לפני כחודש, כשעיני המדינה מרותקות למסך הטלוויזיה, למצב בדרום ולהתפתחויות במבצע "צוק איתן", פורסם ברשומות תיקון מספר 13 לחוק איסור הלבנת הון - תיקון שמחולל מהפכה בעולמם של עורכי הדין ורואי החשבון, ומחיל עליהם חובות זיהוי ושמירת מידע של לקוחותיהם.
לפי החוק, חובת הזיהוי תוטל על עורכי דין ורואי חשבון שנותנים ללקוח שירותים בעלי אופי פיננסי, המוגדרים בתיקון לחוק כ"שירות עסקי". במצב זה עורכי הדין ורואי החשבון יחויבו לזהות את לקוחותיהם באמצעות טופס מיוחד לפני ביצוע הפעולה, לשמור את המסמכים ולהציגם - בעת שיידרשו לכך - בפני יחידת הפיקוח של משרד המשפטים.
התיקון לחוק מגדיר בחוק מהן הפעולות שייחשבו ל"שירות עסקי": קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נכסי נדל"ן; קנייה או מכירה של עסק; ניהול נכסי הלקוח, ובכלל זה ניהול כספים, ניירות ערך או נכסי נדל"ן, וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי, בבורסה, בחברת ביטוח או בבנק דואר; קבלה, החזקה, או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד; והקמה או ניהול של תאגיד, עסק, או נאמנות לאחר.
בדברי ההסבר להצעת החוק, צוין, כי הרקע להגשתה הינו העובדה שבשנים האחרונות זיהו ארגונים בינלאומיים מעורבות הולכת וגוברת של נותני שירותים - עורכי דין ורואי חשבון - בפעילות הלבנת הון. הרציונל העומד מאחורי הדרישה להכללת נותני שירות עסקי במסגרת חובות הזיהוי לפי החוק לאיסור הלבנת הון, הוא תפיסת נותני השירותים העסקיים כ"שומרי סף", וכן נוכח אפשרות כי גורמים עברייניים ישתמשו לרעה ב"נותני שירות עסקי" לצורך הלבנת הון או מימון טרור. זאת באמצעות הסוואת מי שעומד בפועל מאחורי פעולות שונות, תחת מעטה של "מכובדות".
גרסה מרוככת
הצעת החוק ספגה ביקורת חריפה מצג עורכי הדין ורואי החשבון, אשר סברו כי היא תמוטט את זכותו של הלקוח ליהנות מחיסיון עורך דין-לקוח ומחובת הסודיות שמחויב בה רואה החשבון, וכן תגרום לאובדן האמון בין בעלי המקצועות הללו לבין הלקוחות. בדיונים בוועדת חוק חוקה ומשפט בכנסת אף טענו עורכי דין שונים, כי החקיקה "תהרוג את מקצוע עריכת הדין".
נוסח החוק שעבר מהווה את נוסח "מרוכך" כביכול של החובות החדשות המוטלות על עורכי הדין ורואי החשבון. לאחר מאבק ממושך של לשכת עורכי הדין, שרוכז באמצעות צוות מיוחד בראשות פרופ' דוד ליבאי, שונתה הצעת החוק המקורית וצומצמה, כך שהתיקון לחוק מחיל "רק" חובות של זיהוי ושמירת מסמכים על נותני השירות העסקי והצגתם עם דרישת הרשויות. התיקון לא כולל את היוזמה המקורית, לפיה המייצגים יצטרכו לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון על הלקוחות בכל פעם שהם סבורים כי הלקוח עושה פעילות אסורה.
ואולם, למרות הדרישה "המרוככת" עורכי דין העוסקים בתחום הלבנת ההון, עדיין מביעים חשש מהשלכות החקיקה על המקצוע.
הגם שהחוק עבר ופורסם ברשומות, חובת הזיהוי והדרך שבה יחויבו נותני השירות העסקי לדווח, תיקבע בקרוב בצו שיוציא משרד המשפטים - ורק עם כניסת הצו לתוקף, ייכנס גם החוק לתוקף. הצו אמור לכלול את הפרוצדורה של חובות הזיהוי - כיצד הדיווח אמור לקרות בפרקטיקה, איך ייראה טופס הזיהוי ובמשך כמה שנים על עורך הדין לשמור אותו; האם הפרת החובה תהווה עבירה אתית בלבד או גם פלילית; וכמה נרחבת תהיה האפשרות של המפקחים מטעם משרד המשפטים להיכנס למשרדי עורכי הדין ולחפש במסמכיהם.
פתח לפרשנות
רגע לפני שהחקיקה נכנסת לתוקף באופן סופי, מספק עו"ד אורי גולדמן, המתמחה בתחום הלבנת ההון, מדריך לעורכי הדין כיצד יש להיערך לקראתה, מה ההיקף של חובת הזיהוי, עד כמה הוא פוגע בחיסיון ובחובת הסודיות ומהן הסנקציות להן חשוף בעל מקצוע שלא יפעל בהתאם לחוק. לגזור ולשמור.
- מיהו ה"לקוח" אותו צריך בעל המקצוע לזהות לפי החוק?
גולדמן: "מדובר בהגדרה קצת מסובכת, ואנחנו עדיין בודקים את היקף הזיהוי בהקשר זה. לשון התיקון לחוק אינה ברורה וקובעת כי 'לקוח הוא מי שמבקש מעורך דין או מרואה חשבון שירות עסקי 'ואינו מעסיקו'. כך גם נקבע, כי כדי להיחשב 'נותן שירות עסקי' מספיק שאותו נותן שירות 'התבקש לבצע' את הפעולה. הגדרה זו אינה ברורה, אך מאחר ויש תמיד לפרש חוק לטובת הציבור, הרי שעולה מפרשנות לשונית פשוטה, כי החוק לא יחול על לקוחות קבועים של עורכי הדין ורואי החשבון, ולא יחול כאשר הייתה התייעצות עם נותן השירות, אך הפעולה לא בוצעה לבסוף.
"עם זאת, קיימת נטייה של הרשויות ובתי המשפט לנסות ולהרחיב את תחולת החוק ולפרש אותו בפרשנות רחבה. כך, למשל, עולות שאלות פרשנות, כגון עד כמה צריך היה נותן השירות העסקי לחקור את הלקוח? מה הכוונה במונח 'ניהול נכסים אחרים' עבור הלקוח הנקוב בחוק? מה המשמעות של 'ניהול תאגידים'? האם עצה לחיסכון מס או תכנון מס נחשבת התייעצות או עצה הקשורה לניהול תאגיד עבור לקוח? ועוד.
"שאלות הפרשנות הללו ועוד שאלות רבות ייבחנו עם הזמן על 'מקרי מבחן' שהרשויות יבחרו בפינצטה, ואותם תבחר המדינה לבחון בהליך משפטי ולהשיג חקיקה שיפוטית".
- על אילו פעולות לא יחולו חובות הזיהוי?
"ראשית, חובת הזיהוי לא תחול על פעולה שלא נמנית על הפעולות הספציפיות המנויות בתיקון שעושה עורכי הדין עבור לקוח.
"כן, לא תהיה תחולה של החובות על מידע שהובא לידיעת נותן השירות העסקי במהלך בירור שקדם למתן השירות, ובסופו של דבר השירות לא ניתן, שכן אז לא מדובר ב'לקוח'. בנוסף, כאמור, ניתן להבין את החוק כך שגם לא יחול על לקוחות קבועים.
"כמו כן, בהתייחס לפעולה של מתן שירות למשרד ממשלתי או במסגרת עבודה במשרד ממשלתי, או פעולה על-פי הוראות החוק תחת פיקוח בית משפט, לרבות פעולות במסגרת כינוס נכסים, פירוק חברות, צו הקפאת הליכים, אפוטרופסות או ניהול עיזבון - לא תחול חובת זיהוי.
"החובות אף לא יחולו על פעולות הפוגעות בחיסיון, אך שאלה זו נתונה לפרשנות, כאשר סביר כי במקרים רבים עורכי הדין יטענו מחד כי חל חיסיון אך הרשויות יטענו כי אינו חל".
צמצום החיסיון
- עד כמה פוגע החוק בחובות החיסיון והסודיות?
"התיקון לחוק קובע כי אין בו או בהוראות צו שהוצא מכוחו, כדי לפגוע בחיסיון לפי הוראות סעיף 48 לפקודת הראיות. עורכי הדין הינם היחידים מבין נותני שירות עסקי שיש להם חיסיון כלפי לקוחם. חיסיון זה הוא לב ליבו של מקצוע עריכת הדין והוא חל בצורה גורפת על כל מידע שמוחלף בין עורך דין ללקוח, למעט במקרים בהם עורך הדין הוא שותף לעבירה או שומע מלקוחו על עבירה עתידית.
"במסגרת התיקון ניסתה הרשות לאיסור הלבנת הון 'לרצות' את עורכי הדין כאשר עיגנה את ההוראה כי לא תהיה פגיעה בחיסיון, אלא שהניסיון מלמדנו כי קיימת נטייה של המדינה ובתי המשפט להרחיב את תחולת החוק ולנסות לצמצם את 'מטריית החיסיון' של עורכי הדין, כדי להוציא פעולות שונות ממסגרת החיסיון. לצערנו, הניסיון מלמד, כי כל סדק שנפער בחומת החיסיון עלול להביא לקריסתה.
"בנוסף, חלה על עורכי הדין גם חובת סודיות (בהתאם לסעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין), אך חובה זו היא פחות רלבנטית לעניין חובת הזיהוי במקרה של עורכי הדין. מנגד, בכללי ההתנהגות המקצועית של לשכת רואי החשבון עוגנה חובת סודיות בגין שירות שניתן ללקוח ויש לו קשר ענייני לשירות המקצועי הניתן לאותו לקוח, וייתכן שהחוק יפגע בהיקף הסודיות האמורה".
- מי יאכוף את חובות הזיהוי על עורכי הדין ורואי החשבון, ומהי הסנקציה במקרה של הפרת החוק?
"טרם נקבע מיהו הגוף שיאכוף את החוק על נותני השירות העסקי, אך נקבע, כי הממונה על 'נותן שירות עסקי', יהיה עובד משרד המשפטים שימונה על-ידי שר המשפטים. שתי הלשכות (לשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון) יעדיפו, מן הסתם, שהגוף האחראי לחוק יהיה גוף פנימי בתוך הלשכות.
"רצון הלשכות הוא לצמצם את הענישה לענישה משמעתית, לפי כללי המשמעת של הלשכות, אך מנגד הרשות לאיסור הלבנת הון דורשת כי לאחר שנת הסתגלות, שתחול החל מיום כניסת הצו המפעיל את החוק לתוקף, יוטלו גם עיצומים כספיים - מעין קנס או כופר - על המפרים.
"עדיין לא ברור האם ענישה משמעתית או הטלת עיצום כספי תמנע הליך פלילי מקביל שינוהל נגד עורך דין או רואה חשבון, או שההליך יהיה בנוסף להם (כנהוג מול מוסדות כספיים וצ'יינג'ים).
אפשרות חיפוש
- האם ניתן לערוך חיפוש במשרדי עורכי דין/רואי חשבון כדי לוודא את קיום החובות?
"כוונת המחוקק היא שיתאפשר חיפוש במקרה של חשד ספציפי שנותן השירות העסקי אינו מקיים את חובותיו, ותפיסת מסמכים שלגביהם עולה החשד להפרה. לעניין רואי החשבון - החוק שותק בנוגע לפרוצדורה של חשיפת המסמכים הנתפסים, שכן בכל מקרה הם אינם נהנים מחיסיון; ואולם לעניין עורכי הדין - התיקון קובע מנגנון דומה למנגנון הנהוג בפקודת מס הכנסה - לפיו המסמכים הרלבנטיים שלגביהם יש חשד להפרת החוק, יוכנסו למעטפה סגורה וייפתחו רק בפני שופט בית משפט שלום, שיחליט לגבי תחולת החיסיון לגביהם".
- כיצד מומלץ להיערך לקראת כניסתו לתוקף של החוק?
"בכל משרד עורך דין/רואה חשבון יש לקבוע 'אחראי זיהוי' שיכיר את כל החובות והטפסים, יעביר הדרכה לשאר העובדי ויפקח על על קיום החוק. מומלץ, כי בשלב ראשון אותו אחראי הוא שיהיה ה'מזהה' הראשי של הלקוחות.
"בנוסף, מומלץ להכין מראש מקום בפתח המשרד - במזכירות - בו ניתן יהיה לשמור את 'קלסר הזיהוי'. זאת, כדי למנוע כניסה של חוקרים למשרד במקרה של חשד להפרת חובת הזיהוי, דבר שמביא עמו לחץ מיותר ואי-נעימות".
הפעולות הנחשבות ל"שירות עסקי"
■ קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נכסי נדל"ן
■ קנייה או מכירה של עסק
■ ניהול נכסי הלקוח, ובכלל זה ניהול כספים, ניירות ערך או נכסי נדל"ן, וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי, בבורסה, בחברת ביטוח או בבנק דואר
■ קבלה, החזקה, או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד
■ הקמה או ניהול של תאגיד, עסק, או נאמנות לאחר
ביקורת: "החוק הוא אסון - פגיעה קשה ביחסי עורך דין-לקוח וביוקרת המקצוע"
הגם שהתיקון לחוק איסור הלבנת הון כבר עבר, הביקורת נגדו לא שוככת. סנגורים, מומחי הלבנת הון, מתקשים לעקל את "רוע הגזירה", ומזהירים את ציבור עורכי הדין מפניה. עו"ד יעל גרוסמן, המתמחה בהלבנת הון, צווארון לבן ועבירות ניירות ערך, ונמנית על המתנגדים הנחרצים של החוק, סבורה כי הפגיעה שמביא עמו החוק לא הופנמה אצל עורכי הדין. "אני מתרשמת שציבור עורכי הדין אינו מפנים את חשיבות הנושא ואת עוצמת השינוי", היא אומרת.
לדבריה, "לא מדובר רק בחובות זיהוי טכניות. הלקוח כביכול נדרש 'רק' למלא טופס, אבל מובן שעורך הדין יצטרך לבחון היטב מה נכתב בטופס, ולעתים קרובות הלקוח יתייעץ עמו איך למלא אותו. הלקוח יבקש מעורך הדין להיות שותף לניסוח הטופס, מה שיגביר את מחויבותו של עורך הדין, והלקוח מצדו יצטרך לגלות מיהם הבעלים והנהנים ברכוש ולציין את מקור כספו. אלה חובות זיהוי מאוד רחבות ומאוד מחייבות".
עוד מוסיפה גרוסמן כי "עורך הדין יצטרך להפעיל שיקול-דעת בשאלה אם קיים סיכון שמקור הכסף של הלקוח אינו חוקי, או שהלקוח אינו מגלה את האמת בנוגע לבעלים או הנהנים האמתיים ברכוש - כאשר ביצוע פעולה על-ידי עורך הדין, כשקיים חשש שהלקוח מסתיר את האמת - יהווה עבירה אתית, והמידע שייחשף בפני עורך הדין גם ירחיב את אחריותו ואת הסיכון לפתיחה בחקירה פלילית. בנוסף, יובאו עורכי דין שיבצעו הפרות 'טכניות' בפני ועדות עיצומים, שיוסיפו לפגיעה באמון הלקוחות, ולפגיעה ביוקרת המקצוע".
עוד אומרת גרוסמן כי ההגדרות בחוק, ובצו הצפוי, מאוד מורכבות ויצרו בעיות בעת יישום החוק, שגם מהן יפגעו עורכי הדין ולקוחותיהם. "הלקוח שזיהויו מתבקש לכאורה הוא רק מי שפונה לעורך הדין לבצע עבורו פעילות פיננסית לפי הרשימה בחוק, אבל הרשימה מאוד לא ברורה וקשה מאוד להבין על מי באמת יחול התיקון לחוק. הניסוח בחוק הוא תרגום של ההמלצות הבינלאומיות, מבלי שנעשתה כל פעולה של התאמה לעבודה היומיומית של עורכי דין בישראל, ולכן השאלה על מי חל החוק היא שאלה שתהיה נתונה במחלוקת ותפגע פגיעה קשה ביחסי עורך דין-לקוח. אמנם עדיין צריך לקבוע את תוכן הצו מכוח החוק, אבל החוק כבר נחקק והוא יעורר הרבה מאוד קשיים של יישום".
גם עו"ד אורי גולדמן מצטרף לאזהרות מפני המדרון החלקלק שמביא עמו החוק. "לכאורה בנוסח התיקון העכשווי, השד אינו נורא, אך יש חשש לקיומה של תיאוריית 'כדור השלג'", הוא אומר ומזהיר כי "אחד התרגילים המבריקים שעשתה ועושה הרשות לאיסור הלבנת הון, יחד עם משרד המשפטים, היא מה שמכונה 'להרגיל את הציבור לטמפרטורה של המים'. למה הכוונה? כשהרשות לאיסור הלבנת הון ניסתה תחילה בהצעת החוק המקורית לפגוע פגיעה חזיתית בחיסיון עורך דין-לקוח, הדבר הרים קול התנגדות אחיד של כל מגזר עורכי הדין, כולל שופטים בכירים, כגון אורי שוהם, יורם דנציגר, חאלד כבוב וכן דוד רותם יו"ר ועדת חוקה, שגם הוא משפטן. ואכן החוק היה תקוע שנים רבות ולא הצליח להתרומם.
הרשות גילתה שיש להחליף את האסטרטגיה, ושאת עיקר המאמץ עליה להשקיע בהחדרתו של החוק, בצורה עדינה ומינורית, ועם הזמן 'לשדרג' אותו - דהיינו להעביר דרך ועדת החוקה והכנסת חוק עדין יחסית, ואז, עם הזמן - ותחת מסך העשן של 'המלחמה בהון השחור' או ה'הצטרפות למאמץ הבינלאומי למלחמה בהלבנת ההון הגלובלית' - לאט לאט להחמיר איתו. עובדה שהחוק עבר, ואף אחד עדיין לא הרים צעקה. זהו אסון".
משרד המשפטים: "החקיקה נועדה להביא את ישראל לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים"
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "החקיקה נועדה להביא את מדינת ישראל, ככל הניתן, לעמידה בסטנדרטים בינלאומיים בהקשר זה. ההסדר שאושר בתיקון 13 הינו מאוזן ומידתי שגובש לאחר דיונים רבים וממושכים עם לשכת עורכי הדין, ושולבו בו הוראות שנועדו למנוע פגיעה בחיסיון המקצועי.
כך, הגם שהסטנדרטים הבינלאומיים מחייבים הטלת חובות דיווח על עורכי דין, כשהם מבצעים עבור הלקוח פעולות פיננסיות מסוימות - בדומה לחובות שחלות על מוסדות פיננסיים - הרשות לאיסור הלבנת הון ומחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) הסכימו שלא להטיל חובות אלה על עורכי הדין כדי למנוע פגיעה בחיסיון המקצועי.
"יש להדגיש שהטלת החובות נועדה בסופו של דבר למנוע ניצול לרעה של עורכי דין על-ידי עבריינים, שמשתמשים בהם ככלי לביצוע עבירות הלבנת הון. ההסדרים המפורטים שיחולו על עורכי הדין, יגובשו בצו לאחר קבלת עמדת לשכת עורכי הדין, ואנו סבורים כי גם עורכי הדין יוכלו לקיימם בדומה למוסדות הפיננסיים".