האם ניתן היה להציל את 33.5 מיליון הדולר האחרונים שהשקיעה החברה לישראל, שבשליטת איש העסקים עידן עופר, בבטר פלייס? זן השאלה העומדת בבסיסה של בקשה לגילוי מסמכים שהוגשה היום (א') למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, טרם הגשת תביעה נגזרת נגד החברה לישראל.
בטר פלייס, מיזם הרכב החשמלי של החברה לישראל, קרס אשתקד ברעש גדול. כזכור, במאי אשתקד הוגשה בקשה לפרוק מרצון של בטר פלייס, ובכך ירד לטמיון מלוא סכום השקעתה של החברה לישראל במיזם, אשר הסתכם בכ-293 מיליוני דולר.
בבקשה לגילוי מסמכים, שהוגשה בידי רו"ח בועז יפעת המחזיק במניות החברה לישראל, באמצעות עורכי הדין יעקב סבו, ניצן גדות ודורון רדעי, מתבקש בית המשפט להורות על החברה לישראל לחשוף את הסכם ההשקעה של החברה לישראל בבטר פלייס; את כל הדיווחים והנתונים על בטר פלייס המצויים בידיעה עד להעברת 33.5 מיליון דולר לבטר פלייס על יסוד ההסכם; ואת כל הפרוטוקולים והחלטות הדירקטוריון של החברה לישראל, ועדת הביקורת ודיוני ההנהלה בנוגע להשקעת ה-33.5 מיליון בבטר פלייס.
במסגרת הבקשה נטען,כי היא נועדה לבירור השקעתה של החברה לישראל בבטר פלייס בפברואר 2013. מהבקשה עולה כי ב-31 לאוקטובר וב-1 לנובמבר 2012 פרסמה החברה לישראל דיווחים מיידיים בנוגע להסכם ההשקעה בחברת בטר פלייס, לפיו התחייבה להשקיע כ-67 מיליון דולר בבטר פלייס (מתוך 100 מיליון דולר שגייסה בטר פלייס), בשתי פעימות, וסמוך לאחר חתימת ההסכם השקיעה החברה בבטר פלייס את הסך של כ-33.5 מיליון דולר.
את חלקה השני של ההשקעה - המכונה בבקשה "הפעימה השנייה" - ביצעה החברה לישראל בפברואר 2013. בדוח מיידי שפירסמה החברה נכתב: "לאחר 'קריאה לכסף' (capital call), כפי שהומלצה על-ידי מנכ"ל בטר פלייס ואושרה על-ידי דירקטוריון בטר פלייס, העבירה החברה את יתרת סכום השקעתה במסגרת סבב ההשקעה הנוכחי, בסך של כ-33 מיליון דולר ארה"ב, כנגד הקצאת שטרות המירים של בטר פלייס".
לטענת המבקש, יש לבחון מדוע שילמה החברה לישראל את התשלום השני - את "הפעימה השנייה" - בשים לב לכך ש-24 ימים בלבד לאחר התשלום, פירסמה את דוחותיה הכספיים והתקופתיים לשנת 2012, במסגרתם דווח, בין היתר, כי קיימים ספקות משמעותיים בנוגע להמשך פעילותה של בטר פלייס כ"עסק חי".
"לא זאת אף זאת", נכתב בבקשה, "אלא שבחלוף פרק זמן קצר התחוור שהערת רואי החשבון של בטר פלייס הפכה למציאות מרה, עת שבטר פלייס הגישה בקשה לפרוקה".
בבקשה עולה התהייה "האם ניתן היה להמנע מביצוע הפעימה השנייה?". לטענת המבקש, מקובל הוא שבהסכמי השקעה המבוצעים במספר פעימות, נקשר ביצועה של כל פעימה במנגנון הגנה לצד המשקיע, במסגרתו מותנית כל פעימה בכך שבמועדה לא חל שינוי לרעה במצב התאגיד נשוא ההשקעה.
המבקש מציין עוד כי ככל שיסתבר כי הסכם ההשקעה בבטר פלייס כלל בתוכו מנגנון הגנה, אז הוא יבקש לבחון מה היה ידוע לחברה לישראל אודות מצבה של בטר פלייס במועד ביצוע הפעימה השנייה.
זאת, בין היתר נוכח העובדה שהחברה לישראל הייתה הגדולה בקרב בעלי המניות בבטר פלייס ויחד עם בעל הענין בה, עידן עופר, שאף הוא השקיע בבטר פלייס, היו בעלי השליטה בבטר פלייס; וכן נוכח העובדה כי יחס הסכומים שהשקיעה המשיבה בבטר פלייס על יסוד הסכם ההשקעה בבטר פלייס לעומת כל הסכומים שגייסה בטר פלייס, עלה על יחס הבעלות של המשיבה בה.
עוד מבקש רו"ח יפעת לברר מי בחברה לישראל דן או אישר את ביצוע הפעימה השנייה ומה הייתה ההתייחסות למידע אודות בטר פלייס; האם בעלי המניות האחרים בבטר פלייס שהיו קשורים גם הם בהסכם ההשקעה בבטר פלייס, ביצעו את הפעימה השנייה במלואה; והאם ניתן היה להמנע מביצוע הפעימה השנייה ולחסוך 33.5 מליון דולר שירדו לטמיון אך שבועות בודדים לאחר מכן.
במקרה שיימצא כי החברה לישראל לא ידעה כלל על מצבה של בטר פלייס עת ביצעה את "הפעימה השנייה", מבקש רו"ח יפעת לברר האם הוטעתה ועל-ידי מי כאשר נענתה לקריאה לכסף; ובמקרה שיתברר כי המשיבה ידעה שלא יהא בכוחה של "הפעימה השנייה" להציל את בטר פלייס, תשאל השאלה מדוע ביצעה את הפעימה השנייה בכל זאת, ו"השליכה כסף טוב אחרי כסף רע".
מהחברה לישראל נמסר בתגובה: "התייחסות החברה לישראל תינתן, אם תידרש לכך, בין כותלי בית המשפט".