בתוך המהומה המשפטית, המוסרית, האנושית וגם הפוליטית, במידת מה, שסבבה את פסיקת בית המשפט העליון לפני כחודש בפרשת אימוץ הילד ממוצא אתיופי, חייך לעצמו עו"ד רונן דליהו חיוך קטן. כמי שייצג את ההורים ממשפחת האומנה המועמדים לאמץ את הילד, הוא אמר לעצמו שמלבד המאבק המשפטי, שבו יש תמיד מנצחים ומפסידים, הפעם התמלאה התכלית האמיתית המאפיינת את דיני האימוץ - אולי התחום הקשה והבעייתי ביותר בדיני משפחה - היא התכלית של טובת הילד.
במרכז הפרשה, שכונתה בכלי התקשורת "ילד המריבה", עומד ילד שעוד מעט ימלאו לו 3 שנים. הוא נולד לאם אתיופית שלוקה בנפשה, וזהות האב אינה ידועה. בפברואר 2012 הועבר הילד למשפחת אומנה, ובאפריל 2013 הוא הוכרז בר-אימוץ.
ואולם, בשלב מסוים ביקשה אחת מדודותיו של הילד, אחותה של האם, לאמץ את הילד יחד עם בעלה, ועל כך התנהל קרב משפטי. טענת הדודה הייתה שיש להעדיף קשר דם.
בית המשפט העליון קבע לפני כחודש, בדעת רוב, כי הילד יישאר בחזקת משפחת האומנה ולא יועבר לקרוביו הביולוגיים. פסק הדין, שניתן במסגרת דיון נוסף, הפך החלטה קודמת של בית המשפט ההעליון מחודש אוגוסט האחרון.
"נפרצו כל הסכרים"
"תשאל כל שופט בבית המשפט לענייני משפחה", אומר דליהו בראיון ל"גלובס", "תיקי האימוץ הם התיקים הכי קשים, בגלל שאתה בעצם חורץ גורל של ילד לכל החיים. התיקים האלה הם תמיד טרגדיה אנושית מהמעלה הראשונה, ובוודאי שבתיק הזה. זה סיפור לא פשוט. תמיד כשמעורבים ילדים בתיקים של דיני משפחה, יש לכך משמעות מיוחדת, כי אתה קובע עבור ילד בגיל צעיר אם הוא ייפגש עם האבא או עם האמא, ובעצם אתה מגבש את המסגרת המשפחתית שלהם לאורך שנים".
- היה משהו מיוחד בתיק של הילד האתיופי? ניסו להפוך אותו למשפט שלמה המודרני.
"בפרשה הזאת ניסו להפוך את הילד לסמל, סמל למאבק נגד קיפוח, ולקחו אותו מעבר למסגרת של דיני האימוץ הרגילים. למזלנו, המאמצים האלה נכשלו בגלל השיקולים בהיבט של טובת הילד. היינו צריכים לזקק את ההיבט הזה, כי שאר השיקולים הם פשוט לא ענייניים.
"בתיק הזה הייתה גם מעורבות של גורמים פוליטיים, חברי כנסת יוצאי העדה האתיופית כמו פנינה תמנו-שטה ושמעון סולומון, שהתייצבו בעצמם בבית המשפט העליון באופן חריג ולא מקובל וביקשו להשמיע את עמדתם. הם גם התקשרו אליי אישית, וקיימו מפגשים עם שר הרווחה במטרה לנסות ולהשפיע. זה דבר חסר תקדים.
"תיקי אימוץ אמורים להיות חסויים לחלוטין, המשפחות לא מכירות זו את זו, ואפילו בבתי משפט שומרים את התיקים האלה בכספת כדי לא לחשוף את זהות הילד ואת זהות ההורים המיועדים לאמץ. פה נפרצו כל הסכרים, צילמו את הילד בסתר במפגשים בשירות למען הילד, וניסו להשפיע על בית המשפט".
- עבורך כעורך דין, איזו מין התמודדות זו מול הלקוחות, כשיש כל-כך הרבה אמוציות מעורבות?
"אני באופן עקרוני מטפל בתיקי משפחה מורכבים, עם בעיות רכושיות מורכבות. בתיק הזה אני האמנתי בשני היבטים, גם ברמה המשפטית, שפסק הדין בסיבוב הקודם היה שגוי; וגם ברמה האנושית, כי חשבתי שלהישאר עם משפחת האומנה זה הדבר הכי נכון עבור הילד.
"לא משנה איזה צד אני מייצג, אני לוקח רק תיקים שאני מאמין בהם ובצדקתו של הלקוח שאני מייצג. כי כשאתה לוקח תיק כזה, אתה לא רק משפטן. אתה גם יועץ, אתה מנחם אותם, אתה פסיכולוג, אתה עובד סוציאלי. אתה הכול עבור ההורים האלה. אין להם שום מושג, ואתה אמור להוביל אותם בסבך המשפטי, הרגשי והנפשי. זה דורש המון זמן ותעצומות נפש. עברה על ההורים האלה תקופה נוראית, זה נורא כשיש סכנה שייקחו לך את הילד".
בלי תככים ומניפולציות
דליהו נחשב לאחד מעורכי הדין הבולטים בתחום דיני המשפחה. משרדו מדורג בין 15 המובילים בתחום זה לפי דירוג "גלובס" ודן אנד ברדסטריט. מלבד פעילותו בוועדות בתחום דיני משפחה בלשכת עורכי הדין, היה דליהו מעורב בשנים האחרונות בכמה מהתיקים הבולטים בתחום האימוץ ודיני המשפחה, ובהם הגבר שהיה סרבן גט, "קטינת המריבה", תיק שנדון בעליון בהרכב של 9 שופטים, ועוד.
את עבודת הדוקטורט שעליה הוא שוקד הקדיש דליהו לנושא חלוקת ההון האנושי. לדבריו, "מדובר בעצם ביכולת שלנו כבני אדם או בעלי מקצוע להניב הכנסות עתידיות כתוצאה מהנכס שצברנו במהלך החיים המשותפים, בין אם מדובר ברישיון עורך דין או שזהו אדם בעל קשרים, מוניטין, עיתונאי מצליח, אנשי היי-טק, כל מי שצבר נכס אנושי, זה נכס ששווה הרבה כסף, וצריך לדעת איך לכמת, להעריך ולחלק את זה".
- תעזור לי להפריך טענה. אומרים על עורכי דין בתחום דיני המשפחה שהם הגרועים ביותר מבין כל עורכי הדין, כיוון שהם מסייעים ללבות את המתחים בין הצדדים, כי זה טוב לביזנס.
"אני רוצה להפריך את הטענה בשתי רמות. קודם כל ברמה האישית, אני יכול לומר לך שמתוך היכרות עם התחום של 20 שנה, זה לא דומה למה שהיה פעם. כבר לא עושים תככים ומניפולציות ותרגילים רק כדי ללבות את האש. אתה מדבר על דברים שקרו בדור הקודם, אבל בית המשפט למשפחה עשה שינוי מאוד משמעותי.
"יש היום עורכי דין חרוצים וטובים, שבראש סדר העדיפויות שלהם יש את טובת המשפחה וטובת הילדים, והיום גם עורכי הדין שעוסקים בתחום הולכים לתהליכים של גישור וגירושים בשיתוף-פעולה ובוררויות מחוץ לכותלי בית המשפט, מתוך אמונה שאם אתה עושה את הדבר הנכון לטובת הלקוח, זה יביא לך עוד הרבה לקוחות אחר-כך.
"ברמה הציבורית, לשכת עורכי הדין דואגת באופן שוטף להשתלמויות וימי עיון בתחום, עם דגש על איך אנחנו דואגים לצרכים של הילדים. להגיד לך שאין תופעות כאלה בשוליים, של עורכי דין שמלבים את האש? יש, ותמיד יהיו. אבל הדימוי של עורכי הדין בתחום הזה נובע בגלל שעוסקים בנושא שמלווה בהמון אמוציות ודם רע. אלה החיים האמיתיים בעיניי, מה שקורה אצל כל אחד מאיתנו בתוך הבית. אין מה לעשות, אתה כמו אינסטלטור, אתה צריך להכניס את היד לטינופת ולתקן את הסתימה. כאן הטינופת זה החיים".