רקפת רוסק עמינח בנק לאומי / צלם: בלומברג
בנק לאומי צפוי לסיים את פרשת העלמות המס של הלקוחות האמריקאים עם נזק של יותר ממיליארד שקל. היום (א') הודיע הבנק, שבניהולה של רקפת רוסק-עמינח, כי הוא נמצא לקראת גיבוש הסדר עם משרד המשפטים האמריקאי, ולפיו הבנק ישלם קנס של 950 מיליון שקל. הסכום מתבסס על הודעה שהבנק קיבל בימים האחרונים ממשרד המשפטים האמריקאי.
עוד עולה כי בנק לאומי צפוי לסיים את הפרשה ללא כל אישום פלילי, לא לבנק ולא לאיש מבכיריו שכיהנו בתפקידי-מפתח בתקופה הרלוונטית, בהם גליה מאור שכיהנה כמנכ"לית בשנים שאליהן מתייחסת הפרשה.
נזכיר כי מדובר בחקירה שהחלה לפני כ-3 שנים, ובמסגרתה בודקות הרשויות האמריקאיות שורה של בנקים בשווייץ, בחשד כי אלה סייעו ללקוחותיהם האמריקאים להעלים מס מהרשויות בארה"ב. בין הבנקים הישראליים שברשימה ניתן למצוא גם את בנק הפועלים ואת בנק מזרחי-טפחות, ואולם ככל הידוע, שם החקירה מתקדמת פחות לעומת בנק לאומי.
הפרשה, נזכיר, עסקה בכך שלאומי סייע ללקוחותיו האמריקאים להעלים מס מהרשויות בארה"ב בשנים 2002-2009.
לאומי כבר הפריש 490 מיליון שקל בדוחותיו בשנתיים האחרונים, ולכן יבצע עוד הפרשה של 460 מיליון שקל בדוחות הרבעון השני, מה שצפוי לפגוע באופן מהותי בתוצאות הרבעון.
אלא שבזאת לא מסתיים הנזק של הבנק מהפרשה; לאומי שכר סוללה של יועצים בפרשה ובראשם פירמת דלויט העולמית, שסרקה ומיפתה את הנתונים של הלקוחות. ההוצאות ליועצים עומדות על 200 מיליון שקל בקירוב (הרוב המוחלט כבר הופרש), כך שבסך-הכול פרשה זו צפויה לעלות לבנק יותר מ-1.1 מיליארד שקל.
בדוחותיו הכספיים, לאומי מפריש את הקנס כהוצאה שאינה מוכרת למס, כך שהפגיעה היא ישירות ברווח הנקי. עם זאת, בכוונת הבנק לדון בכך עם רשויות המס ולבקש כי לפחות חלק מהקנס יוכר לצורכי מס.
שיתוף-פעולה מלא
כאמור, לאומי אינו הבנק היחיד שנחקר בפרשה. לפי הערכות, ההחלטה של האמריקאים לקדם את החקירה מול לאומי נבעה בין היתר מכך שלפני כמה שנים, בעת שכבר היה ידוע כי הרשויות האמריקאיות מגבירות את הפיקוח והאכיפה כנגד בנקים זרים, החליטו בלאומי לקבל עוד שורה של לקוחות בעייתיים עם נכסים בעשרות מיליוני דולרים. על אף שלא מדובר בנכסים בהיקף גבוה מאוד, הרשויות האמריקאיות לא ראו זאת בעין יפה, והעלו את לאומי בסדר העדיפויות של בנקים שהם מבקשים לחקור.
בלאומי הוחלט לשתף פעולה באופן מלא, בתקווה שהרשויות האמריקאיות יתחשבו בכך בבואן לקבוע את הקנס. לאומי התחייב לתת לאנשי דלויט גישה חופשית ומלאה לחשבונות של הלקוחות האמריקאים, כדי למפות את כלל הפעילות שלהם ולקבוע את היקף עבירות המס שלהם. דלויט ולאומי בנו מאגר נתונים אדיר של נתוני הלקוחות הרלבנטיים, הפעולות שביצעו וההכנסות ורווחי הבנק מפעילות זו.
לפי הנתונים שהתקבלו בשילוב של אינדיקציות שקיבלו מהממשל האמריקאי על משמעות אותם הנתונים, ביצעו בבנק הערכה של גובה הקנס הצפוי - ועל-פיו ביצעו את ההפרשות, אלא שבפועל קבעו הרשויות קנס גבוה בעשרות אחוזים מההפרשה.
הסיבה לכך שהקנס שנקבע היה גבוה יותר ממה שהעריכו בלאומי, היא שהאמריקאים מעלים בעקביות את גובה הקנסות שהם גובים מהבנקים. בלאומי לא ערערו על ההודעה שקיבלו, שכן בבנק מבינים ככל הנראה שאם יתמהמהו, הם עלולים לקבל קנס אפילו גבוה יותר.
גובה הקנס נקבע לפי כמה פרמטרים: היקף הנכסים של הלקוחות שלא דווחו לרשויות בארה"ב, היקף ההכנסות של הבנקים מאותם הנכסים והתנהגות הבנק בעת החקירה ומידת שיתוף-הפעולה.
גובה הקנס על נכסי הלקוחות שלו בשווייץ נקבע לפי מנגנון שקבעו בנושא הרשויות האמריקאיות והשווייצריות באוגוסט אשתקד לכלל הבנקים שיגיעו לפשרה עם האמריקאים. אלא שמדובר בפשרה דרקונית למדי: לפי מנגנון זה ישלם הבנק קנס בשיעור 20% מהיקף הנכסים של לקוחותיו האמריקאים. זאת ועוד, אם חשבון הבנק נפתח אחרי 1 באוגוסט 2008 (כלומר לאחר שהרשויות בארה"ב החלו לפעול בתחום זה), שיעור הקנס בגין אותו חשבון יעלה ל-30% מהיקף הנכסים; ואם נפתח אחרי פברואר 2009, הרי שגובה הקנס מזנק ל-50% מהיקף הנכסים באותם החשבונות. מנגד, על חשבונות של לקוחות אמריקאים של לאומי שלא נוהלו בשווייץ, ישלם לאומי קנס לפי נוסחה מעודנת יותר מהנוסחה האגרסיבית שנקבעה בשווייץ.
גבייה מוגברת
בשנים האחרונות הגבירו רשויות המס בארה"ב, בעידודו של הנשיא ברק אובמה, את מאמצי גביית המס, וזאת על רקע המשבר הפיננסי והגירעון הגבוה שאליו נקלעה המדינה. הרשויות בארה"ב חוקקו את חוק ה-FATCA הדרקוני, שייכנס לתוקפו בעוד חודש, ושבמסגרתו הבנקים בכל העולם מחויבים לדווח על חשבונות ונכסים שהם מנהלים בעבור אזרחים אמריקאים.
כמו כן, ארה"ב שמה על המוקד את הבנקאות בשווייץ, שבמשך השנים הסודיות הבנקאית נחשבה בה ערך עליון. רשויות המס האמריקאיות פשטו על הבנקים בשווייץ והחלו לחקור באגרסיביות האם תחת מטריית הסודיות הבנקאית, הבנקים סייעו ללקוחות אמריקאים להעלים מס.
האמריקאים משקיעים משאבים רבים בחקירות השונות, ולא מהססים להטיל קנסות אדירים שרק הולכים וגדלים. כך לדוגמה, לפני כמה שנים הוטל על UBS קנס של קרוב ל-800 מיליון דולר, שנחשב כבר אז גבוה. אלא שמאז חלפו כמה שנים, ובאחרונה פורסם כי על קרדיט סוויס יוטל קנס של יותר מ-2 מיליארד דולר.
