גירושין / צילומים: גלובס tv
חייהם של הזוגות המתגרשים רצופים קשיים ומהמורות. אך גם אם מנטרלים את כל הקשיים הנפשיים והלוגיסטיים, ומסתכלים רק על הפן הכלכלי, הגירושים מטילים עול כבד על בני הזוג, ולרוב אינם מהווים צעד משתלם כלכלית לאף אחד מהצדדים.
בני הזוג מחלקים את הרכוש ביניהם, מוכרים אותו בלחץ זמנים (לא תמיד למרבה במחיר), מחלקים את חשבונות הבנק, את חסכונות הילדים ואת ההון שצברו. במהלך תהליך ההיפרדות, הם גם צריכים לשלם לעורכי דינם סכומי שכר-טרחה לא מבוטלים, ולעיתים גם לאקטואר שמעריך את שווי נכסיהם, לכונס שמונה למכירת דירתם ועוד.
לכל הנטלים הכלכליים הללו הצטרף עד היום גם נטל מס משמעותי שהוטל על המתגרשים, שנאלצים להיפרד גם מנתח משמעותי מזכויות הפנסיה שצברו לטובת בן/בת הזוג, הרבה לפני שתיכננו לפתוח את החיסכון הפנסיוני שלהם.
בנוסף לעובדה שהם מושכים את כספי הפנסיה בעל-כורחם כדי לחלוק אותם עם בן/בת הזוג, הרי שהם גם חויבו במס בשיעור של 35% על הכספים שנמשכו.
במהלך השנים התקוממו על כך זוגות רבים וטענו כי מדובר בחיוב מס שגוי, המוטל עליהם למרות שהם מצויים במצב של "אין ברירה" וחייבים, במסגרת הגירושים הכואבים, לפצל את נכסיהם.
הזעקה הציבורית הביאה להקמתה של ועדת שוחט - הוועדה הציבורית לבחינת חלוקת זכויות פנסיה בין בני זוג שנפרדו - בראשות שופט המחוזי בתל-אביב, שאול שוחט. הוועדה הגישה את המלצותיה עוד ב-2008, ובין היתר המליצה להסדיר את מעמדו של בן הזוג הפרוד בדרך שתאפשר לו להגן על זכויותיו לרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים ולממשן, גם אם אינו רשום כבעל זכויות בקרן הפנסיה וזכויות הגמל.
מאז הוגשו מספר הצעות חוק בנושא, אך רק לפני כשנה נרשמה התקדמות ממשית בחקיקה, לאחר שוועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את "הצעת החוק לחלוקת זכויות פנסיה בין בני זוג", היוצרת חלוקה של זכויות הפנסיה באופן שיותיר בידי כל אחד מבני הזוג תיק פנסיה עצמאי ישירות מול הקרן, וכן יקל את ענייני המס הנלווים לכך.
השבוע פורסם ברשומות החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו (התשע"ד-2014), המאפשר לבני זוג גרושים ליהנות מחלקם בכספים שנצברו בקופות הפנסיה והגמל של בן או בת הזוג ממנו נפרדו, בפטור מלא ממס, עד לתקרה של 1.5 מיליון שקל. החוק ייכנס לתוקפו בעוד כחצי שנה. בעלי סכום צבור הגבוה מתקרה זו, ייהנו משיעור מס מופחת.
ההטבה: לפחות 525 אלף שקל
כאמור, המצב החוקי לפני כניסת החוק לתוקפו קובע כי מי שמושך את כספי הפנסיה בטרם המועד הקבוע בחוק, ישלם מס על הסכום הצבור כולו בשיעור של 35% לפחות.
יצוין כי ככלל, הכסף המחולק בין בני הזוג מתיק הפנסיה אינו נמשך כמזומן נזיל אלא מועבר אל קרן הפנסיה של בן או בת הזוג הפרודים, שם, על-פי החוק החדש, הוא ימוסה בשיעורים הרגילים הקבועים בחוק במועד משיכתו כקצבה (לרוב בפטור, לפי סעיף 9א לפקודת מס הכנסה).
עו"ד (רו"ח) ויקטור עטיה ועו"ד אורי גולדמן ממשרד גולדמן ושות' מבהירים כי "מדובר בצעד בעל חשיבות עליונה שנעשה כנראה די באיחור, בייחוד לאור התפיסה המודרנית הרווחת כבר שנים רבות, לפיה הרכוש הנצבר בתקופת הנישואים הינו רכוש משותף השייך לבני הזוג שווה בשווה".
בנוסף, לדבריהם, "נראה כי מתן פטור בנסיבות האמורות הינו מתבקש אף ללא קביעת תקרה בסך 1.5 מיליון שקל, שכן אם מדובר בחלוקת רכוש משותף, הרי שהחלוקה עצמה איננה אירוע מס. נכון היה לו המחוקק היה מגביל את הפטור האמור בהתאם לתקופת צבירת כספי הפנסיה (לפני ואחרי הנישואים) ולא בסכומים שרירותיים".
לדבריהם, "סך שווי ההטבה המקסימלית לבני זוג שייפרדו לאחר כניסת החוק לתוקף עשויה להסתכם בלפחות 525 אלף שקל. עם זאת, נציין כי מדובר בדחיית מס ולא בפטור סופי, שכן בעת משיכת הכספים מקרן הפנסיה לחשבון הבנק, עשוי להיות חיוב במס שבכל מקרה ייעשה בהתאם לנתוניו האישיים של בן הזוג שקיבל לידיו סכומים אלה. ייתכן במצבים מסוימים, כי אותו בן הזוג יוכל אף ליהנות מפטור חלקי או מלא בעת משיכת הכספים לחשבונו, ובכך התאפשר מצב בו הפטור יהיה סופי".
לסיום, אומרים עטיה וגולדמן, "לאור החוק האמור, מומלץ לבני זוג נפרדים להיוועץ במומחה למסים בעת חלוקת ההון המשותף, וזאת במטרה לנצל את מקסימום הטבות המס העומדות לרשותם, בין היתר גם בעניין חלוקת כספי הפנסיה בפטור, בכפוף להגבלות".