גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"גם ביהמ"ש הכלכלי בישראל יגבש עם הזמן פסיקות ברורות"

ג'ק ג'ייקובס, שופט ביהמ"ש העליון של דלאוור, מספר כי "דיני התאגידים של מדינת דלאוור התפתחו כתוצאה מתאונה היסטורית" ■ ויש לו גם מילה טובה על ביהמ"ש הכלכלי שהוקם בישראל: "כבר עכשיו אפשר לראות סימנים חיוביים"

"דיני התאגידים של מדינת דלאוור התפתחו כתוצאה מתאונה היסטורית", אומר לנו בחיוך ג'ק ג'ייקובס, שופט בית המשפט העליון של דלאוור. "לכל אחת מ-13 המושבות הראשונות של ארה"ב הייתה מערכת דינים שונה. אחרי חתימת החוקה של ארה"ב החלו המדינות למזג את בתי המשפט שלהן למערכת אחת, אבל בדלאוור הלכו הפוך, ויצרו - בניגוד למהלך ההיסטורי - בתי משפט מסחריים נפרדים, שדנו בנושאי קניין, קרקעות, היבטים שונים של דיני חוזים ודינים מסחריים. כתוצאה מ'התאונה ההיסטורית' הזו הפכו דיני התאגידים לחלק מבית המשפט של דלאוור, וכך הוא צבר מומחיות רבה בתחומי משפט מסחרי".

לפני כשבועיים היה השופט ג'ייקובס אורח הכבוד בכנס שהתקיים בקריה האקדמית אונו, בנושא הפיקוח על בעלי המניות והשליטה בתאגידים. חלק ניכר מהכנס הוקדש לפעולת בית המשפט הכלכלי בישראל, והשוואת תפקודו לאופן שבו מתנהלים דיני התאגידים בדלאוור, הנחשבת למדינה המובילה בעולם בתחום ההתאגדות של חברות. שני שלישים מהחברות הציבוריות וכמחצית מהחברות הפרטיות בארה"ב בוחרות להתאגד בדלאוור, וכך גם יותר מ-50% מחברות הסטארט-אפ הישראליות. העליונות של דלאוור בתחום ההתאגדות נזקפת לזכות קיומו של בית משפט מתמחה בדיני חברות. ג'ייקובס מכהן שנים רבות כשופט תאגידים בדלאוור, תחילה בערכאה הראשונה וכיום בבית המשפט העליון המדינתי.

"יהיה זה יומרני מצידי לנסות לענות על השאלה - האם דיני התאגידים שלנו יכולים להוות מושא שאיפה עבור מדינות אחרות", אומר ג'ייקובס בראיון ל"גלובס" בעת ביקורו בישראל. "אומרים לי שיש כמה מדינות בארה"ב שבהן מאזכרים את פסקי הדין שלנו. האם דיני התאגידים של דלאוור יכולים להצליח במדינות שבהן כלכלה שונה ומבנה משפטי שונה? זה לא ברור. אבל בסוגים מסוימים של מערכות משפטיות זה עשוי לעבוד".

- מה הם העקרונות העיקריים של דיני התאגידים בדלאוור שהופכים אותם לכה מתקדמים? מה אנחנו יכולים ללמוד מכם ולאמץ לשיטה שלנו?

"אחד העקרונות הוא שהחוק עצמו מאוד פתוח ומאפשר חופש גדול לצדדים מצד אחד; ומצד שני הפיקוח על האופן שבו משתמשים הצדדים בחופש זה מצוי בידי בית המשפט. החוק שהמחוקק יוצר קובע מקבץ בסיסי של כללים טכניים לדברים העיקריים, כמו אספות של בעלי מניות, ישיבות דירקטוריון, בחירת דירקטורים וכו'. אבל במונחים של שיקול-הדעת, איך דירקטורים מבצעים את משימותיהם, החקיקה אינה מתייחסת לכך כלל. כלומר, לדירקטורים יש סמכויות נרחבות, שהחוק אינו מגביל אותן, אך סמכויותיהם יכולות להיות מוגבלות על-ידי החלטות ופסיקות של בתי המשפט. זה עיקרון אחד מרכזי".

עורכי הדין מפיקים רווח נאה מההנפקות

- אחת הבעיות שיש בשיטת המשפט הישראלית היא שהמשפט האזרחי איננו חד-משמעי ויש מקום רב לפרשנות. הדבר יוצר אי-ודאות של החוק, כך שעורכי דין אינם יכולים לנבא אפילו בקירוב מה תהיה תוצאת ההליך המשפטי. אילו פתרונות יכולים להיות לכך בתחום דיני התאגידים?

"אותה טענה נשמעה גם לגבי החקיקה בדלאוור. החוק אצלנו אינו סובל מעמימות, כמו משתיקה בתחומים מסוימים. הוא פשוט איננו מספק הדרכה בתחומים שונים, וגם לא מצפים ממנו לתת הדרכה. זו צריכה להינתן על-ידי בתי המשפט על בסיס פסקי דין מצטברים. בכל שיטת משפט שאין לה מצבור גדול דיו של פסיקת בתי משפט, אכן קשה לעורכי דין לנבא ולייעץ ללקוחותיהם מה תהיה תוצאת משפט. בדלאוור למזלנו יש לנו 130 שנה של דיני תאגידים מפותחים, כך שקל הרבה יותר לעורכי הדין לייעץ ללקוחותיהם. בסופו של דבר, בית המשפט הכלכלי בישראל יפתח עם הזמן פסיקות ברורות בנושאי שוק ההון, והבעיה של חוסר-ודאות תצטמצם. כל שיטת משפט התחלתית, צריכה לאפשר לבתי המשפט לפתח עקרונות יסודיים".

- האם דיני התאגידים הם יחידה אחת? האם אותו בית משפט צריך לטפל בכל השלבים בחייה של חברה? למשל, בעיות כמו חדלות-פירעון, מידע פנים, פירוקים - צריכות להידון באותו בית משפט?

"בארה"ב אין בית משפט אחד שדן בכל הנושאים האלה. בית משפט פדרלי דן בסוגיות של ניירות ערך פדרליים ובחדלות-פירעון, בית המשפט בערכאה הראשונה של דלאוור דן בדיני תאגידים מדינתיים ובדיני נאמנויות. האם טוב יותר שיהיה בית משפט המתמחה בכמה שיותר נושאים עסקיים? התשובה היא כן. בבית משפט מתמחה עשוי להיות היקף רחב יותר של סוגיות שחוזרות על עצמן, וכך בית המשפט יכול לשלוט בהיבטים האינטלקטואליים של התחום, זה עדיף על מצב שבו תכיפות המקרים שמגיעים לפני השופט היא נמוכה יותר".

- האם המשמעות של העובדה שכל-כך הרבה חברות זרות ובינלאומיות מתאגדות בדלאוור, היא שכלכלתה גואה או יורדת במקביל למצב הכלכלה והמסחר הבינלאומיים?

"אין ספק בכך. בגדול, 30% מההכנסות המוזרמים לקופת המדינה באים מחברות שבאות להתאגד בדלאוור. הרבה חברות פרטיות שמחליטות להפוך לחברות ציבוריות, בוחרות להתאגד בדלאוור. בנוסף, הרבה משרדי עורכי דין מפיקים רווח נאה כתוצאה מהנפקות וכו'. אבל יש לנו אפיקי הכנסה נוספים הקשורים לדיני תאגידים, כתוצאה מהיצע של מגוון ישויות משפטיות - חברות בע"מ, שותפויות מוגבלות, וגופים המחזיקים בידיהם נכסים רבים אף שאינם מאוגדים פורמלית כחברות. מסיבות אלה ואחרות, דלאוור ממשיכה לרכז כ-60% מהחברות הרשומות בארה"ב, וכן 60% מהחברות המופיעות ברשימת פורצ'ן-500".

בכנס שהתקיים בקריית אונו, ציין ג'ייקובס - בנושא פיקוח על בעלי המניות בתאגידים - כי "עסקה של תאגיד עם בעל עניין, כאשר מדובר בבעל השליטה שמנסה לכפות על המיעוט את רכישת חלקו, היא סוג לקוי של עסקאות עם בעלי עניין. זאת, משום שבעל השליטה יכול להכתיב את התנאים, והדירקטורים הציבוריים עלולים להיות מצויים בניגוד עניינים.

"עם זאת, העסקאות האלה מותרות, והן נבחנות על-ידי בתי המשפט, מבחינת ההוגנות שלהן. זו החלופה שאימצנו בדלאוור, אם כי אני מבין שבישראל קיימת דרישה אחרת, והיא שהעסקה תאושר על-ידי רוב מבין בעלי מניות המיעוט".

"מפת-דרכים" שונה להבנת השוק

- לפעמים יש מתח בין יציבות לבין עשיית צדק. האם אתה, כשופט העוסק במשימה לשייף את החוק, חושב על הדימוי של דיני התאגידים של דלאוור, ועל היותם אבן-שואבת לתאגידים, כשאתה בא להכריע בין הצדדים הללו?

"כן, זה פקטור. אבל כשמוניתי לשופט נשבעתי להגן על חוקת ארה"ב, ולא על קופת האוצר של דלאוור. אני לא אאפשר לקיים עסקה שהיא בלתי-הוגנת לאחד הצדדים, וזה לא יהיה פקטור שאשקול כדי לסייע לקופת המדינה. המשימה של תאגיד עסקי היא לאזן בין האינטרס של הגנת המשקיעים לבין האינטרס של המנהלים והחופש שלהם לפתח את החברה ולנהלה כראוי. צריך להגביל את המנהלים כדי להגן על המשקיעים, אבל לא להגביל אותם יותר מדי ולהגיע לנקודה שמונעים מהם להשיא רווחים לחברה. אני חושב שלשופטים הישראלים בבית המשפט הכלכלי, יש אותה בעיה בקשר לפיקוח על בעלי השליטה. ההקשר אולי שונה, אבל הבעיה היא דומה".

- האם יש דרך להשוות בין דיני התאגידים של דלאוור לאלה של מדינת ישראל, בהתייחס להבדלים בין הכלכלות?

"אין לי מספיק מידע כדי לגבש דעה. הלוואי שלארה"ב יהיו כמה מהבעיות הכלכליות של ישראל. עם החוב הלאומי שיש לנו, הלוואי שהיינו מצליחים כמוכם".

- חברות ציבוריות רבות בישראל בנויות בצורת פירמידה. כך, כשאחת הקומות בפירמידה נכנסת לחדלות-פירעון, זה משפיע על כל הפירמידה, למטה ולמעלה. האם זו סוגיה שבית משפט יכול להתמודד איתה ביעילות?

"אני לא מומחה בפשיטת-רגל פדרלית, אבל בדרך-כלל, אם יש לך פירמידה, ואחת מהחברות שבתחתית השרשרת נכנסת לפשיטת-רגל, זה לא אמור להשפיע מבחינה משפטית על החברות שנמצאות מעליה. נכון, זה עשוי להשפיע עליהן כלכלית, אבל הן לא סובלות מהגבלות כתוצאה מכך שחברה-בת או נכדה נכנסת לפשיטת-רגל. אני לא יודע באיזו מידה דיני פשיטת-הרגל בישראל תואמים את התפיסה הזו. בדלאוור יש גופים משפטיים שיכולים להתמודד עם תופעות כמו פירמידות.

"בארה"ב, מדובר בעיקר בחברות סטארט-אפ, שאם הן מצליחות הן הופכות בהמשך הדרך לחברות ציבוריות, בעוד שבישראל יש לכם "מפת-דרכים" שונה מאוד להבנת השוק העסקי. האתגר הוא, אילו חוקים על בית המשפט הישראלי להחיל כדי לאפשר לחברות הללו לשגשג. מה שאנחנו צריכים לעשות הוא לחזור בעוד חמש שנים ולראות איך בית המשפט הכלכלי שלכם מתמודד עם הסיטואציה".

- בית המשפט הכלכלי שלנו הוקם רק לפני שנתיים.

"וכבר עכשיו אפשר לראות סימנים חיוביים".

פרופ' גושן: בית המשפט הכלכלי - סיפור הצלחה בהגנה על ציבור בעלי המניות

פעילתו של בית המשפט הכלכלי בתל-אביב, בשנתיים מאז שהוקם, עמדה במרכז הכנס שהתקיים לפני כשבועיים בקריה האקדמית אונו, בשיתוף אוניברסיטת קולומביה מניו-יורק, בנושא הפיקוח על בעלי השליטה בחברות ציבוריות. פרופ' זוהר גושן, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך, המלמד בשני המוסדות האקדמיים הללו, היה נרגש. "בכנס השנתי הראשון שקיימנו בנושא זה, ב-2006, דיברנו על חשיבות הקמתו של בית משפט כלכלי בישראל. היום, בית המשפט הכלכלי שלנו חוגג שנתיים להקמתו, ולכולם ברור שמדובר בסיפור הצלחה בהגנה על ציבור בעלי המניות. זהו רגע מרגש עבורי. סגירת מעגל".

לדברי גושן, "מדינות אחרות מנסות להתחרות בדלאוור, למשל מדינת נבאדה. אך בשל העובדה שמרבית החברות כבר מאוגדות בדלאוור קשה להתגבר על היתרון העצום שלה. האוניברסיטאות בארה"ב מלמדות, מתוך 50 הדינים השונים של המדינות השונות, את הדין של דלאוור, כי נקבעו בה הרבה פסקי דין טובים שאפשר ללמוד מהם, ומבחינה פרקטית רוב הסיכויים שהסטודנט יעסוק בעתיד בחברות מדלאוור".

- האם כוח המשיכה של דיני התאגידים בדלאוור משחק תפקיד גם בשוק עורכי הדין המקומי?

"עורכי הדין ממליצים ללקוחותיהם להתאגד בדלאוור, ולשמר בכך את הידע שצברו בדין הזה. בהתאמה, גם המשקיעים והבנקים להשקעות מכירים את ההסדרים של דלאוור. למדינה חדשה שתנסה להעתיק את החוק ולהקים בית משפט מתמחה, יהיה קשה מאוד להגיע למאסה קריטית שתגרום לכל התעשייה לשנות את הבחירה שלה. זה קשה כמו לאמץ מערכת-הפעלה חדשה למחשב".

עוד כתבות

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

"הרבעון החזק ביותר בתולדות למונייד": המניה מזנקת אחרי הדוחות

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ●אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

נייס עקפה את התחזיות ומזנקת בת"א ובמסחר המוקדם בוול סטריט

חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן, מעט טוב יותר מאשר בשנה שהסתיימה ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד