גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טירוף חסר מעצורים: סיכום שוק ההעברות, קיץ 2014

2.23 מיליארד אירו הוציאו בחמש הליגות הבכירות באירופה על טאלנטים; הפרמיירליג ניפצה שיאים עם 1.03 מיליארד אירו ■ ניתוח "גלובס"

1. אפשר לשחרר נשימה עמוקה: חלון ההעברות של קיץ 2014, שהתחיל להתחמם במהלך המונדיאל בברזיל עם הכישרונות שזרחו בטורניר ונרשמו בפנקסי הסקאוטים, והתלהט עד לכדי נקודת רתיחה היסטרית בימים האחרונים - נטרק הלילה (בין שני לשלישי) סופית. בקול תרועה.

מעבר מהיר על גלריית השמות הנוצצים שהחליפו בחודש-חודשיים החולפים את מקום העבודה ממחיש את הסיפור בדרך הכי טובה: רדמאל פלקאו, ססק פברגאס, לואיס סוארז, טוני קרוס, צ'אבי אלונסו, אנחל די מאריה, דייגו קוסטה, דויד לואיז, אלכסיס סאנצ'ז, מריו באלוטלי, מריו מנדז'וקיץ', צ'ירו אימובילה, איבן ראקיטיץ', רוברט לבנדובסקי, טיבו קורטואה, דייגו לופז, מתיו ולבואנה, צ'יצ'ריטו, תומאס ורמאלן, פטריס אברה, חאמס רודריגז... רשימה מצומצמת, כן?

10 העברות היקרות ביותר

2. מועדוני הכדורגל הגדולים והעשירים בעולם עסקו כולם בייבוא וייצוא סיזיפי של שחקנים, מה שכמובן מעלה מחשבה אינטואיטיבית שגם הרבה שיאים כלכליים בוודאי נשברו במהלך החלון. יש נתון אחד מדהים שמאשש את החשדות: שלושה שחקנים - סוארז, רודריגז ודי מאריה, שנמכרו עבור 81, 80 ו-75 מיליון אירו (בהתאמה) - נכנסו היישר אל מקומות 3-5 ברשימת ההעברות היקרות בהיסטוריה של הכדורגל (!). זה לא עניין של מה בכך: בין קאקה ורונאלדו (קיץ 2009) ועד לגארת בייל (2014) לא היו כלל שינויים בצמרת הגבוהה ביותר של הרשימה הזאת.

הפוגרום הכספי הזה לא צריך להכניס אף אחד להלם. הוא בסך הכל מגלם את האינפלציה בהכנסות של הכדורגל האירופי, שבאה לידי ביטוי בעיקר במועדוני העילית שלו. הרי מה שנכנס חייב גם לצאת מתישהו. בעונת 2000/01, כשלואיס פיגו הפך לדמות פחות פופולרית באצטדיון הקאמפ נואו מאשר מוחמד דף באצטדיון טדי, לאחר שערק מברצלונה לריאל תמורת סכום שיא (דאז) של 60 מיליון אירו - רשמו 10 הקבוצות המכניסות ביבשת מחזור משותף של 1.48 מיליארד אירו, לפי פירמת רואי החשבון "דלויט". ב-2012/13, הגענו ל-1.43 מיליארד אירו כבר אחרי שלוש הראשונות (ריאל, בארסה, באיירן). 10 המכניסות ביותר של 2012/13? ביחד הן עמדו על 3.7 מיליארד אירו.

כשההכנסות של קצפת המועדונים האירופיים מזנקות בתוך פחות מעשור וחצי ב-150%, ברור שגם העסקאות בשוק ההעברות ימריאו. הקלישאה-שאלה החבוטה "האם שחקן X באמת שווה סכום Y" תמשיך להישמע, וחבל: הרי בשוק חופשי ופרוע, כמעט נטול רגולציות (עם כל הכבוד לפייננשל פייר-פליי של פלאטיני), בו הביקוש לנצח יתגבר על ההיצע - השאלה הזאת רלוונטית בערך כמו אחותה הנדל"נית, "האם דירת 0.7 חדרים בת"א בלי מעלית ובלי חנייה שווה שכירות של 5,000 שקל בחודש?".

3. עכשיו אפשר לקחת עוד נשימה עמוקה ולנסות להבין מה בעצם קרה הקיץ. כשעושים את זה, מגלים מתחת לפני השטח שההתלהבות והצלצולים אולי טיפה מוגזמים: לפי הערכות של החברה הגרמנית transfermarkt, מומחית שוק ההעברות - החלון של 2014 ננעל הלילה עם הוצאות כוללות של 2.23 מיליארד אירו בגין רכישת שחקנים בקרב 98 מועדוני חמש הליגות הבכירות (אנגליה, ספרד, איטליה, גרמניה וצרפת). סכום מרשים לכל הדעות - אבל דומה לזה שנרשם גם בקיץ הקודם (2.25 מיליארד אירו).

מעבר לכך, כשמדברים על העברות - מוטב לבדוק גם את טור ההכנסות. הרי ליברפול לא סתם נשאבה לאטרף קניות של תשעה שחקנים חדשים בתג מחיר כולל של למעלה מ-150 מיליון אירו: היא נעזרה במכירת סוארז, פלוס עודפים בסך כולל של 90 מיליון אירו - על מנת לממן את השופינג. אפילו אלופת אירופה הגלאקטית היא דוגמה מצוינת: מסתבר שכדי לסיים ברווח נקי קבוע (משהו שריאל מקפידה עליו כבר שנים רבות), צריך מדי פעם לאזן את הספרים. אפילו אם אתה הקבוצה עם ההכנסות הטבעיות הגבוהות בעולם הספורט, אפילו אם הנשיא שלך הוא מגלומן חובב צעצועים יקרים ידוע. אז כדי להביא את קרוס, חאמס ושות' במחיר כולל של מעל 120 מיליון אירו - נמכרו די מאריה, אלונסו ושות' ב-114 מיליון.

במבט כלל-יבשתי, המצב הוא כזה: בחמש הליגות הבכירות הוציאו הקיץ 469 מיליון אירו "נטו" בלבד על רכישת שחקנים, אחרי קיזוז מכירות. שוב, זה פחות מהקיץ הקודם (מינוס 593 מיליון אירו), ורחוק מאוד גם מהשיא של קיץ 2007 - אז עמדה ההוצאה הנקייה על שיא כל הזמנים של 709 מיליון אירו.

חמש הליגות הגדולות - מאזן ההעברות בקיץ 2014

4. סוארז ורונאלדו, כנראה שני גאוני המשחק הגדולים ביותר שידעה הפרמיירליג מאז התנדפותם של אריק קאנטונה ודניס ברגקאמפ, נטשו את הליגה האנגלית בשנים האחרונות לטובת החלום של כל ילד - ברצלונה או ריאל. אתה יכול לשחק במועדוני על כמו ליברפול ומנצ'סטר יונייטד, אבל בסופו של דבר יש מועדון סגור של שתי קבוצות שהן מעבר לסתם יגואר - הן למבורגיני ופרארי. אבל מדובר כמובן על מיקרו. במאקרו של הפרמיירליג - אין תחרות לכסף שלה, כשגם קבוצות קטנות נהנות ממינימום של 75 מיליון אירו בעונה רק מהסכמי הטלוויזיה של הליגה (קבוצות התחתית של ספרד נאנקות עם 15 או 20 מיליון אירו). זה כמובן מאפשר לליגה האנגלית לרכוש שחקנים בסיטונות (אבל לא בהכרח במחיר סיטונאי), וגם הקיץ, כמו בכל שנה - זה בא לידי ביטוי בחשבון הרכש שלה: 1.03 מיליארד אירו הוצאות, שיא כל הזמנים (494 מיליון "נטו", לעומת 489 אשתקד). זה כמובן מאפשר לליגה האנגלית להביא לצופים ברחבי הגלובוס את ההצגה הכי טובה בעולם, זה כמובן מאפשר לה להמשיך למכור את זכויות השידור במחירים שרק מאמירים בכל מכרז - וקשה לראות מה יכול לשבור את מעגל הקסמים הזה שמעניק לפרמיירליג יתרון איכות אדיר על כל מתחרותיה.

עד כמה גדול היתרון הזה? בחמש חלונות ההעברות הקיציים של השנים 2010-2014 (לא כולל את החלונות הרגועים יותר של ינואר), המאזן נטו של 20 מועדוני הפרמיירליג בשוק ההעברות עומד על מינוס 1.73 מיליארד אירו. גרמניה במקום השני עם, תחזיקו חזק - 272 מיליון אירו מינוס בלבד; אחר כך איטליה (133) וצרפת (92); והספרדים מה? הספרדים מנצלים את שוק ההעברות כדי להרוויח כסף ולהחזיר את חובות העתק של המועדונים למס הכנסה, לעיריות, למועדונים אחרים ולמי לא: בחמש החלונות הקייצים האחרונים הרוויחו המועדונים הספרדים 135 מיליון אירו.

5. בשנים האחרונות התרגלנו לקבוצות של שייח'ים ואוליגרכים קלי דעת שעומדות בראש טבלת הבזבזניות, אבל הפעם זו דווקא קבוצה של בנקאים מחושבים! מנצ'סטר יונייטד, זאת שבמשך שנים שורפת מאות על גבי מאות מיליונים בגין החזר ההלוואות של בעלי הקבוצה האמריקאים, משפחת גלייזר - שפכה הקיץ 193 מיליון אירו על רכש (153 נטו). את השיא המיתולוגי של ריאל מדריד מ-2009 - 257 מיליון אירו בקיץ אחד (170 נטו) על שורת כוכבים (בראשות רונאלדו וקאקה), זה אמנם לא שובר, אבל זה בהחלט מנפץ את ההשתוללות של רומן אברמוביץ' מ-2003, שעמדה על 157.2 מיליון אירו נטו איתם חידש את צ'לסי. אפילו היריבה העירונית, האלופה מנצ'סטר סיטי שנהנית מכספי הנפט של אבו-דאבי - לא רשמה מעולם קיץ כזה.

ארסנל שנייה במדד הבזבוזים נטו בקיץ הזה - 81.3 מיליון אירו; בארסה שלישית (77.2 מיליון).

6. בית הספר הגבוה לסחר שחקנים נמצא בפורטוגל. מנהלת אותו קבוצה שפעם זכתה בליגת האלופות, הישג שקשה לראות אותה משחזרת - אבל אוהדיה יסתפקו במודל הנוכחי כל עוד ימשיכו להיות כל כך דומיננטיים בליגה המקומית שלהם. לקבוצה קוראים פורטו, ומאז תחילת המילניום היא רשמה רווח של 383 מיליון אירו מהפעילות שלה בשוק ההעברות. אף קבוצה אירופית לא מדגדגת את הסכום הזה (פארמה שנייה עם 253 מיליון בין 2000-2014). ההכנסה של פורטו בתקופה הזאת ממכירות (כאמור, בלי לחשב גם את הקניות) היא 752.4 מיליון אירו (ריאל מדריד שנייה עם 639.2 מיליון).

אבל לפני שהולכים ללמוד מהפורטוגלים, חשוב לזכור שמדובר על מעצמת סוחרי איברים: מודל הבעלות של צדדי ג' על שחקנים שם הוא מאד נפוץ ומקובל. לפורטו יש הרבה שותפים בכל עסקת מכירה (וקנייה) של שחקניה, כך שהיא לא בהכרח רואה את כל הכסף מגיע אליה (או אפילו את רובו).

בכל אופן, גמר חשבון ההעברות של פורטו הקיץ הוא רגוע, במונחים שלה: 79.5 מיליון הכנסות (רובם על פרננדו ואליקים מנגאלה, שנמכרו למנצ'סטר סיטי), 33.3 מיליון הוצאות.

עוד כתבות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם