העליון: הפעוט ממוצא אתיופי יישאר אצל ההורים המאמצים

ברוב של 5 שופטים נגד שניים, נקבע כי צו האימוץ שניתן לדודתו של הפעוט, כפי שביקשה אמו הביולוגית, יבוטל, ותוחזר על כנה קביעת בית המשפט למשפחה ובית המשפט המחוזי, שלפיה יחלו הליכי אימוצו ע"י ההורים המיועדים לאמצו

דרמה בפרשת אימוץ הפעוט ממוצא אתיופי: הרכב מורחב של 7 שופטי בית המשפט העליון קבע היום (ב'), ברוב של 5 שופטים נגד שניים, כי צו האימוץ שניתן לדודתו של הפעוט, כפי שביקשה אמו הביולוגית, יבוטל, ותוחזר על כנה קביעת בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי, שלפיה יתחילו הליכי אימוצו על-ידי ההורים המיועדים לאמצו.

ארבעה מבין השופטים הוסיפו וקבעו, בדעת רוב כנגד דעתם של שלושה מחבריהם, כי במקרה זה לא מתקיימות הנסיבות המצדיקות אימוץ פתוח, שהיה מאפשר למשפחתו הביולוגית לעמוד עמו בקשר. בכך הפכו השופטים את פסק הדין שניתן בהרכב 3 שופטים בעליון בחודש אוגוסט האחרון.

הפעוט, שבקרוב ימלאו לו 3 שנים, נולד לאם ממוצא אתיופי הלוקה בנפשה ולאב בלתי ידוע. בתום הליך משפטי ממושך נקבע כי הפעוט הוא בר-אימוץ הן כלפי אמו והן כלפי אביו, והדיון התמקד בשאלה האם יש לאפשר את אימוצו בידי אחת מדודותיו ובעלה, או שיש לאפשר לבני הזוג המועמדים לאמץ, שאצלם נמצא הילד זה קרוב לשנתיים, להגיש בקשה לאמצו.

"בעניין זה ובכל עניין אחר של אימוץ יש בעיניי עדיפות טבעית לקשר הדם", קבעה השופטת מרים נאור שהובילה את דעת הרוב, "אלא שבנסיבות שלפנינו לא ניתן עוד להחזיר את הגלגל אחורנית ולקרוע את הילד מהמשפחה האחת שאי-פעם הייתה לו - בני הזוג המועמדים להיות מאמצים. צעד כזה, בעיתוי הנוכחי, איננו עולה בקנה אחד עם טובת הילד".

השופטים הדגישו כי במועד עניינם עומד הילד, "כפרט ולא כסמל של מאבק", ואולם הם היו ערים לכך שהמאבק קיבל לפרקים גוון של מאבק עדתי, ולמשמעות שעשויה להיות להחלטתם לאפשר לבני הזוג המועמדים לאמץ לקבל את הילד - תוך הרחקתו המוחלטת ממשפחתו הביולוגית ממוצא אתיופי, גם במובן זה שלא יתקיים במקרה זה אימוץ פתוח.

השופטת עדנה ארבל, בדעת מיעוט, כתבה כי "על בית המשפט להטות אוזן קשבת לכאבה ולזעקתה של משפחת המקור שגידלה את הדודה לאחר אסונות שפקדו את המשפחה (מות ההורים), ועתה מבקשת לגדל את בנה בתוך המשפחה המלוכדת, כך שיוכל להתחבר למשפחתו, לאמו, לשורשיו ולזהותו". (דנ"א 6211/13).

"טובתו של הקטין"

ממשרד היועץ המשפטי לממשלה נמסר בתגובה: "בהמשך להחלטת בית המשפט בפרשת אימוץ הפעוט, שבאה לידי סיומה, נבקש להזכיר כי את הדיון הנוסף ביקש לקיים היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, נוכח עמדתו כי נכון יהיה לקבל החלטה סופית בפרשה אנושית רגישה וסבוכה זו בידי הרכב מורחב של שופטים".

בתגובת המדינה, שהוגשה באמצעות מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, ד"ר חיה זנדברג, ועו"ד דינה דומיניץ, נאמר כי "היועץ המשפטי לממשלה אינו חולק, ומעולם לא חלק, על חשיבותן של הזהות והתרבות לטובתו של קטין ולטובתו של כל אדם. עמדת היועץ המשפטי לממשלה הייתה כי טובתו של הקטין המסוים שעניינו המסוים נדון בפני בית משפט נכבד זה היא להיות מאומץ, כפי שכך עולה מנסיבות חייו המיוחדות ומחוות-דעת המומחים".

כזכור, היועץ המשפטי לממשלה לא התנגד לבקשות של שתי עמותות להצטרף כ"ידיד בית המשפט" להליך הדיון הנוסף - "טבקה - משפט וצדק לעולי אתיופיה" ועמותת "מרכז תמורה - המרכז המשפטי למניעת אפליה", ובית המשפט אכן שמע את קולן.

עוד נמסר כי "לנגד עיני היועץ המשפטי לממשלה עמד כל העת אך ורק עיקרון טובת הילד, ותקוותו היא שסיום הליך קורע לב זה - אשר נוהל ברגישות הראויה בידי המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה - אכן יביא את אותו קטין אל המנוחה והנחלה".

"אסירי-תודה"

ההורים המאמצים מסרו בתגובה: "אנו מתרגשים ואסירי-תודה על כך שהשכל הישר וטובת בננו ניצחו. בית המשפט העליון עשה חסד גדול עם בננו בכך שהבין שטובתו והתפתחותו הנורמלית תתאפשר רק איתנו - הוריו, כפי שסברו כל גורמי הרווחה, אנשי המקצוע והיועמ"ש.

"איתנו, בננו קיבל ביטחון, בית חם ואוהב והחזיר את האמון בבני אדם. קיבלנו לידינו באהבה רבה ומתוך רצון להקרבה ולנתינה תינוק במצב רפואי ונפשי קשה ביותר ועם מטען גנטי לא פשוט, ולאחר דרך ארוכה שנמשכה כשנתיים הפך אט-אט לילד מחייך, אוהב, מתרגש ונורמלי ככל הילדים. לנו הוא קרא לראשונה אבא ואימא, והוא בעצם לא מכיר דמויות אחרות בחייו, שכן זה הבית היחיד שהיה לו מאז ומעולם. אנו מוקירים את החלטת בית המשפט לחסוך מהילד טראומה בקריעתו מביתו ואת הבנתו כי הסביבה הטבעית שלו היא עימנו".

"עיקרון-על"

עו"ד רונן דליהו, מומחה לדיני משפחה המשמש גם בתפקיד יו"ר הפורום הארצי לדיני משפחה של לשכת עורכי הדין, ומייצג את ההורים המאמצים, הביע סיפוק מההחלטה ומסר כי הוא שמח על כך שבית המשפט הכיר בחשיבות הנושא ובהיבטים העקרוניים העולים מהפרשה הכאובה הזו.

עו"ד דליהו בזכיר כי כל אנשי המקצוע, שירותי הרווחה והיועמ"ש קבעו כי יש להשאיר את התינוק אצל המאמצים, שאם לא יעשה כן עלולים להיגרם לילד נזקים בלתי הפיכים.

לדבריו, "טובת הקטין הינה עיקרון-על בשיטת המשפט הישראלית ובתחום דיני המשפחה בכלל. עיקרון זה מודגש פי כמה בדיני אימוץ ילדים. אני שמח שבית המשפט העליון שמר על עיקרון טובת הילד כעיקרון-על בדיני אימוץ, כעיקרון-על המכריע בסוגיות אלה".

עו"ד דליהו מציין כי "משך עשרות בשנים הפסיקה העקבית של בית המשפט העליון נגעה לטובת הילד. אם, חלילה, לא זו תהיה הגישה, נשמיט את הקרקע מתחת רגלי המוסד המבורך של אימוץ ילדים, שאינו נותן חשיבות למינו דתו או מוצאו של הקטין, ובלבד שיהיה לו בית חם וסביבה אוהבת.

"אני שמח שבית המשפט העליון התעלם מניסיונותיהם של גורמים אינטרסנטיים להסיט את הדיון על טובת הילד למישורים גזעניים ופופוליסטיים שבינם ובין המציאות הפשוטה אין דבר וחצי דבר. מדובר בטרגדיה אישית של המשפחה הביולוגית, ואנו מלאים אמפטיה כלפיהם".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988