גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סטפק: בשם הגנת המשקיעים, הרגולטורים גורמים נזק אדיר

יו"ר מיטב דש, צבי סטפק, בטור מיוחד ל"גלובס": התמחות היא אבן-יסוד בניהול השקעות, וכך אכן בנויות מחלקות ההשקעות בגופים הפנסיוניים; מה לעשות שכדי להשיא תשואות ללקוחות, מתבקש סיוע מסיבי של גופים חיצוניים

טיוטת התקנות שפרסם אגף שוק ההון באוצר לפני כמה שבועות היא עוד אחת משורת רגולציות שכוונתה להגן על ציבור הצרכנים - במקרה זה העמיתים בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה, והמבוטחים בחברות הביטוח.

בפועל, כל מה שהיא עושה זה להזיק לציבור שעליו היא מבקשת לגונן.

הטיוטה קובעת כי סך ההוצאות הישירות שרשאים הגופים המוסדיים להשית על החוסכים לא יעלה על 0.15% מהנכסים הצבורים לשנה, נוסף על דמי הניהול, שכן עלות כזו מייקרת בעקיפין את העלות של הקופה עבור המשקיע-העמית בה.

ההוצאות הישירות המדוברות כוללות הוצאות הקשורות בהלוואות והשקעות (לא סחירות); השקעות בנדל"ן; תשלום למנהלי השקעות חיצוניים; מתן משכנתה; ניהול תביעות בגין השקעות הקופה; הוצאות אחרות שהממונה אישר/יאשר.

מטבע הדברים, הטיוטה מעוררת שורה של שאלות משפטיות וטכניות, אך לא בהן נעסוק, אלא בצד הכלכלי של העניין, ובנזקים שהוא מסב למשקיע, למנהלי הגופים המוסדיים ולמוצרים הנמכרים לשוק ההון.

האינטרס: צמצום הפגיעה בתשואות

1.

הרושם שנוצר בתקשורת, ובוודאי כך מבין זאת הציבור, הוא שהגופים המוסדיים נלחמים נגד פגיעה בהכנסותיהם, וזה ממש לא כך. החברות המנהלות את כספי החוסכים ומנהלי ההשקעות אינם מרוויחים דבר מן המצב הנוכחי, ואם בכל זאת חשוב להם להשקיע באמצעים האלה, זה מכיוון שהם משוכנעים שזה יוסיף ערך למשקיעים, שייהנו מתשואה גבוהה יותר ברמת סיכון נמוכה יותר. אם הם היו חושבים שזה לא תורם לכך, הם פשוט לא היו עושים זאת. הרי האינטרס של מנהלי ההשקעות הוא לצמצם ככל האפשר את העלויות שעלולות לפגוע בתשואות שישיגו.

2.

לגבי קופות הגמל, שמשרד האוצר "הצליח" להפוך אותן לנכות זה כבר, הטיוטה שלפנינו רק מגבירה את נכותן, שכן גופים המנהלים קופות גמל, ושאין להם כיסים עמוקים, לא יהיו מוכנים לשאת בהוצאות (שגם עניינית אמורות להיות מושתות על המשקיע), ובוודאי לא כיום, כאשר דמי הניהול ירדו, וממשיכים לרדת, באופן דרמטי, ועלויות הרגולציה עולות באופן דרמטי.

ייתכן שחברות הביטוח יוכלו לשאת בעלויות הנוספות, אך ספק גדול אם גם הן, בעלות הכיסים העמוקים והנוסטרו הגדול, יתנדבו לעשות זאת. בכל מקרה, מה שנותר הוא לקבוע את אחוז הנכות החדש של קופות הגמל.

לסיכומו של דבר, אף גוף לא ייקח את העלויות על עצמו, לא בנסיבות רגילות, ובוודאי לא כאשר דמי הניהול נמצאים בשחיקה מתמדת, ורווחיות גופי הגמל קורסת - כאשר מצד אחד ההכנסות יורדות, ומן הצד השני, העלויות, בעיקר הרגולטוריות, עולות.

3.

נניח, לצורך העניין, שגוף מסוים מעוניין להגדיל את ההשקעות שמוגדרות תחת סעיף ההוצאות הישירות (מעבר לרמה המותרת של 0.15%) ב-10%, ונניח לצורך העניין שהעלות הכרוכה בהן היא 0.1%. גוף שמנהל 50 מיליארד שקל חיסכון פנסיוני יצטרך להוציא על כך 50 מיליון שקל מידי שנה. נו, באמת.

4.

המחשבה האלטרנטיבית, שמנהלי ההשקעות יפתחו יכולות משלהם להשקיע בחו"ל במגוון רחב של אפיקי השקעה, היא נאיבית, שלא לומר מנותקת. מהי המומחיות הנוכחית, או הפוטנציאלית, של מנהלי השקעות בישראל בהשקעה בבניין משרדים באינדיאנפוליס, או בקומפלקס מגורים בברוקלין? מה ההתמחות שלהם בתחום מניות מיד-קאפ באירופה או באג"ח בשווקים מתפתחים?

האם לא ברור שבתחום הכל-כך מורכב של שוק ההון נדרשת התמחות? האם אגף שוק ההון מצפה שהחברות לניהול חיסכון פנסיוני יגייסו עשרות אנליסטים ומנהלי השקעות ש"יתמחו" כל אחד במגוון של מאות אלטרנטיבות השקעה, ויגיעו למומחיות בינונית מאוד אחרי עשור? האם בכירי האגף יודעים משהו שבשום מקום אחר בעולם לא גילו ולא יישמו אותו? האם זה מקרה שאפילו באירופה 70% מניהול ההשקעות נמסר לידי מנהלי השקעות חיצוניים מתמחים, וששיעור ההשקעות בתחומים כמו קרנות הון סיכון, קרנות גידור, קרנות נדל"ן ואחרות עולה בהרבה על זה של ישראל? כל זה, כאשר העלות מושתת על העמיתים.

התמחות היא אבן יסוד בניהול השקעות, וכך אכן בנויות מחלקות ההשקעות בגופים הפנסיוניים: מנהלי השקעה שמתמחים במניות בישראל, כאלה המתמחים במניות בחו"ל, כאלה המתמחים באג"ח קונצרניות בישראל, אחרים שמתמחים באג"ח קונצרניות בחו"ל, ועוד ועוד. אבל ישנם תחומים, מה לעשות, שכדי להשיא תשואות ללקוחות, מתבקש סיוע מסיבי של גופים חיצוניים.

כל מנהל השקעות מתחיל יודע, שהגורם מס' 1 להצלחתו בניהול השקעות הוא אופן האלוקציה (הקצאת נכסים) בין אפיקי ההשקעה מבין סוגי הנכסים השונים, והגורם מס' 2 הוא הבחירה הנכונה במניות הספציפיות, באג"ח הספציפיות, ובנכסים, כולל לא סחירים. לצרכים אלה הוא לא רק רשאי להיעזר בגופים מקצועיים עם ידע וניסיון שנצברו במשך עשרות שנים, הוא חייב לעשות זאת. אחרת, הוא פוגע בחובת הזהירות שלו כלפי הלקוחות. המומחיות שלו היא לערוך בדיקות יסודיות, כדי לבחור את הגופים שיעשו את הבחירות הנכונות עבורו.

5.

באופן טבעי, הגופים המוסדיים יתנזרו מהשקעות שכרוכות מבחינתם באפשרויות של עלויות נוספות, שכן, מדוע להם לשים את עצמם במצב של ניגוד אינטרסים בינם לבין לקוחותיהם?

התוצאה: הם לא ישקיעו במתן אשראי (חוץ-בנקאי) לגופים עסקיים, וישאירו זאת לבנקים, הם לא ישקיעו בקרנות הון סיכון, כי זה כרוך בעלויות, הם לא ישקיעו בקרנות גידור מובחרות, הם לא ישקיעו בפרויקטים של תשתית של מדינת ישראל, הם לא ישקיעו במיזמים ממשלתיים כמו דירות להשכרה, ועוד ועוד.

קיצורו של עניין, תחומים שלמדינה יש, וצריך להיות, עניין לפתח אותם, ושהיא מכריזה על כך ברבים - כל אלה יירדו לטמיון. אגף התקציבים באוצר מקדם מעורבות של מוסדיים בתחומים שלמדינה יש עניין גדול בהם, ואגף שוק ההון מחסל כל סיכוי לממש זאת. הנה דוגמה נוספת לכך, שיד אחת אינה יודעת, או אינה רוצה לדעת, מה היד השנייה עושה.

6.

טיוטת התקנות הזו מהווה זיגזג למדיניות של אגף שוק ההון במשך העשור האחרון. זאת, במקום לדאוג לרצף רגולטורי. בנייר עמדה של האגף משנת 2004 הוא כותב: "... יותר ויותר חוסכים מקבלים את החלטות החיסכון שלהם, ובוחרים את הגופים או את המכשירים שבאמצעותם יחסכו, תוך התייחסות כמעט בלעדית לשיעור דמי הניהול שייגבו מהם, ופחות לבחינת השאלה מה התשואה או רמת המקצועיות וההישגים שהשיג הגוף המוסדי שבו הם רוצים לחסוך... בראייה ארוכת-טווח, מומלץ לבחון מנגנונים שיסיטו את תשומת לב המשקיעים והשוק מהתחרות ברובד של דמי ניהול לתחרות ברובד של תשואות..".

האם מה שהבין האגף בשנת 2004 לא מבין האגף של 2014? האם הוא השתכנע שמקץ עשור הגופים המוסדיים הגיעו כבר למנוחה ולנחלה, ואינם זקוקים לשירותים חיצוניים עבור העמיתים בקופות?

טיוטת התקנות הנוכחית סותרת את כל המגמות הבסיסיות של אגף שוק ההון באוצר: פיזור השקעות, כולל לחו"ל, פיזור השקעות בין אפיקים שונים ובין סוגי נכסים שונים- סחירים ולא סחירים, ניהול סיכונים במדיניות מוקפדת. כל אלה הם עקרונות ותהליכים שהאגף מוביל ומעודד במשך שנים.

אם יש משהו שחייבים ללמוד ממשבר 2008, זה בדיוק זה. במשבר הבא, כשיגיע, ישאלו הכול - ציבור החוסכים, חברי הכנסת, מבקר המדינה ואחרים - היכן הייתם? אכן, השיח הפופוליסטי בשנים האחרונות, סחף-גרר את משרד האוצר לעסוק בסוגיית דמי הניהול הרבה מעבר לכל היגיון שהוא, עד כדי גיבוש מתווה שיפגע באיכות ההשקעות.

7.

והעיקר - הנזק שייגרם למשקיעים עולה עשרות מונים על התועלת שב"חיסכון" המוצע. חלק ניכר מההשקעות שבהן מדובר הן כאלה שנועדו להשביח את התשואה למשקיע. חיסולן ההדרגתי יביא לפגיעה חמורה בתשואה למשקיעים. לא יכול להיות ספק שכך יקרה.

אבל לא רק בתשואה עסקינן. אחד מהעקרונות החשובים ביותר בניהול השקעות הוא ההבנה שמנהל השקעות טוב הוא גם מנהל סיכונים. הוא צריך לדאוג להשקיע גם באפיקי השקעה, דוגמת נדל"ן, שאינם מצויים במתאם חיובי עם השווקים.

הוא צריך לדאוג לכך שסטיית התקן - התנודתיות של ההשקעה - תהיה נמוכה ככל האפשר, ושהיחס בין התשואה לבין סטיית התקן יהיה הולם. כל אלה הם בחזקת אינטרסים של המשקיע, וכל אלה ייפגעו אם חס וחלילה טיוטת התקנות תהפוך לעובדה קיימת.

מעבר לכך, הטיוטה גובלת בפגיעה בכבוד המקצוע והעוסקים בו. הצורך בפיזור השקעות רק גדל מאז 2004, ואם צריך ראיה - בא המשבר של 2008, והוכיח.

■ הכותב הוא יו"ר בית ההשקעות מיטב דש

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

מיליארדים ירדו לטמיון, אך גיוסי האג"ח מאמריקה בת"א נמשכים

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה ע"י ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים ל-2 החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא ועמית גל את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על