פרקליטות המדינה מתכוונת לדרוש מבית משפט השלום לגזור על שר החוץ לשעבר, ח"כ אביגדור ליברמן, עונש של מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות, אם יורשע בעבירת מירמה והפרת אמונים בפרשת השגריר בבלארוס. ל"גלובס" נודע כי זו העמדה המתגבשת בפרקליטות המדינה ובלשכת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לקראת סיום משפטו של ליברמן, ששלב הסיכומים שלו יתחיל מחר (ג').
בנוסף, בקרב אנשי התביעה, לרבות וינשטיין, שוררת תמימות-דעים כי במעשיו של ליברמן יש משום קלון, וכך גם בדעתם לבקש מבית המשפט לקבוע. לגזר דינו של ליברמן עשויות להיות השלכות דרמטיות על המשך הקריירה הפוליטית שלו.
בפרשת השגריר בבלארוס, מואשם ליברמן כי פעל לקידומו של השגריר זאב בן-אריה לתפקיד יועץ השר במטה המדיני בלשכת שר החוץ ולתפקיד שגריר ישראל בלטביה. זאת, למרות שידע כי בן-אריה ביצע עבירה פלילית כאשר הדליף לליברמן בחדר במלון במינסק פרטים מתוך חיקור דין סודי שהגישו הרשויות בישראל באמצעותו לרשויות בבלארוס. חיקור הדין עסק בתיק חברות-הקש, בו נחשד ליברמן, שנסגר בסופו של דבר מחוסר ראיות.
ליברמן, טוענת הפרקליטות, ידע כי הוא מצוי בניגוד עניינים, בכך שפעל לקידום בן-אריה, לאחר שזה עבר עבירה כדי לסייע לו.
סתירות בגירסאות
סיכומי התביעה בתיק יישמעו השבוע, וסיכומי ההגנה - לקראת סוף החודש. במסגרת הסיכומים מתכוון צוות התביעה להדגיש את גירסאותיו הסותרות של בן-אריה באשר לנסיבות ההדלפה.
כך, בעוד שבמשטרה סיפר כי בפגישה עם ליברמן במלון סיפר לו ברוסית על הבקשה לחיקור דין ועל תוכנה, בבית המשפט הוא הכחיש כי נאמרו ביניהם דברים בעל-פה.
אף שבית המשפט נמנע מלהכריז על בן-אריה עד עוין בשל הסתירות בגרסאותיו, הסכימו הצדדים שעדותו במשטרה תוגש כראיה לבית המשפט, והפרקליטות תבקש בסיכומיה להעדיף את עדות זו, על פני העדות שמסר בן-אריה בבית המשפט. זאת, בין היתר נוכח דבריו שלו כי הוא "מעריץ" את ליברמן ומאמין שניסו להפליל אותו ו"לשתות את דמו".
באשר לפגישה במינסק, מתכוונת התביעה להצביע גם על סתירות בעדותו של ליברמן עצמו. לטענתה, דבריו של ליברמן כי לא ייחס כל חשיבות למפגש עם בן-אריה ולמידע שקיבל ממנו אינם סבירים, משום שלדבריו עצמו אחרי המפגש עם בן-אריה הוא חש "מוטרד ומצוברח", ואף אמר לפאינה קירשנבאום על בן-אריה: "האידיוט הזה יסבך את כולנו".
בנוסף, אם הכול היה חסר חשיבות, מדוע עשה "וידוא הריגה" לפתק, קרע אותו לגזרים והדיח אותו באסלה? ליברמן גם העיד בתחילה שלא זכר אפילו אם הפתק היה במעטפה או לא. אחר-כך, בחקירתו הנגדית, ידע לספר בפרטי פרטים באיזה גודל היה הפתק ומה היה צבעו.
אחת הנקודות העיקריות שמתכוונת הפרקליטות להדגיש ביחס לעדותו של ליברמן, היא "הודאתו" בסיום חקירתו הנגדית, כי אם היה מספר לוועדת המינויים על הפתק, הם לא היו ממנים את בן-אריה, וכי הדבר היה "קובר את בן-אריה".
הימנעותו של ליברמן מלהביא את המידע על הדלפת המסמך בפני ועדת המינויים, הסתירה, לטענת התביעה, מהוועדה מידע רלוונטי - גם את העבירה שביצע השגריר וגם את ניגוד העניינים שליברמן מצוי בו.
המשקל של איילון
תיק ליברמן, תטען הפרקליטות, אינו קם ונופל על עדותו של סגנו לשעבר של ליברמן במשרד החוץ, דני איילון. לשיטתה, די בהוכחת חלק ממכלול המעשים והמחדלים כדי להוכיח עבירת מירמה והפרת אמונים. עובדה, תטען התביעה, כי גם בלי עדות איילון ועוד לפני שזו נגבתה, כבר החליט היועמ"ש וינשטיין להגיש כתב אישום נגד ליברמן.
באשר לעדויות שמסרו בבית המשפט בכירי משרד החוץ, תטען המדינה כי ניכר שהם חוששים משובו האפשרי של ליברמן למשרד, דבר שעלול להשפיע על הקריירה שלהם, אם ימסרו פרטים המפלילים אותו.
ביחס לעדותו של דני איילון, ולראיון שהעניק לגאולה אבן ושתפס נתח נכבד משלב ההוכחות במשפט, תטען המדינה כי כל מי שצופה בראיון רואה עד כמה הוא הופתע מהשאלה שנשאל בסופו, האם ליברמן שוחח איתו על מינוי בן-אריה, ושניסה להתחמק ממתן תשובה. רק כשנדחק לפינה, השיב: "לא זכור לי".
העדויות בעניין עסקו, בין היתר, בשאלה האם אכן היה סיכום מוקדם בין הדוברת של איילון לבין אנשי ערוץ 1, כפי שטען איילון בעדותו, על כך שהוא לא יישאל בראיון על אודות תיק ליברמן. אבן ומפיק תוכניתה הכחישו סיכום כזה בעדותם.
לאיילון, תטען התביעה, לא היה שום טעם לשקר ביחס לסיכום עם ערוץ 1, ובנוסף לא היה לו כל אינטרס לשקר, כשהעיד במשטרה ששמע מאיש משרד החוץ, יוסי גל, כי ליברמן שוחח איתו על מינוי בן-אריה.
עדותה של גאולה אבן, תטען הפרקליטות, אינה רלוונטית, מאחר שזו עדות שמיעה. היא לא סיכמה על הראיון ולא הייתה נוכחת בעת השיחה שערך המפיק שלה, ישי צ'רניאק, עם הדוברת של איילון, עופרי אליהו. עדותו של צ'רניאק הייתה, לשיטת התביעה, בעייתית ובלתי מהימנה, ובמהלכה הוא שינה גירסאות, ואף סתר את דברי אבן.