גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מאז התיקון לחוק לאחידות בענישה, גזרי הדין מקלים יותר"

חוק "הבניית שיקול-הדעת בענישה", שנכנס ביולי 2012, קובע מספר שלבים שעל השופטים לנקוט בבואם לגזור דין של נאשמים בפלילים ■ ד"ר קרן וינשל-מרגל: "לא מצאנו מאז החמרה בענישה לגבי אף אחת מ-20 העבירות השכיחות"

ד"ר קרן וינשל - מרגל / צילום: איל יצהר
ד"ר קרן וינשל - מרגל / צילום: איל יצהר

חוק "הבניית שיקול-הדעת בענישה", שנכנס לתוקפו ביולי 2012, נועד להגביר את האחידות בענישה בין בתי המשפט השונים, שדנים במקרי עבריינות דומים, אך בדיונים שקדמו לחקיקתו השתמע כי הוא יביא גם להחמרה בענישה של בתי המשפט. שופטי ישראל קיבלו את החוק בצורה מסויגת מאוד. מגזרי דין שהתקבלו מאז כניסתו לתוקף, התברר כי הוא מקשה על השופטים את מלאכת הענישה, כיוון ששהוא מאלץ אותם לנמק את החלטותיהם ביתר פירוט ולקבוע טווח עונשים ההולם את חומרת מעשה העבירה, טרם הטלת העונש הספציפי.

חוק הבניית שיקול-הדעת בענישה קובע מספר שלבים שעל השופטים לנקוט, בבואם להעניש נאשמים שהורשעו בפלילים. לפי החוק, שופט הדן בעונשו של עבריין לקבוע תחילה מתחם ענישה כללי, שאינו מביא בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם שמולו, ורק בשלב הבא להביאן בחשבון. החוק נועד ליצור שוויון ואחידות בענישה, ולמנוע מצב שבו אדם אחד מקבל עונש שונה לחלוטין מהעונש שמקבל אחר שהורשע בביצוע עבירה דומה.

בגזר הדין במשפט הולילנד, קרא שופט המחוזי בתל-אביב, דוד רוזן, לכנסת לערוך תיקונים בחוק, תוך שהדגים את הקשיים בו. "לפי החוק, על בית המשפט לבדוק ולבחון את נושא העונש באמצעות מסגרות מוגדרות, מורכבות, משולבות ומוגדרות בצורה גרפית, שלא לומר טכנית. דרך זו זרה לעבודת השופט ומקשה על מלאכתו בבואו לגזור את הדין", כתב רוזן. "גזירת-הדין אינה יכולה ואינה אמורה להיות פעולה טכנית המתוחמת במסגרות מבניות קשיחות. עונשו של אדם אינו צריך להיות שקלול וסיכום מתמטי של סך שקלול המסגרות המבניות הנתונות בתיקון החוק".

אז האם חוק הבניית שיקול-הדעת בענישה מגשים את מטרותיו? בראיון בלעדי עם ד"ר קרן וינשל-מרגל, מנהלת מחלקת המחקר של הרשות השופטת, לרגל סיום עבודתה בתפקיד, היא אומרת שעד כה החוק אכן הצליח להביא ליתר האחדה בענישה. לדבריה, "במחקר שערכנו והתפרסם לפני כחודש עלה כי שונות אורכי המאסרים שנגזרו לאחר החלת החוק, קטנה לעומת התקופה שקדמה לו".

האחדה והקלה בענישה

ממצא מפתיע אף יותר של מחלקת המחקר הוא שבניגוד לטענות שהושמעו תדירות בדיון הציבורי והאקדמי שקדם לחוק, מתברר כי הוא לא הביא להחמרה בענישה. ההיפך הוא הנכון - ניתוח כלל גזרי הדין שהתקבלו מאז יולי 2012 שביצעה מחלקת המחקר, מראה כי השפעת התיקון לחוק עד כה היא דווקא בדרך של הקלה בענישה.

עוד התברר כי חלה ירידה משמעותית במספר המורשעים שנשלחו לכלא ב-2013, וכן בשיעורם מבין כלל המורשעים. וינשל-מרגל מסבירה כי המחקר בדק את 20 סוגי העבירות השכיחות ביותר, ש-75% מהאסירים, יושבים בכלא בגלל ביצוען. "המדובר בעבירות כגון החזקת נשק ללא רישיון, חבלה, שוד, פריצה ואינוס. לא מצאנו החמרה בענישה לגבי אף סוג של עבירה וזה היה ממש מפתיע", היא אומרת.

- הייתה ציפייה כללית שחוק הבניית שיקול-הדעת בענישה יביא להחמרה בענישה. מה ההסבר לממצאים שלכם?

"יש כמה הסברים אפשריים, ואנו כותבים זאת גם במחקר. אחד ההסברים הוא שיכול להיות שמדובר בתיקון מוגזם של השופטים. כלומר, שהשופטים לקחו בחשבון את הציפייה שתהיה החמרה בענישה, ולכן דווקא לא החמירו; הסבר נוסף יכול להיות בהיבט של הסדרי הטיעון. מצאנו שמאז כניסת החוק לתוקף, הדפוס של ההסדרים השתנה ויש יותר הסדרי טיעון שהם סגורים לעניין העונש. החוק מטיל עומס גם על התביעה, שמעדיפה כנראה לעשות הסדרי טיעון שבהם הענישה היא מוסכמת, בעוד שלפני כן היו הרבה הסדרי טיעון שבהם הוסכם רק על טווח ענישה"; הסבר אפשרי נוסף לתופעה אותו מספקת וינשל-מרגל הוא שהציפיות המוקדמות שהחוק יביא להחמרה בענישה היו מלכתחילה מוטעות.

- אז חוק הבניית שיקול-הדעת בענישה משרת את המטרה לשמה חוקק?

"עד כה הוא בבירור מביא, כאמור, ליותר האחדה בענישה. אם כי צריך לקחת בחשבון שלא עבר הרבה זמן מאז שהחוק נכנס לתוקפו".

עם זאת, וינשל-מרגל מציינת, ברוח הדברים שכתב השופט רוזן, כי החוק אכן מקשה על השופטים את מלאכתם, הוא מביא לגזרי דין יותר ארוכים ולכך שלוקח לשופטים יותר זמן לכתוב אותם.

קידום יעילות הצדק

מחלקת המחקר של הרשות השופטת הוקמה בשנת 2010. וינשל-מרגל היא זו שהוציאה לפועל את ההקמה ואת בניית המחלקה. מאז הקמת המחלקה בוצעו מספר מחקרים חשובים, שנועדו לבחון תהליכים ופרוצדורות ולהעריך רפורמות ושינויי מדיניות, בהם: דחיות דיונים במערכת המשפט, מדד משקלות להערכת העומס השיפוטי בישראל, שיעורי הרשעה וזיכוי בהליכים פליליים, תביעות נזקי רכב (פח אל פח) ותביעות שיבוב בבתי המשפט ועוד.

לד"ר וינשל-מרגל חשוב מאוד להזכיר שלמחלקה יש ועדת היגוי שעליה נמנים נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, דורית ביניש, השופט העליון בדימוס, שלמה לוין (מנהל המכון להשתלמות שופטים) והשופט המחוזי, ד"ר יגאל מרזל. "ועדת ההיגוי קובעת לנו מה לחקור, ולאחר שהמחקר נעשה - מהם הצעדים שצריך לבצע בעקבות המסקנות העולות ממנו".

תפוקת המחלקה גבוהה מאוד ביחס למקבליה בעולם הרחב, והיא הוציאה מחקרים רבים. לדברי וינשל-מרגל, "כשהקמתי את המחלקה לפני כמעט 4 שנים, התחלנו מכלום, אבל מהרגע הראשון ידעתי מה אני רוצה כי למדנו מהמקבילה האמריקאית שלנו מהם נוהלי עבודה, סוגי המחקרים הנדרשים למערכת וכדומה".

- מחקרים מהשנים האחרונות, בין היתר של פרופ' ערן ויגודה ואיתי בארי מאוניברסיטת חיפה, מעלים כי אמון הציבור במערכת המשפט יורד באופן תדיר.

"זה נכון שיש המון ביקורת על מערכת המשפט בישראל, וכי אמון הציבור במערכת יורד. המחקרים שאנחנו עושים משפרים ומקדמים את יעילות הצדק, ובסופו של דבר גם מביאים להגברת אמון הציבור במערכת המשפט. לדעתי, זה שיש למערכת המשפט פתיחות ושהיא עושה שימוש במחקרים שלנו, זה אומר שנעשה על-ידה ניסיון להשתפר".

- למה את מדברת על "יעילות הצדק" ולא על "יעילות המשפט"?

"הרעיון הוא שהמשפט נועד לשרת את האינטרס של צדק, שאנחנו לא עובדים רק על יעילות".

מדד לחלוקת העומס

אחת מגולות הכותרת של מחלקת המחקר בתקופת וינשל-מרגל הוא המחקר שעסק במשקלות תיקים. העומס בבתי המשפט בארץ הוא, כידוע, גדול מאוד, בין היתר, עקב הכמות העצומה של עורכי הדין לעומת הכמות הזעומה של שופטים. ואולם, עד לפני מספר שנים המדד היחידי לבדוק את העומס המוטל על כל שופט היה כמות התיקים אבסולוטית. מכיוון שיש הבדלים עצומים בין תיק לתיק, נתון זה היה כמעט חסר משמעות והקשה על המערכת לחלק את העומס בצורה נכונה ויעילה בין השופטים השונים. את הפתרון לבעיה סיפקה ד"ר וינשל-מרגל שהכינה תוכנית מפורטת, שבוחנת את התיקים לפי משקלם/גודלם ומראה כיצד מתפזר העומס וכיצד לחלק את השופטים בין בתי המשפט.

היום "מדד משקלות התיקים" הוא כלי עבודה נהדר עבור בהנהלת בתי המשפט ונשיאי בתי המשפט. המדד סיפק פריצת דרך ניהולית משמעותית עבור מערכת המשפט, אבל וינשל-מרגל מצטנעת: "אנחנו לא המצאנו את מדד משקלות התיקים. מדדים דומים כבר היו קיימים במדינות אחרות הרבה זמן. האמת היא שזה הדהים אותי שבישראל זה לא היה קיים עד עכשיו. המדד מסייע בחלוקת העומס, בתכנון רפורמות ובשיפור המערכת".

- לאחרונה פרסמנו ב"גלובס" על תיק שהתנהל במערכת המשפט במשך 22 שנה. האם את סבורה כי פסקי הדין וההחלטות מתקבלים היום בזמן סביר?

"אני חושבת שזה בסדר שיש שופט שהוא מהיר וחותך וכותב פסק דין במהירות, ושיש לעומתו שופט אחר שלוקח לו יותר זמן לכתוב פסק דין. אבל צריך לבחון גם את סוגי ההחלטות ופסקי הדין. אחד הדברים שמצאנו במחקר משקלות התיקים זה שהזמן נטו שלוקח לשופט לשלול פרטיות של אדם במתן צו חיפוש הוא 3 דקות. במקומות האלה צריך יותר זמן ויותר משאבים, ובמקומות אחרים צריך אולי פחות זמן. חשוב לומר שיעילות היא לא חזות הכול. אנחנו מנסים למצוא מקום של איזון, שבו היעילות משרתת את הצדק ואת המשפט".

- למה כוונתך?

"נניח, מדברים עכשיו על ביטול או צמצום הסדרי טיעון. אפשר ללכת ולראות שללא הסדרי טיעון, תיק פלילי ממוצע לוקח לנהל פי 7 זמן. ברגע שיש לך את המידע שאנחנו מפיקים, אתה יכול להתמודד עם העולם בצורה טובה יותר. מה שאנחנו עושים זה מחקרים שמסייעים בפועל לניהול מערכת המשפט".

- האם ישנם דברים שמצאת במערכת המשפט והפריעו לך?

"הדהים אותי לראות את היקף תופעת דחיות הדיונים, ובאמת לאחרונה נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, הוציא נוהל חדש שמנסה להילחם בתופעה הזו".

עצמאות מקצועית

לאחרונה החזיר ראש לשכת עורכי הדין, דורון ברזילי, לקדמת הבמה את רעיון משוב השופטים, שבו עורכי הדין מדרגים את השופטים השונים ברחבי הארץ. לפני כחודשיים הכריז ברזילי על החזרת המשוב כבר בשנת המשפט הקרובה, ומערכת המשפט, ובראשה גרוניס, הביעה התנגדות עזה למהלך ואף הטילה חרם על ברזילי.

לד"ר וינשל-מרגל אין עמדה מגובשת בסוגייה, אבל היא מציינת כי להבדיל ממשוב השופטים שנעשה בניגוד לרצון המערכת, העובדה שמחלקת המחקר שייכת למערכת המשפט ועובדת בשיתוף-פעולה עם השופטים, מסייעת לה מאוד. "שיתוף-הפעולה שלנו עם השופטים הוא הכרחי, ולא הייתי רוצה להסתכן בלפגוע בו. השופטים עוזרים לנו המון, גם כשהם יודעים שהתוצאות של המחקרים לא יהיו תמיד לטובתם. שיתוף-הפעולה הזה מאפשר לנו להבין את המערכת כולה וגם ליזום נושאים שצריך לחקור אותם".

- לדוגמה?

"לאחר מפגשים וראיונות עם השופטים, ראינו שיש בעיה עם סוגיית הוצאות משפט המוטלות על בעלי דין - מדובר בסוגייה שיוצרת הרבה פעמים ליטיגציה, ויש חוסר אחידות בין השופטים בתחום זה. החלטנו שצריך לעשות על סוגייה זו מחקר, כי בכל העולם יש הנחיות על גובה ההוצאות, ובישראל אין, ואנחנו עוסקים בכך כעת.

"המחקרים שלנו הם לא רק סטטיסטיים. למשל, במחקר משקלות תיקים, הלכנו וישבנו עם שופטים ושאלנו אותם כמה זמן לוקח להם לכתוב החלטות ופסקי דין. 13% מהשופטים במערכת השתתפו בדיונים הללו, ולא היינו יכולים לבצע את המחקר ללא סיועם".

- הכפיפות של מחלקת המחקר למערכת לא פוגמת באובייקטיביות של תוצריה?

"זו שאלה מעולה. זה נכון שכלפי חוץ לפעמים לא בטוחים שאנחנו אובייקטיבים, אבל אני מרגישה טוב עם המחקרים ומרגישה שאני לא באה לרצות אף אחד. הרבה מהמחקרים שלנו מראים דברים לא נעימים על מערכת המשפט, ולמרות זאת אני מרגישה שהעצמאות המקצועית שלי תמיד נשמרה, ואף אחד לא ניסה לפגוע בה. מערכת המשפט מבינה היטב מה זו עצמאות.

"בנוסף, יש מחקרים שאנחנו משתפים בהם פעולה עם אנשי אקדמיה. עשינו למשל מחקר עם פרופ' אורן גזל-אייל מאוניברסיטת חיפה בנוגע לאחוזי הרשעה (ראו מסגרת), שזכה לפרסום גדול והראה שאחוזי ההרשעה בישראל הם לא כה גבוהים כפי שמקובל היה לחשוב".

- לאן מועדות פנייך?

"אני אהיה חברת סגל בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית ואלמד משפט ציבורי ומחקר משפטי אמפירי, שזהו תחום שמאוד מתפתח ומהווה המשך לעבודתי במחלקת המחקר".

המחקר שהפריך את המיתוס בעניין הסיכוי להרשעה

אחד המחקרים המעניינים ביותר שפירסמה מחלקת המחקר של הרשות השופטת בתקופתה של ד"ר קרן וינשל-מרגל נעשה בשיתוף עם ד"ר אורן-גזל אייל מאוניברסיטת חיפה ובחן את סיכויי ההרשעה והזיכוי של נאשמים בישראל. במאי 2012 פורסם המחקר המקיף, שהראה כי המיתוס, לפיו הרוב המוחלט של המשפטים הפליליים בישראל מסתיים בהרשעה, אינו נכון.

מהמחקר עלה כי שיעור ההרשעות במשפטים פליליים בישראל עומד על 70% בלבד ולא על 99.9%, כפי שהיה מקובל לחשוב עד אז בעקבות נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ההסבר היה ש-94% מהנאשמים מודים באשמה, רובם בהסדר טיעון, ואינם טורחים לנסות ולהוכיח את חפותם במשפט.

עוד עלה מהמחקר כי באותם מקרים בהם הנאשם כפר באישומים והתביעה התעקשה לנהלם עד הסוף - כך שבית המשפט נדרש להכריע על בסיס שמיעת הראיות - שיעור ההרשעות עמד רק על 70%. כלומר, למעשה, 30% מהמחלוקות מסתיימות בהכרעה שיפוטית לטובת הנאשם.

ד"ר קרן וינשל-מרגל

תפקיד: המנהלת הראשונה של מחלקת המחקר של הרשות השופטת - תפקיד אותו היא מסיימת בימים אלה. מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית

מצב משפחתי: נשואה+2

מקום מגורים: מבשרת ציון

השכלה: תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל-אביב בהצטיינות לצד תואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטת תל-אביב, שגם אותו סיימה בהצטיינות; תואר שני במדעי המדינה בהצטיינות באוניברסיטה העברית; דוקטורט בנושא קבלת החלטות בבתי משפט עליונים בישראל, ארה"ב וקנדה

ביוגרפיה מקצועית: שימשה כעמיתת מחקר אורחת בבית-הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד, ובשנים 2004-2007 עבדה בייעוץ המשפטי לוועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת; זכתה במספר פרסים ומלגות על מחקריה, בהם פרס הרקטור לסטודנטים מצטיינים במדעי החברה ופרס למאמר מצטיין של כנס תלמידי המחקר במדעי החברה; פירסמה מאמרים בכתבי-עת מובילים בעולם

עוד משהו: חובבת טיולים רגליים

עוד כתבות

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

פרסומים בעולם מהחודשים האחרונים משרטטים את האופן שבו המיליארדר פטריק דרהי הצמיח את עסקיו ● לפיהם, גלגול החובות, בסך עשרות מיליארדי אירו, נתקל כעת גם בעליית ריבית ● כשברקע המו"מ המתקדם לרכישת רשת 13 נשאלת השאלה: האם הדרך בה בנה אימפריה הגיעה למיצוי?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות בבורסת תל אביב; מניית נייס עולה ב-5%, ארית ב-4%

המניות הדואליות חוזרות בפערים קטנים ● הבוקר: ירידות באסיה, עליות קטנות בחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ויורד מתחת ל-3.13 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● אמזון עקפה את וולמארט והפכה לחברה הגדולה בעולם לפי הכנסות ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

הדגם שחוגג חמש שנים על הכביש וממשיך להיות רלוונטי

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

CNN: תקיפה של ארה"ב באיראן אינה צפויה בקרוב

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עשרות אזרחים ישראלים חצו אמש את גדר המערכת משטח מדינת ישראל לרצועת עזה והושבו ע"י צה"ל ● עדכונים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור