משפטו של שר החוץ לשעבר, ח"כ אביגדור ליברמן, בפרשת השגריר בבלארוס, עשוי להיות מוכרע בסופו של דבר על-פי ניתוח הראיון שהעניק סגנו לשעבר, דני איילון, לשדרנית ערוץ 1 גאולה אבן-סער בנובמבר 2012. כך התברר היום (ד') בתום יום עדויות נוסף שהתקיים בבית משפט השלום בירושלים.
במרכז הדיון היום - עדויותיהם של גאולה אבן-סער ושל מפיק תוכניתה "המוסף" בערוץ 1, ישי צ'רניאק.
העדויות עסקו בין היתר בשאלה האם אכן היה סיכום מוקדם בין הדוברת של איילון לבין אנשי הערוץ, כפי שטען איילון בעדותו, על כך שהוא לא יישאל בראיון על אודות תיק ליברמן. אבן-סער וצ'רניאק הכחישו סיכום כזה בעדותם, ואולם בהמשך נקלע צ'רניאק לסתירות בעדותו.
"יש לנו כלל ברזל, שלא נענים לבקשות של מרואיינים, שמבקשים לא להישאל בנושאים מסוימים", אמרה אבן-סער לתובע, עו"ד ערן זלר. "אין מרואיין שמקבל את רשימת השאלות, או שנאמר לו שיתחשבו בבקשות שלו. כל מרואיין יישאל את כל השאלות, והוא יכול לא להשיב או לשבת בביתו".
העדות נכנסה לפרטים טכניים על אודות נוהל העבודה של אבן-סער מול אנשי ההפקה, והאם היא מודעת לסיכומים מוקדמים עם המרואיינים, ככל שיש כאלה.
"היה מועמד ראוי"
ליברמן מואשם במירמה והפרת אמונים, בכך שבמהלך כהונתו כשר החוץ פעל לקידום מינויו של זאב בן-אריה לשגריר בלטביה, זאת אף שבתפקידו הקודם כשגריר בבלארוס הדליף לליברמן פרטים מתוך מסמך חיקור הדין, שביקשה ממנו משטרת ישראל להעביר לשלטונות המדינה. חיקור הדין התבצע במסגרת החקירה נגד ליברמן בפרשת חברות-הקש - תיק החקירה המרכזי נגד שר החוץ לשעבר, שנסגר מחוסר ראיות.
בראיון בערוץ 1, שאף הוקרן בדיון קודם באולם בית המשפט, אמר איילון, ששימש יו"ר ועדת המינויים העליונה בשירות החוץ, כי הוא לא זוכר שליברמן העביר לו מסרים או הנחיות לגבי מינוי בן-אריה לשגריר בלטביה. ואולם בהמשך, בעדותו בבית המשפט, טען איילון כי ליברמן אכן הורה לו למנות את בן-אריה לתפקיד - ובכך סתר את הדברים שאמר בראיון לערוץ 1.
"בן-אריה עבר פה-אחד כי הוא היה בעל הכישורים הטובים ביותר מכל המתמודדים", אמר איילון באותו ראיון, "גם מבחינת שפה, גם מבחינת זה שכבר היה שגריר, וגם בגלל גילו. זה היה תפקידו האחרון, ולכן נהוג לתמוך בו. הוועד העבירה אותו פה-אחד". אבן שאלה האם ליברמן דחף למינוי, ואיילון השיב: "בהחלט לא זכור לי דבר כזה. הוועדה, אני מנהל אותה כבר 4 שנים, וכל המינויים שנעשו נעשו בצורה ישרה. יש פרוטוקולים. צריך לראות מה התוצאה. זה עבר פה-אחד, כי הוא היה מועמד ראוי".
"עלתה טענה", שאל הסנגור ירון קוסטליץ את אבן-סער היום, "שלאיילון היה סיכום עמך מלפני הראיון, שהוא יישאל רק בנושאים מדיניים". "לא היה ולא נברא", הודיעה אבן-סער. "לא דיברתי איתו לפני הראיון. מעולם לא עשיתי סיכום כזה עם מרואיין, בטח לא עם דני איילון. גם עם בשאר אסד לא הייתי עושה סיכום כזה, והוא מרואיין אטרקטיבי לא פחות".
לגבי הטענה שהדבר סוכם בין הדוברת של איילון, עופרי אליהו, לבין המפיק של אבן-סער, ישי צ'רניאק, אמרה אבן-סער: "לא הייתי עדה לשיחה. כשהפרשה התפוצצה, ואיילה חסון דיווחה שאיילון טוען שאני הפרתי סיכום מפורש איתו, צ'רניאק סיפר לי שקיבל טלפון מאליהו, והוא פירש את השיחה כניסיון שלה לגבות את גירסתה".
בחקירתה הנגדית השיבה אבן-סער כי "בקשות תיאורטיות של מרואיינים (שלא להישאל בנושאים מסוימים - י' י') תמיד מוצגות, אבל הן לא נענות".
"זה לא עובד ככה"
המפיק ישי צ'רניאק אמר בעדותו כי "קורה שמרואיינים לא הגיעו כי הם לא רצו להתייחס לנושא מסוים, אבל אין מצב כזה שאנחנו לא שואלים שאלה. לא היה שום סיכום עם איילון. הופתענו מאוד מטענתו שהפרנו סיכום, אנחנו לא רגילים למצב כזה שבו אחרי ראיונות מגיע מרואיין ואומר 'סיכמנו'. כשעופרי אליהו התקשרה אליי, הייתה לי תחושה לא נעימה שהיא מנסה להקליט אותי".
חקירתו הנגדית של צ'רניאק עלתה לטונים גבוהים, בניגוד לצפוי, ובסופה הוא אף סתר את טענתו הראשונה, שלפיה לעולם אין סיכום עם מרואיין על כך שלא יישאל שאלות. "כשאני מדבר עם מרואיין או עם נציג שלו", הוא אמר, "אני אומר בקווים כלליים מה נושא הראיון. אנחנו משאירים לנו טווח רחב של שאלות בנושאים שונים. לרוב אנחנו לא מפרטים, אומרים שזה בענייני היום והשעה".
התובע זלר העיר כי "לא נתפס בעיניי שמרואיין בכיר, שתחום מומחיותו עניין מסוים, למשל עניינים מדיניים או פוליטיים, מגיע לראיון ונותן לכם כרטיס פתוח. זה לא עובד ככה". "זה כן עובד ככה", התעקש צ'רניאק; "אם כך", אמר זלר, "כעורך וכמתאם ראיונות אתה בעצם עושה עבודה של פקיד". "אני מצטער שאתה מבין את זה ככה", השיב העד, "אני יודע על מה יישאל המרואיין, אבל לא תמיד אומר".
משא-ומתן מול המראויין
צ'רניאק הודה כי הוא איננו מעדכן את אבן-סער בכל שיחה שהוא מקיים עם מרואיין או עם דוברו. "יש מרואיינים שמעלים בקשות, ואני מספר לה עליהם. כשדוברים מעלים דרישות לא להתראיין בנושאים מסוימים, אז נפתח משא-ומתן מולם".
התובע זלר הקשה: "אם יש משא-ומתן, אז יש גמישות מצידכם"; צ'רניאק: "לא, אין גמישות. אנחנו עומדים על הצד שלנו, הם אומרים את הצד שלהם, וכל אחד חושב על הדברים. דני איילון, מעבר להיותו מומחה למדיניות חוץ, הוא גם פוליטיקאי, הוא גם היה יו"ר ועדת המינויים במשרד החוץ. לא שאלנו אותו על קרחון באנטרקטיקה. לא הייתה שום בקשה מצידה של עופרי אליהו, הדוברת של איילון, שלא להישאל על נושאים מסוימים, לא היה דבר כזה".
צ'רניאק נשאל כיצד הוא זוכר זאת, נוכח מאות השיחות שהוא מקיים עם מרואיינים, ובסופו של דבר, לאחר שגם השופטים חגית מאק-קלמנוביץ ואיתן קורנהאוזר התערבו, הודה כי תשובתו היא הסקת מסקנה על יסוד ניסיונו המצטבר.
"אין לי זיכרון ספציפי של השיחה איתה", הוא ענה בתשובה לשאלות השופטים. "אני יודע שלא הייתה דרישה כזו כי דרישות כאלה זכורות לי, כי הן גוררות בעקבותיהן משא-ומתן".
מכך הסיקה התביעה כי המפיק איננו יכול לשלול את האפשרות שהדוברת של איילון העלתה דרישה כזו. לבסוף ציין צ'רניאק כי "גאולה יודעת אם מסוכם עם מרואיין כלשהו על מה לדבר" - וזאת בניגוד לטענתו הראשונה, שלעולם אין סיכום עם מרואיין שלא יישאל בנושא מסוים.
"נורה אדומה"
עד נוסף מטעם ההגנה שהעיד היום הוא פיני אביבי, המשנה למנכ"ל משרד החוץ, ששימש כסמנכ"ל מדיניות בעת שזאב בן-אריה מונה לשגריר בלטביה. עדותו של אביבי חיזקה את גירסת ההגנה, שלפיה ליברמן לא התערב במינוי בן-אריה לשגריר, וכן שמינויו של בן-אריה היה ראוי ומתבקש, נוכח כישוריו וניסיונו.
אביבי אף סתר את עדותו של המפקח הכללי לשעבר במשרד החוץ, ויקטור הראל, אף שטען כי הראל הוא חברו הקרוב. לדבריו, מכתבו של הראל על הכשלים בניהול השגרירות בבלארוס בתקופתו של בן-אריה כשגריר, איננו מצביע על בן-אריה כאחראי לכשלים אלה.
"הייתה ביקורת על המינהלה, על נושא ניהול העובדים. בטח שיש ביקורת כוללת, אבל לא אישית כלפי בן-אריה", אמר אביבי לסנגור ד"ר יעקב וינרוט. "הראל הוא מחבריי הקרובים ביותר, אבל לא זכורה לי בשום צורה ואופן שיחה ישירה אתו על בן-אריה. זה בוודאי היה מדליק אצלי נורה אדומה. קשה לי כי ויקטור הראל הוא חבר טוב ואישי, אבל זה לא תואם את מה שקרה".
בחקירתו הנגדית הסכים אביבי עם התובעת, מיכל סיבל-דראל, שמלבד בן-אריה היו במשרד החוץ עוד כמה עובדים שהצטיינו הן בהכרת השפה הרוסית על בוריה, והן בהבנת התרבות הרוסית.
בהמשך נאלץ לחזור בו מטענתו שתפקיד חבר המטה המדיני בלשכת השר, שאליו מינה ליברמן את בן-אריה, הוא תפקיד זוטר וחסר חשיבות. "כשאתה יושב במטה מדיני של השר, גם אם התפקיד הוא בשוליים, אתה רואה את כל החומר של משרד החוץ. אתה ביציע העליון, וכל המגרש מולך", אמר.
אביבי, שקודם על-ידי ליברמן עצמו לתפקיד המשנה למנכ"ל, ביטל את האפשרות שיזכה לטובת הנאה מליברמן אם זה יחזור לכהן כשר החוץ. "בפברואר 2014 אני יוצא לפנסיה, אף אחד לא יכול להבטיח לי קידום שלא קיבלתי עד היום. אני לא צריך לפחד מאף אחד, ואף אחד לא יכול לתת לי משהו שלא קיבלתי כבר". (ת"פ 57926/12/12).