רשות המסים דורשת מחברת כיל לשלם מס בסך 230 מיליון דולר, כ-830 מיליון שקל, מעבר לסכום אותו שילמה בגין השנים 2009 עד 2011 - כך עולה משומת מס שהוציאה הרשות לכיל לפני כשבועיים.
הדרישה באה על רקע טענת רשות המסים כי החברות-הבנות של כיל - מפעלי ים המלח ורותם אמפרט נגב, אינן זכאיות להטבות מכוח חוק עידוד השקעות הון, וזאת החל ממועד כניסתו לתוקף של תיקון מס 60 לחוק בשנת 2005.
בדיווח שהוציאה כיל לבורסה נכתב כי היא "חולקת על עמדת רשות המסים", וכי "בידה חוות-דעת משפטיות התומכות בעמדתה. בכוונת החברה להשיג על שומת רשות המסים".
ל"גלובס" נודע כי שומת המס שהוצאה לכיל מבוססת על חוות-דעת משפטיות ומקצועיות, וכי הגורמים הבכירים ברשות עומדים מאחוריהן.
על-פי חוק, ברשות המסים יכולים לבחון 7 שנים אחורה את הדוחות שמגישות החברות ולבחון האם שולם המס על כל מרכיבי ההכנסות עליהם הצהירו.
ברשות החלו לבחון לאחרונה דיווחים של חברות גדולות במשק, בין היתר על רקע הוראת השעה בנוגע ל"רווחים הכלואים", תיקוני חקיקה שונים ונורות אדומות שנדלקו בפרשיות ספציפיות.
במקרה של כיל התברר לפקידי רשות המסים כי כיל דיווחה על זכאות להטבות מס שלכאורה אינה זכאית להם וזכתה להטבות מס מכוח עידוד השקעות הון שלא בהתאם לתנאים הקבועים בחוק.
מרשות המסים נמסר: "עקב חובת הסודיות איננו יכולים להגיב על שומות".
תשלום רטרואקטיבי
ביולי השנה, בעקבות מאבקו של עיתון "גלובס" לצמצום הטבות-העתק הניתנות לחברות הגדולות במשק נחשפו הנתונים המדהימים באשר להיקף הטבות המס שניתנו מכוח החוק לעידוד השקעות הון לחברות הציבוריות הגדולות בישראל.
מהנתונים עלה כי בשנים 2006-2011 קיבלו החברות הציבוריות הגדולות הטבות בסך של כ-16.8 מיליארד שקל (הנתונים לשנת 2012 לא נמסרו כיוון שמרבית דוחות המס לשנה זו טרם הוגשו בעת הפרסום); כיל קיבלה בשנים אלה הטבות מס בהיקף של כ-2.2 מיליארד שקל.
עוד נזכיר כי עד לאחרונה שיחררה כיל רווחים כלואים בסך 3.8 מיליארד שקל, עליהם תשלם מס בשיעור 10% - כ-380 מיליון שקל. זאת, במסגרת "חוק הרווחים הכלואים" - הוראת השעה שהעניקה הנחות מס לחברות הגדולות במשק שישחררו את "הרווחים הכלואים" שצברו במסגרת חוק עידוד השקעות הון.
מהשומה שהוצאה לכיל עולה כי למרות שעד כה קיבלו מפעלי ים המלח ורותם אמפרט נגב את הטבות המס מדי שנה, מאז תיקון חוק עידוד השקעות הון (באפריל 2005) היו אמורות הטבות אלה להישלל מהן. הרשות דורשת לשלול את ההטבות כעת באופן רטרואקטיבי.
בתיקון מ-2005, שנועד לפשט את החוק ולייעלו, נקבעו תנאי הזכאות לקבלת הטבות מס שיאפשרו ליותר חברות לנצל אותן ללא אישור מקדמי ממרכז ההשקעות, שהיה אחראי עד אותו מועד לאשר, במסגרת התקציב שהוקצה לביצוע החוק, בקשות לקבלת מענקים והטבות לשם ביצועה של תוכנית להקמת מפעל או הרחבתו. למעשה, במסגרת התיקון נפרצה החומה לקבלת הטבות המס המפליגות.
עם כניסת התיקון לתוקף עברה האחריות למסלולי הטבות המס לרשות המסים, והם הפכו ל"מסלולים ירוקים" - בוטלה המגבלה התקציבית, ונקבע כי כל חברה שעומדת בתנאים שנקבעו בחוק זכאית להטבות מס בלא כל הגבלה.
ב-2011 שוב תוקן החוק על מנת לייעלו, אך בדוח השנתי שפרסם לאחרונה מבקר המדינה, יוסף שפירא, נקבע כי בפועל אין כל בקרה אם אכן חלה ההתייעלות הנכספת או לא. מהדוח עולה כי בין היתר, לאור הירידה בהכנסות ממס החברות הבור התקציבי גדל - ובאופן תמוה גם הטבות המס לחברות הגדולות.
לאחרונה, מנהל רשות המסים, משה אשר, אף הצהיר בוועדת ששינסקי לבחינת התמלוגים ממשאבי טבע כי חלקה של המדינה מרווחי כיל עומד על 18% בלבד. זאת, בניגוד לטענתה של כיל כי חלקה של המדינה ברווחיה הוא כ-41% ואף יטפס בשנים הבאות לכ-59%, לאחר שמס החברות שלה יעלה.
"התנהלות לא רצינית"
דרישתה של רשות המסים לתשלום המס הרטרואקטיבי עוררה סערה בקרב ההנהלה הבכירה בכיל. גורם בכיר בחברה אמר היום (ג') ל"גלובס" כי "רשות המס עושה צחוק מעצמה. היא הטעתה בצורה גסה את הכנסת, את הממשלה ואת שר האוצר. היא הובילה את הכנסת ואת שר האוצר לחוקק תיקונים לחוק עידוד השקעות הון ב-2011, שלכאורה לא היה בהם צורך.
"היא הטעתה את הציבור כאשר טענה שהיא עושה שינוי משמעותי בחוק לעידוד השקעות הון, הטעתה את ועדת ששינסקי רק לפני חודש בטענה שתקבולי המדינה מכיל הם 18%, בעוד שרק המס היה צריך להיות 24%, והטעתה את שר האוצר ודחפה אותו ללחוץ על כיל לשחרר רווחים כלואים, בעוד שעל-פי טענתה היום אין לחברה בכלל רווחים כלואים, כי היא לא הייתה זכאית להטבות מכוח החוק".
לדבריו, "מדובר בהתנהגות ובהתנהלות לא רצינית, שהופכת את מדינת ישראל למדינה שלא יודעת מה היא רוצה מעצמה, שמשנה את כללי המשחק מעכשיו לעכשיו בשל סיבות לא ברורות ולא ידועות, ושאי-אפשר לדעת מה מתרחש ומה קורה בה. זו מדינה שדוחה משקיעים, שלא אפשרי לעשות בה עסקים".
בכיל מתכוננים כעת למאבק מול רשות המסים כנגד השומה שהוצאה, תחילה בהשגה במסגרת הרשות, ובהמשך, אם יידרשו לכך, במאבק בבית המשפט.
גורם נוסף בחברה אומר כי החברה מפסיקה לשאוף לפשרות מול רשויות המס כיוון שברור שאין עם מי לדבר. "תמיד עבדנו בגישת הפשרה, אז כנראה מישהו שם חושב שיש פה מישהו שאפשר להוציא ממנו כסף. הגיע הזמן להפסיק את הדרישות הלא הגיוניות מאיתנו".
נזכיר כי אתמול (ב') דיווחה גם אפריקה נכסים מקבוצת אפריקה ישראל של לב לבייב כי רשות המסים דורשת ממנה מס בהיקף של כ-256 מיליון שקל לשנים 2008 עד 2010, אך בנסיבות שונות שאינן קשורות לחוק עידוד השקעות הון. זאת, לאחר שברשות לא קיבלו את טענותיה של החברה בנוגע להפסדים עליהם הצהירה, חלוקת רווחי שיערוך במכירת קניון רמת-אביב ואופן חישוב עלות מניות החברה בקניון, וכן הוצאות מימון שלא הוכרו כהוצאה עסקית. החברה הודיעה כי בכוונתה לערער על שומות אלה.