לא כך ביקש שופט בית המשפט המחוזי בנצרת, אהרן אמינוף, לסיים את הקריירה השיפוטית שלו. בפסק דין משנת 2006, שדן באישומים נגד אדם על עבירות מין שביצע בבתו החורגת, כתב אמינוף את המשפט הבא: "ייתכן שבמשך השנים, משהייתה המתלוננת לנערה, נעמו לה מעשי הנאשם, והיא חפצה בהם".
על פסק הדין חתמו כל 3 השופטים בהרכב: מלבד אמינוף, שישב בראש ההרכב, התנוססו עליו חתימותיהן של השופטות נחמה מוניץ וגבריאלה (דה-ליאו) לוי. אחר-כך פרצה סערה, כשמכתב חריף שכתבו השתיים נגד אמינוף, על כך שהחתימן על הנוסח הסופי בלא הסכמתן, מצא את דרכו לעיתונות.
אמינוף התבצר בעמדתו, כתב לנשיא בית המשפט העליון דאז, אהרן ברק, מכתב תגובה חריף למכתבן של השופטות, וזעם על כך שברק לא אישר לו לפרסמו, כך שיוכל להגן על שמו הטוב בתקשורת, לאחר שמכתב שופטות פורסם.
בתווך הוגשה נגדו תלונה לנציבת תלונות הציבור על שופטים דאז, טובה שטרסברג-כהן, שקבעה כי "האמירה עלולה להתפרש כהשפלתה של המתלוננות ולהעברת האחריות למעשיו השפלים של הנאשם אל כתפי הקורבן התמים".
גם שופטי העליון, שדנו בערעור על פסק הדין שבמחלוקת, ציינו כי "דבריו של בית המשפט המחוזי, אף שלא כוונו לפגוע במתלוננת, עלולים להישמע באוזני הזולת כמשפילים את המתלוננת ופוגעים בה מבלי משים, ועל כן היה מוטב להימנע מאמירתם. כאשר מדובר בעבירות מין, על בית המשפט להיזהר בטרם יעלה השערות וסברות מסוג זה".
מוגבלות הבקרה
7 שנים חלפו בין פרשת אהרן אמינוף לבין פרשת השופט בדימוס ניסים ישעיה. החדשות הרעות הן ששופטים בעלי דעות חשוכות עדיין פעילים במערכת. החדשות הטובות הן ששיטות הטיוח הרכות שנהגו עד לפני שנים אחדות במערכת, ביחס להתנהלות שערורייתית של שופטים, הולכות ומתפוגגות, עקב בצד אגודל.
בעניינו של אמינוף לא ננקטה כל סנקציה פורמלית, וכל שנותר היה להמתין לפרישתו. הייתה זו עדות נוספת לכוחם המוגבל של מוסדות הבקרה על ההתנהלות השיפוטית - נציב התלונות, נשיא בית המשפט העליון, בית הדין המשמעתי לשופטים, הוועדה לבחירת שופטים. רוב הזמן נמנעים אלה מלעשות שימוש בסמכויותיהם. וגם כשהם רוצים - לעתים מתברר שהם לא יכולים.
לא רק בעניינו של אמינוף בחרה המערכת שלא לעשות דבר. גם בפרשת השופטת הילה כהן, מבית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה, שיצרה פרוטוקולי דיון יש מאין, התגלתה אוזלת-היד הניהולית.
נגד כהן ננקט הצעד החריף של העמדה לדין משמעתי, ואף שהורשעה סירבה לפרוש מכהונתה, למרות הפצרות חוזרות ונשנות מצד הנשיא ברק. כהן יצאה למלחמה, עתרה לבג"ץ נגד ראשי המערכת, ובסופו של דבר נרשמה כתקדים היסטורי, לאחר שהייתה השופטת הראשונה מאז קום המדינה שהודחה בידי הוועדה לבחירת שופטים.
במקרה של השופט בדימוס ניסים ישעיה, שהודיע אמש (ד') על פרישה מכהונה בוועדות שיפוטיות, לא היה צורך לאיים בנקיטת סנקציה פורמלית. לא רק מפני שמדובר בשופט בדימוס, שהרחקתו מכס השיפוט אינה כרוכה בצעדים פורמליים סבוכים דוגמת אלה שיש צורך לנקוט בעניינו של שופט מכהן, אלא מכיוון שהזמנים השתנו.
דעת הקהל משפיעה. יש שיאמרו - לעתים אף יותר מדי, בצורה דורסנית. ראשי המערכת הפכו רגישים יותר לביקורת, הם קשובים. יש שיאמרו - חוסנה של המערכת לעמוד בפני מתקפות לא ענייניות הולכת ומתפוגגת.
ממצב של אי-יכולת או אי-רצון לנקוט צעדים מרחיקי לכת, הולך ומתגבש מצב חדש, שבו כלל אין צורך לאיים. השופטים, ברובם, מבינים את הרמז.
כך גם אפשר להבין את צעדו של השופט ישעיה, פחות מיממה לאחר שנחשפו בתקשורת הדברים שאמר ביום שני האחרון בדיון שיפוטי של ועדת ערר לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, שהוא ישב בראשה. "יש בנות שנהנות מאונס", הוא אמר בערר על ההחלטה שלא להכיר בצעירה בת 19, שנאנסה בגיל 13 על-ידי 4 פלסטינים, כנפגעת פעולת איבה.
בבוקר הוציאה דוברת בתי המשפט תגובה כפולה - האחת מטעמו של ישעיה עצמו, שהתנצל על הדברים והבטיח כי לא הייתה בהם כוונה לפגוע; והשנייה מטעם מערכת בתי המשפט, שהודיעה על זימונו של ישעיה לבירור.
האקטיביזם של לבני
בינתיים הצטברו התגובות במערכת הציבורית והפוליטית, כולן הביעו שאט-נפש מההערה המקוממת שהשמיע ישעיה בדיון.
שרת המשפטים, ציפי לבני, שהתה באותה עת על מטוס במסגרת שליחות מדינית, ורק אחר-הצהריים התחדש עמה הקשר. לבני מפגינה קו אקטיביסטי בכל הנוגע למערכת המשפטית, הן מבחינת מדיניותה והן מבחינת הנראות הציבורית.
בשעות הערב פירסמה לבני הודעה משותפת לה ולנשיא העליון, אשר גרוניס. השניים דיווחו לציבור על כך שבמהלך פגישת הבירור שערך לישעיה מנהל בתי המשפט, מיכאל שפיצר, הודיע ישעיה על רצונו לפרוש מיידית מכל טריבונל שיפוטי שבו הוא יושב.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגם הוא היה בין מביעי שאט-הנפש מדבריו של ישעיה בשעות הבוקר, בירך על הפרישה היזומה והודיע על הסרת תמיכתו במינוי ישעיה לאב בית הדין העליון של הליכוד.
"במהלך פגישה שהתקיימה בין מנהל בתי המשפט שפיצר והשופט בדימוס ישעיה", נמסר בהודעתם של גרוניס ולבני, "הביע השופט בדימוס ישעיה את רצונו לסיים לאלתר את כהונתו כיושב-ראש ועדת ערר, זאת בשל הנסיבות שנוצרו שבהן נכון יהיה לדעתו לסיים את תפקידו. השופט בדימוס ישעיה הביע צערו פעם נוספת על האמירה, שלא הייתה בה כוונה לפגוע או להביע דעה".
שינוי תודעתי איטי
עם זאת, השינוי התודעתי בקרב השופטים ובקרב ראשי המערכת הוא איטי. אכן, אפשר למצוא את הבדלי הגישות בין הילה כהן ואהרן אמינוף מצד אחד, שנאבקו מול הממסד המשפטי ונחלו כישלון - לבין ניסים ישעיה ושלמה נחשון-אטינגר מצד שני, שהודיעו על פרישה מיידית, לאחר שהתבטאויותיהם השיפוטיות השערורייתיות נחשפו.
נחשון-אטינגר, כזכור, אמר לתובעת משטרתית, במהלך דיון באולמו לפני כחודש וחצי, כי היא "מוצאת ז' מהר", כשזו עילעלה בין התיקים שהיו על שולחנה בניסיון למצוא את תיקו של נאשם, ששמו מתחיל באות השביעית.
במשך כמה ימים ניסה נחשון-אטינגר לגמד את משמעות האמירה מעוררת המחלוקת, אך לבסוף הבין שהוא מצוי בדרך חד-סיטרית המובילה אל מחוץ לכס השיפוט.
מאידך, המגמה רחוקה מלהיות שלמה. שופטים הגונים הפורשים באופן מיידי כדי לא להסב נזק נוסף למערכת היו גם בעבר - אסנת אלון-לאופר, שהועמדה לדין פלילי על כך שהציבה מעקב אחר בן-זוגה לשעבר, למשל, פרשה מידיית מכס השיפוט.
מצד שני, שופטים הנאבקים בציפורניים כדי להישאר על כיסאם קיימים גם היום. למשל, שופטת הפירוקים התל-אביבית, ורדה אלשיך, שכל הרמזים בעולם, כולל מצד נשיא העליון, לא יזיזו אותה מכוונתה להיראות כמי שפורשת בכבוד ובהדר מהכהונה השיפוטית.
המהפך התודעתי יושלם כשהשופטים יבינו שבידי ראשי המערכת עומדים כלים של ממש, מלבד רמיזות וקריצות-עין. למשל, הליכי דין משמעתי אמיתיים וגלויים לציבור; למשל, נכונות של ממש מצד נציב התלונות על ציבור להמליץ על סנקציות, במקום לקוות שאחרים יבינו את הרמז; ונכונות של שרי המשפטים ונשיאי העליון לפנות במקרים המתאימים לוועדה לבחירת שופטים, כדי שזו תעשה שימוש בסמכותה להעביר שופט מכהונתו.
הפיכתם של כלים אלה לריאליים תחזק את הסמכות הערכית הבלתי מפורשת של ראשי מערכת המשפט, בבואם להציע לשופט שסרח לפרוש מיוזמתו, כפי שקרה אמש עם השופט בדימוס ניסים ישעיה.
לבני בירכה על פרישת השופט: "תפיסה פסולה ומעוותת"
שרת המשפטים, ציפי לבני, בירכה על הודעתו של השופט בדימוס ניסים ישעיה על פרישתו המיידית מכל כהונה שיפוטית. "החלטתו היא הדבר הראוי והנכון במקרה החמור הזה", הודיעה לבני. "גם שופטים צריכים לדעת כשהיא אומרת לא היא מתכוונת ללא! התבטאותו של השופט ישעיה היא חמורה בכל מובן. רק על-ידי פרישתו יוחזר אמון הציבור במערכת המשפט.
"לא מדובר בביטוי בלבד, אלא בתפיסה פסולה ומעוותת שנשים נאבקו בה במשך שנים, המטילה על קורבן האונס את האשמה. אמירה כזו מפי שופט עלולה, גם אם לא התכוון לכך, לתת למוחות מעוותים הכשר לאונס.
"כל שופט צריך לדעת שהוא נבחן - ובצדק - תחת זכוכית מגדלת ציבורית ומוסרית, ועליו להתנהל באופן הראוי למי שמופקד על החוק והצדק וקובע גורלות של אחרים".
השופט ישעיה: "הכול היה ברוח טובה, זה הוצא מהקשרו"
עוד קודם להודעתו על פרישה, נשמע השופט בדימוס ישעיה מסויג מהחומרה שבה פורשו דבריו. "הכול היה ברוח טובה, היא אמרה לי תודה רבה כשיצאה מהאולם", אמר ישעיה לערוץ 2 באינטרנט. "זה מעוות והוצא מהקשרו, זה לא היה משפט אונס, אני בכלל פנסיונר, וזה היה דיון לא פורמלי בוועדת ערר של הביטוח הלאומי, שיושבים בה אני ועוד שופטים. אני אמרתי את זה כדוגמה. אחד הדברים שצריך להוכיח הוא שנגרם לה נזק, כי גם אם יש פעולת איבה ואין נזק, אז לא מגיע שום דבר".
ישעיה ציין עוד כי הופתע כשדוברת בתי המשפט שאלה אותו אם הוא מסכים להתנצל במסגרת התגובה הפומבית. "זה הפתיע אותי. מחפשים סתם מה לפרסם, זה מוגזם מאוד", אמר.