - ברור. אבל, הציבור מטומטם ועל כן הציבור משלם - זה כבר באמת פתטי. והראיה: שנתיים לאחר חרם הקוטג', שכבר אז היה יותר סימבולי מאשר ממשי, עלו מכירות תנובה ב-4.8%.

איך זה קרה? גמדים פשטו על החנויות וקנו את המוצרים? לא, לא, הם הרי שייכים למתחרה. אתם. אתם קניתם! אתם, שאמרתם שתנובה היא התגלמות הקפיטליזם החזירי, וכמובן שצדקתם, פרט לעניין אחד, המוכח שוב ושוב: קפיטליזם חזירי מתאפשר, בעיקר, לנוכח טיפשות צרכנית.

לא עוברים ימים אחדים מהדיווח על הרווח של תנובה, והנה כותרות חדשות זועקות חמס: השופרסל בסביון יקר! אויה. צרכנים מסכנים ומנוצלים. עוד אנו מאחים את שברי ליבנו המנותץ מגודל הזוועה, וכותרת חדשה מבליחה: מחירי-עתק לכניסה לבריכה של מלון הילטון תל-אביב!

סלחו לי אם ליבי לא מדמם. כל הצדקנות ההזויה הזו רק מעידה עד כמה אנחנו שופכים את התינוק עם המים, ומאפשרים למי שיכול לעשות שינוי ממשי ומיידי - להתחמק מאחריות: אנחנו!

ולא כי אין עוד אחראים, ברור שיש. ולא כי הם לא דופקים אותנו. ברור שהם כן. ולא כי אין עיוותים מובנים בשוק - ברור שיש. ולא כי לא צריך לתקן אותם - ברור שצריך. אבל את זה היה צריך לעשות בבחירות, אקט המימוש האולטימטיבי של זכות השינוי במדינה דמוקרטית.

כעת, לאחר כינון ממשלה חדשה - טובה או רעה, זה לא משנה - יש בפנינו רק שני אפיקי פעולה חוקיים: האחד, סוגים שונים של מחאה אזרחית כמו הפגנות ועצומות. אבל אלה מצריכות התגייסות של רבים, ומשפיעות, אם בכלל, רק לאורך זמן. ואכן, ההפגנות האחרונות קיבצו רק מאות בודדות בכל רחבי הארץ.

לעומת זאת, הצעד היחיד שהוא גם בשליטתנו המוחלטת כפרטים בודדים, גם מיידי באפקטיביות שלו וגם ארוך-טווח בהשפעתו על מצבנו הכלכלי הכולל, הוא האפיק השני: שינוי ההתנהלות הצרכנית של כל אחד ואחד מאיתנו.

ולא, זה לא אומר טוקבקים. טוקבקים אינם מחאה חברתית ואינם פעולה ממשית. הם רק נתיב (לגיטימי) לשחרור קיטור, חלקו חכם וחלקו מתלהם, בדרך לבריחה (לא לגיטימית) מאחריות ממשית של הפרט, ומביצוע השינוי בפועל.

ההוכחה הטובה ביותר טמונה בטוקבקים עצמם: "אי-אפשר לחיות פה!" הם זועקים. "צריך חקיקה!", "איפה הממשלה?" הם יורים בצרורות. מתחת, למטה, כתוב "נשלח מהאייפון שלי", והם לא רואים את הקשר. אז גבירתיי ורבותיי, צרכנים נכבדים, הגיע הזמן לעשות את הקשר, אחת ולתמיד.

הפולניות הצרכנית הקורבנית והילדותית הזו, שבה מוציאים 5,000 שקל על סמארטפון (כמובן מהדגם החדש ביותר), ובה בשעה צורחים "גזילה" על חצי שקל בקוטג' - חייבת להיפסק.

בנוסף, נדרשת הבנת מינימום של כללי יסוד בשוק חופשי, כמו גם לקיחת אחריות מינימלית על-ידי כל מי שיש לו כרטיס אשראי, ושעבר את גיל 3. הנה, שוב, בפעם המיליון, כל התורה כולה על רגל אחת.

1. הבחינו בין "צריך" ל"רוצה"

רוב הצרכנים איבדו את היכולת הזו לחלוטין, או שלא פיתחו אותה מעולם. בואו ניקח את הקוטג' כסמל. האם אתם צריכים קוטג' במובן זה שיש לכם גֵן ייעודי בדנ"א הדורש אותו להמשך חייכם, או שאינכם מעכלים מזון אחר או שיש לכם מרשם רופא בו כתוב "קוטג'"? לא? אה. אז אתם לא צריכים אותו. אתם רוצים אותו. עברו לסעיף 2.

2. הבחינו בין מוצר לבין מותג

אתם רוצים גבינה כלשהי, כי אתם חושבים שזה בריא? (לאחרונה, אגב, נטען יותר ויותר כי הנחה זו שגויה ומוטה מאינטרסים של קפיטליזם חזירי ממשי של תאגידי החלב בארץ ובעולם, אך נניח לכך כעת) אין בעיה. קנו גבינה. מי אמר שהגבינה חייבת להיות קוטג'? קוטג' הוא רק סוג של גבינה והוא גם מותג.

יתרה מכך, מי אמר שהקוטג' צריך להיות של חברה זו או אחרת? האם ללא האריזה באמת תדעו לומר את ההבדל? זכור הניסוי המפורסם של פפסי בזמנו, בו היא הראתה שבניסוי "עיוור", הצרכנים, שככלל העדיפו קוקה-קולה, אהבו יותר דווקא את המשקה שלה. הכול בראש, והכול הרגלים. ערכו ניסוי דומה על המשפחה שלכם והיווכחו.

ברגע שתפסיקו לצרוך מותג רק כי אתם רגילים אליו, תניעו במו-ידיכם את כל הכלכלה הארצית כולה. אמיתי לגמרי. איך? המותג המוביל, המעלה מחירים כי הרגלתם אותו שהביקוש למותג שלו קשיח, פתאום יתמודד עם ירידה בקנייה. תוך דקה הוא ייצא במבצע, כפי שאכן קרה גם בזמן המחאה ההיא ומיד לאחריה.

למה המחיר עלה בחזרה? כי לא הפסקתם לקנות גם כשהוא עלה בחזרה. כך, לימדתם אותו שאתם מתלהמים בגלים, אך לא עקביים לאורך זמן. לכן, אותו מותג יודע שכשמגיע גל - להוריד מחירים עד יעבור זעם, וכשהגל אכן עובר, להעלותם מחדש. והנה שוב חזרנו אליכם. לא תקנו - לא יהיה יקר. עיקרון היצע וביקוש פשוט. הכי בסיסי שיש. שנמשיך? בבקשה.

3. הפסיקו להתחסד - הודו באמת

אתם כועסים על כך שכל הזמן מוטל על הצרכן להיות על המשמר כדי שלא ידפקו אותו, ומתרעמים על התאגידים שלטעמכם צריכים להסכים לרווח יותר קטן. זוהי התחסדות, במקרה הטוב, וצביעות במקרה הרע. כולנו צדיקים גמורים כשמדובר באחרים, אבל תאבי-בצע עד זרא כשמדובר בנו. הוכחות:

■ אם מעסיק מציע לכם שכר גבוה יותר מכפי המגיע לכם - לא תיקחו?

■ אם אתם מוכרים את האוטו, ומישהו מוכן לשלם מחיר מחירון - לא תמכרו?

■ אם על שירותיכם כעצמאים אתם יכולים לגבות מלקוח מסוים יותר - לא תגבו?

אתם הרי תצהלו על מזלכם הטוב או כישורי המשא-ומתן המופלאים שלכם, ותצחקו כל הדרך אל הבנק או הבלטה. אז למה הרף המוסרי שלכם לתאגידים הפוך? קל וחומר כשתאגידים מורכבים מאנשים, ולכן בעלי אותן תאוות-בצע. וכמו איתכם, זה לאו דווקא זדוני, אלא פשוט טבע האדם בשילוב השוק החופשי.

4. הבינו כיצד נקבעים מחירים

ברגע שיוצאים מן ההצפה הרגשית הקורבנית של "אכלו לי שתו לי", ניתן להתבונן באופן רציונלי יותר בכללי המשחק המסחריים. ברור שבסופר שכונתי המחירים יהיו יותר יקרים! גם משום שזו בדיוק הפרמיה שהוא גובה על נוחות הקרבה לבית (ומתברר שיש מי שמוכן לשלם) וגם משום שהשכירות, הארנונה ולעיתים אף השכר (הנמוך ממילא, נכון) - הרבה יותר יקרים שם, בהשוואה לפאוור סנטר בקצווי העיר.

5. זה שמחיר הוא גבוה, לא מעיד אוטומטית על גזילה

אם מותג רוצה להיות יוקרתי, ולצורך כך להיות גם יקר, וכך לסנן את פלח הלקוחות שהוא אינו רוצה, כדי להתמקד באלה שכן - ע"ע בריכת הילטון - זכותו המלאה. אין מה להתלונן על עצם המחיר ואין מה להשוותו, אפילו למוצר מקביל אחר. לא מתאים לכם? לכו לבריכה אחרת. השוק מציע מינעד של מוצרים ושירותים (וכך אנו רוצים שיהיה, במדינה חופשית) - כל אחד שיבחר את המתאים לו.

6. הפסיקו (רק) להשוות מחירים

השוואת מחירים, ברמת הפשט שלה, היא הרעה החולה של יחסי הספק-לקוח של הציבור עם תאגידי המסחר למיניהם. לא כי היא לא חשובה - בוודאי שכן, אך היא לא חזות הכל. אלא, היא אמורה להיות רק הקצה של התנהגות צרכנית אפקטיבית כוללת, כמפורט במאמר זה.

ברגע שאתם משווים רק מרכיב אחד, קרי המחיר, אתם מתעלמים מן העובדה שהוא פונקציה מורכבת בהרבה ודוחפים את כל השוק לחוסר איכות וחוסר שירות. כיצד?

אם שני סופרמרקטים הסמוכים זה לזה, מוכרים את אותו קוטג' במחיר שונה, אתם תקראו ליקר יותר "יקרן". אבל אם הוא גם מקפיד על ניקיון מבהיק של הרצפות ומתקני התצוגה, ואם העובדים חייכנים ומדיפים ריח גוף נעים גם בקיץ, ואם יש יותר קופות ביציאה, ואם הקופה הראשית נכונה לטפל מיידית בכל תלונה - אזי יש הצדקה מוחלטת לעלות הגבוהה יותר.

אם שווה לכם לשלם עבורה - אתם תחליטו. רק הבינו שאם רק תשוו קוטג' לקוטג', ק"ג אפרסקים לק"ג אפרסקים, מבלי לקחת בחשבון את סך חוויית השירות ואיכות המוצרים, הרי שבמו ידיכם לימדתם את התאגיד שחבל לו להשקיע בהם. אל תבואו בתלונות אחר-כך.

7. צרכו בהתאם להכנסתכם

אם אין לכם האפשרות הכלכלית לכך - ואני מתנצלת מראש על הדרישה הכה אכזרית שלהלן - אל תתנו יד או כיס להשתוללות ה"פרום" בסיום השנה בתיכונים, ואל תשלחו את הילדים ל"סאמר סקול" בלונדון בקיץ. אבל רגע. הצחקתי אותי. אתם הרי עושים חתונות שופוני, בת-מצווש וימי הולדת מושקעים לפעוטות. חבל"ז.

צרכנות נבונה באמת היא זו שלוקחת אחריות אישית, ברמת הפרט, ומשתמשת בכוח הקנייה שלו, שהוא רב הרבה יותר מכפי שנדמה, להובלת טנגו מתמשך ועקבי עם תאגידים, לצורך יצירת מאזן אימה רב-שנתי ולא טרנדי, בכל תחום מסחר שאינו מונופול ושאינו שירות של חיים ומוות.

וכעת, בוחן פתע. נא לסגור ספרים ומחברות, ולענות על השאלה הבאה: התבוננו ברשימה שהכנתם לסופר, הממוגנטת על המקרר - האם תמחקו מתוכה את הקוטג'? סביר שלא. מש"ל.

■ הכותבת היא מנכ"ל BossProblem, הפורטל להצלחה בעבודה, יועצת ארגונית בכירה ופסיכולוגית חברתית.

עוד כתבות

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן צולל לשפל חדש, והמוני גיאורגים יוצאים לרחובות להתנגד ל׳חוק הרוסי׳

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טלטלה נוספת בשופרסל: היו"ר שפירא צפוי לפרוש בשל לחצי משרד הבריאות

שפירא טרם הגיש את התפטרותו, אך בבי"ח איכלוב אישרו שכך יעשה בקרוב ● מנכ"ל משרד הבריאות: "הציפייה הציבורית היא שמנהל בכיר בדרגתו של פרופ' שפירא יקדיש את מרב זמנו ומרצו למשרתו הבכירה"

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

דריכות בוול סטריט לקראת פרסום נתוני התעסוקה לאפריל

דוח התעסוקה לאפריל צפוי להתפרסם היום לפני פתיחת המסחר בוול סטריט ● הצפי הוא לתוספת של כ-240 אלף משרות ולשיעור אבטלה של 3.8% ● למה בפדרל ריזרב ובשווקים מודאגים?

5,000 דולר לפליט: המצרי שמגלגל מיליונים על חשבון תושבי עזה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארה"ב וסעודיה קרובות מתמיד להסכם, גם בלי ישראל, אסמעיל הנייה כבר כמעט שבועיים באנקרה, במצרים עושים מיליונים מפליטים בעזה וארה"ב משלבת טכנולוגיה ישראלית בנגמ"שים ● כותרות העיתונים בעולם 

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

איתמר בן גביר משתתף בטקס יום הזיכרון בבאר שבע, שנה שעברה, לאחר שחלק מהמשפחות ביקשו שלא יגיע / צילום: Maya Alleruzzo (AP), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לשרים לא אכפת שנוכחותם לא רצויה בטקסי הזיכרון

אין לנו כלים להילחם גם על הכיס ● חברי הממשלה מתעקשים להגיע לאירועי הזיכרון ● וצה"ל חייב ללמוד לאמץ ביקורת חיצונית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

זירת החיסול של חסן מהדווי בדמשק, סוריה / צילום: ap, Omar Sanadiki

דיווחים בסוריה: לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - ישראל תקפה בדמשק

למרות האופטימיות המצרית, חמאס טרם השיב להצעה ובכיר בארגון הטרור הצהיר כי "עמדתנו שלילית" ● לפיד לשר החוץ האמירתי: "הדבר החשוב ביותר - השבת החטופים הביתה" • תא"ל שלומי בינדר ימונה לתפקיד ראש אגף המודיעין ותא"ל אבי בלוט ימונה לתפקיד מפקד פיקוד מרכז • עדכונים בולטים

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ואם יעבור גם בסנאט וייחתם ע"י הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים אמריקאים רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב

מאנגר ובאפט באסיפת משקיעים קודמת של ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

"מעבר לעידן חדש": האסיפה השנתית של ברקשייר כבר לא תהיה אותו הדבר

משקיעים נערכים לתחושת "כיסא ריק" בכינוס השנתי של ענקית ההשקעות ברקשייר האת'וויי בשבת ● זאת לאחר שבנובמבר שעבר הלך לעולמו צ'רלי מאנגר, יד ימינו הוותיק של המנכ"ל והמשקיע האגדי וורן באפט ● המשתתפים יחפשו רמזים לעתיד הניהולי של ברקשייר

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים