בשבוע שעבר התפוצצה פרשת הלבנת הון לכאורה בהיקף של כ-60 מיליון שקל בחברה ציבורית בתחום הנדל"ן. בסוף השבוע הותר לפרסום כי החברה הציבורית החשודה היא חברת ב. יאיר, שחשודה לכאורה בביצוע העבירות עם העבריין, יצחק אברג'יל. מספר ימים קודם לכן, הגיעה לסיומה הדרמטי בבית המשפט המחוזי פרשת השוחד בהולילנד, שנודעה כפשרת השחיתות הגדולה ביותר שהתגלתה בתחום הנדל"ן.
בית המשפט המחוזי שלח למאסרים כבדים את המעורבים, ובראשם את ראש ממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, שנשלח ל-6 שנות מאסר בפועל. בשתי הפרשות הללו, ובפרשות נוספות של שחיתות בתחום הנדל"ן, מעורבים - או נחשדים כמעורבים - ראשי החברות, בכירים בשירות הציבורי וגורמים מוכרים מעולם הנדל"ן, והן מעוררות תחושה שהשחיתות בשוק זה פושה בראש הפירמידה, בקודקוד.
מחקר שערכה מחלקת הביקורת החקירתית בחברת "פאהן-קנה ניהול בקרה", חברה בת של פירמת רואי החשבון פאהן-קנה ושות' Grant Thornton Israel, מגלה כי יש בסיס לתחושה הזאת. מהמחקר עולה כי בשנת 2013 כ-70% מההונאות בתחום הנדל"ן בוצעו בידי גורמים בכירים בחברה - מנהלים או בעלי מניות. זאת, לעומת 55% מהמעילות שבוצעו על-ידי בכירם בכלל המגזרים.
עוד נמצא כי הנזק שנגרם ממעילות אלה היה רב יותר: מהמחקר עולה כי היקף הנזק הממוצע בהונאות נדל"ן בישראל עמד על כ-850 אלף שקל, לעומת נזק ממוצע של כ-650 אלף שקל בהונאות בכל החברות שנסקרו.
מהמחקר עולה כי הסיבה להיקף הונאות ממוצע גדול יותר בענף הנדל"ן נובע מהיקפים גדולים של תנועות כספיות בפרויקטים אלה, וכן ממעורבות של גורמים רבים בפרויקטים, איתם המועל יכול לשתף פעולה לצורך ביצוע המעילה.
בקרה לקויה
עוד נמצא כי רמת הפיקוח וההגנה של החברות בהן התגלו מעילות לא הייתה מספקת. רק 63% מתוך חברות הנדל"ן שהשתתפו בסקר, ערכו סקרי חשיפה להונאות ומעילות או סקרי סיכונים, לעומת 82% מכלל החברות שהשתתפו בסקר.
לדברי רו"ח ומשפטן שי מדינה, שותף ומנהל מחלקת הביקורת החקירתית בחברת פאהן-קנה ניהול בקרה Grant Thornton Israel, שערך את הסקר, "בחברות הנדל"ן בישראל, במיוחד כאשר מדובר בחברות פרטיות, הבקרות לאיתור הונאות ומעילות אינן נמצאות בראש סדר העדיפויות של ההנהלות. כתוצאה מכך, החברות חושפות את עצמן להונאות מצד גורמים חיצוניים ומעילות מצד גורמים פנימיים".
רו"ח מדינה מציין עוד כי "מרבית ההונאות בענף הנדל"ן, אשר התרחשו בישראל, נבעו מהונאות של מנהלים כשהנפוצות הן: משיכת כספים במירמה מחשבון שותפות, שימוש בציוד של החברה לצורך ביצוע פרויקטים של חברות אחרות בבעלות אחד השותפים, והונאות של רישום כוזב בספרי שותפות".
הפתרון: אכיפה והחמרת ענישה
בזה, אומר מדינה, אנחנו דומים לכמה מדינות אחרות. "מסקירת סוגי ההונאות שבוצעו בענף הנדל"ן בעולם, עולה כי סוג הונאות זה נפוץ מאוד גם בקנדה ובהודו. במדינות אחרות בעולם, ההונאות הנפוצות הן חיובים כוזבים מצד ספקים (ארה"ב), תיאום מחירים בין ספקים (קנדה, בריטניה, הודו ואוסטרליה) ושוחד במכרזים (הודו וקנדה)".
נושא ההונאות בענף הבנייה הוא בעיה עולמית. סקר שערכה לאחרונה רשת Grant Thornton International, בה חברה פירמת רואי חשבון הישראלית פאהן-קנה, מגלה כי היקף ההונאות בענף הבנייה העולמי עלול לזנק מ-860 מיליארד דולר כיום ל-1.5 טריליון דולר ב-2025. עורכי המחקר מזהירים כי השחיתות בענף עלולה לאיים על הצמיחה ועל המוניטין של הענף. לדברי עורכי הסקר הבינלאומי, חמש משפחות המאפיה הגדולות בניו יורק שולטות ב-5% מהפרויקטים של הבנייה בעיר.
מחלקת הביקורת החקירתית בחברת פאהן-קנה ניהול בקרה מונה 8 סוגי הונאות "פופולריות" בענף הבניה בישראל: ניפוח של חיובים עבור שעות, חומרים וציוד; מכרזים וחוזים תפורים; שוחד ושחיתות; חיובים פיקטיביים דוגמת הפניית כספים לחברה פיקטיבית; מניפולציה בהזמנות עבודה; גניבת חומרים או החלפה בחומרים זולים יותר; מצגי שווא, דוגמת העסקה של עובדים לא מדווחים וזיוף תוצאות בדיקה ואישורי ביטוח; הלבנת כספים והתחמקות מתשלום מס.
- איך נמנע את הולילנד הבא או פרשת ב. יאיר הבאה?
מדינה: "הולילנד הבא וגם ב. יאיר , בהנחה שהדברים שפורסמו בהקשר זה יתבררו כנכונים, הן הונאות של קודקוד הפירמידה, ובאמת רואים בשנים האחרונות שחלקם של הבכירים בהונאות הולך וגדל ביחס לעובדים הזוטרים. הסיבה המרכזית לכך היא שבשנים האחרונות הנהלות מבצעות בקרות למניעת מעילות של זוטרים, אבל אף אחד לא עושה בקרה עליהם, על הבכירים. מה שיכול לטפל בבעיה הזו, זה לשנות את המגמה לטווח ארוך, בעיקר על-ידי אכיפה.
"רשויות האכיפה צריכות לחקור ולפרסם יותר את האירועים הללו, ולהחמיר בעונשים. אלה דברים שיכולים לשנות את המגמה במקרו. צריך לדאוג להבליט את חומרת הענישה, כי זה יכול להרתיע. הרשויות צריכות לתעדף ולכוון את המשאבים שלהן, והטיפול שלהן בפרשות מסוג כזה. ככל שהם יחליטו להקצות יותר משאבים לטיפול בתופעות כאלה, זה יגרום לתגובת שרשרת. ואם נתייחס להולילנד כקו פרשת המים, כבר ראינו תגובות שרשרת שהיו כתוצאה מהפרשה הזו, לדוגמה החתימה של שלמה לחיאני על הסדר טיעון.
"קשה מאוד ליצור בקרות פנימיות בחברה על מי שעומד בראש הפירמידה. הגוף בחברה ציבורית שצריך לעשות ביקורת זה הדירקטוריון, בהנחה שהוא גוף חזק עם גורמים מומחים שמתמחים בביקורת חקירתית ואיתור אי-סדרים, ניתוח עסקאות ואירועים חריגים. אבל זה מאוד מוגבל לחברות ציבוריות, ולכן התפקיד של הרשויות במקרים האלה דרמטי יותר".
סוגי ההונאה הנפוצים:
■ ניפוח של חיובים עבור שעות, חומרים וציוד
■ מכרזים וחוזים תפורים
■ מתן שוחד
■ חיובים פיקטיביים, דוגמת הפניית כספים לחברה פיקטיבית
■ מניפולציה בהזמנות עבודה
■ גניבת חומרים או החלפה בחומרים זולים יותר
■ מצגי שווא, דוגמת העסקה של עובדים לא מדווחים וזיוף תוצאות בדיקה ואישורי ביטוח
■ הלבנת כספים והתחמקות מתשלום מס
