גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה המסר? איזה מהם?

מדוע קמפיין שכל-כך מצליח בפייסבוק, לא מייצר לידים בגוגל?

אינטרנט / צילום: shutterstock
אינטרנט / צילום: shutterstock

בתחילת המאה הקודמת, היזם האמריקאי ג'ון וונאמייקר אמר משפט שנכנס לפנתאון של עולם הפרסום: "חצי מהכסף שאני מוציא על פרסום, מבוזבז. הבעיה היא שאני לא יודע איזה חצי".

ואכן, פעם הכול היה פשוט יותר. לבעל עסק שרצה להכניס לקוחות אל החנות שלו היו מעט ערוצי פרסום, כולם היו מבוססי דפוס, והלקוחות נחשבו לקבוצה אחת הומוגנית. בהיעדר כלי מחקר ובקרה, גיבוש המסר הפרסומי התבסס על אינטואיציה, אותו מסר הופיע בכל ערוצי הפרסום, והידיעה אם הפרסום היה מוצלח או לא הגיעה רק בסוף התהליך, כשספרו את הכסף בקופה.

בשנת 2014, כ-100 שנה לאחר שמר וונאמייקר הלך לעולמו (בשיבה טובה), המפרסמים משתמשים בכלי תכנון, מחקר ובקרה מתוחכמים, מפעילים מערכי שירות רב-ממדיים, מבדילים בין סוגי לקוחות שונים (סטודנטים, חיילים, גימלאים וכו') - אך עדיין מתייחסים לערוצי הפרסום כאל מקשה אחת ומציעים בכל הערוצים את אותו מסר שיווקי.

אמנם בערוצי האוף-ליין (טלוויזיה, שילוט חוצות, עיתונות וכו') יש נכון להיום היגיון בקיום הצעה אחת אחידה, וזאת לאור חשיבות החזרתיות (repetition), חוסר הגמישות לשנות מסר במהירות (שילוט חוצות, לדוגמה) והעלות הגבוהה של העמדת מספר אלטרנטיבות לאותו הקמפיין (צילומים, עריכות, דפוס וכו').

לעומת זאת, בערוצים המקוונים קיימת גמישות מקסימלית, הן ברמת העיצוב, הן ברמת עלות ההפקה והן ברמת הבקרה, והיכולת לשנות כל דבר בכל רגע נתון. אז מדוע לא לנצל את מלוא הפוטנציאל שיכולות אלה מעניקות לנו, המפרסמים?

אותו מסר - אפקטיביות שונה

אם תיקחו ילד בן 3 ותציבו אותו בגן שעשועים, בשעת סיפור בספרייה ובגלידריה, הוא יתנהג באופן שונה בכל אחד מהמקומות. השינוי בהתנהגותו נובע מהגירויים הסובבים אותו, מהפיתויים העומדים לנגד עיניו ומהסחות הדעת שבמקום. וזה בדיוק מה שקורה לבאנר שלכם כשהוא מפורסם בערוצי מדיה שונים.

כולם מבינים שקיים הבדל בין ערוצי המדיה השונים, בכל הנוגע ל-state of mind של הגולשים. בגוגל אנחנו "ממוקדי מטרה", ב-ynet אנחנו מתעדכנים בחדשות ופתוחים לתוכן רלוונטי ומעניין, בפייסבוק אנחנו משתפים ומשתתפים וכו'. ולכן, מה שיגרום לגולש להגיב לפרסום שונה בין ערוץ לערוץ. ובמילים אחרות, מסר שיווקי שמייצר הרבה לידים ב-ynet לא ישיג את אותה אפקטיביות בפייסבוק או ביוטיוב.

מכיוון שרובנו מתקשים להעריך מראש מה יעבוד איפה, אנחנו עורכים בדיקת חלופות (A-B Testing) לפרסומים באינטרנט - עולים עם שני סוגי באנרים ובודקים איזו חלופה עובדת טוב יותר, ואיתה ממשיכים.

זוהי בקרה חשובה, אך היא מתבצעת בממד אחד - ממד המסר או העיצוב. ולכן, חובה לבדוק באופן רב-ממדי - איזה מסר עובד טוב יותר באיזה ערוץ פרסום ובאיזה אמצעי צריכת מדיה (האתר ה"רגיל" מול האתר הסלולרי /האפליקציה).

חשוב לציין כי כדי להתאים את המסר לערוץ הפרסום אין צורך בהכרח לשנות את הצעת המכר, התמחיר או המוצר (חברת אופנה לא תפסיק להציע ג'ינסים או תוזיל את מחירם רק כי בפייסבוק הם לא מקבלים לידים).

התאמת המסר לערוץ הפרסום הוא התייחסות שונה לממדי הצעת המכר השונים. לדוגמה, ספק אינטרנט ביתי עשוי להציע מחיר חודשי אטרקטיבי בערוץ מדיה אחד, מהירות גלישה גבוהה בערוץ מדיה אחר, ומתנה לכל מצטרף חדש בערוץ מדיה שלישי. בכל ערוץ יודגש הממד שמניע טוב יותר לפעולה את הגולשים בו.

מציאות זו, של ריבוי מסרים מקבילים, חייבת להיות מופנמת לכל אורך שדרת השיווק. על מנהל השיווק לייצר הצעת מכר רבת-ממדים; על משרד הפרסום לייצר, למעשה, כמה חלופות לאותו הבריף (חלופת "מחיר אטרקטיבי", חלופת "פריסת תשלומים", חלופת "מתנה לכל רוכש" וכו'); על מנהל המדיה להיות בכוננות מתמדת כדי לוודא שבכל ערוץ פרסום מופיעה החלופה האפקטיבית ביותר, ולהיות מוכן לבצע שינויים והתאמות בכל עת, כי מה שעובד היום לא בהכרח יעבוד מחר; ועל אנשי המכירות והשירות בשטח לשלוט בכל ממדי הצעת המכר.

■ הכותב הוא מנהל השיווק של Avis.

עוד כתבות

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

הירידות בוול סטריט מתחזקות; מניות הסייבר ממשיכות לאבד גובה

ה-S&P 500 יורד בכ-0.8% ● וול סטריט מגיבה היום לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● נובו נורדיסק צוללת בקרוב ל-15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין נסחר סביב 66 אלף דולר, לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● מחירי המתכות היקרות עולים ● הביטקוין יורד ומחירו נע סביב 65 אלף דולר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה רוכשת חברת דאטה ישראלית ב-75 מיליון דולר

החברה הנרכשת היא אילומקס, שעוסקת בניהול הדאטה הארגוני וביצירת שפה משותפת בין מאגרי המידע השונים לשם אימון והפעלת בינה מלאכותית

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

כוחות מקסיקניים ברחובות מקסיקו סיטי / צילום: ap, Ginette Riquelme

השוטר שהפך לברון סמים: החיסול הדרמטי במקסיקו, וההשלכות

מנהיג קרטל חליסקו "אל מנצ'ו" חוסל במבצע נועז של צבא מקסיקו, שהביא לסיומו של מצוד בינלאומי ממושך ● מותו הצית גל נקמה הכולל חסימות כבישים ומהומות אלימות - שהפכו ערי נופש לאזורי קרב ● הכאוס הביא לביטולי טיסות ולאזהרות מסע למדינה

כותרות העיתונים בעולם

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

צביקה לביא, מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע בחשד שרכש מניות של ארית תוך שימוש במידע פנים, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים אותו מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

האנליסטים מתיישרים עם השוק: מניית התוכנה שמחיר היעד שלה נחתך ב־70%

הירידות החדות במניות התוכנה בעקבות החשש מהשפעות ה־AI - מובילות לשורה של הפחתות מחירי יעד, בהן של חברות מישראל, שעדיין גבוהים ממחיר השוק ● בג'פריס מסמנים את המניות המועדפות בתחום, ואילו בבנק אוף אמריקה מזהירים: הירידה במכפילים רק התחילה

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל